Talmud BavliBava Batra 47a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 47a
Bava Batra 47a - Guemara
קבלן אמרי לה מעיד ואמרי לה אינו מעיד אמרי לה מעיד כערב דמי ואמרי לה אינו מעיד דניחא ליה דלהוו בידיה תרוייהו דכי אתי בע"ח מאי דבעי שקיל אמר רבי יוחנן אומן אין לו חזקה בן אומן יש לו חזקה אריס אין לו חזקה בן אריס יש לו חזקה גזלן ובן גזלן אין להן חזקה בן בנו של גזלן יש לו חזקה היכי דמי אי אתו בטענתא דאבוהון אפילו הנך נמי לא אי דלא אתו בטענתא דאבוהון אפילו בן גזלן נמי לא צריכא דקא אמרי עדים בפנינו הודה לו הנך איכא למימר קושטא קא אמרי האי אע"ג דאודי נמי לא מהימן כדרב כהנא דאמר רב כהנא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אמר רבא פעמים שאפילו בן בנו של גזלן נמי אין לו חזקה היכי דמי כגון דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה היכי דמי גזלן אמר רבי יוחנן כגון שהוחזק על שדה זו בגזלנותא ורב חסדא אמר כגון דבית פלוני שהורגין נפשות על עסקי ממון:
תנו רבנן אומן אין לו חזקה ירד מאומנותו יש לו חזקה אריס אין לו חזקה ירד מאריסותו יש לו חזקה בן שחלק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם בשלמא בן שחלק איצטריך סלקא דעתך אמינא אחולי אחיל גביה קמ"ל דלא אלא אשה שנתגרשה פשיטא לא צריכא
Comments from Rashbam - Bava Batra 47a
קבלן . ערב קבלן שקבל המעות מידו של מלוה ונתן לידו של לוה וזהו דינו דממי שירצה המלוה יפרע תחלה אבל ערב סתמא אין תובעין לערב תחלה עד שיעמיד מלוה ללוה בדין ויחייבוהו לשלם ואין לו מה לפרוע ואז יגבה מן הערב: אמרי לה מעיד . כמו ערב: ואמרי לה אינו מעיד . דאכתי נוגע בעדות הוא דניחא ליה דנוקמא תרוייהו ארעתא בידיה דלוה כי היכי דליהוו ליה ארעי טובא זיבורית ובינונית דכי אתא מלוה למגבי בינונית דקבלן כדין בע"ח שדינו בבינונית לימא ליה אתן לך בינונית דלוה והלכך הוה נוגע בעדות דאי לא הוה ללוה בינונית לא ליגבי מלוה אלא מבינונית דקבלן דהכי הוי דינא דלכל מאן דבעי תבע ברישא אבל בערב סתם ליכא למימר הכי דכל כמה דאית ליה ללוה למיפרע מידי ואפי' זיבורית לאו כל כמיניה דמלוה למיהדר גבי ערב כדקי"ל במכילתין (לקמן בבא בתרא דף קעד.) לא יתבע לערב תחלה: אומן אין לו חזקה . כדקתני מתני': אבל בן . של אומן וכגון שאין הבן אומן יש לו חזקה וכדמפרש לקמן: גזלן . לקמן מפרש היכי דמי יש שמפרש שהוחזק בגזלנות על שדה זו ובהאי שדה הוא דאין לו חזקה ויש שמפרש לקמן כגון רוצח נפשות על עסקי ממון והלכך אין לו חזקה על שום קרקע של אחרים בעולם: אי דאתו . הנך בנים בטענתא דאבוהון דאמרי אבינו הורישה לנו ומש"ה בן גזלן אין לו חזקה דכי האי גוונא אין טוענין ליורש דכיון דמכח גזלן קאתי ואיהו לא טעין מאבי אני יורש דזבנה מינך קמאי דידי דליהמניה ע"י מיגו דמצי אמר זבנית מינך הלכך חזקה שאין עמה טענה היא שהרי אין לאבא חזקה וגם הבן הבא מכחו אין חזקתו חזקה וכיון דמכח אבוהון קאתו אפילו הנך בן אומן ובן אריס נמי לא ליהוי להו חזקה: אלא בטענה דנפשייהו . אנא זבנתה מינך: לא צריכא . דקאתו בטענתא דאבוהון וכגון דאמרו עדים בפנינו הודה לו המערער לאביהן של אלן שמכרו להם הלכך הנך בן אריס ובן אומן איכא למימר קושטא קאמרי כשטוענין אבינו לקחו ממך שהרי הודה והודאת בעל דין כמאה עדים אבל בן גזלן אע"ג דאודי האי מערער לאביו לא מהימן לומר לקוח הוא ביד אבי ואפי' בחיי אביו אם נתנן לבן שהרי הוא מתוך פחד הודה לו לגזלן כדרב כהנא כו' אבל בן בנו של גזלן יש לו חזקה אי אתי בטענה דאבוה דטעין מאבי ירשתי ואבי לא היה גזלן וכי האי גוונא טוענין ליורש דאילו היה אביו קיים הוה טעין מינך זבנתה ולא הוה אתי בטענתא דאבוה אף אנו נטעון בשביל היורש ורישא דקתני אומן אין לו חזקה בדליכא עדי הודאה דלצדדין קתני: אי לאו דאודי ליה . נגזל לגזלן: הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור . היה מוסר אותו ואת חמורו לפקיד כדמתרגמינן (במדבר טז) [לא חמור אחד מהם נשאתי] לא חמרא דחד מנהון שחרית דסתם גזלן גברא אלמא הוא: פעמים שאפילו בן גזלן יש לו חזקה . ואע"ג דלא אתי בטענה דנפשיה היכי דמי כגון דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה שטוען מאבי אבי אני יורש ואיהו לא היה גזלן ומיגו דמצי אמר זבנתה מינך כי אמר נמי זקני הורישה לאבי ואבי הורישני נאמן דחזקה שיש עמה טענה מעלייתא היא: ל"א כתוב בספרים פעמים שבן בנו של גזלן נמי אין לו חזקה וכגון דאתי בטענתא דאבא דאבוה. שאבי אביו גזלן היה ושניהם אמת אבל הראשון נראה שאמר רבא ולא האחרון: היכי דמי גזלן . אותו שאין לו חזקה: על שדה זו . ובההוא שדה הוא דאין לו חזקה אבל בשאר שדות יש לו חזקה: כגון של בית פלוני שהורגין כו' . אנשי רשעים היו שהיה מכיר בהן רב חסדא שהורגין נפשות על עסקי ממון אין להן חזקה בשום קרקע בעולם שכל אדם ירא למחות בהן וקי"ל כתרוייהו: ירד מאומנותו . ושוב מחזיק בה יש לו חזקה: בן שחלק . הפליג מאביו ואין סמוך עוד על שולחנו כגון שנשא אשה ואין משתדל עוד בנכסי אביו הרי הן ככל אדם אע"ג דתנן (לעיל בבא בתרא דף מב.) לא לאיש חזקה בנכסי אשתו ולא לאשה בנכסי בעלה ולא האב בנכסי הבן ולא הבן כו' הנך כיון שהופלגו זה מזה יש להן חזקה זה על זה: סלקא דעתך אמינא אחולי אחיל . האב גבי דבן פירות שאכל בשלש שנים ולפיכך לא ערער ולא תיהוי חזקה קמ"ל דלא מחיל: אלא אשה שנתגרשה פשיטא . דמחזקת בנכסי בעלה וכן בעלה מחזיק בנכסיה שהרי שונאין זה את זה והיה להן למחות:
Comments from Tosafot - Bava Batra 47a
קבלן אמרי לה אינו מעיד. אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי תימה דמאי נפקא מינה דאי אתי מלוה וטריף את של קבלן אתי קבלן וקטריף את של לוה כיון דאית ליה ארעא אחריתי ואין נראה לומר כגון שיש לקבלן בינונית וההיא ארעא שרוצה להעיד עליה נמי בינונית אבל ארעא אחריתי דאית ליה ללוה היא זיבורית דמפסיד כשיבא מלוה וטריף את שלו דלא יהיה לו לגבות אלא מזיבורית דא"כ מלוה נמי לא יעיד ללוה אפילו אית ליה ארעא אחריתי כענין זה ועוד בכל ענין משמע דאינו מעיד דלא מפליג בין היא בינונית בין היא זיבורית ועוד דצ"ע בהניזקין (גיטין דף מט:) דנראה דמוכח התם דאם אין ללוה אלא זיבורית גם קבלן לא יתן לו אלא זיבורית ונראה דהיינו טעמא דקבלן אינו מעיד ללוה אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי משום דטריחא ליה מילתא למיקם עליה בדינא ודיינא וכשיהיו ללוה קרקעות הרבה לא יגבה המלוה מן הקבלן הואיל ויכול לגבות מן הלוה בהרווחה אבל מלוה מעיד ללוה בכל ענין אפילו אותה שמעיד עליה היא בינונית ואחריתי זיבורית דמשום איחלופי בינונית לזיבורית לא יעיד שקר דמכל מקום יש לו שוה בשוה אי נמי ארעא אחריתי דכולה שמעתין כיוצא בו קאמר: ה"ג כגון דקאמר בפנינו הודה. פי' בן אריס בן אומן בן גזלן ומש"ה אומן אין לו חזקה אבל בן יש לו חזקה כשטוען קמי דידי הודית לאביי שמכרת לו נאמן במיגו דאי בעי אמר מינך זבנתה אבל בן גזלן אין לו חזקה דהודאה שהודה לגזלן לאו הודאה היא דאי לאו דאודי ליה שמכרה לו הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אבל לא גרסינן כגון דקאמרי עדים דהא אי איכא עדים דאודי ליה דמיניה זבנה א"כ אומן ואריס גופייהו יהו נאמנים ועוד כיון דאיכא עדים בן אריס בן אומן למה צריכים להחזיק בלא חזקה נמי מוקמינן לה בידייהו כיון דאיכא סהדי. ר"ת: פעמים שבן בן גזלן אין לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה. תימה לר"י דאמאי אין לו חזקה הא טוענין ליורש והוה ליה למימר דלמא אי הוה אביו קיים דהיינו בן גזלן הוה טעין אנא הדר זבינתה מינך ונראה לר"י דגרס פעמים שבן גזלן יש לו חזקה כגון דקאתי בטענתא דאבא דאבוה דהוא אבי הגזלן וקמ"ל דאע"ג שהיתה ביד מי שאין לו חזקה דהיינו אביו הגזלן מ"מ יש לו חזקה כיון שאמר שהיתה של אבי אביו ויש ליישב גירסא ראשונה פעמי' דבן בן גזלן אין לו חזקה והכי פירושה כגון דאתא בטענתא דאבא דאבוה ואומר שאמר לו אביו דהיינו בן הגזלן שהניחה לו הגזלן אביו דאם איתא דהדר זבנתה מינך הוה א"ל אנא זבינא אי נמי נראה לר"י דלא טענינן ליורש כי האי גוונא דמילתא דלא שכיחא היא כי היכי דאמר בסוף המוכר את הבית (לקמן בבא בתרא דף ע: ושם ד"ה מאן) דלא טענינן ליתמי נאנסו משום דמילתא דלא שכיחא היא והא דקאמר לעיל [בן] בן גזלן בן אומן יש לו חזקה היינו דוקא משום דאמר בפנינו הודה ואדרבה משם יש להוכיח דמשמע הא לאו הכי אין לו חזקה כיון דמעיקרא בתורת אומנות ואריסות וגזלנות אתא לידיה: ירד מאומנותו יש לו חזקה. מצינו לפרש מאותן כלים שנתן לו לאחר שירד מאומנותו דומיא דאריס שירד מאריסותו אי נמי אפילו אותן כלים שנתנו לו בשעה שהיה עדיין אומן והוא ששהו אחר אומנותו כ"כ שהוא רגילות שמחזירם לבעלים ונראה דבן אומן נמי דאמר לעיל דיש לו חזקה כי אמר בפנינו הודה היינו אחר ששהה אחר מות אביו דאי לאו הכי אין נראה שיהא נאמן במיגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי דאי טעין נמי לקחתיה ממך לא היה נאמן:
Bava Batra 47a - Mishnah translated into english
With regard to an unconditional guarantor [kablan], from whom the creditor can collect even if the debtor is able to repay the loan, some say that he can testify on behalf of the debtor if the latter owns other land, and some say that he cannot testify even if the debtor owns other land. The Gemara explains: Some say that he can testify because he is like a guarantor, and some say that he cannot testify, as it is preferable for him that both fields be in the debtor’s possession, so that when a creditor comes to collect the debt, he will take what he wants, and not collect from the unconditional guarantor.
§ Rabbi Yoḥanan said: A craftsman does not have the ability to establish the presumption of ownership, but the son of a craftsman has the ability to establish the presumption of ownership. A sharecropper does not have the ability to establish the presumption of ownership, but the son of a sharecropper has the ability to establish the presumption of ownership. Both a robber and the son of a robber do not have the ability to establish the presumption of ownership, but the son of the son of a robber has the ability to establish the presumption of ownership.
The Gemara asks: What are the circumstances under which there is a distinction between the sons of the craftsman and the sharecropper and the son of the robber? If they come to court with the claim that the item in question belonged to their fathers, then even these sons of the craftsman and the sharecropper should not be able to establish the presumption of ownership, since their claims are based on ownership by those who cannot establish the presumption of ownership. If the case is that they do not come to court with the claim that the item in question belonged to their fathers, but that they own the item in their own right, then even the son of a robber should be able to establish the presumption of ownership.
The Gemara answers: No, it is necessary to state this distinction in a case where the witnesses say: The prior owner admitted to their father in our presence that the property was the father’s and not stolen. The Gemara explains: With regard to these, the sons of the craftsman and sharecropper, it can be said that the sons are saying the truth, as their claim is substantiated by the testimony of the admission. But with regard to that one, the son of the robber, even though the prior owner admitted this, the son is still not deemed credible, in accordance with the statement of Rav Kahana, as Rav Kahana said: If the prior owner would not have admitted this to the robber, the robber would have brought him and his donkey to the taskmaster [leshaḥvar], meaning he would have caused him great difficulties. As a robber is assumed to be a ruffian, it is likely that the prior owner admitted this because he was intimidated, and not because the statement was true, so there is no evidence to support the claim of the robber’s son.
Rava says: There are times when even the son of the son of the robber does not have the ability to establish the presumption of ownership. What are the circumstances under which this is so? This is so, for example, in a case where he comes to court with the claim that the item in question belonged to his father’s father. Since his claim is based on its having belonged to one who did not have the ability to establish the presumption of ownership, he too is unable to establish the presumption of ownership.
The Gemara asks: What are the circumstances under which one is considered a robber, who does not have the ability to establish the presumption of ownership? Rabbi Yoḥanan says: In a case such as where it is established that he is in possession of this field through robbery. And Rav Ḥisda says: Not only in a case where there is knowledge about this specific field, but even in a case such as one where he is a member of the household of so-and-so, a certain known criminal family at the time who kill people over monetary matters. Since people would be afraid to lodge a protest against them, members of this family cannot establish the presumption of ownership with regard to any land.
§ The Sages taught: A craftsman does not have the ability to establish the presumption of ownership. If he descended from his position of craftsmanship and no longer works at that craft, then he has the ability to establish the presumption of ownership with regard to items related to his former craft. A sharecropper does not have the ability to establish the presumption of ownership. If he descended from his position as a sharecropper, then he has the ability to establish the presumption of ownership with regard to land that he works and from which he profits for three years. A son does not have the ability to establish the presumption of ownership with regard to his father’s property, nor a wife with regard to her husband’s property. But with regard to a son who separated himself from his father’s finances, and a woman who became divorced, they are like other people with regard to this property, and have the ability to establish the presumption of ownership.
The Gemara asks: Granted, it was necessary to state that a son who separated himself establishes the presumption of ownership. If the baraita had not stated this, it would enter your mind to say that the father forgave the unauthorized use of his land by his son, and did not lodge a protest despite the fact that the land did not belong to the son. Therefore, the baraita teaches us that this is not so, and that the son does establish the presumption of ownership. But in the case of the woman who became divorced, it is obvious that she has no relationship with her ex-husband, so why is it necessary for the baraita to teach that she is able to establish the presumption of ownership? The Gemara answers: No, it is necessary to teach that she does not establish the presumption of ownership
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.