Talmud BavliBava Batra 64a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 64a
Bava Batra 64a - Guemara
ואי סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא כי גבוה עשרה טפחים מאי הוי כיון דגבוה עשרה טפחים חשיב א"ל רבינא לרב אשי תא שמע דאמר ריש לקיש זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו ואמרינן למאי הלכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם רצה לבנות עלייה על גבה בונה ואי ס"ד בסתמא לא קני למה לי על מנת אהני ליה על מנת דאי נפיל הדר בני לה:
מתני׳ לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך ומודה ר"ע בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח דרך מכרן לאחר ר' עקיבא אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכ"א צריך ליקח לו דרך:
גמ׳ יתיב רבינא וקא קשיא ליה היינו בור היינו דות א"ל רבא תוספאה לרבינא ת"ש דתניא אחד הבור ואחד הדות בקרקע אלא שהבור בחפירה והדות בבנין יתיב רב אשי וקא קשיא ליה היינו בור היינו דות א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש דתניא אחד הבור ואחד הדות בקרקע אלא שהבור בחפירה והדות בבנין:
וצריך ליקח לו דרך דברי ר"ע וחכמים אומרים אינו צריך וכו':
מאי לאו בהא קא מפלגי
Comments from Rashbam - Bava Batra 64a
ואי סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא . כדקפרכת לעיל: כי גבוה י' טפחים מאי הוי . אמאי לא קנה אלא לאו ש"מ דרומא מסתמא לא קני לא גג גבוה עשרה ולא אויר מי' ואילך והוא הדין דלא קני עומקא מסתמא כלל כרב דימי ומיהו גג שאין לו מעקה גבוה י' קני מסתמא להשתמש על הגג דאין זה בכלל רום אלא בכלל גוף הבית ממש כעליית הבית: ומדחינן גבוה עשרה חשיב בית בפני עצמו ולא מיבטיל לגבי בית בסתמא עד דמפרש עומקא ורומא אבל אויר הגג עד לרקיע דהיינו רומא והוא הדין לעומקא קני מסתמא: ת"ש דאמר ריש לקיש כו' . מדרב פפא מקשי אי אמרת בשלמא דמסתמא קני לוקח עומקא ורומא היינו דאהני תנאה דע"מ שהוא מיותר לכדרב פפא שאם רצה מוכר לבנות על גבי הדיוטא ולהגביה בניינין אחרים ברומו של בית בונה דאי לא אתני הוה קני ליה לוקח לרומא שעל גבי הדיוטא מסתמא דרומו של בית קונה בכ"מ מסתמא ואפי' היכא דאיכא דיוטא העליונה שהיא של מוכר אלא אי ס"ד דמסתמא לא קני לוקח רומא אלא של מוכר הוא ל"ל ע"מ מאי אהני תנאי המיותר בלא תנאיה נמי הוה קני מוכר לדיוטא העליונה ולרומו של בית ואם היה רוצה לבנות בונה וקס"ד דהאי מקשה דהכי איתיה לפירושה דמילתיה דרב פפא כדפרישית לה: ה"ג בפירוש רבינו חננאל דאי נפלה הדר בני לה . לעולם מסתמא לא קני לוקח רומא ודקאמרת ייתור תנאה ל"ל להכי אהני דאי נפלה דיוטא הדר בני לה וכדפרישית לעיל דרב פפא לאו בבנין ע"ג דיוטא איירי אלא בבנין דיוטא עצמה אם תפול כן נראה שיטת שמועה זאת בעיני ויש שיטות אחרות ואין בהן ממש: מתגי' אע"פ שכתב לו עומקא ורומא . כדאוקמה רב דימי בגמרא לעיל דעומקא ורומא בסתמא לא קני ואהני עומקא ורומא למיקני עומקא ורומא ולא למיקני בור ודות שתשמישן חלוק מן הבית שאינו עשוי אלא לשאוב ממנו מים: וצריך . המוכר ליקח ממנו דרך מן הלוקח לילך לבור ודות שלו דמוכר בעין יפה מוכר דברי ר"ע ורבנן סבירא להו דמוכר בעין רעה מוכר ושייר דרך לעצמו ממה שמכר: בזמן שאמר ליה חוץ מאלו . חוץ מבור ודות ותנאי שלא לצורך הוא שהרי אינן בכלל בית אלא לטפויי מילתא קאתי ושייר לו דרך ולרבנן לא אתא לטפויי כלל דבלאו הכי שייר לעצמו דרך ולרווחא דמילתא אמר כן שלא יאמר הלוקח כל הבית מכרת לי ולא עכבת דרך שאין כל מוכרין בקיאין בדינין והלכך פירש כל כך: מכרן . לבור ודות לאחר והבית עיכב לעצמו: רבי עקיבא אומר א"צ הלוקח ליקח לו דרך . לבור ודות שקנה דמוכר בעין יפה מכר לו: גמ' היינו בור והיינו דות . איזהו בור ואיזהו דות והלא אין היכר בין זה לזה ששניהן עמוקין בקרקע ויש בהן מים מכונסין ולמה לי למיתני תרתי: בחפירה . בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בנין: בבנין . חופרין בור בעפר תיחוח ובונין לו כותל אבנים ומקרי דות והלכך אי תנא בור הוה אמינא ה"מ בור שהוא בחפירה אבל דות שהוא בבנין כעין הבית הרי הוא בכלל בית ואי תנא דות משום דבנין בפני עצמו הוא וחשיב אבל בור לא חשיב וליבטל גבי בית צריכא:
Comments from Tosafot - Bava Batra 64a
ואי סלקא דעתך בסתמא קני כי גבוה י' טפחים מאי הוי. פי' בקונ' אי בסתמא קני אויר שלמעלה מן הגג שהוא גבוה עשרה מן הגג וגם הבנין שלמטה ממנה יקנה והגג שבאמצע לא יקנה ואין סברא שיהא הפסק בקנינו וזה דחקו לרבינו שמואל לפרש דלא קאי אע"פ שכתב לו עומקא ורומא דמתניתין אגג דאי קאי אגג א"כ כי נמי בסתמא לא קני תקשי ליה הכי דכשכתב לו עומקא ורומא קני בנין שלמטה מן הגג ואויר שלמעלה והגג שבאמצע לא קני ומשני כיון דגבוה עשרה טפחים חשיב ולא קני ליה לגג אבל אויר שלמעלה קני וכך פירש הקונטרס וכן צריך לפרש דלא מצי למימר כיון דלא קני גג לא קני נמי אויר שלא יהא הפסק בקנינו דהא מוכח בסמוך בהדיא דאי אמר בסתמא קני רומא אפי' כשהגג גבוה עשרה קני האויר למעלה הימנו עד לרקיע אע"ג דלא קני גג דפריך מדרב פפא דאמר אם רצה לבנות על גבה בונה וסלקא דעתך דעל גבה ממש קאמר באויר שלמעלה מן הגג ויבנה על גבי עמודים שלא יכביד על הכותל ואי ס"ד בסתמא לא קני ל"ל על מנת פי' והלא בלא ע"מ נמי יכול לבנות עלייה באויר שלמעלה מן הגג ואי כי אמר בסתמא נמי קני כשגג גבוה י' לא קנה לאויר שלמעלה דא"כ כי נמי בסתמא קני תקשי ליה ע"מ ל"ל וזהו דוחק לפי' רבינו שמואל שהמקשה הוא מקשה מכח אותה סברא שאין נראה לו שיהא הפסק בקנינו והגמ' אינו חושש ממנו ונראה לר"י לפרש דקאי ארישא אבל לא את הגג כדפרי' לעיל והכי פריך הכא א"א בשלמא דבסתמא לא קני עומקא ורומא כיון דבטורח בעי לקני רומא אתי שפיר דכיון דגג גבוה עשרה טפחים דלא קנה גג דבדבר מועט מתבטל הקנין דלא בטל גג אגב בית אלא אי אמרת דבסתמא קנה כיון שנקל כל כך לקנות א"כ אפי' גג שיש לו מעקה גבוה עשרה יקנה כיון דבעין יפה כל כך מוכר דאפי' בסתמא קני רומא ומשני לעולם בסתמא קני רומא ואפ"ה לא מזבין ליה גג גבוה י' בסתמא אם לא שכתב עומקא ורומא כיון דחשיב ורבינו תם אין נראה לו מה שפי' הקונ' דדיוטא גג שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים דבמסכת שבת מוכח דלשון דיוטא הוא שורה דתנן בהזורק (דף צו.) שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהם בדיוטא אחת כו' משמע בשורה אחת שאינם זו כנגד זו ועוד דמאי דמפרש מילתיה דרב פפא דאי נפלה הדר בני לה הא לא משמע הכי לישנא דרב פפא דקאמר שאם רוצה לבנות עלייה על גבה בונה דמשמע דעל גבה ממש של דיוטא ועוד שצריך לדחוק ולחלק בין הך דיוטא לההיא דהבית והעלייה ונראה לר"ת דיוטא עליונה היא שורת אבנים עליונה של חומה שהגג עומד עליה וקאמר למאי הלכתא קאמר ע"מ שהדיוטא עליונה שלי הלא אינו יכול להסירה אם היה רוצה שכל הבית מכר לו ולענין מה היא שלו ומפרש רב זביד שאם רוצה להוציא בה זיזין מוציא פירוש על שורה עליונה אע"פ שמכביד על הבית ורב פפא אמר אם רצה לבנות עלייה על גבה בונה ע"ג עמודים שלא יכביד על הבית אבל להכביד אינו רשאי ופריך אלא לרב פפא מאי זאת אומרת דאע"ג דיכול לבנות עלייה על גבה הא מסקינן דעומקא ורומא מסתמא לא קני וא"כ כיון דלא מהני דבוריה לשייר בגוף הבית ואינו יכול להכביד מאי זאת אומרת דהא פשיטא דמהני דבוריה אם נפלה דהדר בני לה וממתניתין שמעינן דייתור לשון מהני אבל לרב זביד אתי שפיר זאת אומרת דמשייר בגוף הבית ולמאי דמסקי' דבסתמא לא קנה עומקא ורומא מסיק לרב פפא לענין דאי נפל הדר בני לה לאו אעלייה קאי אלא אם נפל הבית ואינו רוצה הלוקח לבנותו הרי בעל עלייה בונה את הבית והעלייה ע"ג עמודים כאשר בתחלה ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו וא"ת ומאי נפקא ליה מינה במה שהבית בנוי תחת העלייה כיון שהעלייה אינה בנויה ע"ג כתלי הבית אלא ע"ג עמודים הקבועין בחצר בלא בית נמי יכול לעשות כן ואמר ר"ת שלא יפחד תמיד שלא תפחת העלייה ויפול לארץ ועוד דנפקא ליה מינה שלא ינשב הרוח תחת העלייה ויתקרר וקשיא לפי' ר"ת דאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף לא.) אחד אומר בדיוטא עליונה ואחד אומר בדיוטא תחתונה מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן ואי דיוטא שורת חומה היאך הלוה חבירו על שורת חומה אלא משמע דהיינו תקרה ובשילהי כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) נמי תנן שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתם עשו עוקה כו' לא משמע כלל שורת חומה אלא תקרה:
Bava Batra 64a - Mishnah translated into english
And if it enters your mind to say that when a house is sold without specification, the buyer acquires the depth and the height of the house, then even when it has a parapet ten handbreadths high, what of it? Why shouldn’t the buyer acquire the roof? The Gemara answers: Since the parapet is ten handbreadths high, the roof is significant in its own right, and therefore, unless it is specifically included in the sale, the buyer does not acquire such a roof along with the house.
Ravina said to Rav Ashi: Come and hear another proof, as Reish Lakish says: That is to say that with regard to one who sells a house to another and says to him: I am selling you this house on the condition that the upper story is mine, the upper story is his. And in the Gemara’s examination of Reish Lakish’s statement, we said: With regard to what halakha did Reish Lakish say this? In any case the upper story is his, as when he sold the house it was only the lower story that he sold to the buyer. Rav Zevid says: He said this to teach the halakha that if the seller wishes to extend from the upper story projections over the courtyard, which was included in the sale, he may extend them. Rav Pappa says: He said this to teach the halakha that if this upper story collapses and the seller wishes to build an upper story on top of it to replace it, he may build it.
And if it enters your mind to say that when a house is sold without specification, the buyer does not acquire the depth and the height of a house, Rav Pappa’s statement is puzzling. As why do I need the seller to stipulate that he is selling the house on the condition that the upper story is his when in any event the space above the house remains in the seller’s possession? The Gemara answers: Stipulating that he is selling the house on the condition that the upper story is his benefits him in that if the upper story collapses, he may rebuild it. Without this stipulation the seller could not rebuild it, even if the sale did not include the depth and the height of the house.
MISHNA: One who sells a house without specification has sold neither the pit nor the cistern [dut], even if he writes for the buyer in the bill of sale that he is selling him the depth and the height of the house, as anything that is not part of the house, like pits and cisterns, must be explicitly mentioned in the contract or else they remain in the seller’s possession. And therefore the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain to reach whatever remains his, because he has sold the area of the house along with the house itself, and he no longer has permission to walk there. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: The seller need not purchase for himself a path through the buyer’s domain, as this is certainly included in what he has withheld for himself from the sale.
And Rabbi Akiva concedes that when the seller says to the buyer in the bill of sale: I am selling you this house apart from the pit and the cistern, he need not purchase for himself a path through the buyer’s domain. Since the seller unnecessarily emphasized that the pit and the cistern are not included in the sale, he presumably intended to reserve for himself the right of access to them.
If the seller kept the house, but sold the pit and the cistern to another, Rabbi Akiva says: The buyer need not purchase for himself a path through the seller’s domain to reach what he has bought. But the Rabbis say: He must purchase for himself a path through the seller’s domain.
GEMARA: It is related that Ravina once sat and examined the matter and posed a difficulty: A pit is the same as a cistern. Why, then, was it necessary to mention both of them? Rava Tosfa’a said to Ravina: Come and hear a solution to this question, as it is taught in a baraita: Both a pit and a cistern are dug out in the ground; the difference is only that a pit is constructed through digging alone, while a cistern is subsequently finished on the inside by building masonry walls. It is similarly related that Rav Ashi once sat and posed a difficulty: A pit is the same as a cistern. Mar Kashisha, son of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi: Come and hear a solution to this question, as it is taught in a baraita: Both a pit and a cistern are dug in the ground, the difference is only that a pit is constructed through digging alone, while a cistern is subsequently finished on the inside by building masonry walls.
§ The mishna teaches: And the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain; this is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: The seller need not purchase such a path. What, is it not about this issue, which will immediately be explained, that Rabbi Akiva and the Rabbis disagree?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.