The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yechayahou ben Moche
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
Bava Batra 17a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 17a

Bava Batra 17a - Guemara
מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב אברהם דכתיב ביה (בראשית כד, א) בכל יצחק דכתיב ביה (בראשית כז, לג) מכל יעקב דכתיב ביה (בראשית לג, יא) כל שלשה לא שלט בהן יצר הרע אלו הן אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל ויש אומרים אף דוד דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי ואידך צעריה הוא דקא מדכר תנו רבנן ששה לא שלט בהן מלאך המות ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל משה אהרן ומרים דכתיב בהו (במדבר לג, לח) על פי ה' והא מרים לא כתיב בה על פי ה' אמר ר"א מרים נמי בנשיקה מתה דאתיא שם שם ממשה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' שגנאי הדבר לומר תנו רבנן שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב אברהם יצחק ויעקב דכתיב [בהו] בכל מכל כל משה אהרן ומרים דכתיב [בהו] על פי ה' בנימין בן יעקב דכתיב (דברים לג, יב) ולבנימן אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו וי"א אף דוד דכתיב (תהלים טז, ט) אף בשרי ישכון לבטח ואידך ההוא רחמי הוא דקא בעי תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכולהו גמרא לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה [קרא] דכתיב (שמואל ב יז, כה) ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש היא והלא בת ישי היא דכתיב (דברי הימים א ב, טז) ואחיותיהם צרויה ואביגיל אלא בת מי שמת בעטיו של נחש:
הדרן עלך השותפין:
מתני׳ לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת כובסין אא"כ הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים וסד בסיד ומרחיקים את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים (או) סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים ומרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה:
Comments from Rashi on Masechet Bava Batra Page 17a
בכל מכל כל . באברהם כתיב (בראשית כד) וה' ברך את אברהם בכל ביצחק כתיב (שם כז) ואוכל מכל ביעקב כתיב (שם לג) וכי יש לי כל כלומר לא חסרו שום טובה: חלל בקרבי . יצרי הרע מת בקרבי: צעריה קא מדכר . על לבו ממש הוא מתרעם ואומר שמת בקרבו מרוב צרות: שלא שלט בהן מלאך המות . אלא מתו בנשיקה על פי שכינה: בכל מכל כל . לא חסרו שום כבוד ומצינו כבוד זה במשה ואהרן שנאמר בהן על פי ה' ואם אלו מתו ע"י מלאך [המות] נמצא שחסרו כבוד: כדאמרן . שמתו ע"פ שכינה ואין ראויה רמה לשלוט במי שנשוק משכינה שהרי אין הרמה באה אלא מטפה מרה המטפטפת מסכינו של מלאך המות דאמר מר (ע"ז דף כ:) ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות: ישכון לבטח עליו . הכי דריש ישכון לבטח בנימין על סמיכות ידידות השכינה: בעטיו של נחש . בעצתו של נחש כלומר לא היו ראוין למות אלא שנגזרה גזירת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון בעצתו של נחש בעטיו תרגום של עצתו כדכתיב (דניאל ו) אתייעטו כל וגו' וכן התיב עטא וטעם (שם ב): ואחיותיהם . בבני ישי כתיב: בור שיח ומערה . מפורשים בבבא קמא בפרק שור שנגח את הפרה (דף כ:): בור . עגול: שיח . ארוך וקצר: מערה . מקורה בקירוי: נברכת הכובסים . חופר חפירה מרובעת בעומק אמה או יותר ומי גשמים מתכנסים בה לכבס בגדיהם והיו להם שתים אחת ששורים את הבגדים יום או יומים בצואת כלבים והיא קרויה מחמצן בגמ' ואחת שמשפשפים בה והיא קרויה נדיין: אא"כ כו' . מפני שהחפירה הסמוכה לבור מחלשת כותלי הבור ומרפה אותן: וסד בסיד . את כותלי חפירתן: גפת . פסולת זיתים שנתעצרו בבית הבד: הסלעים . אבנים שהאור יוצא מהן שקורין קויליי"ש שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל: מן הכותל . כותל לבנים של טיט הבנוי על גבי קרקע ולאו בבור קאי השתא: זרעים . קשין לכותל כדמפרש בגמ': ומחרישה . מרפה את יסודו ונופל: מי רגלים . ממסמסין את הלבנים שהן של טיט יבש: ריחים . קשין לכותל שמנידין את הקרקע בגלגול חבטתו: מן השכב . היא הריחים התחתונה: הרכב . היא העליונה הרוכבת על זו והיא קצרה טפח מן התחתונה: ואת התנור שלשה מן הכליא . תנור כלי חרס הוא שרוף בכבשן כשאר קדירות ופיו למעלה והבא לקובעו בארץ עושה בנין טיט ואבנים שיהיו לו לבסיס ומושיבין אותו עליו שלא יצטננו שוליו מחמת קרקע ואותו בנין עשוי בשיפוע רחב מלמטה וקצר מלמעלה כמדת התנור תחתונה קרוי כליא ועליונו קרוי שפה כלומר שפת הכליא שפתה עליונה ולפי שהבלו של תנור קשה לכותל צריך להרחיקו:
Comments from Tosafot - Bava Batra 17a
שלשה לא שלט בהן יצר הרע. אין לפרש שלא שלט כלל דא"כ היכי קבלו עליה אגרא אלא כדאמר (יומא דף לח:) מאי דכתיב רגלי חסידיו ישמור כיון שעבר אדם רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא ה"נ כיון שראה הקב"ה שהיו דוחקין עצמן כל כך להתרחק מן העבירה סייעם הקדוש ברוך הוא מכאן ואילך שלא שלט בהן יצר הרע: שבעה שלא שלטה בהן רמה. תימה לרשב"א דכולהו צדיקי נמי דאמר בשבת בפ' שואל (דף קנב:) ורקב עצמות קנאה מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו נרקבין ושאין קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבין וי"ל דיכול להיות שלא ירקב וישלוט בו רמה כדאמר במעשה דרבי אלעזר בן שמעון בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פד:) דנפיק ריחשא מאודניה: מתני' לא יחפור. כל הני איירי דאית בהו מיא וטעמא משום מתונתא כדאמרינן בגמרא ותימה לר"י והא אמרי' בגמ' כל מרא ומרא דקא מחית כו' ואומר ר"י דלא קאמר אלא שמאותה שעה מתחיל ההיזק וכיון דבתחילת ההיזק הוו גירי דיליה מודה ר' יוסי ומיהו אי לאו משום מיא לא היה צריך הרחקה ג' טפחים: לא שיח ולא מערה. וה"ה חריצין ונעיצין והני נקט אגב בור דבכל מקום רגיל לשנות שיח ומערה בהדי בור ואמת המים ונברכת הכובסין דאין רגיל לשנותן גבי בור מפרש בגמ' דצריכי תרוייהו ומיהו הא לא מפרש אמאי לא הוה שמעינן להו מבור דמצי למימר דבור ושיח דעמוקין טפי בעי הרחקת שלשה אבל הנך דלא עמיקי כולי האי הוה אמינא דלא בעי הרחקת שלשה ואי תנא הני הוה אמינא דבור ושיח דעמיקי טפי בעי הרחקה יותר מג' ובפרק הפרה (ב"ק דף נ:) דתנן אחד החופר בור ושיח ומערות ומצריך להו לכולהו בגמרא התם ניחא דלא הוה ליה לתנא למינקטינהו אגב בור כיון דכתיב בור בקרא אלא הוה ליה למיתני בור לחודיה: סלעים. אבנים שאש יוצא מהן ולא סלעי נחושת דאין דרך להניחן אצל הכתלים והא דאמר בירושלמי אית תנא תני טומנין בסלעים ואית תני דאין טומנין כאן בסלעים של כסף כאן בסלעים של נחושת הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת: וסד בסיד. נראה לר"י דבסיפא נמי גרס וסד בסיד ולא גרס או דאי גרסי' בסיפא או סד בסיד אם כן תפשוט דברישא וסד בסיד תנן מדלא קתני או סד ברישא כמו בסיפא אלא ודאי בסיפא נמי גרס וסד והא דפשיטא ליה בגמרא (לקמן בבא בתרא דף יט.) דבסיפא הוי או סד בסיד היינו משום דאין ההיזק כל כך מרובה שלא יועיל לו סיד לחודיה: כליא פירש ר"ח בטן דתנור צר מלמטה ובאמצעיתו מרחיב ובולט ויוצא כשיעור טפח ומאמצעיתו מיצר ועולה:
Bava Batra 17a - Mishnah translated into english
a taste of the World-to-Come. They are: Abraham, Isaac, and Jacob. Abraham, as it is written with regard to him: “And the Lord blessed Abraham with everything” (Genesis 24:1). Isaac, as it is written with regard to him: “And I have eaten from everything” (Genesis 27:33). Jacob, as it is written with regard to him: “Because I have everything” (Genesis 33:11). This teaches that already in their lifetimes they merited everything, i.e., perfection.
There were three people over whom the evil inclination had no sway. They are: Abraham, Isaac, and Jacob, as it is written with regard to them, respectively: “With everything,” “from everything,” “everything.” The completeness of their blessings means that they did not have to contend with their evil inclinations. And some say that even David was not subject to his evil inclination, as it is written: “And my heart has died within me” (Psalms 109:22), meaning that the evil inclination in his heart was nullified as if his heart had died. And how does the other authority, who does not include David in his list, explain this verse? He is mentioning his travails. David means to say that his heart died within him owing to all the suffering that he endured, but he says nothing about his evil inclination.
The Sages taught: There were six people over whom the Angel of Death had no sway in their demise, and they are: Abraham, Isaac, and Jacob, Moses, Aaron, and Miriam. Abraham, Isaac, and Jacob, as it is written with regard to them, respectively: “With everything,” “from everything,” “everything”; since they were blessed with everything they were certainly spared the anguish of the Angel of Death. Moses, Aaron, and Miriam, as it is written with regard to them that they died “by the mouth of the Lord” (Numbers 33:38; Deuteronomy 34:5), which indicates that they died with a kiss, and not at the hand of the Angel of Death.
The Gemara asks: But with regard to Miriam it is not written: “By the mouth of the Lord.” Rabbi Elazar says: Miriam also died with a kiss, as this is learned through a verbal analogy between the word “there” mentioned in regard to Miriam: “And Miriam died there” (Numbers 20:1), and the word “there” mentioned in regard to Moses: “And Moses died there” (Deuteronomy 34:5). And for what reason is “by the mouth of the Lord” not stated with regard to her? It is unseemly to mention death by a kiss with regard to a woman.
The Sages taught: There were seven people over whom the worm and the maggot had no sway, and they are: Abraham, Isaac, and Jacob, Moses, Aaron and Miriam, and Benjamin, son of Jacob. Abraham, Isaac, and Jacob, as it is written with regard to them, respectively: “With everything,” “from everything,” “everything.” Moses, Aaron, and Miriam, as it is written with regard to them: “By the mouth of the Lord”; Benjamin, son of Jacob, as it is written: “And to Benjamin he said: The beloved of the Lord, he shall dwell in safety by Him” (Deuteronomy 33:12). Even in death, he rests securely, unbothered by worms. And some say that even David is included, as it is written: “My flesh also dwells secure” (Psalms 16:9). The Gemara asks: And how does the other authority, who does not include David, explain this? The Gemara answers: He is asking for mercy, that his flesh should dwell secure and not be subject to worms and maggots, but his request was denied.
The Sages taught in a baraita: There were four people who died only because of the counsel of the primordial snake, in the wake of which all of humanity became mortal, and not on account of any personal sin. And they are: Benjamin, son of Jacob; Amram, father of Moses; Yishai, father of David; and Chileab, son of David. And all of these are known through tradition except for Yishai, father of David, with regard to whom it is written explicitly: “And Absalom placed Amasa over the army instead of Joab, and Amasa was the son of a man whose name was Ithra the Israelite, who engaged in intercourse with Abigail, daughter of Nahash, the sister of Zeruiah, mother of Joab” (II Samuel 17:25). But was Abigail the daughter of Nahash? Was she not the daughter of Yishai, as it is written: “And their sisters were Zeruiah and Abigail” (I Chronicles 2:16)? Rather, she was called “daughter of Nahash” to indicate that she was the daughter of one who died only because of the counsel of the snake.
MISHNA: A person may not dig a pit close to the pit of another, in order to avoid damaging the latter’s pit. And similarly, one may not dig a ditch, nor a cave, i.e., a covered pit, nor a water channel, nor a launderer’s pond, which is a pit used for washing clothes, unless he distanced all of these three handbreadths from the wall of another and he plasters lime on the place where there is water.
And one must distance the solid residue of produce that has been pressed free of its oil, e.g., the refuse of olives from which oil has been squeezed, and animal manure, and salt, and lime, and rocks three handbreadths from the wall of another, as all these items produce heat and can damage the wall. Or, alternatively, he may plaster the wall with lime to prevent damage. One must likewise distance seeds, i.e., one may not plant seeds, and one may not operate the plow, and one must eliminate urine, three handbreadths from the wall of another.
The mishna continues: And one must distance a mill from a neighbor’s wall by three handbreadths from the lower stone of the mill, which is four handbreadths from the smaller upper stone of the mill. And there must be a distance of three handbreadths from the protruding base [hakalya] of an oven until the wall, which is four handbreadths from the narrow upper rim [hassafa] of the oven.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli