Talmud BavliBava Batra 84a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 84a
Bava Batra 84a - Guemara
דאמר ליה אילו לא אוניתן לא הוה מצית הדרת בך השתא דאוניתן מצית הדרת בך ותנא תונא יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר ואמר רב חסדא מכר לו שוה שש בחמש והוזלו ועמדו על ג' מי נתאנה מוכר מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח דא"ל אילו לא אוניתן לא הוה מצית הדרת בך השתא מצית הדרת בך ותנא תונא רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח מאי קא משמע לן מתני׳ היא אי ממתני' הוה אמינא דלמא דרב חסדא תרוייהו מצו הדרי בהו ומתני' הא אתא לאשמועינן דלוקח יכול לחזור בו דס"ד אמינא משום דכתיב (משלי כ, יד) רע רע יאמר הקונה:
שחמתית ונמצאת לבנה כו':
אמר רב פפא מדקתני לבנה ש"מ האי שמשא סומקתי היא תדע דקא סמקא צפרא ופניא והאי דלא קא חזינן כוליה יומא נהורין הוא דלא ברי מיתיבי (ויקרא יג, כה) ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה עמוקה מן הצל והתם לבן הוא כמראה חמה ולא כמראה חמה כמראה חמה דעמוקה מן הצל ולא כמראה חמה דאילו התם לבן והכא אדום ולמאי דסליק דעתין מעיקרא הא קא סמקא צפרא ופניא בצפרא דחלפא אבי וורדי דגן עדן בפניא דחלפא אפתחא דגיהנם ואיכא דאמרי איפכא:
יין ונמצא חומץ שניהן יכולין לחזור בהן:
לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן דתניא
Comments from Rashbam - Bava Batra 84a
דא"ל . לוקח למוכר: אי לאו דאוניתן . בשעת מכירה היה מתקיים המקח ולא מצית הדרת בך ואע"פ שהוקר אחרי כן והשתא מצית הדרת בתמיה וכי בשביל שאוניתני וייפו חכמים את כחי לחזור אם ארצה ונתנו ידי על העליונה תחזור בך גם אתה כשהוקר לבסוף ותהי גם ידך על העליונה א"כ מצינו חוטא נשכר: ותנא תונא . תנא דידן כמו אבונא אחונא ולשון קצר הוא: יפות ונמצאו רעות . הרי נתאנה לוקח לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר אע"ג דהוקרו דלהך רבותא איצטריך למתנייה: שוה ו' בה' . שתות מקח הוא והוא הדין לשוה ז' בשש דהוי שתות מעות: והוזל . אחר זמן מרובה ורוצה לוקח לחזור דהא אכתי לא נתקיים המקח דהא מוכר לעולם חוזר כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נא.): על שלש . ה"נ הוי מצי למימר על ד' דהוי ביטול מקח: הכי גרסינן בסיפא כמו שכתוב בספרים מאי קא משמע לן מתניתין היא אי ממתניתין הוה אמינא דרב חסדא תרוייהו הדרי בהו ומתניתין היינו טעמא משום דרע רע יאמר הקונה. כלומר דרב חסדא דאיכא אונאה תרוייהו הדרי הואיל ונתאנה המאנה לבסוף בתוך זמן שהיה המתאנה יכול לחזור וכיון דלא נתקיים המקח לגמרי עד דנתאנה גם המאנה תרוייהו הדרי: ומתניתין . בדליכא אונאה כלל אלא בשוייהן מכרו ועכשיו טוען איני חפץ באלו הלכך במכר יפות ונמצאו רעות יכול לוקח לחזור בו דא"ל יפות בקשתי ומקחי טעות אבל אם בא מוכר לחזור ולומר גם אני אחזור שמקח טעות הוא הלוקח אומר לו אינו טעות שאף אני בחזקת רעות לקחתים דרע רע יאמר הקונה וסיפא נמי רעות ונמצאו יפות המוכר חוזר דאמר טעיתי ולא היה בדעתי למכור אלו אבל אם בא הלוקח לחזור בעלילה זו מפני שהוזלו חטין ורוצה לומר לו אלו לא מכרת לי אומר לו בחזקת רעות לקחתם ואני מודה לך וכן פירש רבינו זקני מ"כ ולי נראה דהכי מצי טעין ליה אני לא הטעתיך דבחזקת יפות מכרתים לך דטוב טוב יאמר המוכר בשעת מכירה אבל גבי אונאת שתות דרב חסדא שאין אדם יודע שויו של מקח עד שיראה לתגר התם ליכא למימר רע רע יאמר הקונה ויודע היה שקנאו ביוקר דאי הוה יודע לא הוה זבין אלא בשויין דהוא נאמן לטעון יודע הייתי שרעות הן ואעפ"כ גמרתי בדעתי לקנותן דכיון ששוות הדמים דעתי לקנותן אבל בהא לא מהימן אי טעין הייתי יודע דאיכא אונאה וגמרתי בדעתי לקנותן דהא ודאי לא עביד איניש: מדקתני לבנה ש"מ . שחמתית אדומה ולא שחורה דהא שני מראות יש בחטין ולא יותר לבנות ואדומות ומדקרי לחדא לבנה ולאידך שחמתית ש"מ שחמתית אדומה ועל שם חמה שהיא אדומה קרי לחטין אדומות שחמתית: נהורין דלא ברי . מאור עינינו אינו ברור כל כך מתוך אור היום שמכהה עינינו אבל צפרא ופניא שהיום חשוך ניכר אדמומית החמה ורב פפא לפרש משנתנו בא אמאי מקרי שחמתית: עמוק . הלבן נראה עמוק אצל השחור: לבן הוא . כדכתיב (ויקרא יג) ואם בהרת לבנה היא ומדמדמי ליה לחמה שמע מינה לבנה היא: ולמאי דס"ד מעיקרא . דהוה פרכינן לרב פפא מברייתא דלבנה היא אמאי לא הויא קשיא לן האי דסמקא צפרא ופניא מה היינו יכולין לפרש אמאי סמקא אם לבנה היא: בפניא . ששוקעת במערב דחלפא אפתחא דגיהנם ומאדמת מכת אש גיהנם בצפרא דחלפא במזרח אוורדי דגן עדן שהוא במזרח כדכתיב גן בעדן מקדם (בראשית ב): ואיכא דאמרי איפכא . בצפרא סמקא משום דעומדת במזרח ומאירה החמה כנגדה במערב ומאדמת מכח גיהנם שבמערב לפי שעמוד של אור החמה מכה כנגד גיהנם ומאדים החמה מכחו בפניא דחלפא במערב ועמוד שלה הולך לצד מזרח ומכה בגן עדן ומאדים מכח אדמומית וורדי דגן עדן: לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן . דכיון דאמרי מין אחד הן אין שניהן חוזרין אלא המתאנה דדמי לחטין יפות ונמצאו רעות רעות ונמצאו יפות:
Comments from Tosafot - Bava Batra 84a
אי לאו דאוניתן לא הדרת בך. וא"ת ביתר משתות דקיימא לן דבטל מקח ואפילו המאנה יכול לחזור אמאי לא אמר נמי התם אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות וי"ל לפי שהוא רחוק מן המקח יותר מדאי וכאילו לא מכר כלל שאין ראוי מקח כזה להתקיים וריב"ם פי' דאפילו ביתר משתות אין המאנה חוזר בו אלא כשהמתאנה תובע אונאתו כיון שתובע יותר משתות דהוי ביטול מקח הוי מקח טעות ויכול גם המאנה לחזור בו אבל אם המתאנה אינו תובע אונאתו ורוצה להחזיק המקח כמו שקנה אין סברא שיוכל המאנה לחזור בו דמצי א"ל אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות: ותנא תונא יפות ונמצאו רעות. שוה בשוה איירי ומאי קא משמע לן שיוכל לוקח לחזור בו ולא מוכר פשיטא אלא הא קא משמע לן דאפילו הוקרו אחרי כן אין המוכר יכול לחזור: והוזלו ועמדו על שלש. ה"מ למימר על ד' דהוי נמי ביטול מקח אלא איידי דנקט לעיל שהוקרו שנים נקט נמי שהוזלו שנים: מאי קא משמע לן רב חסדא היינו מתניתין. דע"כ מתניתין להכי הוא דאתא דאי לאו הכי מאי קא משמע לן וכי תימא אע"ג דלא קא משמע לן מידי יש לו לשנות כי היכי דקתני יפות ונמצאו יפות ואע"ג דהוקרו והוזלו אלף פעמים ברשות לוקח הוקרו והוזלו שלגמרי נתקיים המקח לאלתר וי"ל דאי רישא חידוש הוה ניחא הא דנקט סיפא אע"ג דפשיטא כדי למנות ארבע מדות אבל אי ברישא נמי ליכא חידוש א"כ בחנם הזכיר במתניתין כל דין יפות ורעות: אי ממתניתין ה"א דרב חסדא תרוייהו מצו הדרי בהו. בהוקרו והוזלו ומתניתין היינו טעמא ביפות ונמצאו רעות דלוקח מצי הדר ביה ולא מוכר אע"פ שהוקרו משום דאם בא מוכר לחזור א"ל לוקח לא נתאניתי אע"פ שאמר יפות יודע היה שהן רעות דטוב טוב יאמר המוכר אבל במוכר לו שוה חמש בשש והוקרו דרב חסדא לא שייך למימר הכי ולכך יכול לחזור בו אפי' מוכר וסיפא מתניתין דרעות ונמצאו יפות דמוכר מצי הדר ביה ולא לוקח אע"פ שהוזלו משום דא"ל מוכר לא נתאניתי יודע הייתי שהן יפות אע"פ שהיית אומר דרעות הן דרע רע יאמר הקונה אבל מכר לו שוה שש בחמש והוזלו יכול לחזור בו אפילו לוקח דלא שייך למימר הכי כן פ"ה בשם רש"י ועוד פר"י בע"א דלרב חסדא מצו הדרי תרוייהו דממתניתין ליכא למשמע מידי דאפשר דמתניתין איירי דלא הוקרו ולא הוזלו וכי תימא מאי קא משמע לן איצטריך סד"א דיפות ונמצאו רעות לא יוכל לחזור בו אפילו לוקח שיודע שהן רעות אע"פ שהמוכר אמר שהן יפות דטוב טוב יאמר המוכר וכענין זה יש לפרש סיפא: האי שימשא סומקתי היא. פי' ה"ר מנחם דנפקא מיניה לנודר מן האדום: בצפרא חלפא אבי וורדי דג"ע. ומשמע דג"ע במזרח הוא ואפילו למאי דאמר איפכא הוי במזרח כדפ"ה וכן משמע במדרש דארץ כוש במזרחו של עולם כדכתיב (בראשית ב) הוא הסובב את כל ארץ כוש וזה הנהר יוצא מעדן א"כ עומד במזרח מסתמא והא דאמר בבראשית רבה בפ"כ שרוח מזרחית קולטת היא קלטה אדם הראשון כדכתיב (שם ג) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וגו' קלטה קין כדכתיב וישב בארץ נוד קדמת עדן משמע דאדם הראשון וקין במזרחו של עולם היו ושם אנו עומדים א"כ ג"ע היה במערב העולם צריך לומר דמזרח דקרא היינו קדם של עולם שאצל ג"ע והיינו קדמת עדן קדם העולם שאצל גן עדן והא דאמר בב"ר שרוח מזרחי קולטת היינו רוח מזרחי של עולם ולא של גן עדן:
Bava Batra 84a - Mishnah translated into english
the buyer can say to the seller: If you had not exploited me, you would not be able to renege on the sale, and I would receive the profit. Now that you have exploited me, can you renege on the sale and benefit? And similarly, the tanna of the mishna also taught: If the seller sold him wheat while claiming that the wheat was good, and it is found to be bad, the buyer can renege on the sale. This implies that the buyer can renege but not the seller, even in a situation where the seller would want to renege on the sale, e.g., if the item became more expensive.
And similarly, Rav Ḥisda says: If he sold him an item that was worth six dinars for five dinars, and its price was reduced and its value now stood at three dinars, who was exploited in this case? The seller; therefore, the seller, but not the buyer, can renege on the sale. The reason is that the seller can say to him: If you had not exploited me, you would not be able to renege on the sale. Now that you have exploited me, can you renege on the sale? And similarly, the tanna of the mishna also taught: If the seller sold him bad wheat and it is found to be good, the seller can renege on the sale, but not the buyer.
The Gemara asks: What is Rav Ḥisda teaching us? It is all already taught in the mishna. The Gemara answers: If the halakha were derived from the mishna alone, I would say that perhaps in the cases brought by Rav Ḥisda, both the buyer and the seller are able to renege on the sale. The reason is that this is a case of exploitation, as the item was sold for more than its value, and therefore as long the buyer can renege on the sale, the sale is not complete. Consequently, as the seller lost out as well, he can also renege on the sale. And as for the mishna, it comes to teach us that if the seller said that he is selling good wheat and it is found to be bad, the buyer can renege on the sale, as this is considered a case of exploitation.
It is necessary to teach this, as it might enter your mind to say that this is not a case of exploitation because it is written: “It is bad, it is bad, says the buyer; but when he is gone his way, then he boasts” (Proverbs 20:14). In other words, it is the usual manner of sellers to praise their merchandise, while buyers disparage it. Therefore, the mishna teaches that the buyer can renege on the sale if the item was found to be bad, and the seller can change his mind if it was found to be good.
§ The mishna teaches that if the seller said that he was selling reddish-brown [sheḥamtit] wheat and it is found to be white, both the seller and the buyer can renege on the sale. The Gemara assumes that sheḥamtit means the color of the sun [ḥama]. Therefore, Rav Pappa said: From the fact that the mishna teaches: White, in contrast to sheḥamtit, and there are two types of wheat, one white and the other red, conclude from the mishna that this sun is red, not white. Know that this is the case, as it reddens in the morning and evening. And the reason that we do not see the red color all day is because our eyesight is not strong and we cannot discern the redness of the sun.
The Gemara raises an objection to this claim: With regard to a verse that speaks of leprosy: “And, behold, if its appearance is deeper than the skin” (Leviticus 13:30), the Sages explain: This means that it is like the appearance of the sun, which is deeper than the shadow. But there, leprosy is white and yet it is likened to the sun. The Gemara answers: There, it means that it has an appearance like the sun in certain respects, but it is not like the appearance of the sun in all respects. It is like the appearance of the sun in that it is deeper than the shadow, and it is not entirely like the appearance of the sun, as there the leprous spot is white, and here the sun is red.
The Gemara asks: And according to that which entered our mind initially, that the sun is white, doesn’t it redden in the morning and evening? The Gemara answers: In the morning it becomes red as it passes over the site of the roses of the Garden of Eden, whose reflections give the light a red hue. In the evening the sun turns red because it passes over the entrance of Gehenna, whose fires redden the light. And there are those who say the opposite in explaining why the sun is red in the morning and the evening, i.e., in the morning it passes over the entrance of Gehenna, while in the evening it passes over the site of the roses of the Garden of Eden.
§ The mishna teaches: If the seller sold wine and it is found to be vinegar, both the seller and the buyer can renege on the sale. The Gemara suggests: Shall we say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and not in accordance with the opinion of the Rabbis? As it is taught in a baraita:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.