Bava Batra 115a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 115a

Bava Batra 115a - Guemara
איתיביה רבי יוחנן לרבי יהודה בן שמעון האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין אמר ליה משנתנו איני יודע מי שנאה ולימא ליה רבי זכריה בן הקצב היא דלא דריש מטות לא מיתוקמא מתניתין כרבי זכריה בן הקצב דקתני ובני אחות ותנא בני אחות ולא בנות אחות ואמרינן למאי הלכתא ואמר רב ששת לקדם ואי סלקא דעתך מתני' רבי זכריה בן הקצב היא הא אמר אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ותנא דידן ממ"נ אי דריש מטות אשה נמי תירש את בנה אי לא דריש מטות בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה לעולם דריש מטות ושאני הכא דאמר קרא (במדבר לו, ח) וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת:
מתני׳ סדר נחלות כך הוא (במדבר כז, ח) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחין יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין אחין קודמין לאחי האב יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו:
גמ׳ תנו רבנן בן אין לי אלא בן בן הבן או בת הבן או בן בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו בת אין לי אלא בת בת הבת ובן הבת ובת בן הבת מנין ת"ל אין לו עיין עליו
Comments from Rashbam - Bava Batra 115a
איתיביה כו' . הכי נמי מצי למפרך מרישא דקתני האיש את אמו נוחל ולא מנחיל אלמא אין האם נוחלת את בנה אלא דעדיפא ליה לאותוביה מסיפא דקתני בהדיא מנחלת ולא נוחלת וקשיא ליה לרבי יהודה דאמר יורשת: משנתנו איני יודע מי שנאה . דאינה עיקר דהיא גופה קשיא כדלקמן דפרכינן ותנא דידן מה נפשך כו' והלכך כיון דשמעינן ליה דדריש היקשא דמטות כדאמרינן לעיל בפירקין (בבא בתרא ד' קיא.) להקדים הבן לבת בנכסי האם הכי נמי הוה מצי לאקושי ולמימר דיורשת את בנה: דלא דריש . היקשא דמטות כדאמרינן לעיל דאחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם דלא מקיש מטה האם למטה האב: לא מיתוקמא כרבי זכריה . דאיכא למשמע ממתני' דהבן קודם לבת בנכסי האם: ותני עלה בני אחות ולא בנות אחות . והא ברייתא אינה מוספת על המשנה אלא מפרשת היא דדוקא נקט מתני' בני אחות למימר שהבנים נוחלין את דודיהן ולא הבנות כל זמן שיש בן לפי שהבנים באין לירש את דודיהן מכח אמם שהיתה אחותן כדכתיב ואם אין לו אחים ודרשינן לקמן עיין עליו דבן אחין במקום אחין קאי וה"ה דבן אחותו במקום אחותו קאי וכמי שאמם מוחזקת דמי והן באין לירש מכחה וסבירא ליה דבן קודם לבת בנכסי האם אבל לר' זכריה בן הקצב הבנים והבנות יירשו כאחד את דודיהם דמכח אמם קא ירתי וסבירא ליה דבן ובת כי הדדי ירתי בנכסי האם: ותנא דידן מה נפשך . כלומר מה הוא דעתו דסבירא ליה תרתי בן קודם לבת בנכסי האם כדקתני האיש את אמו ולא הבת את אמה ונפקא לן לעיל מהיקשא דמטות וסבירא ליה דאין האשה יורשת את בנה דלהכי לא דריש היקשא דמטות מה נפשך דמקיש לחצאין והלא אין היקש למחצה: לעולם דריש מטות . להיקשא שיקדום הבן לבת בנכסי האם ומיהו להכי לא דרשינן היקשא לומר שתירש האם את הבן דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה ממטות וגו' והוה מצי למכתב וכל בת נחלה וכתיב יורשת למימרא דוקא יורשת שני מטות אבל אינה מורשת לשני מטות אם מתה היא אלא אחד מהם דהיינו אב דאין האם יורשת ורבינו חננאל דייק מ"ם דממטות מקצת שני מטות הוא דיורשת ואינה מורשת כגון אם שאין האם יורשת בתה והוא הדין לבנה דעל כרחך האי מ"ם לדיוקא דידיה אתא דאי לגופיה לאשמועינן דבירושת אחד משני מטות מיירי לשתוק קרא מיניה ולא לכתוב לא מטות ולא מ"ם והוה אמינא דלכל אשה אזהר רחמנא שלא תנשא לשבט אחר בין שהיא יורשת מטה אחד בין יורשת שני מטות: מתני' בן קודם לבת . ראובן קודם לדינה אחותו לירש את יעקב וכן כל יוצאי יריכו של ראובן אם מת ראובן קודמין לדינה אחותו לירש את יעקב כגון מת ראובן חנוך בנו קודם לדינה לירש נכסי יעקב ובן של חנוך ובן בנו עד אלף דור כולן קודמין לדינה ובגמרא מפרש טעמא מדכתיב אין לו עיין עליו: בת קודמת לאחיו . ואם יש אב למת גם לו קודמת: אחין קודמין לאחי האב . ואם יש להן אחות הן קודמין לאחות והאחות ויוצאי יריכה קודמין לאחי האב: כל הקודם בנחלה . ומת יוצאי יריכו עומדין במקומו לירש אותה נחלה ולא שאר קרובי המת יורשין אותו אע"פ שקרובין למת יותר מיוצאי יריכו של זה: והאב קודם . לירש בנו או בתו שמתו לכל יוצאי יריכו דהיינו אחי המת וכבר נפקא לן בריש פירקין מוהעברת דהאב קודם לאחין ודוקא מיוצאי יריכו אבל יוצאי יריכו של בנו קודמין לכל אדם: גמ' ובת הבן . במקום שאין שם בן הבן ובן של בת הבן והוא הדין לבת של בת הבן אבל לישנא קלילא הוא דנקט אבל בת של בת תרי זימני רצופין לאו לישנא קלילא הוא: אין לו עיין עליו . של מת אם יש לו בן או הבא מכחו של בן כגון יוצאי יריכו ויו"ד יתירא קא דריש דמצי למכתב אן בלא יו"ד כדכתיב מאן בלעם והכי מפרשינן בקידושין (דף ד.) גבי ויצאה חנם אין כסף: עיין עליו . דהאי מת אם יש לו בת כלל וכלל וכיון דאיכא יוצאי יריכה עובר ירך אמו הוא:
Comments from Tosafot - Bava Batra 115a
בן הבן ובת הבן ובן בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו. וא"ת תיפוק ליה דבני בנים הרי הן כבנים כדאמר בפ' אלמנה (יבמות דף ע.) דזרע זרעה לא צריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים וי"ל דהתם דכתיב וזרע אין לה מזרע משמע בני בנים כדמשמע בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סד: ושם) גבי מעביר בנו ובתו באש דקאמר אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת"ל ומזרעך אלמא דמלשון זרע משמע בני בנים וליכא למימר דהתם מיתורא דריש דא"כ הוה ליה למדרש איפכא דקרא ומזרעך כתוב ברישא אבל מבנו ובתו לא משמע ליה התם בני בנים הלכך הכא דכתיב בן איצטריך לרבויי בנו ובתו וממאי דכתיב (ויקרא יח) ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה אין ראיה מדאיצטריך לכתוב בת בנה דבני בנים לא הוו כבנים דאיכא למימר דאי לא כתב בת בנה הוה אסרינן עד סוף כל הדורות משום דבני בנים הרי הן כבנים וא"ת כיון דאין בני בנים כבנים מנלן גבי יבום דפוטר בן הבן מיבום וכי תימא דנפקא לן מאין לו הא איצטריך לרבות ממזר וי"ל דשקולים הם ויבאו שניהם אי נמי דבן הבן נפקא לן מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי וקשה לרשב"א דאמאי איצטריך הכא קרא דבני בנים קודמין לאחין תיפוק ליה מדלענין יבום בני בנים ובנים כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו וי"ל דהכא איצטריך דבן הבן או בת הבן יורשין עם בני המת או בת הבת עם הבנות דמיבום לא הוה ידעינן אלא דעדיפא מאח ולר"י נראה הא דבני בנים כבנים גבי יבום מנחלה הוא דקיימא לן ולא מהנך טעמי דפרישית לעיל (בבא בתרא דף קח.) ואם תאמר ומנלן דממזר יורש את אביו כדמשמע בקידושין (דף ד. ושם) דהא גבי יבום (יבמות ד' כב:) צריך רבוי וכן גבי בת כהן נמי איצטריך קרא לזרע פסול וליכא למימר דנפקא לן מואין לו דשקולין הם או משום דיבום בנחלה תלא רחמנא וגבי יבום איכא רבויא דאי איצטריך דרשא להכי אמאי פריך בפ' שני דיבמות (דף כב: ושם) יורשו ומטמא לו פשיטא ויש לומר דזרע משמע כשר לכך איצטריך גבי בת כהן רבויא אבל בן משמע נמי פסול והא דאיצטריך גבי יבום לרבויי בן פסול היינו משום דה"א נילף אחוה אחוה מבני יעקב דכשרים ולא פסולים דמהאי טעמא נמי אמר התם דה"א שאח פסול אינו זוקק ליבום אי לאו משום דמצינו בקרא דבן פסול פוטר ומדלענין מיפטר פוטר מזקיק נמי זקיק: [וע' תוס' לעיל (בבא בתרא קט.) ד"ה כיון]:
Bava Batra 115a - Mishnah translated into english
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Rabbi Yehuda ben Shimon from the mishna, which teaches: A woman with regard to her son, a woman with regard to her husband, and maternal uncles all bequeath to their respective relatives but do not inherit from them. The mishna states explicitly that a mother does not inherit her son’s property. Rabbi Yehuda ben Shimon said to him: With regard to our mishna, I do not know who taught it, i.e., I am not aware of any tanna who concurs with its ruling and it is not the accepted halakha.
The Gemara asks: But let Rabbi Yoḥanan say to Rabbi Yehuda ben Shimon that the mishna is written in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, who, as noted on page 111a, does not derive the halakha that sons precede daughters with regard to the inheritance of their mother from the word “tribes.” Since Rabbi Yehuda ben Shimon’s ruling is based on a derivation from the word “tribes,” it stands to reason that Rabbi Zekharya disagrees with Rabbi Yehuda ben Shimon, and the ruling of the mishna is in accordance with Rabbi Zekharya’s opinion.
The Gemara answers: The mishna cannot be interpreted in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, as it teaches: And the sons of a sister inherit but do not bequeath, and a Sage taught that the mishna is referring only to sons of a sister and not to daughters of a sister, and we say: With regard to what halakha is there a distinction between the sons and daughters of a sister? And Rav Sheshet said: The distinction is meant to teach that where there are sons as well, they precede the daughters in inheriting from their maternal uncle.
The Gemara continues: And if it enters your mind that the mishna is written in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, doesn’t he say: Both the son and the daughter are equal with regard to the mother’s property, as they inherit equally? The mishna stands in contraposition to Rabbi Zekharya’s ruling, and therefore it cannot be written in accordance with his opinion.
The Gemara asks: And the tanna of our mishna, whichever way you look at it, is inconsistent: If he interprets the word “tribes,” then a woman also should inherit from her son, as noted above (114b). And if he does not interpret the word “tribes,” then from where is it clear to him that a son precedes a daughter with regard to the property of the mother? Both halakhot are derived from the same source, so how can the tanna accept one and reject the other?
The Gemara explains: Actually, the tanna of the mishna interprets the word “tribes,” but it is different here, with regard to a woman inheriting from her son, as the verse states: “And every daughter who possesses [yoreshet] an inheritance from the tribes” (Numbers 36:8), which teaches that a daughter inherits [yoreshet] from two tribes, but she does not bequeath to two tribes. She bequeaths only to her father’s tribe.
MISHNA: The order of precedence with regard to inheritances is this: The verse states: “If a man dies, and has no son, then you shall pass his inheritance to his daughter” (Numbers 27:8). This teaches that a son precedes a daughter. Additionally, all descendants of a son precede a daughter. A daughter precedes the brothers of the deceased. Additionally, the descendants of a daughter precede the brothers of the deceased. Brothers of the deceased precede the uncles of the deceased. Additionally, the descendants of the brothers precede the uncles.
This is the principle: Concerning anyone who precedes another with regard to inheritance, his descendants precede the other as well, and a father who inherits precedes all of his descendants.
GEMARA: The Sages taught: The verse states: “If a man dies, and has no son, then you shall pass his inheritance to his daughter” (Numbers 27:8). I have derived only that a son precedes others with regard to the inheritance of the deceased; from where do I derive that a son of a son, or a daughter of a son, or a son of a daughter of a son also precedes the deceased’s other relatives? The verse states: “If a man dies, and he has no [ein lo] son.” The word ein is written aleph, yod, nun. Therefore, the Sages read it as if it states: Investigate with regard to him [ayyein alav], to search for descendants of his son, and give the inheritance to them if they are found.
The next verse states: “And if he has no daughter, then you shall give his inheritance to his brothers” (Numbers 27:9). I have derived only that a daughter precedes others, except a son and his descendants, with regard to the inheritance of the deceased, from where then do I derive that a daughter’s daughter, or a son of a daughter, or a daughter of a son of a daughter also precede the deceased’s other relatives? The verse states: “And if he has no [ein lo] daughter.” The word ein is written aleph, yod, nun. Therefore, the Sages read it as if it states: Investigate with regard to him [ayyein alav], to search for descendants of his daughter, and give the inheritance to them if they are found.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli