Talmud BavliBava Batra 135a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 135a
Bava Batra 135a - Guemara
ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה אתתיה למאן אמר להו חזיא לכהנא רבה אמר רבא מאי ניחוש לה הא אמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן א"ל אביי והא כי אתא ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן א"ל ולאו מי לא שנינהו כאן למפרע וכאן להבא ואשנויי ניקום ולסמוך א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי אמר רב יוסף מאי ליחוש לה חדא דמוחזק לן דלית ליה אחין ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אמר ליה אביי הא אמרי דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי השתא מיהת הא ליתנהו קמן לאו היינו דר' חנינא דאמר רבי חנינא עדים בצד אסתן ותאסר אמר ליה אביי אם הקלנו בשבויה (משום דמנוולא נפשה לגבי שבאי) נקל באשת איש א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה:
זה אחי אינו נאמן:
ואידך מאי קאמרי אי קאמרי אחונא הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא דקא אמרי לאו אחינו הוא אימא סיפא נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו הא אמרי ליה לאו אחונא הוא לא צריכא דקא אמרי אין אנו יודעין אמר רבא זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור אביי אמר
Comments from Rashbam - Bava Batra 135a
ההוא דהוה קא שכיב . והיו לו אחין ולא בנין דמוחזק ליבם: אמרו ליה אתתיה למאן . זקוקה ליבום או מותרת לשוק: חזיא לכהנא . לאו דוקא אלא שמותרת לכל אדם ואינה זקוקה ליבם ומיהו לכהנא אסירא דהא ע"י מגו דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן מהימנינן כדמפרש ואזיל: למאי ניחוש לה . לאסרה לשוק: הא"ר חייא בר אבא כו' . והאי נמי הכי קאמר גרשתי את אשתי וחזיא לעלמא ומיהו לכהנא אסירא דהא לא פטרינן לה אלא בטענת גרשתי את אשתי וגרושה פסולה לכהן שהרי אינה נפטרת בטענת יש לי בנים דהא מוחזק לן בגויה דאין לו בנים ואיהו לא טעין יש לי בנים דניהמניה ע"י מגו דמצי פטר לה בגט הלכך הכי קאמר גרשתי את אשתי ונאמן הוא דאי בעי מגרש לה: ואנן אשינויי כו' . דלמא אמוראי נינהו דפליגי אליבא דר' יוחנן ואיכא למאן דאמר אינו נאמן אפילו להבא דלא אמרינן מגו שהרי רגלים יש לדבר שלא גירשה דאם גירשה קלא הוה ליה למילתא כדאמרינן בהאשה שנתארמלה: חוש לה . כאביי ותיאסר לשוק ומשום דאמר לעיל למאי ניחוש קאמר הכא דודאי איכא למיחש ומהכא שמעינן דבעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן: ההוא דהוה מוחזק לן . בגויה דלית ליה אחי חזקה בעלמא בלא עדים ויודעין היו בודאי דאין לו בנים ואי לא דמוחזק לן דלית ליה אחי היה לנו לאסרה לשוק מספק כיון דודאי אין לו בנים: ועוד האמר בשעת מיתה כו' . ואע"פ שאין לו בנים כיון דאמר אין לי אחים נאמן להתירה ואע"ג דמוחזק לן באחי נאמן להתירה מגו דאי בעי פטר לה בגיטא ומה לו לשקר כדאמרי' נמי לעיל דאף על גב דמוחזק לן באחי ואמר זה בני נאמן להתירה משום מגו דאתי מגו ומרע ליה לחזקה: אמר ליה אביי הא אמרי . בני העיר הזאת דאיכא עדים וצריכין אנו לחוש לדבריהם ולהמתין עד שנשמע מה בפי עדים: ומשני השתא מיהת הא ליתנהו . ואין לנו אלא מה שעינינו רואות: לאו היינו . דמקשינן בכתובות בפ' האשה שנתארמלה גבי בנתיה דמר שמואל דאשתביין ואסקינהו לארעא דישראל ואמרו נשביתי וטהורה אני ושרינהו רבי חנינא להנשא לכהנים ואמרי' והאיכא עדים במדינת הים שנטמאו ואמר ר' חנינא עדים בצד אסתן רוח צפונית ותאסר בתמיה ומפרש התם דעדי טומאה אתמר: אם הקילו בשבויה . דהרבה הקילו בה חכמים במסכת כתובות דאפי' אשה ועד אחד נאמנין לומר טהורה וטעמא דבשביל שנתייחדה בין השבאין אין לנו לאסרה שהרי סתם אשה משמרת עצמה מזנות ואוקמה אחזקתה ואיסור קל הוא אם נישאת לכהן: נקל באשת איש . בתמיה דאיכא איסור חנק והרי היא בחזקת איסור עד עתה ואל תתירנה מספק כיון דאמרי אינשי דאיכא עדים במדינת הים שזקוקה ליבם: דמנוולא נפשה לגבי שבאי . לא גרסינן ופירוש היה בספרים: חוש לה . כאביי ולא תנשא בלא חליצה: דקאמרי אחינו הוא . ומשום הכי קתני גבי נפלו לו נכסים ממקום אחר דכולן יורשין אותו: ותו לא . הלא עם כל אחיו יש לו ליטול: דקאמרי אין אנו יודעין . הלכך לא שקיל מינייהו מידי דאמרי ליה אייתי ראיה וכשמת הן יורשין אותו מכח אחיהן החי שמודה להן שאותו הספק אחיהן היה: זאת אומרת כו' . ופלוגתא היא בכמה מקומות בגמ' (ב"ק דף קיח.) דרב הונא ורב יהודה אמרי חייב ור"נ ור' יוחנן אמרי פטור וקיימא לן דפטור דהלכתא כרבי יוחנן מחבירו וכרב נחמן בדיני אלא שישבע שבועת היסת שאינו יודע ומתניתין נמי האח האחד טוען בשביל אחיו הספק ממון יש לאחי בידכם והן אומרים אין אנו יודעין ואמרי' פטורין דאוקי ממונא בחזקת מריה:
Comments from Tosafot - Bava Batra 135a
חזיא לכהנא רבה. יש מוחקים רבה משום דלכל הפחות אלמנה היא ולא חזיא לכהן גדול ואומר ר"י דשפיר גרס רבה דהא אף לכהן הדיוט אסירא דהא מטעם שאמר גרשתיה היה מתיר ולא שהיה אומר שהיו לו בנים דא"כ היה נאמן כדתנן במתניתין דזה בני נאמן ומאי הוי מייתי עלה מילתא דר' יוחנן אלא הכי פירושו דחזיא לכהנא רבה כלומר אינה זקוקה ליבום שגרשתיה דמותרת לכל העולם ואפי' לכהן גדול מטעם זיקת יבמין וה"ר מנחם גרס חזיא לכהונה כלומר אינה זקוקה ליבם וחוזרת לכהונת בי נשא לאכול בתרומה: ה"ג הא אמרי דאיכא סהדי במדינת הים דידעי דאית ליה אחי. וה"פ הא יצא קול הכא שאומרים דאיכא עדים במדינת הים ול"ג והא איכא סהדי במדינת הים דאי ודאי דאיכא עדים במדינת הים א"כ מאי קאמר השתא מיהא הא ליתנהו ואי בעי למימר שיש לנו לחוש שמא יש עדים הא ודאי ליכא למיחש דהא תנן יש לי בנים נאמן וה"ה אין לי אחים נאמן דמגו דאי בעי פטר לה בגיטא וכן בפרק שני דכתובות (דף כג. ושם) על בנתיה דמר שמואל דאישתביין ופריך הא אמרי איכא עדים במדינת הים אבל אי ליכא קול אין לנו לחוש מאלינו שמא יש עדים דהא תנן התם נשביתי וטהורה אני נאמנת: אביי אמר לעולם חייב. וקשה דרב יהודה אדרב יהודה דבריש שור שנגח את הפרה (ב"ק דף מו. ושם) אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המע"ה ומפרש התם דזה כלל גדול אפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא אלמא לרב יהודה ברי ושמא לאו ברי עדיף וי"ל דוקא גבי מלוה אית ליה לרב יהודה דברי עדיף דהוי ברי חשוב דאם לא הלוהו לא היה מעיז פניו לומר מנה לי בידך שהרי הלוה יודע שלא הלוה ממנו כלום ושמא של לוה גרוע שהיה לו לידע אם הלוה או לא הלוה ולכך חייב אבל גבי שור שנגח את הפרה דלא חשיב ברי של ניזק משום דיודע שהמזיק אינו יודע מתי ילדה קודם נגיחה או לאחר נגיחה לכך טוען ברי שיודע שלא יכחישנו המזיק ושמא של מזיק אינו גרוע כי אין לו לידע כי לא היה שם אבל קשה הא דאמר בפ"ק דכתובות (דף יב: ושם) אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה אמר מנהלי בידך והלה אומר איני יודע חייב דשמואל היא דפסיק התם כרבן גמליאל דנאמנת כשאמרה משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והשתא הא אפילו רב יהודה מודה לשם דאינה נאמנת לפי שהבעל אינו יודע מתי נאנסה לא חשיב ברי שלה כי ההיא דניזק ומזיק (ומיהו י"ל דהוה מצי למימר וליטעמיך) וכן בריש הבית והעלייה (ב"מ דף קטז: ושם) גבי אם היה מכיר מקצת אבניו נוטלן ומוקי לה דקאמר איני יודע וקאמר לימא תיהוי תיובתא דר"נ ור' יוחנן דאמרי מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור והשתא הא לרב יהודה נמי הוי תיובתא דמודה התם דפטור דהוי ברי גרוע משום דאידך אינו יודע אם היו שלו לפי שהרבה אבנים דומות זו לזו וי"ל דאביי דהכא לא משוי חילוק בין ברי חשוב דמלוה לברי גרוע דהא קאמר הכא לעולם חייב ושאני הכא דכי מנה לאחר בידך דמי משמע דאם הוא עצמו היה אומר אחיך אני והוא אומר איני יודע יטול בחלקו אע"ג דהוי ברי גרוע דהם אינן יודעים אם יש להם אח במדינת הים או לאו והשתא אתי שפיר דההיא דכתובות אביי אמר לה וההיא דהבית והעלייה (שם) נמי דקאמר לימא תהוי תיובתא דר"נ משום דלאביי לא הוי תיובתא דרב יהודה וזה כלל גדול בדין דריש פרק הפרה לא מוקי אביי לאיתויי אפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא אלא מוקי להכי דאמר התם א"נ לכי הא דאיתמר (לעיל בבא בתרא דף צב.) המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן דאזלינן בתר חזקה אפילו כנגד רובא ואין להאריך כאן:
Bava Batra 135a - Mishnah translated into english
The Gemara relates: There was a certain man, who was presumed to have brothers but no children, who was dying. His wife was therefore presumed to be obligated in levirate marriage. Those with him said to him: To whom may his wife, i.e., your wife, be married? Is she required to enter into levirate marriage, or is she permitted to marry whomever she wishes? He said to them: She is fit to marry even a High Priest. She is not required to enter into levirate marriage.
Rava said: With what possibility need we be concerned with regard to her? Doesn’t Rabbi Ḥiyya bar Abba say that Rabbi Yoḥanan says: A husband who says: I have divorced my wife, is deemed credible, and she is exempt from levirate marriage? Therefore, this woman will be exempt as well. Abaye said to him: But when Rav Yitzḥak bar Yosef came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan says: A husband who says: I have divorced my wife, is not deemed credible. Rava said to him: But didn’t we resolve the contradiction, concluding that here Rabbi Yoḥanan was referring to a retroactive testimony and there he was referring to testimony for the future? Therefore, according to both versions of Rabbi Yoḥanan’s statement, the husband should be deemed credible in this case.
Abaye responded: But shall we arise and rely on answers in a halakhic ruling? Although the contradiction can be resolved in this manner, there is no guarantee that this resolution is correct. Therefore Rav Yitzḥak bar Yosef’s statement should still be taken into consideration. Rava subsequently said to Rav Natan bar Ami: Be concerned about it. There may be a dispute with regard to this issue, as the resolution cannot be relied upon.
The Gemara relates: There was a certain man who was presumed by us, i.e., the court, to have no brothers, and he said at the time of his death that he has no brothers. Rav Yosef said: With what possibility need we be concerned with regard to his wife, in terms of her requiring levirate marriage? For one, he is presumed by us to have no brothers, and furthermore, he said at the time of his death that he has none. Abaye said to him: But don’t people say that there are witnesses overseas who know that he has brothers? Therefore, we should be concerned that this report is accurate.
Rav Yosef responded: In any event, now the witnesses are not present before us, so this possibility does not need to be taken into account. Isn’t this the same as Rabbi Ḥanina’s ruling in a case where women who were captured and subsequently liberated claimed that they were not raped in captivity (Ketubot 23a)? As although people said there were witnesses elsewhere who could testify that they were raped, Rabbi Ḥanina says that they were permitted to marry a priest, reasoning: Just because there may be witnesses in the north [istan], i.e., in a distant place, will the woman be forbidden?
Abaye said to him: If we were lenient with regard to a captive woman, due to, among other reasons, the fact that she makes herself repulsive before the captor so that he will not want to rape her, and we assume that she was not raped, should we be lenient with regard to a married woman? Rava said to Rav Natan bar Ami: Be concerned about it. Do not permit this woman to remarry until the matter is clarified.
§ The mishna teaches that one who says: This is my brother, is not deemed credible with regard to his other brothers’ share of their father’s inheritance. Rather, the man in question receives a portion only from the portion of the one who testified concerning him. The Gemara clarifies: And what do the other brothers say? If they say: He is our brother, why does the man in question take a portion of the inheritance only with the one who testified, from his portion, and nothing more? If the other brothers admit that he is their brother, they should give him a share of their portions as well. Rather, they are saying: He is not our brother.
The Gemara questions this: Say the last clause of the mishna: If property came into the possession of the man in question from somewhere else, and he died, the brothers of the one who testified shall inherit the man in question’s property with him. Why should they inherit with him? Didn’t they say to him: He is not our brother?
The Gemara answers: No, it is necessary to state this ruling only in a case where they say: We do not know if he is our brother. Therefore, they are not obligated to give him a portion of their inheritance, as he cannot prove to them that he is their brother. Nevertheless, they can claim a portion of his inheritance after his death, on the basis of their brother’s testimony.
Rava says: That is to say that if one says to another: I have one hundred dinars in your possession, and the other person says: I do not know, he is exempt, similar to this case, where the brothers who claim that they do not know if this person is their brother are not obligated to share their inheritance with him.
Abaye said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.