Talmud BavliBava Batra 83b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 83b
Bava Batra 83b - Guemara
בעי רב אשי בור מהו שתפסיק אמת המים מהו שתפסיק רשות הרבים מהו ריכבא דדיקלי מהו תיקו בעא מיניה הלל מרבי עלה ארז ביניהן מהו עלה ברשותא דידיה נפק אלא היה ארז ביניהן מהו אמר ליה קנה וקנה:
כיצד הן עומדים רב אמר כשורה ושמואל אמר כחצובא מ"ד כשורה כ"ש כחצובא ומ"ד כחצובא אבל כשורה לא מ"ט משום דמיזדרע בינתייהו מתקיף לה רב המנונא ולמ"ד כחצובא מ"ט דלא מיזדרע בינתייהו אלא מעתה זבין ליה תלת היגי רומייתא דלא מיזדרע בינתייהו הכי נמי דיש לו קרקע א"ל הנך לא חשיבי הנך חשיבי:
מתני׳ המוכר ראש בהמה גסה לא מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הקנה לא מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הקנה אבל בדקה מכר את הראש מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הקנה מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הקנה:
ארבע מדות במוכרין מכר לו חטין יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהם יכול לחזור בו שחמתית ונמצאת לבנה לבנה ונמצאת שחמתית עצים של זית ונמצאו של שקמה של שקמה ונמצאו של זית יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור בהן:
גמ׳ אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש והוקר ועמד על שמנה מי נתאנה לוקח לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר משום
Comments from Rashbam - Bava Batra 83b
בעי רב אשי . אם תימצי לומר דהנך אין מפסיקין משום דליכא שום הפסק בינתים אבל אם יש בור של מים מכונסים בין ג' אילנות מהו שתפסיק ואת"ל דאינו מפסיק דהא לא מיתחזו המים מבראי אבל אמת המים מהו ואת"ל דלא מפסיק רשות הרבים כגון מד' אמות עד ט"ז ולא ט"ז בכלל מהו שתפסיק: ריכבא דדיקלי . הרכבת דקלים הרבה ביחד דמי להפסקה טפי מכולהו: עלה ארז ביניהן . לאחר מכירה מהו מי הוי הפסקה ולא יקנה קרקע הכי ס"ד השתא ומתמה עלה הא ברשותיה דלוקח קאי דכיון דמעיקרא לא היה שום הפסק קנה קרקע וכיון דקנה קרקע הארז שלו הוא דבקרקע שלו גדל: היה ארז . בשעת מכירה: קנה וקנה . וגם הארז קנוי לו כדתניא לעיל ואת האילנות שביניהן: כיצד הן עומדין . היאך הן נטועין הני ג' אילנות שיש בהן מארבע ועד ט"ז היאך סדר נטיעתן דקני קרקע: כשורה . כזה 
והוי ד' אמות או עד י"ו בין כל אחד לחבירו: כחצובא . קנקן שיש לו שלש רגלים אחד כנגד אויר השתים כזה כל שכן כחצובא . דאין הקרקע ראוי לחרישה ולא שיירה לעצמו: תלת היגי רומייתא . סנאים או אטדים גדולים כחצובא ולי נראה אפילו כשורה נמי לא מיזדרע בינתים שדואגים ללכת בסמוך להם מפני שנועצים בגוף כקוץ ומכאיב: הנך לא חשיבי . היגי רומייתא ואנן תרתי בעינן חשיבות דאילנות והוא דלא מיזדרע: מתגי' לא מכר את הרגלים . ובתוספתא (פ"ד) תני בד"א במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה: הקנה . היא הריאה ונקראת על שם קנה שלה: ד' מדות במוכרין . ד' דינין חלוקין זה מזה ואלו הן לוקח יכול לחזור בו מוכר יכול לחזור בו אין אחד מהן יכול לחזור בו שניהן יכולין לחזור בהן הרי ד' והשתא מפרש להו ואזיל ומניינא לא למעוטי מידי אתא אלא להודיעך שצריך לתת טעם לכל ארבעתן למה הן חלוקין זה מזה: מכר לו חטים יפות . התנה לו למכור חטים יפות ונמצאו רעות אין זה מקח טעות שיוכלו שניהם לחזור שהרי חטין התנה לו למכור וחטין מכרו ואי משום דרעות נינהו אין זו אלא אונאה כגון אונאת שתות ויכול לוקח לחזור שהרי נתאנה אבל מוכר שלא נתאנה לא יכול לחזור אפי' אם הוקיר השער דבשעת מכירה לא נתאנה הוא אלא לוקח ותנן בהזהב (ב"מ דף נא.) מי שהוטל עליו אונאה ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני והכא נמי מי שנתאנה יכול לחזור בו ואע"ג דלית הלכתא כי ההיא משנה דהא פסק רבא בהזהב (שם דף נ:) שתות קנה ומחזיר אונאה ואינו יכול לומר תן לי מעותי וההיא משנה מוקי לה רבא כר' יהודה הנשיא ואיהו סבירא ליה כרבי נתן אפילו הכי הכא גבי יפות ונמצאו רעות כ"ע מודו דיכול לחזור שהרי הטעהו ולא היה דעתו ליקח רעות אבל גבי אונאת שתות שקנה מה שרוצה לקנות וליכא שום טעות אלא מכירת יוקר התם מחזיר אונאה משום דכתיב אל תונו אבל המקח קיים כרבי נתן וכדפסק רבא: רעות ונמצאו יפות . מוכר נתאנה והלכך יכול לחזור ולא לוקח ואפי' אם הוזל השער: אין אחד מהן יכול לחזור בו . ואפי' אם הוקר השער דנתאנה מוכר או הוזל השער ונתאנה הלוקח דסד"א דהיכא דהוזל השער ורוצה לוקח לחזור מצי טעין גבי רעות ונמצאו רעות אני ליפות נתכוונתי והאי דאמרי לך רעות לאו משום דנתרציתי אלא משום דרע רע יאמר הקונה כדאמר בגמ' וכן היכא דהוקר השער ורוצה מוכר לחזור מצי טעין גבי יפות ונמצאו יפות רעות הייתי סבור למכור והא דאמרי יפות משום דטוב טוב יאמר המוכר דמדרע רע יאמר הלוקח המוכר אומר טוב טוב קמ"ל דתרוייהו לא מצו הדרי הואיל ונמצא כמו שאמרו שניהן והוא הדין במוכר סתם שלא פירשו לא רעות ולא יפות דאין אחד מהן יכול לחזור: שחמתית . אדומה על שם חמה שמאדימתן: ונמצאת לבנה . שניהן טעו דכיון דהתנה לו למכור שחמתית חפץ היה לעכב הלבנה וגם הלוקח לא היה חפץ בלבנה כי אם בשחמתית וכן כל הנך דקתני ואזיל דהוו שני מינין ואיכא דניחא ליה בהאי ולא ניחא ליה בהאי הלכך הוי מקח טעות ושניהן נתאנו הלכך שניהן חוזרין ואע"פ ששוה יפה ממה שקנאו מיהו אין חפצים במכירה זו לא לוקח ולא מוכר אבל גבי חטין יפות ורעות כולי עלמא ניחא להו ביפות ולא ברעות ורצון המוכר לעכב היפות ולמכור הרעות ודעת הלוקח ביפות ולא ברעות: יין ונמצא חומץ . אין זה יפות ונמצאו רעות דאיכא דניחא ליה בחלא ואיכא דניחא ליה בחמרא כדמפרש בגמ': גמ' אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש . שעתה נתאנה לוקח שתות מעות שהרי מו' מעות שנתן לו למוכר לא היה לו ליתן כי אם ה' דאינו שוה אלא ה' אבל שוה ו' בה' דלקמיה הוי שתות מקח שנתאנה המוכר מפשוט אחד שהוא חלק שש משוייו של מקח ששוה ששה ובה' מכרו וקרי ליה רב חסדא אונאה וקאמר בתרוייהו שנתאנה יכול לחזור בו דסבירא ליה כשמואל דאמר בפרק הזהב (שם דף מט:) אף שתות מעות שנינו דלא שנא אונאת שתות דמעות או אונאת שתות דמקח דהויא אונאה ויכול לחזור מי שנתאנה כדתנן מי שהוטלה האונאה עליו ידו על העליונה ותניא כוותיה דשמואל ורב חסדא בפ' הזהב (שם) מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו שוה ה' בו' מי נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני מכר לו שוה ו' בה' נתאנה מוכר יד המוכר על העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי כו' ומיהו לית הלכתא כרב חסדא אלא כרבא דפסק התם הלכתא שתות קנה ומחזיר אונאה ומיהו רב חסדא כסתם מתני' דהתם ס"ל דמי שהוטל עליו ידו על העליונה ואתא למימר דהיכא דמכר לו שוה חמש בו' דנתאנה לוקח והיה יכול לחזור בכדי שיראה לתגר או לקרובו כדאמר בגמ' בהזהב (שם) הוקרו בתוך אותו זמן ועמדו על שמנה דהשתא לבסוף נתאנה מוכר אפילו ביותר משתות דהוי ביטול מקח ורוצה מוכר לחזור עתה משום דעדיין לא נתקיים המקח לגמרי כל זמן שיכול לוקח לחזור דעדיין לא הראה לתגר או לקרובו והלכך הואיל ובתוך כך נתאנה גם הוא רוצה לחזור שהרי עתה נתאנו שניהם אפ"ה אינו חוזר דמי הוא שנתאנה מעיקרא בשעת מכירה לוקח הלכך יכול לחזור בו כל שעה שירצה בתוך זמן הקצוב לו אבל לא מוכר שהרי הוא היה המאנה וידו על התחתונה ואע"פ שלא נתקיים המקח עדיין כשחזר ונתאנה גם הוא: ועמדו על שמונה . רבותא נקט ביטול מקח והוא הדין דהוה מצי למימר ועמדו על שבעה דאיכא אונאת שתות מעות ורוצה גם מוכר לחזור: משום
Comments from Tosafot - Bava Batra 83b
רשות הרבים מהו שתפסיק. לאו ברוחב ט"ז איירי אע"פ שסתמו כך: מכר את הקנה כו'. קנה היא ריאה עם הלב ומספקא ליה לר"י אם מכר הלב אם מכר ריאה אם מכר ריאה אם מכר הלב: לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר. אור"ת דרבא דפסיק בפ' הזהב (ב"מ דף נ: ושם ד"ה אמר) שתות קנה ומחזיר אונאה אתי שפיר כרב חסדא ולא בעי למימר דקנה בעל כרחו אלא רצה קנה ומחזיר אונאה אלא שלא חש רבא לפרש רצה משום דקאי אמתניתין דהתם דקתני ידו על העליונה ותניא כוותיה דרבא דקא מייתי התם היינו מרבי יהודה הנשיא דאמר רצה אומר תן לי מקחי ולא כר' נתן אע"ג דלכאורה משמע דהוי כר"נ דנקט רבא ממש לישנא דנקט ר"נ מכל מקום רבא הוי כרבי יהודה הנשיא וקנה דרבא לא הוי כקנה דר"נ דקנה דרבא אם רצה וקנה דר' נתן על כרחו והא דאמר התם בתר הכי מתני' דלא כרבי נתן ולא כרבי יהודה הנשיא כו' וקאמר רבה לעולם רבי נתן ותני נמי בברייתא רצה רבא אמר לעולם כרבי יהודה הנשיא מה שלא רצה רבא להעמיד כר"נ ותני רצה אע"ג דרבא גופיה קאמר קנה ובעי למימר רצה היינו משום דאיהו קאי אמתניתין אבל ר"נ דלא קאי אמתניתין הוה ליה לפרושי:
Bava Batra 83b - Mishnah translated into english
Rav Ashi raises a dilemma: In the case of a pit situated between the trees, what is the halakha with regard to the possibility that it divides between the trees, and therefore the owner of the trees does not acquire the ground? Similarly, in the case of a stream of water, what is the halakha with regard to the possibility that it divides between the trees? With regard to the public thoroughfare that divides between trees, what is the halakha? Finally, in the case of a line of palm trees, what is the halakha? No answer is found for these problems, and the Gemara states that the dilemmas shall stand unresolved.
Hillel raises a dilemma before Rabbi Yehuda HaNasi: If a cedar grew between the three trees that one bought, what is the halakha? The Gemara asks: If it grew, then it emerged in his domain, as he already owns the ground, and therefore it is obvious that the cedar belongs to him. Rather, the dilemma is as follows: If, when one bought three trees, there already was a cedar between them, what is the halakha? Is it considered a division between the three trees? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Since he bought the trees, he has thereby acquired the cedar and acquired the land between them.
The Gemara asks: In what manner must the three trees be positioned for the buyer to acquire the ground between them? Rav says: They may be planted in a straight line, and Shmuel says: They must be planted in the form of a tripod. The Gemara notes: According to the one who says that the trees may be positioned in a straight line, all the more so one acquires the ground when the trees are planted in the form of a tripod. But according to the one who says they must be positioned in a tripod, the buyer acquires the ground only in this case; but if the trees were planted in a straight line, he does not acquire the ground. What is the reason? It is because when the trees are planted in the form of a straight line one can sow between them, and therefore the seller would not relinquish his right to the ground between the trees.
Rav Hamnuna objects to this: And according to the one who says that the trees must be planted in the form of a tripod, what is the reason that one who buys the trees acquires the ground? Is it that one cannot sow between the trees? But if that is so, in a case where he sold him three Roman thorny shrubs, where one cannot sow between them, so too would he say that the purchaser has ownership of the ground? The other Sage said to Rav Hamnuna: Those Roman shrubs are not significant, as they are merely shrubs and not trees, and therefore the ground is not acquired when one purchases them. By contrast, these trees are important.
MISHNA: One who sells the head of a large domesticated animal has not sold along with it the forelegs, as each part is considered important in its own right. All the more so, if one sold the forelegs he has not sold the head. Similarly, if one sold the windpipe and the lungs he has not sold the liver, despite the fact that they are sometimes attached, and if he sold the liver he has not sold the windpipe and lungs. But in the case of small domesticated animals, if one sold the head he has sold the forelegs, although if one sold the legs he has not sold the head. Likewise, if one sold the windpipe and lungs he has sold the liver, but if he sold the liver he has not sold the windpipe and lungs.
There are four basic cases with regard to sellers and buyers. If the seller sold him wheat and said that the wheat was good, and it is found to be bad, the buyer, but not the seller, can renege on the sale. If the seller sold him what he thought was bad wheat and it is found to be good, the seller can renege on the sale but the buyer cannot. If he sold bad wheat and it is found to be bad, or good wheat and it is found to be good, neither one of them can renege on the sale, as the condition of the sale was met.
If the seller sold reddish-brown wheat and it is found to be white, or white wheat and it is found to be reddish-brown, and similarly, if he sold olive wood and it is found to be wood of a sycamore, or he sold wood of a sycamore and it is found to be wood of an olive tree, or if the seller sold him wine and it is found to be vinegar, or vinegar and it is found to be wine, in all of these cases both the seller and the buyer can renege on the sale. Since the sale was for a different item than that which was delivered, the transaction can be nullified even if there was no mistake with regard to the price.
GEMARA: Rav Ḥisda says: If the seller sold him an item that was worth five dinars for six dinars, and the item became more expensive and its value stood at eight dinars, and the seller wished to return the money and cancel the sale because the item’s value had increased, who was exploited here? The buyer; therefore, the buyer, but not the seller, can renege on the sale, despite the fact that in such a situation the seller loses out. This is because
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.