Talmud BavliBava Batra 54a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 54a
Bava Batra 54a - Guemara
דשדא ליפתא בי פילי דארעא דגר לא הוי חזקה מאי טעמא בעידנא דשדא לא הוי שבחא השתא דקא שבח ממילא קא שבח אמר שמואל האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני אדעתא דחיותא לא קני היכי דמי שקל מהאי גיסא ומהאי גיסא אדעתא דדיקלא כולא מחד גיסא אדעתא דחיותא ואמר שמואל האי מאן דזכי זיכיא אדעתא דארעא קני אדעתא דציבי לא קני היכי דמי שקל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא שקל רברבי ושבק זוטרי אדעתא דציבי ואמר שמואל האי מאן דאתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני אדעתא דבי דרי לא קני היכי דמי שקל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי ואמר שמואל האי מאן דפתח מיא בארעא אדעתא דארעא קני אדעתא דכוורי לא קני היכי דמי פתח תרי בבי חד מעייל וחד מפיק אדעתא דכוורי חד בבא אדעתא דארעא ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שנין אתא ההוא רפיק תותיה פורתא אתא לקמיה דלוי ואמרי לה קמיה דמר עוקבא אוקמיה בידיה אתאי קא צווחא קמיה אמר לה מאי אעביד לך דלא אחזיקת כדמחזקי אינשי אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא:
איתמר שדה המסויימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה ושמואל אמר לא קנה אלא מקום מכושו בלבד
Comments from Rashbam - Bava Batra 54a
דשדא ליפתא בי פילי . שזרע לפת בתוך נקעים של קרקע הגר ולא כיסה עפר ולא עשה כלום כי אם זריקת הלפת בתוך החריץ לא הויא חזקה שהרי לא עשה שום תיקון בקרקע והשלכת זרע בקרקע אינו מעשה אלא אם כן זורע ואח"כ מכסהו ואע"פ שגדל הלפת ונשרש בקרקע היום ולמחר ממילא הוא דקשבח ולא דמי לרפק בה פורתא דמעשה קעביד בגוף הקרקע ומשביח הקרקע מיד בחרישה זו וכן צמד לה מיא דאמרן לעיל הרי משקה את השדה ומנגב את הקרקע אבל האי מאי קעביד ואכילת הלפת נמי אינה חזקה דאכילת פירות אינו קונה ולא הויא חזקה לקנות שהרי אינו עושה בלקיטת הפירות ולא באכילתם שום תיקון בקרקע שיהא דומה לנעל גדר ופרץ וגם לא להציע מצעות בנכסי הגר דהתם קמיתהני גופו מן הקרקע וקמשמשא ליה קרקע כעבד לרב והכי נמי אמרינן לקמן בשמעתין והרי אכילת פירות דבנכסי חבירו קנה לענין חזקת שלש שנים להיות אכילת הפירות של שלש שנים עומדים במקום שטר ובנכסי הגר לא קנה כלומר לגבי לקנות קרקע מיד כדין קרקע שנקנית בכסף בשטר ובחזקה דנעל וגדר לא הויא חזקה: פילי . כמו פילאי: דפשח דיקלא . כמו ויפשחני (איכה ג) נוטל מן הענפים ויש שמפשחין אותו לצורך הדקל לפי שענפיו מרובים ואין מניחין אותו ליגדל ומהניא ליה הפשיחא כזימור בכרם: אדעתא דדיקלא . כדי שיגדל: קני . הדקל: אדעתא דחיותא . אם מפשיחו לצורך בהמותיו להאכילן ואינו מתכוין להנאת הדקל ומיהו בלקיטת הענפים מתכוין הוא להחזיק בדקל ולקנותו בחזקה זו לא קני ואע"ג דממילא מהני לדקל כיון דאינו מתכוין לתקן הקרקע דומיא דנעל וגדר אלא ללקיטת פירות מתכוין לא הויא חזקה וכמחזיק שלא מדעת דמי וכי קאמר מתכוין אני לקנות בלקיטה זו הרי הוא כמי שהולך בשוק ואומר רוצה אני להחזיק בשדה פלוני דבדיבור בלא מעשה לא הויא חזקה דתרתי בעינן שיעשה תיקון בקרקע בידים ובאותו תיקון יהא מתכוין לשם תיקון כדי להחזיק: היכי דמי . מנא ידעינן אי אדעתא דדיקלא או אדעתא דחיותא עבד שלא יוכל לכפור ולטעון אדעתא דדיקלא עבדי: מהאי גיסא ומהאי גיסא . אם מכל צדדין ליקט כאן מעט וכאן מעט אדעתא דדיקלא שכן מנהג לעשות דכי האי גוונא הוא דאיכא למימר אדעתא דדיקלא ואע"ג דאיכא למימר נמי אדעתא דחיותא מסתמא כל אדם אדעתא להחזיק מתכוין וכל היכא דאיכא למימר הכי והכי אמרינן אדעתא למיקני מכוין: כולה מחד גיסא . מקלקל הוא את האילן שמגלהו כולו מצד אחד וההוא ודאי אדעתא דחיותא לחוד מכוין דלאילן לא חייש: האי מאן דזכי זיכיא . מכבד ומטהר את השדה מקיסמים ועשבים רעים: אדעתא דארעא . שתהא נוחה לחרוש: אדעתא דציבי . ללקט עצים לשרוף לא קני דכל לקיטת פירות לא קני: שקל רברבי וזוטרי . איכא למיתלי אדעתא דארעא אבל שבק זוטרי ליכא למיתלי אלא אדעתא דציבי לחוד דגדולים הראוין לשריפה מלקט: דאתקיל תיקלא . מסיר המכשולות ומשוה פני הקרקע שתהא חלקה ולא תכשל המחרישה ותשבר: קני . דדמי לחורש: דבי דרי . גורן לדוש שם תבואה דכיון דקרקע זה לחרישה עומד ולא לגורן ואף לאחר שיחליקנו לגורן ויחבוט שם חטין יהא צריך שם לחרוש ולזרוע נמצא שאין גורן זה כאן כי אם קלקול ואין זה מתקן השדה כי אם מקלקל וכל תיקון שסופו לסתור אינו אלא קלקול ומעיקרא לא מתקן הוא ולא דמי לנעל וגדר ורפק ביה פורתא והשקאת מים שכל דברים הללו אין סופן לסתרן אבל גורן זה סופו לקלקלו ולסתרו דעיקר דארעא לחרישה קיימא אבל אם רצה לעשות שם גורן קבוע לעולם נראה בעיני דקני דאין לך חזקה גדולה מזו: מוליא . תל: נצא . גומא: שקל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא . לקח התל והשליך בגומא נמצא שהשוה כל הקרקע איכא למימר דלחרוש עשה שלא תתעכב המחרישה: מוליא במוליא ונצא בנצא . התל הרחיב במקומו והשפילו ונותן מגבהו סביבתו לצדדין שלא יהא זקוף כל כך וכן נצא בנצא שפתי הגומא השפיל וגדר לאמצעיתה ונעשית הגומא חלקה הרי הגומות לבד והתלים לבד והרי יש כאן מקומות מקומות חלקים כל אחד לבדו: אדעתא דבי דרי . ראוי הוא לחבוט חטים ולא לחרישה וכל החזקות הללו בין בנכסי הגר בין במתנה בין במכר והאחין שחלקו: דפתח מיא . שיכנסו בשדה: פתח תרי בבי . אחד לצד הנהר ליכנס המים ואחד לצד שני לצאת: אדעתא דכוורי . לצוד דגים נתכוין ולא להשקות השדה דאי להשקות השדה מתכוין היה לו לעשות פתח אחד ויתעכבו שם המים וגם הדגים יהו נצודין שם מאיליהן: בתפשיחא . כדאמרן לעיל דפשח דיקלא אדעתא דחיותא כולה מחד גיסא: רפק תותיה פורתא . דהיינו עודר תחת האילן דמהני ליה כחורש לזריעה: כדמחזקי אינשי . אדעתא דדיקלא דהיינו מהאי גיסא ומהאי גיסא: הצר צורה . צורת חיה או עוף: בנכסי הגר . בכתלי הבית אבל סיוד וכיור דאמר לעיל (בבא בתרא דף נג:) אמה כנגד הפתח לאו היינו צורת בריה אלא ציורים בעלמא מעשה צעצועים ופרחים אבל צורת חיה או עוף חשובה ודי באחד ולא בעינן אמה ולא כנגד הפתח: דרב לא קנה לגינתא דבי רב . גינה הסמוכה לבית מדרשו והיתה של גר ומת וקנאה רב בכך שעשה בה צורה להחזיק בה ומכללא דהך מעשה איתמר הך דרב: המסויימת במצריה . שיש לה מצר בארבע רוחותיה: כיון שהכיש בה . וחפר במרא מכוש אחד הכאה אחת בקרקע קנה כולה דהיינו רפק בה פורתא וכגון קרקע שעומד לחרישה אבל בבית לא הוי חזקה ול"ש מכר ול"ש נכסי הגר קנה כולה: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד . ודוקא נכסי הגר אבל מכר וקבל זוזי אפילו עשר שדות בעשר מדינות והחזיק באחת מהן קנה כולן כדאמר שמואל בפרקי קמאי בב"ק וקדושין וכדפרישית לעיל (בבא בתרא דף נג:) ובהך פלוגתא הלכתא כרב דהא ר"נ עבד עובדא כוותיה דרב לקמן בשמעתין:
Comments from Tosafot - Bava Batra 54a
אדעתא דציבי לא קני. ואע"פ שמתקן הקרקע וכן פשח דיקלא אדעתא דחיותא אע"פ שהדקל מיתקן בכך דלעולם לא קני אלא אם כן מתכוין לקנות כדאמרינן לעיל לקנות את חבירתה אף אותה לא קנה כיון שלא נתכוין לקנותה וביבמות פרק ר"ג (דף נב:) אמר הא למה זה דומה לעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קנה ובהפרה (ב"ק דף מט: ושם) אמר דהמחזיק בשטרותיו של גר מהו מאן דמחזיק בשטרא אדעתא דארעא הוא מחזיק ובארעא הא לא אחזיק ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא או דלמא דעתיה נמי אשטרא ואין להקשות דאע"ג דאין דעתיה אשטרא אמאי אין ידו קונה לו שלא מדעתו כמו חצרו דחצר מתורת יד איתרבאי דהא דחצר קונה לו שלא מדעתו היינו שאינו יודע אם הוא בחצרו ואם היה יודע היה רוצה לקנות אבל אם יודע ואין מתכוין לקנות לא קני וא"ת מצא בגל או בכותל ישן דתנן באלו מציאות (ב"מ דף כה:) הרי אלו שלו מפני שיכול לומר של אמוריים הוא אמאי לא קניא ליה חצרו וי"ל דבדבר שאין הווה שימצא לא קנה חצרו שלא מדעת: מוליא במוליא כו'. הקשה ה"ר יוסף דאורליינ"ש משמע שצריך קרקע שוה לחרישה יותר מלדישה ואנן סהדי דלדישה צריך הרבה יותר שוה וחלק ומה שפירש נמי בקונט' דאם עושה אדעתא דגורן קבוע קני היכי ידעינן אי עבד אדעתא דגורן קבוע או אינו קבוע והיה מפרש דבי דרי דהכא היינו להעמיד שם בהמות כמו אבי דרי חושבנא (שבת דף לב.) דלקמן (בבא בתרא דף נז.) תנן דבהעמדת בהמה לא קני ור"ת השיב לו שהם היו דשים במוריגים ולא היו צריכין להשוות קרקע כל כך:
Bava Batra 54a - Mishnah translated into english
who threw turnip seeds in the crevices [filei] of the land of a convert who died without heirs, it is not sufficient to take possession. What is the reason for this? As at the time that he threw the seeds there was no enhancement to the value of the field. Now that the turnips have grown and the value of the field is enhanced, it is enhanced by itself.
The Gemara records a series of rulings with regard to taking possession of land. Shmuel says: With regard to this one who cuts the branches of a palm tree, if he had in mind the acquisition of the palm tree, he has acquired it; but if he had in mind the benefit of the animals, to feed his animals the branches, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took branches from this side and from that side, he had in mind the acquisition of the palm tree, as this assists the growth of the tree; but if the branches that he took were all from one side, he had in mind the benefit of the animals.
And Shmuel says with regard to this one who clears [dezakkei zikheya] a field of trees, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the collection of the wood, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took large and small pieces of wood, he had in mind the improvement of the field; however, if he took the large pieces of wood but left the small ones, he had in mind the collection of the wood.
And Shmuel says with regard to this one who removes protuberances and levels the ground, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the conversion of the field into a threshing floor, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took a mound and threw it in a ditch, thereby leveling both areas, he had in mind the improvement of the field; but if he leveled the ground with a mound in the place of a mound and a ditch in the place of a ditch, expanding each area but leaving the field as a whole uneven, he had in mind the conversion of the field into a threshing floor.
And Shmuel says with regard to this one who opened a blockage and enabled water to enter into a section of land, if he had in mind the improvement of the field, to irrigate it, he has acquired it; but if he had in mind the catching of the fish, i.e., to enable the water to flow in so that he could catch the fish therein, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he opened two gates, one bringing in the water and one taking out the water, this indicates that he had in mind the catching of the fish, as the water will flow out of the field, giving him the means to catch the fish; but if he opened only one gate, this indicates that he had in mind the improvement of the field.
The Gemara relates: There was a certain woman who profited from an ownerless palm tree by cutting its branches for thirteen years. Another then came and plowed beneath it a bit. The case came before Levi, and some say that it came before Mar Ukva, who established the property in the possession of the one who plowed. The woman came and shouted before him, protesting the perceived injustice of his ruling. Mar Ukva said to her: What can I do for you, as you did not take possession of the property in the manner that people take possession?
Rav says: One who draws an image, e.g., he paints an image on the wall, on the property of a convert who died without heirs has acquired it, as Rav himself acquired the garden of the house of Rav, which had been ownerless property, only by drawing an image.
§ It was stated: With regard to a field that is defined by its boundaries, i.e., it has clearly demarcated boundaries on all sides, Rav Huna says that Rav says: Once he struck the land with a hoe one time, he acquired the entire property. And Shmuel says that he has acquired only the place that he struck with the hoe.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Bava Batra 54a : Significance
Next step
Finished studying Bava Batra 54a? Carry on with the rest of the tractate.
Study Bava Batra 54bFrequently asked questions: Bava Batra 54a
Where is Bava Batra 54a in tractate Bava Batra?
Bava Batra 54a is page 105 of 350 in tractate Bava Batra (Seder Nezikin).
When is daf 54 of Bava Batra studied in Daf Yomi?
Daf Yomi covers one daf a day, both sides. Daf 54 of Bava Batra will be studied on January 20, 2032.
Is there a video class on Bava Batra 54a?
Yes, by Daf Tube, Rabbi Dr. Moshe Weisblum. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
What is tractate Bava Batra about?
Masechet Baba Batra is the third tractate of the Seder Nezikin. The Baba Batra gemara is the study of laws relating to matters relating to individual responsibility and the rights of property holders. The Baba Batra tractate is a gemara which contains 10 chapters.
Your study is also dedicated to them
- For the success of Elyahou ben H'anna & family
- L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
- L'ilui Nishmat Margalit bat Ledicia