Bava Batra 86a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 86a

Bava Batra 86a - Guemara
פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהן יכולין לחזור בהן מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן ומדכליו דמוכר ברשות לוקח לא קנה כליו דלוקח נמי ברשות מוכר לא קנה אמר רב נחמן בר יצחק בששפכן איקפד רבא מידי שפכן קתני פירקן קתני אלא אמר מר בר רב אשי במתאכלי דתומי א"ל הונא בריה דמר זוטרא לרבינא מכדי פירקן קתני מה לי פסק ומה לי לא פסק א"ל פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה א"ל רבינא לרב אשי ת"ש דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כליו של אדם קונה לו בכל מקום לאתויי מאי לאו לאתויי רשות מוכר התם דא"ל זיל קני תנן התם נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב חסדא בפומבדיתא מתנו לה משמיה דרב כהנא ואמרי לה משמיה דרבא לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה אין במשיכה לא יתיב אביי וקאמר להא שמעתא איתיביה רב אדא בר מתנה לאביי הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד והרי כיס דבר הגבהה הוא ואפילו הכי קני במשיכה א"ל במיתנא אנא נמי במיתנא קא אמינא א"ל במידי דבעי מיתנא תא שמע ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו אלמא מידי דבר הגבהה אי בעי בהגבהה קני ליה ואי בעי במשיכה קני ליה אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני מידי דבר הגבהה בהגבהה מידי דבר משיכה במשיכה
Comments from Rashbam - Bava Batra 86a
פירקן . בין מוכר בין לוקח והכניסן לרשותו דיש כאן הנחה ברשות לוקח יש כאן חילוק ואע"ג דאכתי בהך הכנסה לא קנה משום דלא פסק אהני לכי פסק בתר הכי דקניא ליה רשותיה שמונחין בו הלכך פסק אחרי כן אע"פ שלא מדד קניא ליה רשותיה ואין יכול לחזור אפי' קודם מדידה דבשעת פיסוק קניא ליה רשותיה ואין כליו של מוכר מעכב עליו אלמא כלי לא חשיב רשותיה ומדידה נמי לא מעכבא כדתנן משך ולא מדד קנה דהואיל ופסק דמים על כולן מדידה גלוי מילתא בעלמא היא ולא דמי להיכא דלא מכר לו אלא כור אחד דאמרי' לקמן מדידת הכור מעכבא ויכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה דהתם מעכבא מדידה דלא קניא רשותיה אלא מאי דזבין ליה: מדד עד שלא פסק לא קנה . ויכולין לחזור קודם שיפסקו אבל משיפסוק קנה ואית דמפרשי פירקן והכניסן לתוך ביתו היינו משיכה והאי דקתני פסק עד שלא מדד אין שניהן יכולין לחזור מוקמי לה כשפסק קודם שפירקן וקני במשיכה שאחר פיסוק וטעות הוא בידם דא"כ היכי יליף מיניה דכליו של מוכר לא מעכב קנייה דרשות לוקח דלמא הא דקנה לוקח לאו משום קניית רשותו הוא אלא משום משיכה: ומדכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה . מוכר כלומר שאין כליו של מוכר מעכב על רשות הלוקח לקנותן הלוקח כדקתני פירקן ופסק קנה דקנה רשות קודם מדידה ואע"פ שעדיין הפירות בתוך שקין של מוכר וכיון דאהני רשות לוקח לבטל כליו של מוכר ולהוציאן מרשות מוכר כל שכן וכל שכן כליו דלוקח נמי ברשות מוכר יבטל הרשות את הכלי של לוקח שלא להוציאן מחזקת המוכר שמוחזק בהן עד עתה: בששפכן . האי פירקן היינו שפירקן לשפכן מן השקין לקרקע ביתו של לוקח דליכא כליו דמוכר והלכך קניא ליה ללוקח רשותו: איקפד רבא . דאיהו אמר האי ת"ש: פירקן קתני . דמשמע כמות שהיו מונחין החבילות כן פירקן: במתאכלי דתומי . חבילות שומים דליכא שקין: מכדי פירקן קתני . שהונחו ברשות לוקח וקני ליה רשותו מיד כשקיבל עליו מוכר למכרן לו כדקתני בברייתא לעיל: לא סמכא דעתיה . דמי יימר שיתקיים המכר שמא המוכר יעלה בדמיהן והלוקח יזלזל בדמיהן שהרי אין דמיהן קצובין: התם דאמר ליה . מוכר זיל קני אני רוצה שיקנה לך כליך דכמאן דמושיל ליה מקום הנחת כליו דמי כי קמיבעיא לן סתמא: תנן התם . בפ"ק דקדושין: שיש להן אחריות . שקיימין לעולם: בכסף . במתן מעות: בשטר . אם כתב לו שדי מכורה לך או נתונה לך ומסר לו את השטר: ובחזקה . נעל וגדר ופרץ כל שהוא והתם יליף טעמא מקראי: ושאין להם אחריות . מטלטלי: במשיכה . שמושכן לרשותו או לרשות שיש לו חלק בו כגון סימטא וחצר השותפין וכל שכן בהגבהה דהגבהה קונה בכל מקום ובכל דבר דמשהגביהה הניחה ברשותו אפי' בלא משיכה כן נראה לי: להא שמעתא . דלקמיה האי לא שנו: שאין דרכן להגביה . שכבידין: שדרכן להגביה . דברים קלים: הגונב כיס בשבת . והוציאו לרשות הרבים: חייב . בתשלומין דליכא למימר קם ליה בדרבה מיניה דליכא הכא שתי רשעיות ביחד: שכבר נתחייב בגניבה . משעת הגבהה דהגבהה בכל מקום קונה ואיסור שבת ליכא עד שעת הוצאה: היה מגרר . בקרקע דהגבהה ליכא ולא קני ליה אלא בשינוי רשות שימשכנה לרשותו: פטור . מן התשלומין דקם ליה בדרבה מיניה וכתיב כדי רשעתו (דברים כה) משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות: שהרי איסור שבת וחיוב גניבה באין כאחד . דבשעת הוצאת חוץ קנייה ונתחייב בסקילה ובכתובות בפרק אלו נערות פרכינן דמשכיה להיכא אי לרשות הרבים איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא ומוקמינן לה כשצירף ידו למטה מג' וקבלה וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וקניא ליה ולא בטלה לגבי רה"ר לגבי קנייה ויש כאן [איסור] שבת וגניבה באין כאחד והך קנייה לאו משום הגבהה היא אלא משיכה לתוך ידו שהרי ידו סמוכה בתוך ג' לקרקע ואית דמוקי ליה התם בצידי רשות הרבים דלענין גניבה מיקנא קני ולענין שבת הוי רשות הרבים כרבי אליעזר: והא כיס דבר הגבהה הוא . ואפילו הכי אי לאו משום איסור שבת הוה קני ליה במשיכה כגון אם היה מגרר ויוצא בחול: אמר ליה במיתנא . כך השיבו סתם וסבור רב אדא דכיס קטן הוא ותמה על תירוץ זה ואמר ליה אנא נמי מיתנא קאמינא לך דאע"ג דאיכא ביה מיתנא דרכו להגביהו הוא: א"ל דחזי למיתנא קאמינא לך . כיס גדול מאד [כך שיטת הגמרא נכונה וכך מצאתי הגהת רבינו זקני מ"כ]: או עד שיוציאנה . היינו משיכה: אלמא מידי דבר הגבהה . דבר קל: לצדדין קתני . עד שיגביהנה אם דבר קל הוא או עד שיוציאנה אם דבר כבד הוא ולפי עניות דעתי נראה לי דהוה מצי לתרוצי הכא במידי דבר משיכה עסקינן הלכך אי בעי בהגבהה ליקני דהגבהה עדיפא ממשיכה וקונה בכל דבר ואי בעי במשיכה ליקני דהא אורחיה במשיכה אלא דניחא טפי לאורויי דין תרוייהו דמידי דבר הגבהה בהגבהה ולא במשיכה ומידי דבר משיכה אפי' במשיכה וכן נראים הדברים דהא בפ"ק דקידושין (דף כה:) תנן אמר רבי מאיר בהמה גסה במסירה והדקה בהגבהה ולא במסירה ומשיכה ואמרי ליה רבנן בהמה דקה נקנית במשיכה כלומר אף במשיכה ובגמרא אמרי רבנן אחרים זו וזו במשיכה ואמר להו רבי שמעון זו וזו בהגבהה אלמא הגבהה עדיפא ממשיכה דהא אפילו [גסה] לרבי שמעון בהגבהה ולא במשיכה כדמפרש התם:
Comments from Tosafot - Bava Batra 86a
ומדכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה כו'. וא"ת מנא ליה דמתורת רשותו קנה דלמא מתורת משיכה קנה דהא משיכה מועלת בכליו של מוכר כדמפרש לעיל וי"ל דהכא דייק דמתורת רשותו קנה כדפירש לעיל בקונטרס דפירקן והכניסן לתוך ביתו משמע בין מוכר בין לוקח וא"ת בלא פירקן נמי כיון שהכניסן ליקני דליבטיל אגב רשות לוקח ואור"י דדוקא כלי הוא דבטיל אגב הרשות אבל בהמה לא: אבל דברים שדרכן בהגבהה אין נקנים אלא בהגבהה. והא דפריך במי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנא.) גבי מלוגא דשטרי והא לא משך ודוחק לומר שהיה כל כך הרבה שטרות שלא היה דרכן להגביה אלא לאו דוקא נקט משך אלא כלומר והא לא הגביה: והא כיס דבר הגבהה הוא כו'. לא פריך להאי לישנא דמשני בריש אלו נערות (כתובות דף לא:) כשצירף ידו למטה מג' וקבלה דלא קנה מטעם משיכה אלא מטעם חצר וידו כחצרו אלא לההוא לישנא דהתם דקני משום משיכה פריך וא"ת והיכי ס"ד דמיירי בכיס דבר הגבהה הוא א"כ היכי מיחייב לענין שבת הא אין דרך הוצאה בכך כדדייק בריש אלו נערות (שם) אי בזוטרי אין דרך הוצאה בכך אלא במיצעי ויש לומר דיש דברים שדרך הוצאה בכך לענין שבת ואפי' הכי לענין קנין אין נקנין אלא בהגבהה שדרכן להגביה אי נמי במגרר דרך מחתרת דהוי דרך הוצאה אי נמי הוה ליה למימר וליטעמיך: לצדדין קתני. תימה לרשב"א אמאי לא מוקי לה בכלים שאין דרכן להגביה שגם הן נקנין בהגבהה כדמשמע לעיל דאוקמינן במידי דבעי מיתנא וקתני הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה דהיינו בהגבהה:
Bava Batra 86a - Mishnah translated into english
But in a case where he unloaded the merchandise from them and brought it into his house, if he fixed a price before he measured the merchandise, both parties are no longer able to renege on the sale. If he measured the merchandise before fixing a price, both of them are able to renege on the sale. The Gemara comments: And from the fact that the vessels of the seller when in the domain of the buyer do not effect acquisition of the merchandise for the seller, i.e., they do not prevent the buyer from acquiring the merchandise, one can derive that the vessels of the buyer in the domain of the seller do not effect acquisition of the merchandise on his behalf as well.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The merchandise was not placed in the domain of the buyer in vessels belonging to the seller. Rather, the baraita is referring to a case where he emptied the vessels onto the ground. Conversely, if the merchandise remains in the seller’s vessels, the buyer does not acquire it. Rava became angry with Rav Naḥman bar Yitzḥak at his rejection of Rava’s proof, and retorted: Does the baraita teach: He emptied them? No; it teaches: He unloaded them, i.e., he kept the goods in vessels belonging to the seller. Rather, Mar bar Rav Ashi says: This proof can be rejected by means of a different interpretation, as the halakha of the baraita does not refer to vessels full of goods but is stated with regard to bundles of garlic that were tied together. Therefore, they are unloaded straight onto the floor in the buyer’s domain.
With regard to the matter itself, Huna, son of Mar Zutra, said to Ravina: Since the baraita teaches: He unloaded them, which indicates that unloading the merchandise constitutes the act of acquisition, what difference is there to me if he fixed a price, and what difference is there to me if he did not fix a price? Ravina said to him: If he fixed a price he has made up his mind to sell, and therefore the transaction can take place. If he did not fix a price, he has not made up his mind to sell and the transaction does not occur. In any event, no convincing proof has been found with regard to the halakha in a case where the vessels of the buyer are in the domain of the seller.
Ravina said to Rav Ashi: Come and hear a resolution, as Rav and Shmuel both say: A person’s vessel effects acquisition for him of any item placed inside it, in any place that it is situated. What is added by the phrase: In any place? Does it not serve to add the domain of the seller? Rav Ashi answered: There, it is referring to a specific case, where the seller said to him: Go and acquire it. In that situation, the buyer does acquire the merchandise. This does not refer to a standard case where the buyer’s vessels are located in the domain of the seller.
§ We learned in a mishna elsewhere (Kiddushin 26a): Property that is guaranteed, i.e., land, is acquired by means of money, or by means of a bill, or by taking possession of it. And property that does not have a guarantee, i.e., movable property, can be acquired only by means of pulling. In Sura they taught this following halakha in the name of Rav Ḥisda, while in Pumbedita they taught it in the name of Rav Kahana, and some say in the name of Rava: They taught that movable property is acquired by means of pulling only with regard to items that are not typically lifted due to their weight or for some other reason. But in the case of items that are typically lifted, then yes, they are acquired by means of lifting, but they are not acquired by means of pulling.
Abaye sat and related this halakha. Rav Adda bar Mattana raised an objection to Abaye from a baraita: One who steals a purse on Shabbat is liable for theft. Based on the principle that one who is liable to receive two punishments receives only the greater of the two, in this case one might think that he should be exempt from paying for the theft, as the performance of a prohibited labor on Shabbat is punishable by death. The reason he is liable in this case, in apparent contradiction to that principle, is that he already became liable for the theft as soon as he lifted the purse. This occurred before he came to violate the prohibition of performing prohibited labor on Shabbat by carrying the purse into the public domain.
The baraita continues: If he did not lift the purse but was dragging it on the ground and exiting the private domain, continuously dragging and exiting, he is exempt, as the prohibition of performing labor on Shabbat and the prohibition of theft are violated simultaneously the moment he drags the purse out of the owner’s property into the public domain. Therefore, he receives only the greater punishment, death, for carrying on Shabbat.
Rav Adda bar Mattana explains his objection: But a purse is an item that can be lifted, and even so it is apparent from the baraita that one acquires it by means of pulling. How then can it be stated that items that are typically lifted are not acquired by pulling? Abaye said to him: The baraita is referring to a case where the thief pulled the purse with a rope. Rav Adda bar Mattana thought that Abaye meant that the thief happened to drag it with a rope, and he responded: I also state my question even in a case where he pulled the purse with a rope, as it is still evident that one can acquire the purse by means of pulling instead of lifting. Abaye said to him: I meant that the baraita is referring to an item that requires a rope. It is a purse that is so large that it cannot be lifted and must be pulled, therefore it is acquired by means of pulling.
The Gemara raises another objection. Come and hear: If the merchandise is in the domain of the seller, the buyer does not acquire the merchandise until he lifts it or until he removes it from the domain of the seller. Apparently, with regard to an item that can be lifted, if he so desires he acquires it by lifting, and if he so desires he acquires it by pulling. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This is not a proof, as it can be explained that the tanna teaches it disjunctively, i.e., the two options are referring to two different cases: In the case of an item that can be lifted, he acquires it by lifting, whereas with regard to regard to an item that can be pulled, he acquires it by pulling.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli