Bava Batra 126a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 126a

Bava Batra 126a - Guemara
ומלוה שעמו פלגי אמר רב הונא אמר רב אסי בכור שמיחה מיחה אמר רבה מסתבר טעמיה דרב אסי בענבים ובצרום זיתים ומסקום אבל דרכום לא ורב יוסף אמר אפילו דרכום דרכום מעיקרא עינבי השתא חמרא כדאמר רב עוקבא בר חמא ליתן לו דמי היזק ענביו ה"נ נותן לו דמי היזק ענביו היכא איתמר דרב עוקבא בר חמא אהא דאמר רב יהודה אמר שמואל בכור ופשוט שהניח להן אביהן ענבים ובצרום זיתים ומסקום בכור נוטל פי שנים אפילו דרכום דרכום מעיקרא עינבי השתא חמרא אמר מר עוקבא בר חמא ליתן לו דמי היזק ענביו:
אמר רב אסי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר מאי ויתר רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה רב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים כולן רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה קא סבר אין לו לבכור קודם חלוקה (ומה דאתא לידיה אחיל אידך לא אחיל) ורב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים כולן קא סבר יש לו לבכור קודם חלוקה ומדאחיל בהא אחיל בכולהו והא דרב פפי ורב פפא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא בכור דאזיל זבין נכסי דידיה ודפשוט אזול יתמי בני פשוט למיכל תמרי [מהנהו לקוחות מחונהו] אמרי להו קרובים לא מיסתייא דזבנתינהו לנכסייהו אלא מימחא נמי מחיתו להו אתו לקמיה דרבא אמר להו לא עשה ולא כלום
Comments from Rashbam - Bava Batra 126a
במלוה שעמו . שהבכור נתחייב לאביו: פלגי . חלק בכורה יחלקו ביניהן איהו מעכב פלגא ונותן לאחיו פלגא דהוי ליה ממון המוטל בספק וחולקין דאין ידוע אי חשיב מוחזק לאביו שהרי הבכור רוצה הוא לשעבד נכסיו לאביו לגמרי ובעין יפה גמר ומקני נכסיו לאביו כדי שיהא אביו מוחזק בהך מלוה ויטול בה אותן פי שנים או דלמא לא שנא משאר מלוה הלכך פלגי. יש לשונות אחרים ולא נתיישבו לפי הלשון הכתוב בספרים והא דאמרי' כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי לאו מילתא היא אלא כשלחו מתם דאמר רבה מסתבר טעמא דבני מערבא כו' וכל היכא דאמר נכסיי לך ואחריך ליורשיי מת ראשון קנו יורשי הנותן או יורשי יורשין הקודמין ליורשו אבל בעל לא דאין הבעל נוטל בראוי ואם נתן הנכסים לבת מהיום ולאחר מיתה אע"פ שמתה בחיי הזקנה הבעל יורשה דהויא לה מוחזקת בגוף הקרקע בחיי הזקנה: אמר רב הונא אמר רב אסי . אע"ג דאוקימנא לדברי הכל דאין הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן מיהו אם מיחה ואמר אל תשביחו חלקי אלא נחלוק מיד ואשביח אני שני חלקים שלי ואטול כל שבחן והן נתייאשו מלחלוק והשביחו הנכסים הרי מיחה בהן ויטול פי שנים דהא פסקינן לקמן יש לו לבכור פי שנים קודם חלוקה משעה שחפץ לזכות בבכורתו והרי חפץ ליטול חלקו לאלתר וזוכה בחלק בכורתו מיד כל מקום שהוא הלכך נכסין דידיה אשבח: אמר רבה מסתברא מילתא דרב אסי . דיטול הבכור פי שנים בשבח שהשביחו יתומים בשביל מחאתו כשמיחה בענבים מחוברים ובצרום היתומים שלא מדעתו א"נ מדעתו ובעל כרחו שלא רצו לחלוק או זיתים היו מחוברין כשמיחה בהן ומסקום והשביחום יתומים בבצירה ומסיקה בהאי שבח שקיל בכור פי שנים שנוטל שני חלקים מן הענבים כמות שהן בצורים ולא יתן להם שבח בצירה דענבים היו ואכתי ענבים נינהו וענבים של בכור הוא דאשבוח והרי זה דומה לגוזל פרה והוקירה דמשלם אותה כמות שהיא הואיל ולא נשתנית: אבל דרכום . ע"מ לזכות הן בשבח דריכה לא שקיל בכור פי שנים כדתנן הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה דקנייה בשינוי ה"נ קנינהו יתמי להני ענבים בשינוי כך נראה בעיני ורבינו חננאל פירש בכור שמיחה ואמר איני מוותר חלק בכורה דיו וא"צ למחות פעם אחרת ואמר רבה ה"מ כשמיחה בענבים ובצרום זיתים ומסקום הוא דאין צריך למחות לו פעם אחרת אבל אם דרכום וחלקו ולא מיחה ויתר ולא נהירא לי חדא דאפי' לא מיחה לא הפסיד חלק בכורה עד שיטול חלק באחת מן השדות כפשוט כדלקמן ואז ויתר חלק בכורה בכל הנכסים ועוד הא אכתי לא איירינן לעיל בשום ויתור דנימא מכיון שמיחה מיחה ולא יוותר עוד: ורב יוסף אמר אפי' דרכום . קס"ד השתא דאפי' דרכום שקיל בשבח היין פי שנים והיינו דקא מתמה גמרא דרכום אמאי שקיל פי שנים הא מעיקרא ענבי והשתא חמרא וקנייה בשינוי כדפרישית ומשני כדאמר רב עוקבא כו' לקמן ה"נ נותן לו דמי היזק ענביו כלומר האי דאמר רב יוסף אפי' דרכום לא ליטול שבח היין היתר על הענבים אמר דודאי לא שקיל אלא דמי ענבים אלא הכא במאי עסקינן שפחת היין ונשפך או נתקלקל שאין שוה כדמי ענבים ואתא רב יוסף למימר דאפי' דרכום ופחתו בכור נוטל פי שנים בענבים בצורים כדמים שהיו שוין הענבים דכיון דמיחה בהן לא הוו להו לדרוך ענבים שלו ומשלמים לו דמי ענביו הכל כשעת הגזילה ומר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי רבה איירי דאין נוטל בשבח היין ורב יוסף אתא למימר דה"נ לא שקיל בפחיתת היין מדמי ענבים: דאמר רב יהודה אמר שמואל בכור ופשוט כו' נוטל פי שנים . וכגון שמיחה: אמר רב עוקבא כו' . וה"ק ואפי' דרכום נוטל פי שנים בענבים בצורים כמו שהן שוין קודם דריכה: בכור שנטל חלק . באחת מן השדות כאחד מאחיו חלק פשיטות: ויתר . כלומר הרי מחל חלק בכורה כדמפרש לקמיה אי בהאי שדה אי בכל הנכסים וטעמא כדאמרן לעיל אם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי דכיון דמתנה קרייה רחמנא ואיהו לא בעי לה לא הויא מתנה ולא יזכה בה עוד: קסבר אין לו לבכור . חלק בכורה לא לתת ולא למכור קודם חלוקה כדכתיב לתת לו עד דאתיא לידיה דמקבל מתנה הלכך האי שדה שבא לידו חלקו ממנה והיה לו לזכות בו חלק בכורה דהא שעת חלוקה הוא וקרינן ביה לתת לו הלכך מצי מחיל אבל בשאר נכסים לא מצי מחיל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דעד שעת חלוקה לא זכי בהו וכ"ש בחלק פשיטות דלא זכי קודם חלוקה שלא הוברר חלקו ומיהו אם מת קודם חלוקה ל"ש בכור ול"ש פשוט בנו יורש עם האחין ונוטל חלק אביו כשיבאו לחלוק דלא גרע היכא דמת האב ואח"כ מת הבן דבן הבן יורשו מהיכא דמת הבן בחיי האב דבן בנו יורשו כדכתיב ובן אין לו עיין עליו אבל קודם חלוקה אין יכולין למכור לא האב ולא הבן: יש לו לבכור קודם חלוקה . ואע"ג דחלק פשוט אין לו דהא כתיב לתת משעת שמת האב הוא ראוי ליתן לו הלכך בבכור תליא מילתא דבשעה שירצה יזכה בחלקו וכדאמרן לעיל בכור שמיחה מיחה והלכך יש כח בידו למחול כל שעה שירצה דהיינו דבר שבא לעולם ואנן סהדי דכי היכי דאחיל בהא שדה אחיל בכולהו וכיון דיש כח בידו לזכות יש כח נמי בידו ליתן ולמחול והויא מחילה: בנכסי דידיה ודפשוט . יש מפרשין בחלק בכורתו ובחלק פשיטותו ואין זה לשון גמרא ועל כרחי זקוק אני לפרש שמכר כל הנכסים שני חלקים שלו וחלק פשוט אחיו מקמי דניפלוג בהדיה מכר כל השדה שלא ברשות אחיו ולצורך אחיו לתת לו מעות של חלקו: למיכל תמרי . מאותו שדה בשביל חלק אבוהון: מחונהו . הכום: אמרו להו . ללקוחות קרובייהו דיתמי: דזבנתינהו לנכסייהו . שלא מדעתם ושלא מדעת אבוהון דהא ודאי חלק פשוט אחיו לא היה יכול למכור: לא עשה . הבכור ולא כלום במכירה זו:
Comments from Tosafot - Bava Batra 126a
ובמלוה שעמו פלגי. לא משום דקי"ל ממון המוטל בספק חולקין דהא לא קי"ל כסומכוס כדפרישית לעיל (בבא בתרא ד' לה. ד"ה ומ"ש) אלא תקנת חכמים היא הכא ובמקום שמפורש בהדיא דחולקין: אבל דרכום לא. לפי' הקונט' דטעמא משום דקנאום בשינוי קשיא דהיכי פריך מעיקרא ענבים והשתא חמרא הא איכא למ"ד בהגוזל קמא (ב"ק ד' צה.) שינוי במקומו עומד:
Bava Batra 126a - Mishnah translated into english
And as for a loan that is with the firstborn, i.e., he had borrowed money from his father, then his father died, it is uncertain whether the payment should be considered property due to the father or property possessed by him. Therefore, the firstborn and his brothers divide the additional portion.
§ With regard to the halakha that the firstborn is not entitled to a double portion of the enhancement of the property resulting from the actions of the heirs, Rav Huna says that Rav Asi says: A firstborn who protested the efforts of enhancing the property before it is divided has protested, and if the brothers use resources from the estate to enhance it against his will, he is entitled to a double portion of the enhanced value.
Rabba said: Rav Asi’s opinion is reasonable in a case where they inherited grapes on a grapevine and the brothers harvested them against the will of the firstborn, or if they inherited olives on olive trees and the brothers harvested them, as in these cases, the produce itself did not change. But if they treaded on them, converting them into wine or oil, even if the firstborn protested their doing so, he is not entitled to a double portion. And Rav Yosef said: Even if they treaded on them, the firstborn is entitled to a double portion.
The Gemara asks: Why is he entitled to a double portion, according to Rav Yosef, even if they treaded on them? Since the brothers transformed the produce, as initially it was in the form of grapes and now it is wine, they have acquired it in the same manner that a thief acquires an item he stole. Therefore, the firstborn should have no share of the enhancement.
The Gemara answers: Rav Yosef did not mean that the firstborn is entitled to a double portion of the enhanced value of the wine. Rather, his intention was the same as that which Rav Ukva bar Ḥama says in a different context, that the ruling is referring to a case where the wine spoiled, its value decreasing to below the initial value of the grapes, in which case the brothers must give the firstborn payment for the damage to his additional portion of the grapes. Here, too, Rav Yosef meant that the brothers must give the firstborn payment for the damage to his grapes.
The Gemara explains: Where, i.e., in what context, was the statement of Rav Ukva bar Ḥama stated? It was in reference to that which Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a firstborn and an ordinary son whose father left them grapes and they harvested them, or if he left them olives and they harvested them, the firstborn takes a double portion. This is the halakha even if they treaded on them. The Gemara asks: Why is he entitled to a double portion if they treaded on them; initially they were grapes, and now it is wine? Mar Ukva bar Ḥama says: Shmuel did not mean that he is entitled to a double portion of the wine; rather, the reference is to a case where the wine spoiled, its value decreasing to below the initial value of the grapes, in which case the ordinary brother must give the firstborn payment for the damage to his grapes.
§ Rav Asi says: A firstborn who took a portion of the property like that of an ordinary heir has relinquished his right to an additional portion. The Gemara asks: What does it mean that he has relinquished his additional portion? Rav Pappa says in the name of Rava that he has relinquished his additional portion only with regard to that field that was divided, since he did not exercise his right to an additional portion, but he has not relinquished his right to receive an additional portion of the rest of the estate. Rav Pappi says in the name of Rava that he has relinquished his additional portion with regard to all of the property.
The Gemara explains: Rav Pappa says in the name of Rava that he has relinquished his additional portion only with regard to that field that was divided, because he holds that a firstborn does not have a right to his additional portion before the division of the property. And therefore, he has waived his additional portion of what has already reached his possession, namely, the field that was divided, but he has not waived his portion of the other fields of the estate.
And Rav Pappi says in the name of Rava that he has relinquished his additional portion with regard to all of the property, as he holds that a firstborn has a right to his additional portion before the division of the property. And therefore, since he waived his additional portion in this field, he has waived his portion of all of the property.
The Gemara notes: And this dispute of Rav Pappi and Rav Pappa was not stated explicitly; rather, it was stated by inference. As there was a certain firstborn who went and sold his property and the property of his deceased ordinary brother, i.e., their respective portions of their father’s property, before the property was divided. The orphan sons of the ordinary brother went to eat dates from the field that was now in the possession of those purchasers, due to their father’s share in the field. The purchasers hit them, as though they were thieves. The relatives of the orphans said to the purchasers: Not only did you purchase their property illegally, but you now hit them as well? They came before Rava, who said to them: The firstborn has done nothing. His sale was not valid.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli