Bava Batra 85b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 85b

Bava Batra 85b - Guemara
מאי לאו ברה"ר ממש לא סימטא והא דומיא דחצר שאינה של שניהם קתני מאי חצר שאינה של שניהם נמי דלא דהאי כולה ולא דהאי כולה אלא דתרוייהו בעא מיניה רב ששת מרב הונא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא אמר ליה תניתוה זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת אמר ליה ר"נ מאי טעמא פשטת ליה מההיא דמחו לה מאה עוכלי בעוכלא דאמר רב יהודה אמר שמואל והוא שהיתה קלתה תלויה בה ור"ל אמר קשורה ואע"פ שאינה תלויה בה רב אדא בר אהבה אמר כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה רב משרשיא בריה דר' אמי אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות רבי יוחנן אמר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה אמר רבא מאי טעמא דר' יוחנן לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה אלא פשוט לה מהא ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו מאי לאו בכליו דלוקח לא בכליו דמוכר ומדרישא בכליו דמוכר סיפא נמי בכליו דמוכר אימא סיפא ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה לוקח ואי בכליו דמוכר אמאי קנה לוקח סיפא אתאן לכליו דלוקח ומאי פסקא סתמא דמילתא בי מוכר מאני דמוכר שכיחי בי לוקח מאני דלוקח שכיחי אמר רבא ת"ש משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו בין פסק עד שלא מדד ובין מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן
Comments from Rashbam - Bava Batra 85b
מאי לאו רשות הרבים ממש . ואפ"ה קתני דאם היתה מדה של אחד מהן ראשון ראשון קנה אלמא כליו של לוקח ברה"ר קונה וקשיא למ"ד חוץ מרה"ר ולר' אבהו א"ר יוחנן: אלא דתרוייהו . חצר השותפין: כליו של לוקח ברשות מוכר . כגון פסק ונתן לתוך מדה של לוקח או מדד במדה שלו ושפכן לכליו של לוקח והבית של מוכר הוא: קנה לוקח . כאילו נתן לתוך רשותו של לוקח: או לא קנה . דרשות עיקר והכלי בטל לגבי הרשות: תניתוה . משנה היא בגיטין בפרק הזורק (דף עז.): לתוך חיקה . כלומר על בגדיה שהיא מלובשת: קלתה . סל שהנשים נותנות לתוכו מחטין וצינוריות: הרי זו מגורשת . דקונה לה קלתה ברשות המגרש: דמחו [לה] מאה עוכלי בעוכלא . כלומר שדו בה נרגא מאה הכאות במשקל ששמו עוכלא ששיברו הטעם הזה דבפרק הזורק פרכינן ש"מ כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח ומתרצי כל הני אמוראי התם דלא תילף מינה: תלויה בה . ואינה נגררת בקרקע ולכך קונה לה קלתה דדמי להגבהה שקונה בכל מקום תלויה בה היינו קשורה ותלויה: קשורה אף על פי שאינה תלויה . אלא נגררת בקרקע וקשורה בה ולא גרסי' תלויה אע"פ שאינה קשורה: בין ירכותיה . ואף על פי שמונחת בקרקע אין מקפיד על מקום מושב אשתו ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה: מוכר קלתות . לכך אינו מקפיד על מקומם שיש לו בית לכך. כך פירשה רבינו מ"כ במס' גיטין: לא על מקום חיקה . כשנגררין בגדיה על הקרקע: אלא פשוט לה מהא . דלא קנה: מאי לאו בכליו דלוקח . שמדדו בו בבית מוכר ואפ"ה לא קנה לו כליו: ומשני לא בכליו דמוכר . ומש"ה לא קנה לוקח עד שיגביהה דאכתי לא נפק מרשותיה דמוכר כלל: ומקשינן מדרישא בכליו דמוכר כו' . ולפי סדר התוספתא איכא לאקשויי הכי ומדסיפא בכליו דמוכר רישא נמי בכליו דמוכר: ואי בכליו דמוכר אמאי קנה לוקח . לדידך דאזלת בתר כלי ולא מבטלת ליה אצל הרשות שהוא בתוכו א"כ אמאי קנה לוקח בקבלת מוכר הא אכתי לא נפק מרשותו דמוכר כלל אלא ודאי בתר רשות אזלינן ולא בתר כלי והלכך בי מוכר הרי הוא של מוכר עד שיגביהה לוקח לא שנא בכליו דלוקח ולא שנא בכליו דמוכר ובי לוקח קנה לוקח ואפילו אי הוי בכליו דמוכר ומשני סיפא אתאן כו': ומתמה ומאי פסקא . כי פסקת את הדבר כן דלעולם בי מוכר אין מודדין כי אם בכליו דמוכר ובי לוקח בכליו דלוקח בתמיה: ומשני סתמא דמילתא כו' . והיינו שתים מדות מד' מדות של מוכרין דהכי קאמר ברשות מוכר לעולם לא יקנה לוקח כי אם בהגבהה משום דדרך למדוד שם בכליו דמוכר ולעולם ברשות לוקח קונה בקבלת מוכר שהרי נתונים בכליו דלוקח: מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן משך חמריו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן: בין פסק עד שלא מדד . אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש דעודם על צוארם ולא הונחו לרשותו שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן: בין מדד . דהונחו לרשותו: עד שלא פסק . אם באו לחזור קודם פיסוק חוזרין אע"פ שהונחה עתה בשעת מדידה ברשותו דלוקח ובכליו דלוקח דלא קניא רשותו קודם פיסוק ואפילו משיכה קודם פיסוק לא מהניא כדמפרש לקמיה דלא סמכא דעתיה לא דמוכר ולא דלוקח שהמוכר שמא יפסוק דמיהן יקרים יותר או הלוקח ישלם בזול יותר ומתני' דקתני משך ולא מדד קנה כשפסק קודם משיכה:
Comments from Tosafot - Bava Batra 85b
כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא. אע"ג דברשות הרבים אמרינן לעיל דלכ"ע לא קנה התם ה"ט משום דלא ניחא להו לבני רה"ר שיניח כליו שם דמאן פייס ודמאן שביק אבל ברשות מוכר מיבעיא דאע"ג דא"ר יוחנן דכל מקום שיש לו רשות להניחו קנה דלמא לא אתא למעט אלא רה"ר אבל מוכר שמא משאיל לו מקום ללוקח שיקנה מה שהוא מוכר לו וא"ת ואמאי לא פשיט מהא דאמר ר' יוחנן לעיל (בבא בתרא דף פד:) מדד והניח ע"ג סימטא קנה ואסיק לעיל במודד לתוך קופתו ודוקא בסימטא אבל ברשות מוכר לא ויש לומר דרבי יוחנן דנקט סימטא היינו משום דברשות מוכר מיבעי ליה וכן משמע בגיטין בהזורק (דף עח. ושם ד"ה כגון) דקאמר אהא דתנן זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה מגורשת ודייק אמאי מגורשת כליו של לוקח ברשות מוכר הוא שמע מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח ומשני עלה ר' יוחנן מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה: כגון שהיה בעלה מוכר קלתות. וא"ת נהי דנותן לה רשות ומשאילה מ"מ הא בעי חזקה כדאמרינן בהשואל (ב"מ דף צט: ושם) כשם שהקרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה כו' כך שכירות קרקע כו' ותירץ ריב"א דאע"ג דאין המקום קנוי לה דכיון דיש לה רשות להביא קלתה שם קני לה קלתה דכליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניח כמו גבי סימטא אע"פ שאין סימטא קנוי לו מ"מ הכלי עצמו קונה לו: לא בכליו דמוכר. משמע מהכא דמשיכה מועלת ללוקח בכליו של מוכר דקתני דקנה כשמוציאה מרשותו: בכליו דמוכר אמאי קנה לוקח. דכי היכי דכליו של לוקח לא מבטל אגב רשות מוכר ה"נ אית לן למימר דכליו של מוכר לא מבטל אגב רשות לוקח והוי מצי לדחויי אע"ג דכליו של לוקח לא בטל אגב רשות מוכר כלי של מוכר בטל אגב רשות לוקח דניחא ליה למוכר שיתבטל כליו אגב הרשות שיתקיים המקח: משך חמרין ופועלין. בנו"ן ול"ג חמריו ופועליו בוי"ו דאם כן הוה משמע דמיירי בחמריו ופועליו דלוקח ולא יתכן דאם כן בלא פירקן נמי וא"ת הא דבעי ר' אלעזר בפ"ק דבבא מציעא (דף ט: ושם ד"ה משוך) האומר לחבירו משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים שעליה או לא תפשוט מהכא דלא מהניא דקתני שניהן יכולין לחזור בהן וי"ל דהכא כשמשך החמרים אבל החמורים לא משך אלא החמרים משכו את החמורים עמהן א"נ התם דוקא מיבעי ליה דאמר ליה שע"י משיכת בהמה יקנה הכלים אבל הכא דלא מיירי בהכי אלא דאמר ליה זיל וקני גרידא ומשום הכי לא קנה תבואה במשיכת בהמה: בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק. ואפי' מדד ופסק נמי שניהן יכולין לחזור כיון דעדיין לא פירקן אלא נקט הכי משום דבעי לפלוגי בסיפא בין פסק עד שלא מדד למדד עד שלא פסק:
Bava Batra 85b - Mishnah translated into english
What, is it not stating that a buyer’s vessels effect acquisition of items on his behalf even in the actual public domain, which contradicts Rav Pappa’s explanation? The Gemara answers: No, the baraita is referring to an alleyway, not the actual public domain. The Gemara asks: How can this be what the baraita means? But the baraita teaches that it is similar to a courtyard that does not belong to either of them, i.e., a location to which neither of them have any rights, whereas they both have some rights in an alleyway. Consequently, this must be referring to the actual public domain, not an alleyway.
The Gemara answers: What is the meaning of the phrase: A courtyard that does not belong to either of them? It also refers to shared property, specifically a courtyard shared by partners, which does not belong to this one entirely and does not belong to that one entirely, but rather it is the property of both of them. Consequently, this courtyard is comparable to an alleyway.
Rav Sheshet raises a dilemma before Rav Huna: If the vessels of the buyer are in the domain of the seller, does the buyer acquire the merchandise once it is placed in his vessels or not? Rav Huna said to him: You learned the answer already in a mishna (Gittin 77a): A wife is divorced when her husband hands her a bill of divorce or places it in a manner that is considered equivalent to handing it to her, e.g., placing in her courtyard. Accordingly, if the husband threw the bill of divorce to her into her lap or into her basket [kaltah], this woman is divorced even if she was in her husband’s domain at that time. By the same token, even if the buyer’s vessels are in the domain of the seller, they effect acquisition of the sold items on his behalf.
Rav Naḥman said to Rav Huna: What is the reason that you resolved Rav Sheshet’s dilemma from that mishna, which has already been struck with one hundred strikes of a hammer [uklei be’ukela]? In their analysis of this mishna, the Sages have already inserted so many qualifications that it cannot be understood in a straightforward manner.
As Rav Yehuda says that Shmuel says: This halakha of the mishna in Gittin applies only if her basket was hanging from her body, so that it is considered on her or in her hand. And Reish Lakish says: It is sufficient if it was tied to her, even though it is not hanging from her, but resting on the ground. Rav Adda bar Ahava says: The mishna is referring to a case where her basket was placed between her thighs. Although it is not hanging from her, since it is placed on her body it serves to acquire the bill of divorce on her behalf. Rav Mesharshiyya, son of Rabbi Ami, says: This is referring to a case where her husband was a basket seller. Since he is not particular about the place where the basket into which he placed the bill of divorce is located, as his entire courtyard is full of baskets, it is considered as though he expressly granted her the right to make use of its location.
Rabbi Yoḥanan says: The place of her lap, i.e., the place within her husband’s property where she stands or sits, belongs to her, and the place of her basket is acquired to her. Rava said: What is the reason behind the statement of Rabbi Yoḥanan? It is because a person, including a husband, is not particular neither about the place of her lap nor about the place of her basket, as she requires these areas and they do not take up much space. It is evident from all of these qualifications that one cannot infer a halakhic principle from here with regard to a buyer’s vessels in a seller’s domain.
Rather, resolve the dilemma from that which was taught in a baraita: If the merchandise was in the domain of a seller, the buyer does not acquire the merchandise until he lifts it or until he removes it from the domain of the seller. What, is it not referring to merchandise placed in the vessels of the buyer, which proves that the buyer’s vessels do not effect acquisition of the merchandise on his behalf when they are in the seller’s domain? The Gemara answers: No, this does not serve as proof, as it is referring to merchandise placed in the vessels of the seller. That is why the buyer must lift or pull the merchandise to acquire it.
The Gemara asks: But from the fact that the first clause is referring to the vessels of the seller, as currently understood, the latter clause must also be referring to the vessels of the seller. Say the latter clause: If the merchandise was in the domain of the buyer, once the seller accepts upon himself to sell an item, the buyer acquires it. And if this is referring to merchandise in the vessels of the seller, as in the earlier clause, why does the buyer acquire it? The Gemara answers: In the latter clause, we come to a different scenario, which involves the vessels of the buyer.
The Gemara asks: But if the clauses of the baraita are addressing different cases, why was it stated without qualification? The Gemara answers: The normal way of things is that in the house of the seller the vessels of the seller are commonly found, and in the house of the buyer the vessels of the buyer are commonly found. In sum, the dilemma cannot be resolved from the baraita.
Rava said: Come and hear a resolution from a baraita: If one pulled his donkey drivers, thereby dragging along with them the donkeys laden with goods, and likewise, if he pulled his laborers, who were carrying merchandise he wished to purchase, and he brought them into his house, whether he fixed a price before he measured the merchandise or whether he measured before fixing a price, both parties can renege on the sale, provided that the merchandise has not been unloaded from the laborers or the donkeys.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli