Bava Batra 73a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 73a

Bava Batra 73a - Guemara
ולימא מחלוקת רבי שמעון ורבנן הא קמ"ל דרבי מנחם בר' יוסי כר' שמעון סבירא ליה:
הדרן עלך המוכר את הבית:
מתני׳ המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין:
גמ׳ תורן איסקריא וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ה) ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך:
נס אדרא וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ז) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס:
עוגין תני רבי חייא אלו עוגינין שלה וכן הוא אומר (רות א, יג) הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש:
מנהיגין א"ר אבא אלו המשוטין שלה וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ו) אלונים מבשן עשו משוטיך ואבע"א מהכא (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט תנו רבנן המוכר את הספינה מכר את האיסכלה ואת בור המים שבתוכה רבי נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הביצית סומכוס אומר המוכר את הספינה מכר את הדוגית אמר רבא ביצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קארי לה בוצית כדאמרי אינשי בוציאתא דמיאשן סומכוס דבר ארץ ישראל קארי לה דוגית כדכתיב (עמוס ד, ב) ואחריתכן בסירות דוגה:
אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי זימנא חדא הוה אזלינן באורחא ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא ואי דלינן טפי הוה מקלינן מהבליה ורמי לה גלא קלא לחברתה חבירתי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה דניתי אנא ונאבדיה א"ל פוק חזי גבורתא דמריך מלא חוטא חלא ולא עברי שנאמר (ירמיהו ה, כב) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו אמר רבה לדידי חזי לי הורמין בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה ולא יכיל ליה זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן
Comments from Rashbam - Bava Batra 73a
ולימא מחלוקת ר"ש ורבנן . והוה משמע לן דר"ש לדבריהם דרבנן קאמר להו כדאמרן לעיל דאי ממתני' הוה אמינא דבחרוב ושקמה מודי להו כדקתני בהדיא אלא חרוב המורכב כו' משמע דבחרוב וסדן מודי להו ר"ש לרבנן: הא קמ"ל כו' . הא עדיפא לאשמועינן דההיא דר"ש ממילא שמעינן ליה דלדבריהם דרבנן קאמר להו כדדייקינן מברייתא לעיל: מתני' המוכר את הספינה . סתם: תורן ונס ועוגין וכל המנהיגין . בגמ' מיפרשי: עבדים . שיש לו לבעל הספינה להנהיגה ולשמור פרקמטיא שלו שבתוכה: מרצופין . לתת בתוכן האנתיקי דהיינו פרקמטיא של ספינה כדמפרש בגמ' וכל הני נמי ליתנהו בכלל הקדש שאם הקדיש את הספינה לא הקדיש את אלו מדלא קתני לה בפירקין דלעיל והיינו טעם דכל הני דחשיבנא בפרקין דלעיל בית המרחץ בית הבד ועיר ושדה כולהו מקרקעי נינהו וכל הני דחשיב לא מכר בטלים קצת אגבן לגבי הקדש ומתנה וחלוקת אחין אבל הני דהאי פירקא מטלטלי נינהו לא שנא מכר ולא שנא מתנה והקדש כולן שוין בהנהו דלא מכר שכשם שלא מכר כמו כן לא הקדיש ולא נתן: גמ' אסקריא . מש"ט שפורשין עליו את הוילון בראש הספינה: וכן הוא אומר ארז מלבנון כו' . ראיה לדבר דתורן דמתניתין היינו אסקריא שהאסקריא מארז או מאילן גבוה עושין אותה: אדרא . הוא הוילון שפורסים על התורן להוליך את הספינה ברוח וייל"א בלע"ז: וכן הוא אומר . דהיינו אדרא שעשוי מפשתים וקנבוס מין בגד: עוגינין . אנקר"ש של ברזל ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד: וכן הוא אומר . דעיגון דמתניתין לשון עכוב הוא כדכתיב הלהן תעגנה כמו תעשנה תתעכבו מלהנשא לבעל אלמא עוגין דמתני' היינו עיגון: משוטות . שקורין ריימ"א שמשוטטין בהן את הספינה: וכן הוא אומר אלונים מבשן עשו משוטיך . בספינה מיירי ביחזקאל וקחשיב תשמישי הספינה וכליה ומדקחשיב המשוטות ש"מ דעיקר תשמישי הספינה הן ונמכרין בכלל הספינה והלכך אמרי' דכל המנהיגין דמתני' אתא לרבויינהו: כל תופשי משוט . אלמא עיקר הספינה על ידי שתופסין משוטות דסד"א חבלים המושכין הספינה ליהוו עיקר מנהיגין אבל משוטות לא מיזדבני קמ"ל: אסכלה . כבש של הספינה שעולין בו ולשון יון הוא וכן פר"ח ורב האי: בור המים שבתוכה . נותנין בו מים המתוקין לפי שמי הים מלוחין: ביצית ודוגית . היינו ספינה קטנה שקושרין לספינה גדולה וכשרוצין לעלות ליבשה נכנסין באותה קטנה מהגדולה שהגדולה אינה יכולה להתקרב אל שפת הים מפני עומקה קוקיי"ט בלע"ז ויש לועזים בוצא קרוב ללשון העברי: ביצייתא דמישן . מישן נהר קטן ואין מהלכין בו אלא בספינות קטנות ובמס' שבת אמרי' בפ' הזורק (דף קא.) הני ביצייתא דמישן כו': רבי נתן מבבל עלה: דוגית . על שם שצדין בה דגים דקלה היא על פני המים: ואחריתכן בסירות דוגה . בספינות קטנות כקדרות הקרויות דוגה וקלים על פני מים יוליכו אתכם מהרה בגלות: אמר רבה אשתעו לי כו' . כל הני עובדי דקא חשיב משום מה רבו מעשיך ה' ומהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא או לפרש מקראות האמורים בספר איוב המדברים בעופות גדולים ובהמות ודגים גדולים שכל שיחת תלמידי חכמים צריכה תלמוד: דמטבע . שרוצה לטבוע: אית ליה ברישא . שהולך לפניה: צוציתא דנורא חיורתא . אש לבנה ומלאך מזיק הוא: אלוותא . מקלות כמו לא באלה ולא ברומח במסכת שבת (דף סג.): אמן אמן סלה . גרסינן: ונייח . מזעפו: בין גלא לגלא תלתא מאה פרסי . ומשום דאמר בסמוך ורמא ליה גלא קלא לחבריה איצטריך לאשמועינן דמשלש מאות פרסי שמעין קולות לחבירו: דלינן גלא . יותר משיעור גבהו השליכנו למעלה עד לרקיע אי נמי הבלא דרקיע נפיש עד מהלך קרוב לחמש מאות שנה שיש מן הרקיע עד לארץ: מרבעתיה . שכינו: דכוכבא זוטא . כוכב קטן שבקטנים: ביזרא . בית זרע ארבעים כור של חרדל דנפיש משל שאר זרעים: מקלינן מהבליה . נשרפים מחום כוכב: ורמא ליה גלא . נתן קולו כלומר צעק כדוגמת תהום אל תהום קורא ושמא מלאכים הממונים עליהם הם: שבקת מידי בעלמא כו' . מפני שהגביה כל כך היה סבור שיצא חוץ לשפת הים ושטף את העולם: ונחרביה . מפני עון הדור: א"ל . גלא לחבריה: פוק חזי גבורתא דמרך כו' . כלומר אין לי רשות לצאת: כמלא חוטא חלא . מלא רוחב חוט איני יכול לצאת מן החול: שנאמר האותי וגו' . גמרא קאמר ליה: הורמין . בנו"ן גרסי' כך שמעתי מאבא מרי ואני שמעתי הורמיז בזיי"ן שד כדאמרי' בסנהדרין (דף לט.) מפלגא דתתא דהורמיז: אקופי דשורא . על שיני התומה והאי עובדא להודיע צדקותיו של הקב"ה שמרחם על בריותיו ואינו נותן רשות לאלו להזיקן וגם שלא לצאת בדרך יחיד: ורהיט פרשא . לפי תומו: ולא יכיל ליה . שהיה השד רץ ביותר ומיהו הפרש לא היה מתכוין לכך: סריגן . שהיה אוכף וסרגא נתונין על הפרדות:
Comments from Tosafot - Bava Batra 73a
המוכר את הספינה. ולא את האנתיקי. משום סיפא דקתני בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה כולן מכורין נקט לה אבל משום רישא לא איצטריך דכיון דאשמועינן דמרצופין דכל שעה נשארים בספינה עצמה לא מכר כל שכן סחורה עצמה:
Bava Batra 73a - Mishnah translated into english
The Gemara asks: But let us say that this is the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, as it was concluded previously that according to Rabbi Shimon himself, even the carob and sycamore trees are not consecrated. The Gemara answers: Reish Lakish teaches us this, that Rabbi Menaḥem, son of Rabbi Yosei, holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, and therefore Rabbi Shimon is not the only Sage who holds this opinion.
MISHNA: One who sells a ship has sold along with it the toren, and the nes, and the ogin, and all of the equipment that is used for directing it. But he has not sold the slaves who serve as oarsmen, nor the packing bags that are used for transporting goods, nor the antikei on the ship. And when one said to the buyer: You are purchasing it, the ship, and all that it contains, all of these latter elements are also sold.
GEMARA: The toren is the mast [iskarya]. And in this regard it states: “They have taken cedars from Lebanon to make masts [toren] for you” (Ezekiel 27:5). The nes is the sail, and in this regard it states: “Of fine linen with richly woven work from Egypt was your sail, that it might be to you for an ensign [nes]” (Ezekiel 27:7). With regard to the meaning of ogin, Rabbi Ḥiyya teaches: These are the ship’s anchors, and so it states: “Would you tarry for them until they were grown? Would you shut yourselves off for them [te’agena] and have no husbands?” (Ruth 1:13). This demonstrates that the root ayin, gimmel, nun, means being shut up and held firmly in one place.
The mishna teaches that the buyer acquires all the equipment used for directing the ship. Rabbi Abba says: These are the ship’s oars. And this is as it states: “Of the oaks of Bashan they have made your oars” (Ezekiel 27:6). Since a verse discussing ships focuses on its oars, evidently the oars are an integral part of the ship. And if you wish, say instead that it is demonstrated from here: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships” (Ezekiel 27:29).
The Sages taught: One who sells a ship has also sold the gangway [iskala] used for boarding the ship, and the water tank it contains. Rabbi Natan says: One who sells a ship has sold the ship’s boat [bitzit], which is used as a lifeboat or for fishing in shallow waters. Sumakhos says: One who sells a ship has sold the dugit, as explained below.
Rava said: The bitzit is the same as the dugit. Rabbi Natan was a Babylonian, and therefore he called small boats butzit, as people say: The botziata, small boats, of Miashan. Sumakhos, who was from Eretz Yisrael, called these boats dugit, as it is written: “You shall be taken away with hooks, and your residue in fishing boats [duga]” (Amos 4:2).
§ The Gemara cites several incidents that involve ships and the conversation of seafarers. Rabba said: Seafarers related to me that when this wave that sinks a ship appears with a ray of white fire at its head, we strike it with clubs that are inscribed with the names of God: I am that I am, Yah, the Lord of Hosts, amen amen, Selah. And the wave then abates.
Rabba said: Seafarers related to me that in a certain place between one wave and the next wave there are three hundred parasangs, and the height of a wave is three hundred parasangs. Once, seafarers recounted, we were traveling along the route and a wave lifted us up until we saw the resting place of a small star, and it appeared to me the size of the area needed for scattering forty se’a of mustard seeds. And if it had lifted us higher, we would have been scorched by the heat of the star.
And the wave raised its voice and shouted to another wave: My friend, did you leave anything in the world that you did not wash away, that I may come and destroy it? The second wave said to it: Go out and see the greatness of your Master, God, as even when there is as much as a string of sand on the land I cannot pass, as it is stated: “Will you not fear Me, said the Lord; will you not tremble at My presence? Who has placed the sand for the bound of the sea, an everlasting ordinance, which it cannot pass?” (Jeremiah 5:22).
§ Rabba said: I have seen the one called Hurmin, son of Lilith, when he was running on the pinnacles of the wall of the city of Meḥoza, and a horseman was riding an animal below him but was unable to catch up to him. Once, they saddled for him two mules and they stood
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli