The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Avraham Ben Simha
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun
Bava Batra 59a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 59a

Bava Batra 59a - Guemara
תנן המזחילה יש לה חזקה בשלמא למאן דאמר הנך תרתי שפיר אלא למאן דאמר שאם רצה לבנות תחתיו בונה מאי נפקא ליה מינה הכא במזחילה של בנין עסקינן דאמר ליה לא ניחא לי דתיתרע אשיתאי אמר רב יהודה אמר שמואל צינור המקלח מים לחצר חברו ובא בעל הגג לסותמו בעל החצר מעכב עליו דאמר ליה כי היכי דאת קנית לך חצר דידי למשדא ביה מיא לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך איתמר רבי אושעיא אמר מעכב ר' חמא אמר אינו מעכב אזל שייליה לרבי ביסא אמר להו מעכב קרי עליה רמי בר חמא (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא:
סולם המצרי אין לו חזקה:
היכי דמי סולם המצרי אמרי דבי ר' ינאי כל שאין לו ארבעה חווקין:
חלון המצרית אין לה חזקה כו':
מאי שנא גבי סולם דלא מפרש ומאי שנא גבי חלון דמפרש משום דקא בעי איפלוגי רבי יהודה בסיפא אמר רבי זירא למטה מד' אמות יש לו חזקה ויכול למחות למעלה מארבע אמות אין לו חזקה ואינו יכול למחות ורבי אילעא אמר אפילו למעלה מארבע אמות אין לו חזקה ויכול למחות לימא בכופין על מדת סדום קא מיפלגי דמר סבר כופין ומר סבר אין כופין לא דכולי עלמא כופין ושאני הכא דאמר ליה זימנין דמותבת שרשיפא תותך וקיימת וקא חזית ההוא דאתא לקמיה דר' אמי שדריה לקמיה דרבי אבא בר ממל אמר ליה עביד ליה כרבי אילעא אמר שמואל ולאורה אפי' כל שהוא יש לו חזקה:
מתני׳ הזיז עד טפח יש לו חזקה
Comments from Rashbam - Bava Batra 59a
תנן המזחילה יש לה חזקה . ובמאי דקתני המרזב אין לו חזקה קאמר אבל המזחילה יש לה חזקה: בשלמא למאן דאמר הנך תרתי שפיר . דלשמואל דאמר אין לו חזקה מרוח אחת שפיר איצטריך למימר אבל המזחילה יש לה חזקה דדבר קביעות הוא ואין רגילין לעקרה ממקום למקום וכן דר' חנינא שאם היה ארוך מקצרו אבל המזחילה יש לה חזקה ואין מקצרין אותה: אלא למאן דאמר . גבי מרזב דלהכי אין לו חזקה שאם רצה לבנות תחתיו בונה מאי שנא מזחילה דקאמר יש לו חזקה שאין בונין תחתיה מאי נפקא ליה מינה לבעל מזחילה אי בני בעל חצר תותה הא לא מפסיד מידי ובעל חצר לא שעבד לו חצירו למזחילתו לדבר שאינו מזיק לו: של בנין . אבנים: דאמר לא ניחא לי . שתבנה תחתיה: דתיתרע אשיתאי . כלומר מזחילה שלי תפול לקול מקבות והגרזן וכל כלי ברזל בהבנות בנינך אבל גבי מרזב לא חשיב כל כך אפילו הוי של בנין בונה תחתיו אי נמי האי דקא מפליג בין מרזב למזחילה היינו משום דסתם מרזב של עץ וסתם מזחילה של אבנים: צינור . של שופכין: לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך . להשקות בהמותיי שעל מנת כן נתרציתי לך ודמי למקח וממכר שאני שעבדתי לך חצירי בשביל מימך ואם אתה חוזר בך אני לא אחזור בי: מעכב . על בעל הגג: אינו מעכב . דלא שעבד לו מימיו אלא כל ימי שיהיו יורדין לחצירו: אזול שיילוה לרבי ביסא . אביו של ר' חמא וזקנו של רבי אושעיא: לא במהרה ינתק . כדדרשינן נמי (ב"מ דף פה.) מפי זרעך ומפי זרע זרעך וגו' מדור שלישי ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה: זה ר' אושעיא . שאמר כזקנו: חווקין . שליבות אשקלויינ"ש: וקבעי גמרא מ"ש גבי סולם דלא קמפרש . מתני' שיעורא כי היכי דקמפרש גבי חלון: משום דקבעי לאיפלוגי רבי יהודה . גבי חלון הוצרך ת"ק לפרש שיעורו: א"ר זירא למטה מד' אמות . מקרקע הבית קתני מתני' דחלון צורי יש לו חזקה דכיון דאיכא תרתי שהוא גדול ונמוך ויכולין להסתכל ממנו בחצר יש לו חזקה שלא היה זה מניחו לעשות אלא ודאי ברשותו עשה ואם בא שכנו לבנות הדין להתרחק כדתנן (לעיל בבא בתרא דף כב.) החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות ואם בא עכשיו אחד מהן לפתוח חלון צורי למטה מד' אמות מקרקע הבית שכנו יכול למחות בידו ומעכבו שלא יפתח: למעלה מד' אמות . מקרקע הבית אין לו חזקה דאין חבירו מקפיד וכשבונה שכנו אינו יכול לעכב עליו ולומר לו הרחק בנינך מן החלון שלי שלא תאפיל עלי שיכול לומר לו סתום אותו שאין לך חזקה ואם אין לו חלון שם וביקש עכשיו לפתוח חלון למעלה מד' אמות אין יכול שכנו למחות בידו ולמנעו ודוקא חלון צורי אבל חלון המצרי בין מלמעלה מד"א בין מלמטה אין לו חזקה וגם אין יכול השכן למחות: ור' אילעא אמר אפילו למעלה מד' אמות . אע"ג דלית ליה חזקה יכול למחות לבלתי עשות שכנו שם חלון כדמפרש טעמא לקמיה זימנין דמותבת שרשיפא וקא חזית בביתי ור' זירא לא חייש להכי דלא חציפי אינשי כולי האי למיעבד הכי: מדת סדום . אין מהנה לחבירו אע"פ שאין חסר בכך כלום. לר"ז כופין דלמעלה מד' אין מניחין אותו למחות שהרי אינו חסר כלום ולרבי אילעא אין כופין ויכול למחות: ושאני הכא . דאיכא חסרון: שרשיפא . ספסל: ההוא דאתא וכו' . רוצה היה לעשות חלון צורי למעלה מד' אמות וחבירו היה מוחה בידו: עביד ליה כר' אילעא . אלמא הכי הלכתא: אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה . חלון העשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל לא בעינן חלון צורי אלא אפילו כל שהוא יש לו חזקה דחלון העשוי לאורה מילתא דקביעותא דכל הימים אדם צריך לאורה וכיון שעשה חלון זה לכל הימים עשאו והיה לו לבעל חצר למחות בתוך ג' ומדלא מיחה איכא למימר דברשותו עשה ומתני' לאו בחלון העשוי לאורה מיירי אלא בחלון העשוי לשמור גנות ופרדסים דרך החלון: מתני' הזיז עד טפח יש לו חזקה . מי שיש לו כותל סמוך לחצר חבירו והוציא זיז טפח בולט מכתלו לחצר חבירו הויא חזקה ואין בעל החצר יכול לבנות שם בנין לסתור את הזיז דכולי האי לא הוה שביק ליה בעל החצר להוציא זיז טפח בחצרו בלא רשותו שהרי יכול למחות כדקתני ואזיל ומדלא מיחה בתוך ג' איכא למימר דברשותו הוציא: זיז . הוא כעין נסר או ראש קורה הבולט מן העלייה לחוץ וראוי לתלות בו חפציו:
Comments from Tosafot - Bava Batra 59a
במזחילה של בנין עסקינן. אבל מרזב סתמו של עץ ואין עושין אותו של בנין וא"ת וליפלוג במזחילה עצמה בין של בנין לשל עץ וי"ל דניחא ליה במתניתין לאשמועינן במרזב דיש למקומו חזקה: והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כמה היו שהן ואבותיהם ואבות אבותיהם היו תלמידי חכמים ולא קאמר עליהם החוט המשולש אלא הכא היינו טעמא לפי ששלשתן ראו זה את זה והא דמזכיר ר' אושעיא קודם רבי חמא אביו במחלוקת לפי שהיה גדול יותר מדאי כדאמר (עירובין דף נג.) לבן של (ראשונים) כפתח [היכל] זה ר' אושעיא ואמר נמי ר' אושעיא בדורו כר"מ בדורו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו: למטה מד' יש לו חזקה. ר"ת מפרש דאיירי בחלון מצרית אבל בחלון צורי או שעשוי לאורה שהוא דבר קביעות אפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה והביא ראיה מדתניא לעיל (בבא בתרא דף כב:) החלונות בין מלמעלה בין מלמטה ד"א ותני עלה מלמטה שלא יעמוד ויראה אלמא אפי' למעלה מד' אמות יש לו חזקה כיון דהוי דבר קביעות ואומר רשב"א דאין נראה משם ראיה דאף על פי שהוא יותר מד' אמות לעומד בחוץ לעומד בפנים לא הוי למעלה מארבע אמות כגון שאותן חלונות בעלייה אי נמי מיירי כגון שיש לו עדים או שטר: עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות. אפילו בעל הגג בבעל החצר דאין לומר דוקא בעל החצר בבעל הגג אבל בעל הגג בבעל החצר לא יוכל למחות דהא קתני בסיפא פחות מטפח אין יכול למחות ומפרש רב הונא היינו בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות אלא על כרחך בטפח אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל החצר וטעמא דבטפח יכול לתלות דברים גדולים המכבידים על הכותל או אם יניח עליו כלי מלא מים וישפך ויתקלקל הכותל ובעל החצר יכול למחות משום היזק ראיה ולמאי דס"ד בגמרא למימר דרב יהודה לית ליה היזק ראיה מכל מקום כשישים כלי מלא מים פעמים שיפול ויטשטש כל החצר ופעמים שיפול על ראש בעל החצר ומיירי תוך ג' אבל אחר שהחזיק אין יכול למחות בעל החצר בבעל הגג ועוד יש לפרש דדוקא אחר ג' איירי ויכול למחות בעל הגג בבעל החצר ולא מטעם דפרישית אלא משום דיש לו תשמיש לבעל הגג על הזיז רוצה להשתמש בו כל שעה ולא יניח את בעל החצר להשתמש בו אבל בתוך ג' שלא החזיק אין יכול למחות בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות והוי כמו לרב הונא בפחות מטפח והא דמפליג בין טפח לפחות הא בהא תליא דבטפח דמהני ביה חזקה יכול למחות בבעל החצר אבל בפחות מטפח דלא הויא חזקה אין יכול למחות:
Bava Batra 59a - Mishnah translated into english
We learned in the mishna: With regard to a gutter pipe, one does have the means to establish an acquired privilege for its use. Granted, according to the one who says those first two explanations, i.e., Shmuel and Rabbi Ḥanina, it is well. The distinction between the halakha with regard to a spout and that of a gutter pipe is clear: Since the gutter pipe is fixed in place, there is an acquired privilege, and it may not be moved or shortened.
But according to Rav Yirmeya bar Abba, the one who says that the mishna means: If the owner of the field wishes to build beneath it he may build, what difference does it make to the owner of the gutter pipe if the owner of the field builds beneath it? Why would he have the right to prevent it?
The Gemara answers: Here we are dealing with a gutter pipe that is made of stone and is built into the walls of the building, in a case where the owner of the gutter pipe said to the owner of the field: It is not amenable to me that you build beneath my gutter pipe, as my walls will weaken as a result.
Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a pipe from which water is draining into another’s courtyard and the owner of the roof comes to seal his drainage pipe, the owner of the courtyard can prevent him from doing so. As the owner of the field can say to him: Just as you have acquired my courtyard for the purpose of throwing your water into it, I have also acquired the water of your roof, and since I wish to use it, you may not seal the pipe.
It was stated that there is a dispute with regard to this issue, as Rabbi Oshaya says: The owner of the courtyard can prevent the owner of the roof from sealing the pipe, while Rabbi Ḥama, Rabbi Oshaya’s father, says: He cannot prevent it. Rabbi Oshaya went and asked Rabbi Ḥama’s father, Rabbi Bisa. Rabbi Bisa said to them: He can prevent it. Rami bar Ḥama read the verse about him: “And if a man prevail against him that is alone, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken” (Ecclesiastes 4:12), saying that this applies to Rabbi Oshaya, son of Rabbi Ḥama, son of Rabbi Bisa, three generations of Torah scholars in one family who knew one another and conversed with each other with regard to matters of halakha.
§ The mishna teaches that with regard to an Egyptian ladder, which is small and portable, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is an Egyptian ladder like? The members of the school of Rabbi Yannai say: It is any ladder that does not have four rungs.
The mishna teaches that with regard to an Egyptian window, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is different with regard to an Egyptian ladder, that the mishna does not explain what it is, and what is different with regard to an Egyptian window, that the mishna does explain what it is? The Gemara answers: It was necessary for the mishna to state the definition of an Egyptian window according to the unattributed opinion of the mishna because it wants to cite the dissenting opinion of Rabbi Yehuda in the latter clause.
With regard to windows, Rabbi Zeira says: If one built a large window at a height that is lower than four cubits from the ground, he has the means to establish an acquired privilege for its use, and therefore, his neighbor can protest the initial construction of the window. If one built a large window at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, and therefore his neighbor cannot protest its construction. And Rabbi Ile’a says: Even if it is built at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, but nevertheless, his neighbor can protest its construction.
The Gemara asks: Shall we say that they disagree with regard to whether there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom? Perhaps their dispute is with regard to a circumstance where one will not suffer any loss while another gains some benefit, and the former desires to prevent the latter from gaining the benefit, if the former is coerced into not being evil without reason and consequently allows the latter to derive the benefit, counter to the behavior of the residents of Sodom. One Sage, Rabbi Zeira, holds that there is coercion, and therefore the neighbor who does not suffer any damage from a high window cannot protest, and one Sage, Rabbi Ile’a, holds that there is no coercion.
The Gemara rejects this: No, everyone agrees that there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom, and it is different here, as according to the opinion of Rabbi Ile’a this is not conduct characteristic of Sodom, as the neighbor can say to the one who constructed the window: There are times when you place a bench beneath yourself, and you stand and see into my home. Therefore, I can protest. The Gemara relates that there was a certain individual who came before Rabbi Ami and presented this precise scenario. Rabbi Ami sent him before Rabbi Abba bar Memel to ask for a ruling. Rabbi Abba bar Memel said to him: Act in accordance with the opinion of Rabbi Ile’a.
Since the mishna cited a dispute with regard to the conditions under which an owner has acquired the privilege to use a window, the Gemara teaches that Shmuel says: And if a window was built for the purpose of enabling light to enter a dark room, then the owner of the window has the means to establish an acquired privilege for its use, whatever size it is, not only if it is a large window. And if the neighbor did not protest its construction, he cannot subsequently force the owner of the window to seal it.
MISHNA: With regard to a projection emerging from the wall of one’s house, overhanging a courtyard, one has the means to establish an acquired privilege for its use if it protrudes at least as far as a handbreadth,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli