Talmud BavliBava Batra 136b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 136b
Bava Batra 136b - Guemara
אמר רבי יוחנן לא קנה לוקח וריש לקיש אמר קנה לוקח רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר קנה לוקח קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והא איפליגו בה חדא זימנא דאיתמר המוכר שדהו לפירות רבי יוחנן אמר מביא וקורא וריש לקיש אמר מביא ואינו קורא רבי יוחנן אמר מביא וקורא קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אמר לך ר' יוחנן אף על גב דבעלמא קנין פירות כקנין הגוף דמי הכא אצטריך סלקא דעתך אמינא אבא לגבי בריה אחולי אחיל קא משמע לן ורבי שמעון בן לקיש אמר אף על גב דבעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי הכא אצטריך סלקא דעתך אמינא כל לגבי נפשיה אפילו במקום בריה נפשיה עדיפא ליה קא משמע לן איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש נכסי לך ואחריך יירש פלוני ואחריו יירש פלוני מת ראשון קנה שני מת שני קנה שלישי מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון ואם איתא ליורשי נותן מיבעי ליה אמר ליה כבר תרגמה רב הושעיא בבבל אחריך שאני וכן רמי רבה בר רב הונא קמיה דרב ואמר אחריך שאני והתניא יחזרו ליורשי נותן
Comments from Rashbam - Bava Batra 136b
לא קנה לוקח . אפילו לכשימות האב אחר כך שמעולם לא היו ראוין לבא לידי הבן אלא יחזרו לשאר יורשי האב ומיהו אם לא מכרן הבן בחיי האב היה מודה רבי יוחנן שאף טל פי שמת הבן ואחר כך מת האב אפילו הכי יורשי הבן יורשין את מתנתו ולא יורשי האב אבל גבי מכירה הרי סילק נפשו משעת מכירה וגם לא בא לידו שיוכל הלוקח לזכות מכחו ובפרק החובל בבבא קמא מפרש לפלוגתייהו הכי רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח אמר לך כי קתני מתניתין מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב הא כי מיית אית ליה ללוקח דלא מת הבן בחיי האב דאתו להו לידיה דבן אבל מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן כי מיית אב נמי לית ליה ללוקח אלמא קנין פירות כקנין הגוף דמי וכי זבין לאו דידיה זבין ריש לקיש אנר קנה לוקח אמר לך כי קתני מתני' מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב כי ביית מיהא אית ללוקח לא שנא לא מת הבן בחיי האב דאתו לידיה דבן לא שנא מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן קנה לוקח אלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וכי זבין דידיה זבין: קנין פירות . שיש לו לאב כאילו הגוף קנוי לו דמי ולא היה הבן יכול לבכור אלא ע"מ דאתו לידיה וכיון דלא אתו לידיה לא קני לוקח ומיהו אם לא מכרן הבן ולא סילק נפשו מהם ומת הבן בחיי האב לכשימות האב יירש בן הבן את זכות אביו שהיה לו בקרקע: וקורא . מקרא בכורים דקרינא ביה האדמה אשר נתתה לי ה' (דברים כו): מביא ואינו קורא . שאינו יכול לקרות האדמה אשר נתתה לי ומיהו בהבאה חייב דכתיב אשר תביא מארצך שהרי שיעבד לו יניקת הקרקע לפירותיו: אחולי אחיל ליה . גופא לגמרי וקנין פירות דאית ליה לא ליהוו קנין הגוף וה"נ הוה מצי למימר דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוחנן דקנין פירות כקנין הגוף דמי משום דכל לנבי נפשיה אפילו במקום בריה נפשיה עדיפא ליה וכיון דעכב לעצמו פירות שייר בקנין הגוף לעצמו אבל לגבי מובר שדהו לפירות מודי רבי יוחנן לריש לקיש דקנין פירות שמקנה לאחדים לאו כקנין הגוף דמי דבכל דוכתא נפשיה עדיפא ליה ומשום דשמעינן לה מתירוציה דריש לקיש לא חשש הגמרא לפרש כן ולר"ל נמי אי איתמר בהא . בהא קאמר ריש לקיש משום דאבא לגבי בריה אחולי אחיל אבל לגבי מוכר שדהו לפירות אימא מודי ליה לרבי יוחנן דקנין פירות כקנין הגוף דמי קמ"ל: מת השני . אחרי הראשון קנה שלישי: יחזרו נכסים ליורשי ראשון . כלומר כשימות הראשון יורשיו יורשין מכחו שהרי לא זיכה לשלישי אלא מכח השני דהא לא קאמר לראשון נכסיי לך ואחריך לפלוני ואם אין פלוני יתנו לפלוני השלישי וכיון דשני לא זכה שלישי נני לא יקנה אלא יורשי ראשון יירשו להני נכסים ואע"ג דלא היו קנוין לראשון אלא לאכול פירותיהן כל ימי חייו דהא קאמר ליה ואחריך לפלוני אפי' הכי כיון דאין אחריך קיים זכו יורשי ראשון בגוף ופירות אי אמרת בשלמא קנין פירות הוי חשוב כקנין הגוף הלכך איכא למימר יחזרו ליורשי ראשון שהרי הפירות קנוין לו וכקנין הגוף דמי דאע"ג דהמוכר שדהו לפירות לא קנה בעל הפירות את הגוף משום קנין פירות כקנין הגוף היינו משום דבהדיא פירות מכר לו ולא גוף והרי הוא כמי שאמר לו ואחר אותו זמן יהא הגוף והפירות שלי אבל הכא לא שייר לעצמו כלום אלא לשלישי נתן את הגוף ולראשון ולשני נתן את הפירות וכיון דאיכא תרתי שיש לראשון קנין פירות דכקנין הגוף דמי וגם סילק הנותן עצמו מגוף ופירות הלכך יחזרו ליורשי ראשון אלא אי איתא דלאו כקנין הגוף דמי מאיזה טעם יחזרו לראשון: יחזרו ליורשי נותן מיבעי . ליה. שהרי לראשון נתן פירות ואין אחריו איש שיקבל לא הגוף ולא פירות הלכך יחזרו לנותן או ליורשיו: אחריך שאני . דמשמע דגוף ופירות נתן לראשון דהא בהדיא פריש אחריך יירש פלוני והא ליתיה דלירש הלכך ישארו ביד יורשי ראשון דהכי קאמר ליה כל ימי חייך יהא הכל שלך הפרי והגוף ובה שישתייר אחריך יקבל פלוני ואם היה רוצה ראשון יכול למכור הגוף כדלקמן: והתניא יחזרו ליורשי נותן . לר' יוחנן פריך אע"ג דאיכא למימר אחריך שאני אפילו הכי יחזרו ליורשי נותן דקנין פירות דראשון לאו כקנין הגוף דמי וכ"ש קנין פירות דעלמא דלאו כקנין הגוף דמי כריש לקיש וקשיא לרבי יוחנן:
Comments from Tosafot - Bava Batra 136b
רבי יוחנן סבר לא קנה לוקח. תימה אם כן אמאי אצטריך תקנת אושא דאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה דלא עשתה ולא כלום (לקמן בבא בתרא דף קלט:) וי"ל דמיירי כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בפירות נכסיך ובפירות פירותיך ולא כתב בנכסיך דא"כ היה מכרה קיים כדאמר בהכותב (כתובות דף פג. ושם) אי נמי התם קנין פירות דבעל דלא הוי אלא מדרבנן ולא מצרכי לכתוב מהיום ולא הוי כקנין הגוף לכך אצטריך תקנת אושא: לא קנה לוקח. פי' ריב"ם ויחזרו ליורשי הבן ולא יוכלו לקוחות לומר אביך זבין ואת מפקת כדאמרינן בסוף מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנט. ושם ד"ה ולימרו) דאף על גב דהכא לא שייך טעמא דלקמן משום שיאמר הבן אנא מכח אבא דאבא קאתינא דא"כ יקחו אחי האב חלקם כיון שאינו בא מכח אביו אלא מכח זקינו אלא היינו טעמא שיחזרו ליורשי הבן משום דבמיתת הבן נפלו נכסים לפני בנו וכשמת זקינו קנאם הבן בקבר ממילא ואחר כך ירשם בן הבן וקשה דאמר בסמוך מהו דתימא אביו אפילו לגבי בריה נפשיה עדיפא ליה ולא יקחו הלקוחות במיתת האב והלא אם המקח בטל לא יחזרו לאב כי אם ליורשי הבן ויש לומר דשפיר קרי ליה בן בנו נפשיה לגבי לוקח ולא דמי לנכסיי לך ואחריך לפלוני ואחרי אחריך לפלוני דאם מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון ולא אמר כיון שהקנה הגוף לשלישי לבסוף הוי כנופל לפניו במיתת השני שהרי לא הקנה לו כלום עד אחר שיזכה שני ואפי' לרב ענן דאמר לעיל (בבא בתרא דף קכה:) לירתיי ולא לירתי ירתיי דלדידיה אם אמר נכסיי לך ואחריך לפלוני אם מת שני לא יחזרו ליורשי שני לא דמי להכא דיותר יש לו לראשון בנכסים מלאב דהתם אם מכר ראשון כל הנכסים מכורים לעולם דהלכתא כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון אבל הכא אין האב יכול למכור אלא עד שימות לכך יחזרו ליורשי הבן והתם ליורשי ראשון: מביא ואינו קורא. פי' בקונטרס מביא משום דאדמתך קרינא ביה ואינו קורא דלא קרינא ביה מן האדמה אשר נתתה לי ותימה דאי קרינא ביה אדמתך קרינא ביה נמי מן האדמה אשר נתתה לי ונראה שתקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות אבל קריאה לא מדאמרינן בהמוכר את הספינה (לעיל בבא בתרא דף פב.) משום דמיחזי כשיקרא או משום דאתי לאפקועי מתרומה ומעשר: והתניא יחזרו נכסים ליורשי נותן. פירש בקונטרס וקשה לר' יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ומשני תנאי היא דפליגי בקנין פירות אי הוי כקנין הגוף או לא ואין נראה דהרבה תנאים מצינו דפליגי בקנין פירות בהדיא יותר מאלו גבי מוכר עבדו על מנת שישמשנו שלשים יום בחזקת הבתים (לעיל בבא בתרא דף נ. ושם) ועוד דלדבריו לא גרסינן אלא אחריך תנאי היא ונראה דלר"ל פריך דשני אחריך שאני והכי פריך אי אמרת בשלמא דאחריך לא שאני אלא ההיא ליחזרו ליורשי ראשון הוי טעמא משום דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי כר"י א"ש דמצינו הרבה תנאים דפליגי בהכי אלא אי אמרת דההיא דיחזרו ליורשי ראשון סברא נמי בעלמא דלאו כקנין הגוף דמי והכא משום דאחריך שאני והתניא יחזרו ליורשי נותן והא אין סברא לומר דסבירא ליה דאחריך לאו כלום דלא מצינו פלוגתא בהכי ומשני אלא אחריך תנאי היא כלומר לעולם קמייתא נמי כריש לקיש ואחריך נמי תנאי היא כדמייתי דפליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל באחריך דרבי סבר אחריך לאו כלום היא ולא הקנה לו אלא פירות ורשב"ג סבר אחריך שאני והשתא הוי כולהו כריש לקיש והלכתא כותיה: (גליון נראה דמייתי שפיר תנאי דע"כ באחריך פליגי אפי' לר"י ולא בקנין פירות אי הוי כקנין הגוף אי לאו דהא טעמא דרשב"ג אין לו לשני אלא מה ששייר הראשון ע"כ משום דאמר אחריך דמשום קנין פירות גרידא פשיטא דלא היה יכול למכור כמו האב דאינו יכול למכור. ע"כ): (רש"א)
Bava Batra 136b - Mishnah translated into english
Rabbi Yoḥanan says: The purchaser did not acquire the property, and Reish Lakish says: The purchaser acquired the property.
The Gemara explains their reasoning: Rabbi Yoḥanan says that the purchaser did not acquire the property because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like ownership of the item itself. Even though the property itself did not belong to the father, it is as though the father owned the property, because all of the produce belonged to him in practice. Therefore, the son’s sale can take effect only after the father’s death. If the son dies first, since he never attained ownership, his sale can never come to fruition.
And Reish Lakish says: The purchaser acquired the property, because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like ownership of the item itself. Therefore, the father’s rights do not prevent the son, who owns the property itself, from selling it, and eventually the purchaser receives full rights to it.
The Gemara asks: But didn’t they already engage in a dispute concerning this issue one time? As it was stated: With regard to one who sells his field for just its produce, meaning that he retains ownership over the field itself and he sells the rights to all of its produce to someone else, Rabbi Yoḥanan says: The purchaser brings first fruits from this field to the Temple and recites the verses in the Torah associated with the bringing of the first fruits, in which he thanks God for: “The land that You, Lord, have given me” (Deuteronomy 26:10). And Reish Lakish says: The purchaser brings the first fruits, but he does not recite the verses, since it is not his field.
The Gemara explains the reason behind the dispute: Rabbi Yoḥanan says he brings the first fruits and recites the verses because he maintains that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself. Even though the field itself does not belong to him, it is as if he acquired the field because all of the produce belongs to him in practice. And Reish Lakish says that he brings the first fruits and does not recite the verses because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like the ownership of the item itself. Why was it necessary for them to engage in a dispute concerning this issue twice?
The Gemara answers: It was necessary for the dispute to be stated also in the context of one who sells his father’s property and then dies. This is because Rabbi Yoḥanan could have said to you that although in general ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself, here it was necessary to emphasize this principle, because it might enter your mind to say that with regard to a father and son, the father presumably waived his rights in the property itself. Rabbi Yoḥanan teaches us that even in this case, the father’s ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself.
And Rabbi Shimon ben Lakish could have said that although in general ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like the ownership of the item itself, as one who sells the produce of his field retains full ownership of the land itself, here it was necessary to emphasize this principle, as it might enter your mind to say that in any sale concerning oneself, even vis-à-vis his son, one grants preference to himself. Accordingly, if one grants the property itself to his son, reserving the rights to the produce for himself, he retains the rights to the property itself as well. Reish Lakish teaches us that he does not retain the rights to the property.
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from a baraita (Tosefta 8:4): If one states: My property will go to you after my death for your use during your lifetime, and after you die, so-and-so will inherit the property, and after the one who inherits after you dies, so-and-so will inherit the property, in this case, when the first recipient dies, the second acquires it, and when the second dies, the third acquires it.
If the second dies during the lifetime of the first, the property returns after his death to the heirs of the first, and does not go to the third designated recipient, as his right was to inherit it from the second, who never received it.
And if it is so that ownership of the rights to use an item and the profits is not considered to be like ownership of the item itself, the baraita should have stated that the property returns to the heirs of the giver, as the first and second recipients received only the right to use the property and enjoy its profits during their lifetimes, after which it was designated to be transferred to others. Therefore, in a case where the transfer does not apply, the property should return to the possession of the one who owns the property itself, namely the giver and his heirs.
Reish Lakish said to him: Rav Hoshaya already interpreted in Babylonia that a case of after you, i.e., where the owner said to the recipient: After you die so-and-so will inherit the property, is different, as the giver intended to grant full ownership of the property to the first recipient as well, including both the rights to the produce and the property itself. And Rabba bar Rav Huna also raised this contradiction before Rav, and Rav said in response: After you, is different.
The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita that if the second designated recipient dies before the first, after the death of the first the property returns to the heirs of the giver?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.