Talmud BavliBava Batra 103a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 103a
Bava Batra 103a - Guemara
אין נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה ואמאי לקדשו באנפי נפשייהו וכי תימא כיון דלא הוי בית כור לא קדשי והא תניא שדה מה ת"ל לפי שנאמר (ויקרא כז, טז) זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אין לי אלא שהקדיש בענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה תרקב וחצי תרקב ת"ל שדה מכל מקום אמר רב עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים שמע מינה אי הכי אפי' פחות מכאן נמי הנהו נגאני דארעא מיקרו שדרי דארעא מיקרו הכא מאי אמר רב פפא אע"פ שאין מלאים מים מאי טעמא אין אדם רוצה שיתן מעותיו במקום אחד ויראו לו כשנים ושלשה מקומות מתקיף לה רבינא והא דומיא דסלעים קתני מה סלעים דלאו בני זריעה נינהו אף הני נמי דלאו בני זריעה נינהו כי קתני דומיא דסלעים אפחות מכאן:
(פחות מכאן נמדדין עמה):
אמר ר' יצחק טרשים שאמרו בית ארבעת קבין אמר רב עוקבא בר חמא והוא שמובלעין בחמשת קבין רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן והוא שמובלעין ברובה של שדה בעי רב חייא בר אבא רובן במעוטה ומעוטן ברובה מהו תיקו בעי רבי ירמיה
Comments from Rashbam - Bava Batra 103a
אין נמדדין עמה . לפדות לפי חשבון זה הקצוב בפרשה דחשיבי שדה בפני עצמן וכיון דלא הוה שדה זרע כדלקמן דמוקמינן לה בנקעים מלאים מים אין נפדין אלא בשווייהן ובתורת כהנים מפיק לה מקראי ואם משנת היובל יקדיש שדהו מה ת"ל מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים כו' שאין נמדדין עמה ת"ל שדהו וליכא למימר אין נמדדין עמה דלא קדשי כלל דהתנן בשילהי המוכר את הבית (לעיל בבא בתרא דף עא.) המקדיש את השדה הקדיש את כולן אפי' בור וגת וכ"ש נקעים וסלעים: פחות מכן נמדדין עמה . ונפקא לן בתורת כהנים ואם אחר היובל יקדיש שדהו מה ת"ל מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים פחות מעשרה או סלעים גבוהים פחות מי' טפחים הרי אלו נמדדין עמה ת"ל שדהו: נמדדין עמה . לפדות לחשבון סלע ופונדיון לבית כור לשנה: ואמאי . אין נמדדין לפדות לפי חשבון: ליקדשו באפי נפשייהו . כלומר אם אין רוצה למודדן עמה לפי שהן שדה חשוב בפני עצמן ויכול לפדות כל אחד ואחד בפני עצמו כמקדיש שתי שדות שיכול לפדות זה בלא זה ליקדשו מיהא באנפי נפשייהו שכשירצה יפדה אותן הנקעים בפני עצמן לפי חשבון בית זרע חומר שעורים בנ' שקל כסף כדין שדה אחוזה ואמאי קתני אין נמדדין דמשמע כלל וכלל אינן בקדושת תורת שדה אחוזה אלא קדושת דמים לפדות בשווייהן: וכי תימא כיון דלא הוי בית כור . אותן הנקעים: לא קדישי בפני עצמן . בתורת שדה אחוזה אלא לפדות בשווייהן כשדה מקנה ומשום דגבי שדה אחוזה זרע חומר שעורים כתיב: והתניא . בתורת כהנים גבי שדה אחוזה דכתיב ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אותו שדה מה ת"ל שיכול אין לי אלא המקדיש בית כור שגואל בענין הזה הקדיש בית לתך בית סאה בית קב מנין ת"ל שדה מכל מקום הכי מיתניא בתורת כהנים: דלאו בני זריעה נינהו . ולא קרינא להו בית זרע הלכך אין נמדדין עמה אלא [בפני עצמן] לפדות בשווייהן: אי הכי . כיון דטעמא משום דאינן בני זריעה אפי' פחות מי' נמי לא יהו נמדדין עמה: נגאני דארעא . ביקועי הקרקע ואין להם שם בפני עצמן וכיון דעיקר השדה ראוי לזריעה הרי כל השדה נקרא בית זרע דהנהו נגאני בטילי לגבי שדה: שידרי . גבשושיות שאי אפשר לקרקע להילקט במלקט ורהיטני שלא יהו בה בקועים וגבשושיות: נגאני . אנקעים קאי ושידרי קאי אסלעים: הכא מאי . נקעים עמוקים י' דמתניתין גבי מכירה דקתני נמי אין נמדדין עמה מי מיירי נמי בנקעים מליאין מים דומיא דסלעים והלכך לא הוו בכלל בית כור עפר אבל אי הוו ראוין לזריעה נמדדין עמה כדאמרן גבי הקדש או דלמא לא דמי מכירה להקדש דאין אדם רוצה כדלקמן: אין אדם רוצה . הלוקח וגם המוכר יודע היה שלדעת כן קונה הלוקח הלכך עליה דמוכר רמיא לגלויי שימכור לו בשני מקומות וכיון דלא פירש לא מקבל לוקח: כשני מקומות . בשני שדות דאיכא טורח מרובה בחרישה וזריעה וקצירה בשני שדות יותר משדה אחד גדול ביחד: אפחות מיכן . כלומר משום סיפא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה תנא רישא נקעים וסלעים דלאו בני זריעה נינהו לאשמועינן דהיכא דהוו פחות אע"ג דלאו בני זריעה נינהו נמדדין עמה ומיהו רישא דקתני דומיא דסלעים הוא הדין נמי אי לא הוי דומיא דסלעים אין נמדדין עמה כיון דהוי מקום חשוב בפני עצמו דאין אדם רוצה כו' וגבי הקדש דאמרן לעיל דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים שפיר קדייקא דומיא דסלעים דאילו ה"נ גבי מכירה בעל כרחנו רישא דומיא דסלעים קתני בשאינן ראוים לזריעה אלא שאנו דוחקים לתרץ ה"ה בראוים לזריעה והא דנקט שאין ראוין לזריעה דומיא דסלעים משום סיפא נקט לה ומכל מקום דומיא דסלעים קתני: טרשין שאמרו . במתניתין פחות מיכן נמדדין עמה והוא הדין לנקעים מלאים מים דלא חזו לזריעה ה"מ דנמדד כגון דלא הוו אלא בית ארבעת קבין בין כולן כי מצרפת להו בההוא בית כור והוא הדין לקביים בחצי כור אבל טפי מד' קבין לא מקבל לוקח דהא בית כור עפר אתני ליה מוכר ללוקח וכולי האי לא מחיל איניש: והוא שמובלעין . הנהו ארבע קבין: בחמשת קבין . שמפוזרין בכל חמשת קבין וכל שכן אם מפוזרין יותר כגון בששה או בז' קבין דבטילי אבל אם אינן מפוזרין אלא בד' קבין ומחצה כמו שמכונסין דמו ולא בטילי ואין נמדדין עמה דכאבן אחת רחבה ד' קבין דמי ודוקא ד' קבין אבל פחות מד' קבין כיון דאין גבוהין עשרה אפילו הוו סלע אחת נמדדין עמה: רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן . אפילו מובלעין בטפי מה' קבין כרצופים דמו ואין נמדדין עמה וכל שכן בה' קבין דאין נמדדין עמה עד שיהו מובלעין ברובה של שדה כגון דבית כור הוי ל' סאין ורובן הוי ט"ז סאין וד' קבין היינו ט"ז רבעים רבעי הקב נמצאו ד' קבין המובלעין ברובה של שדה היינו רובע לכל סאה אבל ביותר מרובע לסאה חשיבי כמכונסין ולא בטילי ואין נמדדין עמה: בעי רב חייא בר אבא . בהך מילתא דרבי יוחנן דאמר והוא שמובלעין ברובה של שדה פשיטא לי דאם מפוזרין כל הארבע קבין בכל רובה של בית כור בשוה כגון רובע לסאה ט"ז רבעין לט"ז סאין דבטל אלא הכי קמבעיא לי אם רובן של ד' קבין דהיינו ט' רבעין בז' סאין ומיעוטן של ארבע דהיינו ז' רבעין מפוזרים ברובה של רוב השדה שהן ט' סאין דהיינו ז' רבעים בט' סאין מהו מי אמרינן כיון דרובן של ארבע קבין מכונסין הן ואין מפוזרין כראוי משום דהוו תשע רבעין בז' סאין ולפי חשבונו של ר' יוחנן רובע לכל סאה בעינן נמי שכל הארבע קבין [אין] מפוזרין כראוי דמי ואין נמדדין עמה או דלמא כיון דבין כל הארבע קבין מפוזרים ברוב כל השדה דהיינו ט"ז רבעין בט"ז סאין שפיר דמי ולא קפיד ר' יוחנן אלא שיהו כל הארבע קבין מובלעין ברובה של שדה ולא אתא למעוטי אלא היכא דכולן במיעוט שדה דהוו כולן רצופין יותר מדאי אבל אם רובה של שדה ד' קבין רצופין ומיעוטן מפוזרין יפה וכגון שבין כולן תופסין רוב השדה שפיר דמי ונמדדין עמה כן נראה בעיני ועיקר והכי גרסינן רובן במיעוטה ומיעוטן ברובה מהו תיקו וחדא בעיא היא:
Comments from Tosafot - Bava Batra 103a
אין נמדדין עמה. לפי חשבון הכתוב בפרשה וליכא למימר אין נמדדין עמה דלא קדשי כלל דהא תנן בשלהי המוכר את הבית (לעיל בבא בתרא דף עא.) המקדיש את השדה הקדיש את כולן אפי' בור וגת כ"ש סלעים ונקעים כפ"ה ועוד דא"כ מאי הוי פריך בתר הכי והתניא שדה כו' התם ודאי קדשי לפי שמקדישו בפירוש אבל הכא שאין מקדיש בפירוש לא קדשי כלל: ואמאי ליקדשו באפי נפשייהו. פי' הרשב"ם כמקדיש שתי שדות שיכול לפדות זה בלא זה ואין נראה לר"י דא"כ אפי' בשדה אחד יכול לפדות חציו לפי חשבון בית זרע חומר שעורים דבשדה אחוזה אמר בפ"ק דקדושין (דף כא. ושם) דלכ"ע פודה וגואל לחצאין ולא פליגי התם ר"ש ורבנן אלא (בשדה מקנה) ולא כמו שפ"ה בפ' (המקדיש) שדהו (ערכין דף כח) דפליגי בשדה אחוזה ונראה לר"י דה"פ וליקדשו באפי נפשייהו כלומר היכי אמרת דלפי שהן נחשבים בפני עצמן אין נמדדין עמה ליקדשו אע"ג דהן נחשבין באפי נפשייהו: אי הכי אפי' פחות מכאן נמי. לשון אי הכי מגומגם דמשמע דאי לאו דאוקימנא בנקעין מלאים מים הוה אתי שפיר והא מסלעים לעולם איכא למיפרך שאינן ראוין לזריעה דהשתא נמי פריך מינייהו מדאיצטריך לשנויי שידרי דארעא מיקרו ומיהו בכמה מקומות מצי למימר ולטעמיך ולא קאמר ועוד אומר ר"י דמעיקרא לא ס"ד דבעינן שיהא ראוי לזריעה אלא אפי' לא יהא ראוי לזריעה קדושה לפי חשבון בית זרע חומר שעורים ומשום הכי הוה אתי שפיר דפחות מכאן הוי הכל שדה אחת וגבוהין עשרה או עמוקין י' חשובין בפני עצמן אבל השתא דקאמר דבעינן ראוי לזריעה אפי' פחות מכאן נמי: כי קתני נמי דומיא דסלעים אפחות מכאן. אע"פ שדוחק עצמו לומר כן אפחות מכאן מכל מקום שפיר קאמר לעיל דיקא נמי דמשמע טפי דאגבוהים עשרה קתני דומיא דסלעים דהא ברישא הוא דקתני סלעים ונקעים:
Bava Batra 103a - Mishnah translated into english
they are not measured together with the rest of the field. If the crevices or rocks were less than ten handbreadths, they are measured together with the rest of the field.
The Gemara asks: But why are the crevices that are deeper and the rocks that are higher than ten handbreadths not measured with the rest of the field? Let them at least be consecrated separately and require their own redemption. And if you would say that since they are not the size of a beit kor, they cannot be consecrated, there is a difficulty.
But isn’t it taught in a baraita concerning the verse: “And if he that sanctified the field will redeem it” (Leviticus 27:19): Why must the verse state the word “field”? Since the previous verses are all discussing a field, it would have sufficed for this verse to refer to the field with the pronoun: It. Rather, as it is stated in an earlier verse: “Then your valuation shall be according to the seed required for it; a ḥomer of barley seed shall be valued at fifty shekels of silver” (Leviticus 27:16), I have derived only the halakha in the case of one who consecrated in this manner, i.e., an area fit to sow a ḥomer of barley seed.
The baraita continues: From where do I learn that this halakha is also meant to include the case of one who consecrated a smaller area, e.g., an area fit to sow a letekh, i.e., a half-kor, a half-letekh, a se’a, a tarkav, and a half-tarkav? From where is it derived that these smaller plots of land can also be consecrated and redeemed in accordance with the fixed values stated in the Torah? The verse states: “A field,” teaching that this halakha applies in any case of a field, even to smaller plots.
Rav Ukva bar Ḥama said: Here, in the mishna in Arakhin, we are dealing with crevices filled with water. Being that they are not fit for sowing, they cannot be consecrated, as the verse states: “Then your valuation shall be according to the seed required for it” (Leviticus 27:16). The Gemara comments: The language of the mishna is also precise according to this interpretation, as it teaches the halakha about crevices that are similar to rocks, which are certainly not fit for sowing. The Gemara affirms: Learn from this that this explanation is correct.
The Gemara raises a difficulty: If this is so, that the crevices and rocks of the mishna are excluded from being consecrated because they are unfit for sowing, then even if they are less than ten handbreadths in depth or height, they also should not be consecrated. The Gemara answers: If the crevices or rocks are less than ten handbreadths deep or high, these crevices are called the cracks of the earth, and these rocks are called the spines [shidrei] of the earth. In other words, since they are considered standard features of the field and do not constitute separate areas, they are consecrated together with the rest of the field.
The Gemara asks: The halakha stated above was taught with regard to consecrated property. Here, in the case of a sale of land, with regard to which the mishna teaches that crevices ten handbreadths deep are not measured along with the land, what is the halakha? Does that halakha apply only when the crevices are filled with water? Rav Pappa said: Even if they are not filled with water they are not considered part of the field. What is the reason that in the case of a sale crevices are not considered part of the field even if they are not filled with water? Because a person buying a field does not want to give his money for the purchase of one plot when it appears to him like two or three different plots due to differences in the height of the terrain. Therefore, those crevices that are ten handbreadths deep are not measured along with the rest of the field, regardless of whether or not they are filled with water.
Ravina objects to this: But the mishna teaches the halakha about crevices in a manner indicating that they are similar to the rocks discussed in the mishna. Just as rocks are not fit for sowing, so too, these crevices are such that they are not fit for sowing. But if they are not filled with water, and are therefore fit for sowing, then even if they are lower than the rest of the field, they should be included in the sale. The Gemara replies: When the mishna teaches the halakha about crevices in a manner indicating that they are similar to the rocks discussed in the mishna, it teaches about crevices that are less than that, i.e., less than ten handbreadths deep. In such a case, even if they are not fit for sowing, they are measured along with the rest of the field.
§ The mishna teaches that if the crevices or rocks in the field measured less than ten handbreadths, they are measured together with the rest of the field. Rabbi Yitzḥak says: The rocks or crevices that measure less than ten handbreadths that the Sages said are measured together with the rest of the field must not measure more than an area required for sowing four kav of seed within an area required for sowing a kor. Rav Ukva bar Ḥama says: This applies specifically where the rocks are scattered throughout an area required for sowing five kav. Rav Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: This applies specifically where the rocks are scattered throughout the greater part of the field.
Rabbi Ḥiyya bar Abba raises a dilemma with regard to the halakha taught in the name of Rabbi Yoḥanan: If the majority of the rocks are scattered throughout the smaller part of the field, and the minority of the rocks are scattered throughout the greater part of the field, what is the halakha? The Gemara answers: The dilemma shall stand unresolved, as no answer was found.
Rabbi Yirmeya raises another dilemma:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.