Bava Batra 134b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 134b

Bava Batra 134b - Guemara
ליורשו פשיטא לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה הא נמי תנינא מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן התם דלא מוחזק לן באח הכא אף על גב דמוחזק ליה באח אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן א"ר יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא אלא אי אתמר הכי איתמר א"ר יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה אמר רב יוסף השתא דאמרת אמרינן הואיל בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרשה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן מנפח רב ששת בידיה אזל ליה הואיל דרב יוסף איני והא א"ר חייא בר אבין אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעיא להו אמר למפרע מהו להימוניה להבא מי פלגינן דבורא או לא פלגינן דבורא רב מארי ורב זביד חד אמר פלגינן וחד אמר לא פלגינן מאי שנא מדרבא דאמר רבא איש פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו להורגו ולא להורגה בתרי גופי פלגינן בחד גופא לא פלגינן
Comments from Rashbam - Bava Batra 134b
ליורשו פשיטא . דמגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא ויירשני נאמן ואי משום נכסים הבאים לאחר מיכן אתא לאשמועינן דאע"ג דאין יכול להקנותן נאמן הא לאו מלתא היא דודאי אינו נאמן דהא ליכא למימר מגו ואע"ג דדרשינן לעיל (בבא בתרא דף קכז:) יכיר בצריך היכרא ואוקמינן דהאב נאמן אפילו לנכסים הבאים לאחר מיכן אי נמי שנפלו לו כשהוא גוסס ה"מ גבי חלק בכורה דידעינן שהוא בנו אך אינו ידוע אם בכור הוא אם לאו ואתא קרא למימר דכיון דידעינן דבנו הוא נאמן לומר בכורי הוא אבל היכא דלא ידעינן אי בנו הוא או לאו לא מהימנינן ליה אלא לנכסים שיש לו עכשיו משום דאיכא למימר מגו: לפטור אשתו מן היבום אצטריכא ליה . למתניתין למיתני האומר זה בני נאמן דסד"א לא תנשא לשוק בלא חליצה כדלקמן: הא נמי תנינא . בקדושין פרק האומר: בשעת מיתתו . אורחא דמלתא נקט: יש לי בנים . ואין אשתו זקוקה ליבם נאמן ותנשא לשוק ולקמיה מוקי לה בדלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני: יש לי אחין . וזקוקה ליבם: אינו נאמן . לאסרה וטעמא מפרשי' לקמיה: ומשני התם דלא מוחזק לן . האי גברא בשעת מיתה לא באחי ולא בבני וקיימא הך אתתא בחזקת שאינה זקוקה ליבם דספק ספיקא הוא שמא יש לו בנים ואת"ל אין לו שמא גם אחין אין לו ומותרת לשוק דהכי מוקמי' לה התם בקדושין משום דבעי לאוקמה אפי' כר' נתן דאמר נאמן לאסרה שאם אמר יש לי אחין נאמן וההיא דר' נתן מוקמינן לה התם במוחזק לן דאית ליה אחי ולא מוחזק לן בבני אבל מתני' דהתם דקתני יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן בדלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני כדפרישית הלכך אמר יש לי בנים אחזקה קמייתא הוא דמוקי לה הלכך נאמן ונ"מ דאפי' אי אתי אח לאחר מכאן ואמר אחוהי דמיתנא הוינא לא כל כמיניה דאהני דבוריה [לאחזוקי] לחזקה אמר יש לי אחין ואין לי בנים לאו כל כמיניה דמפיק לה מחזקה: הכא . אתי לאשמועינן דאע"ג דמוחזק לן בגויה דאית ליה אחי חזקה בעלמא בלא עדים אפ"ה אי אמר זה בני נאמן לפטרה מיבום וכדמפרש טעמא לקמן מגו דאי בעי פטר לה בגט והלכך מה לו לשקר דסד"א לא אתי מה לי לשקר ומרע ליה לחזקה קמ"ל נאמן והאי דקתני זה בני נאמן ה"ה דאי אמר יש לי בנים נאמן להתירה אלא משום סיפא אצטריך ליה למיתני זה אחי אינו נאמן לאשמועינן דלתת לו מחלקו הוא נאמן ולא לירש עם שאר אחין תנא נמי רישא זה בני ומיהו סיפא דקתני זה אחי אינו נאמן לא בהיתר ולא באיסור של שוק מיירי דהא ודאי אפי' שתק אסורה כיון דמוחזק לן באחי ולא בבני אלא לענין לירש עם אחיו קאמר דאינו נאמן א"נ איכא למימר דהכי קאמר האומר זה בני נאמן ואע"ג דמוחזק לן באחי זה אחי אינו נאמן לאסרה אם היא בחזקת מותרת כגון דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני: הואיל ובעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן . והלכך מגו דאי בעי אמר גרשתי ותפטר מהיבום כי אמר נמי יש לי בנים נאמן וטעמא דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן היינו משום דאי בעי מגרש לה השתא בפנינו: א"ר יוסף מריה דאברהם כו' . רב יוסף חלה ושכח תלמודו כדאמרי' במסכת נדרים (דף מא.) ושמועות ששמע מרב יהודה רבו קודם חליו ועכשיו מתקשה בהן היה נותן אל לבו ותמה אם שמע כן והיה מתרצן מדעתו וה"ק רבש"ע אפשר ששמעתי מרב יהודה שינוי גדול כזה דתלי תניא המשנה דקתני זה בני נאמן תולה טעמא בדלא תניא בדבר שאינו במשנה ובברייתא הך דבעל שאמר גרשתי את אשתי דמימרא בעלמא היא וגם היא צריכה טעם אחר ותולה את העיקר בטפל לו: אלא אי . אמר לי רב יהודה הכי אמרה: אמר שמואל הואיל ובידו לגרשה . דמגו דאי בעי מגרש לה ופטר לה בגיטא מיבום כי אמר נמי זה בני נאמן: ה"ג אלא אי אתמר הכי אתמר אמר שמואל הואיל וכו': בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן . לפטרה מיבום: אינו נאמן . דאם איתא דגרשה קלא אית לה למלתא הלכך לא אמרי' מה לי לשקר דכמה לי לשקר במקום עדים דמי ומיהו כי אמר זה בני נאמן דהתם ודאי איכא למימר הואיל ובידו לגרשה: מנפח בידיה . דרך שחוק כאדם שמנפח קש מתחת ידיו ומשליכו לאבוד כלומר כזה הרוח שהלך כך אבד טעמו של רב יוסף: הואיל דרב יוסף . דאמר בעל שאמר גרשתיה ומיהו הואיל דשמואל איתיה דהא ודאי מצי מגרש לה: למפרע . אם עמד לפנינו באחד באייר ואמר גרשתי את אשתי מאחד בניסן אינו נאמן להחזיקה כמו מגורשת למפרע שאם יבואו עדים אחרי כן שיאמרו אנו ראינו שזינתה בט"ו בניסן תדון בחנק כדין אשת איש דאין הבעל נאמן לעשותה מגורשת למפרע שהרי אין כאן מגו שהרי אינו יכול עכשיו באחד באייר לעשות לה גט שתתגרש בו למפרע מקודם זנות: כאן להבא . אם אמר גרשתי את אשתי סתם א"נ עכשיו גרשתי דאינו מעיד עליה למפרע ולא נפקא מינה אלא לפטרה מכאן ולהבא בין לזנות בין ליפטר מיבום וגם להנשא לכל מי שתרצה בחיי בעלה דמה לו לשקר הא אי בעי מגרש לה בפנינו ואכתי לא אזל לה הואיל דרב יוסף לגמרי דלהבא מיהא אמרינן הואיל: איבעיא להו אמר למפרע מהו להימוניה להבא . כלומר הא פשיטא לן דהיכא דאמר למפרע לא מהימן לגבי זנות דמפרע דהא ליכא מגו ואם אמר עכשיו גרשתי דלא נפקא מינה אלא להבא ודאי מהימנינן ליה דהא אי בעי מצי מגרש לה ומה לו לשקר אבל הא קמבעיא לן היכא דקאמר למפרע כלומר זה ל' יום שגרשתי את אשתי מהו להימוניה לפטרה מזנות דלהבא דגבי להבא איכא למימר מגו דמה לו לשקר לפטרה להבא בטענת גרושין דלמפרע הא אי בעי מצי מגרש לה השתא: מי פלגינן דבורא . דבמאי דאמר גרשתי מהימנינן ליה ותפטר אשתו מכאן ולהבא ובמאי דאמר זה ל' יום דהיינו למפרע לא מהימנינן ליה דליכא מגו: או לא פלגינן דבורא . אלא כיון דלא מהימנינן ליה בגירושי מפרע משום דאין בידו לעשות וליכא מגו נמצא שלא גירש אשתו למפרע והשתא נמי לא גירש דאיהו לא טעין אלא גירושי מפרע אנן טענינן ליה בתמיה והלכך כל היכא דאמר בעל גרשתי אתמול לא מהימנינן ליה כלל דמגו דלא מהימן לגבי מפרע לא מהימן להבא דלא פלגינן דבורא ולא משכחת לה דמהימן אלא היכא דאמר סתמא גרשתי את אשתי א"נ עכשיו גרשתי את אשתי דמהימנינן אכוליה דבוריה דכיון דלא נפקא לן אמעשה דלשעבר כלל אלא אהנהו דלהבא מה לו לשקר הרי יכול לגרשה כן נראה בעיני: דאמר רבא . בעל שאמר בפני ב"ד: פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו . לבועל ולא להורגה דאצל אשתו פסול הוא לעדות אלמא פלגינן האי עדות דלבועל מהימן לאשה לא מהימן: בתרי גופי . בועל ואשה פלגינן דלגבי בועל אנו מאמינין כל העדות: בחד גופא . למפרע ולהבא באשה אחת:
Comments from Tosafot - Bava Batra 134b
ליורשו פשיטא. דאנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס לא יהא נאמן אע"ג דלענין בכורה נאמן היינו משום שראוי ליורשו שהרי בידוע שהוא בנו אבל הכא דלא ידעינן אם הוא ראוי ליורשו או לא אינו נאמן: הואיל ובידו לגרשה. אע"ג דהאי מגו לא חשיבא שאם היה מגרשה היה פוסלה מן הכהונה והשתא שאומר זה בני לא פסיל לה מ"מ חשיב מגו לפטרה מיבם: אזל ליה הואיל דרב יוסף. ולא אמרינן הואיל ובידו לגרשה דס"ד השתא דאין נאמן לומר. גרשתי אשתי עתה דאפי' להבא אין נאמן לומר גרשתי אשתי וא"ת א"כ מ"ט דמתני' דזה בני נאמן וי"ל דדוקא לענין שאמר גרשתי לא אמר מגו הואיל ובידו לגרשה משום דאם איתא דגרשה אית לה קלא ולכך אינו נאמן אבל זה בני נאמן במגו דהואיל ובידו לגרשה דיכול להיות שיש לו בן ואין ידוע לעולם: למפרע אין נאמן. תימה דמאי קמ"ל פשיטא דאין נאמן לומר למפרע גרשתי אשתי שאם היה נאמן מה הועילו חכמים בתקנה שתקנו זמן בגיטין שלא יחפה על בת אחותו אם תזנה תחתיו (גיטין דף יז.) דלעולם יחפה שיאמר גרשתיה קודם הזנות ויהיה נאמן בשלמא למ"ד בסמוך דלא פלגינן דבורא אתי שפיר דאצטריך לאשמועינן דאפי' מכאן ולהבא אין נאמן כשאומר גרשתי מקודם אבל למ"ד פלגינן דבורא ונאמן מכאן ולהבא אלא למפרע דוקא אין נאמן קשה דמלתא דפשיטא היא: פלוני בא על אשתי. מילתיה דרבא היא בפ"ק דסנהדרין (דף י. ושם) וקאמר התם מהו דתימא אדם קרוב אצל עצמו אמרינן אבל אצל אשתו לא אמר קמ"ל וקשה לה"ר חיים דפשיטא הוא דאדם קרוב אצל אשתו כדתנן בזה בורר (שם דף כז:) ויש לומר דאף על גב דפסול לעדות הוא להעיד על אשתו כשאומר פלוני בא על אשתי הוה אמינא מתוך שנאמן על פלוני נאמן נמי עליה:
Bava Batra 134b - Mishnah translated into english
The Gemara asks: Isn’t it obvious that his claim is deemed credible with regard to someone inheriting from him? Since he could have given this person his property as a gift, it need not be stated that his claim is accepted with regard to his inheritance. The Gemara responds: It was necessary for the mishna to state that his claim is deemed credible with regard to rendering his wife exempt from levirate marriage despite the fact that it is not in his power to render her exempt, but the halakha of inheritance is not a novelty.
The Gemara asks: We already learned this in a mishna (Kiddushin 64a) as well: One who said at the time of his death: I have children, is deemed credible, and his wife is thereby exempt from levirate marriage. If he said: I have brothers, and his wife therefore must enter levirate marriage, he is not deemed credible.
The Gemara answers: There, in that mishna, it is a case where he is not presumed by us to have a brother. Therefore, his wife is already presumed to be exempt from levirate marriage, and his claim that he has a son merely substantiates this presumption. Here, the mishna adds a novelty that even if he is presumed to have a brother, his claim that he has a son is accepted, and his wife is thereby exempted from levirate marriage.
Rav Yosef says that Rav Yehuda says that Shmuel says: For what reason did the Sages say that one who says: This is my son, is deemed credible? Since a husband who says: I divorced my wife, is deemed credible, and his wife is thereby exempt from levirate marriage, he is deemed credible with regard to this claim as well.
As Rav Yosef forgot some of his Torah knowledge due to an illness, he questioned the accuracy of his citation of Rav Yehuda. Rav Yosef said: Master of Abraham! This reasoning makes that which is taught in the Mishna dependent upon that which is not taught, as the credibility of one who claims: This is my son, is stated in the mishna, while the halakha that a husband’s claim that he divorced his wife is accepted is the statement of an amora.
Rather, if this explanation was stated, it was stated like this: Rav Yehuda says that Shmuel says: For what reason did the Sages say that one who says: This is my son, is deemed credible with regard to rendering his wife exempt from levirate marriage? Since it is in his power to divorce her and thereby render her exempt from levirate marriage, he is deemed credible with regard to this claim as well.
Rav Yosef said in addition: Now that you said that we say that the husband is deemed credible since he has the power to divorce her, a husband who says: I divorced my wife, is also deemed credible, since it is in his power to divorce her at any time.
When Rav Yitzḥak bar Yosef came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan says: A husband who says: I have divorced my wife, is not deemed credible. Rav Sheshet waved his hand disparagingly, as if to say that Rav Yosef’s statement that he is deemed credible since it is in his power to divorce her is gone due to Rabbi Yoḥanan’s statement.
The Gemara asks: Is that so? Did Rabbi Yoḥanan actually say that? But doesn’t Rabbi Ḥiyya bar Avin say that Rabbi Yoḥanan says: A husband who says: I have divorced my wife, is deemed credible?
The Gemara answers: That is not difficult. Here, in the statement that the husband is not deemed credible, Rabbi Yoḥanan was referring to a retroactive testimony. For example, in a case where he testified that he divorced her on a certain date, and it is discovered that she engaged in sexual intercourse with another man after that date, his testimony is not accepted concerning whether the woman is liable to receive punishment; she is not considered to have been divorced at the time. This is because it is not in the husband’s power to divorce her retroactively.
By contrast, the statement there, where Rabbi Yoḥanan said that the husband’s testimony is deemed credible, refers to testimony for the future, e.g., where he says that he divorced her on that same day, or without specifying a date, in which case his statement is relevant only for the future. Since it was in his power to divorce her at that time, his testimony is deemed credible; if he dies, she is exempt from levirate marriage, and if she engages in sexual intercourse with another man, she is not considered to have committed adultery.
A dilemma was raised before the Sages: If the husband said that he divorced his wife on a certain date, as a retroactive testimony, what is the halakha concerning his testimony being deemed credible and accepted with regard to the future, rendering her divorced from that time onward, despite the fact that his claim is not accepted with regard to the past?
The dilemma is based on the following fundamental question: Do we divide the husband’s statement, accepting that he divorced his wife inasmuch as she is considered divorced from that time onward, since it is in his power to divorce her now, even though his claim that he divorced her in the past is not accepted? Or do we not divide the statement, and say instead that his claim is rejected altogether, since his claim concerning the past cannot be accepted? Rav Mari and Rav Zevid engaged in a dispute with regard to this issue. One says that we divide the husband’s statement, and one says that we do not divide it.
The Gemara asks: In what way is this case different from Rava’s statement? As Rava says that if a man says: So-and-so engaged in sexual intercourse with my wife, the husband and another witness combine to kill him, i.e., to have him sentenced to death for adultery. The Gemara infers: He combines with another witness to kill him, but not to kill her. The wife is not sentenced to death based on this testimony, even if they testified that she engaged in sexual intercourse willingly, as a husband is disqualified from bearing witness concerning his wife. Evidently, the husband’s testimony is divided; his testimony concerning the man is accepted even though the testimony concerning his wife’s part in the same action is rejected.
The Gemara answers: With regard to two separate bodies we divide the statement. Therefore the husband’s testimony is accepted with regard to the man but rejected with regard to his wife. With regard to one body we do not divide it. That is why one Sage holds that a husband’s claim that he divorced his wife in the past cannot be divided, so that his claim that he divorced her would be accepted while his claim as to when he divorced her would be rejected.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli