Bava Batra 59b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 59b

Bava Batra 59b - Guemara
ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואין יכול למחות:
גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי מני ואמרי לה אמר רבי יעקב אמר רבי מני החזיק בטפח החזיק בד' מאי קאמר אמר אביי ה"ק החזיק רוחב טפח במשך ארבע החזיק ברוחב ארבע:
פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות:
אמר רב הונא לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות ורב יהודה אמר אפילו בעל חצר בבעל הגג אינו יכול למחות לימא בהיזק ראיה קמיפלגי דמר סבר שמיה היזק ומר סבר לאו שמיה היזק לא דכולי עלמא שמיה היזק ושאני הכא דאמר ליה לתשמישתא לא חזי למאי חזי למתלא ביה מידי מהדרנא אפאי ותלינא ביה ואידך אמר ליה זימנין דבעיתת:
מתני׳ לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה בחצר השותפין בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו:
גמ׳ מאי איריא לחצר השותפין אפילו לחצר חבירו נמי לא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לחצר חברו דלא אבל לחצר השותפין דא"ל סוף סוף הא קא בעית אצטנועי מינאי בחצר קא משמע לן דאמר ליה עד האידנא בחצר הוה בעינא אצטנועי מינך השתא אפילו בבית נמי בעינא אצטנועי מינך תנו רבנן מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין ובא לפני ר' ישמעאל בר רבי יוסי אמר לו החזקת בני החזקת ובא לפני רבי חייא אמר יגעת ופתחת יגע וסתום אמר רב נחמן
Comments from Rashbam - Bava Batra 59b
ויכול למחות . כלומר הבא להוציא זיז טפח בתחלה לחצר חבירו יכול למחות בו בעל חצר שלא למלאות אויר חצירו ולא אמרינן זה נהנה וזה אינו חסר דודאי איכא חסרון כדאמרינן בגמרא גבי זיז פחות מטפח דמגו דמשתמש בעל הגג בזיז רואה בחצר ואיכא היזק ראיה: פחות מטפח אין לו חזקה . שאם ירצה בעל החצר לבנות שם בונה משום דלא קפיד דבציר מטפח לא חשיב: ואינו יכול למחות . בגמרא מפרש מי אינו יכול למחות במי: גמ' מאי קאמר . דמשמע דהכי קאמר שאם החזיק בהוצאת זיז ארוך טפח יכול להוציא כמו כן זיז ארבעה דכיון דהחזיק בזיז טפח החזיק נמי בארבעה ומילתא בלא טעמא הוא שאם נתרצה לו בעל החצר בטפח לא נתרצה לו בארבעה: הכי קאמר החזיק . בזיז שהוא רוחב טפח באורך ד' טפחים בולט מן הכותל לחוץ החזיק נמי בזיז שהוא רחב בד' על ד' אורך דכיון דהניח לו אורך של מקום חשוב נתרצה לו נמי ברחבו דאין מקום חשוב בפחות מד' על ד' והוא הדין שאם החזיק ברחב טפח במשך עשרה לא החזיק כי אם ברחב ד' אבל אם החזיק ברחב טפח במשך ג' לא החזיק ברחב ג' אלא מה שהחזיק החזיק ולא יותר: אמר רב הונא לא שנו . דאין יכול למחות: אלא בעל הגג . שהוא בעל הזיז: בבעל החצר . דאינו יכול למחות בו ולומר אל תשתמש בזיז שלי דמה הפסיד בעל הגג הלא כשישתמש בעל החצר ויתלה בזיז חפציו לא יראהו לבעל הגג שהרי הוא תחתון לו וליכא היזק ראיה ואי משום דממלא מקום הזיז שעכשיו אין יכול בעל הגג לתלות בו חפציו להא לא חיישינן דכיון דאין לו חזקה ויכול זה בעל חצר לחתכו לזיז אם יצטרך כל שכן שישתמש בו בעודנו תלוי באויר שלו אי נמי הכי קאמרה מתני' אין לו חזקה לבעל הגג וגם אינו יכול למחות בבעל החצר אם בא לקבוע זיזין סמוך לכתלו דהא ליכא היזק ראיה: אבל בעל החצר . יכול למחות בבעל הגג שלא יוציא זיז פחות מטפח בתחלה אי נמי שלא ישתמש בזיז שהוציא כבר מפני שהוא עליון וכשיבא להשתמש יראה בעלילה זו בחצר ואיכא היזק ראיה: ורב יהודה אומר כו' . טעמא מפרש לקמיה: ומר סבר לא שמיה היזק . רב יהודה והלכך אינו יכול למחות בעל החצר בבעל הגג: ושאני הכא דא"ל . בעל הגג לבעל החצר לשום תשמיש לא חזי לי האי זיז כל שהוא שאלך ואעמוד עליו ואראה בחצירך בעלילה זו ולא חזי אלא למתלי בי חפצי וכשארצה לתלות מהדרנא אפאי ואושיט זרועי ואתלה דכיון דיכולני לתלות בחזרת פנים אם אסתכל בחצירך אהא נתפס כגנב והלכך ליכא היזק ראיה ורב הונא [א"ל] זימנין דבעיתת ליפול מן הגג כשתעמוד בשפת הגג ותשוח לתלות דבר על הזיז ולא תהדר אפך ולא תבוש מלהסתכל בחצירי ולא תהא נתפס כגנב דאפילו כי לא בעיתת תטעון כך ותאמר מחמת ביעתותא לא אהדרנא אפאי והלכך איכא היזק ראיה: מתני' לא יפתח אדם חלונותיו לחצר . שיש לו בשותפות משום היזק ראיה וכל שכן לחצר חבירו כדמפרש בגמרא: לקח בית בחצר אחרת . הסמוך לזה החצר: לא יפתחנו לחצר השותפין . דאע"ג דיש לו חלק בחצר אינו יכול לרבות עליהם אכסנאין: לא יפתחנה . שהרי הוסיף דיורין בחצר ומטריח על בני החצר שמרבה עליהן דריסת הרגל: ופותחה לתוך ביתו . דכיון דדרך פתח שלו יוצאין לחצר אין טורח לבני החצר שאינו מרבה עליהן דיורין וכדמפרש בגמרא שלא הוסיף על ביתו כלום אלא חולקה לשנים שהרי כל ביתו יכול למלאות אכסנאין אם ירצה: גמ' מאי איריא לחצר השותפין . הרבים דלא יפתח דמשמע מפני שהן רבים חיישינן שלא יעשה להן היזק ראיה אפילו יחיד ראיה נמי אסור להזיקו והלכך אפילו לחצר חבירו נמי לא: אבל לחצר השותפין . איכא למימר דשרי לפתוח דבלאו הכי בעי איצטנועי מחבירו בחצר שזה יכול לראותו דרך פתח ביתו הפתוח לחצר ולא מזקי ליה חלונות מידי קמ"ל מתניתין דקתני לא יפתח דא"ל האי לבעל החלונות עד האידנא כי הוה משתמשנא בחצר הוה בעינא לאיצטנועי מינך שלא תראני דרך פתח ביתך ואי הוינא בבית לא הוה בעינא לאיצטנועי מינך שהרי לא היו עושין פתח כנגד פתח כדקתני מתניתין אבל השתא אפי' בבית בעינא לאיצטנועי מינך כדי שלא תראני דרך חלונותיך שהן גבוהות א"נ עד האידנא כי הוית בחצר בעינא לאיצטנועי מינך כי הוית בבית לא בעינא לאיצטנועי מינך השתא אפילו כשאתה בבית בעינא לאיצטנועי מינך: שפתח חלונותיו . והיה טוען שעשה ברשות בני חצר: החזקת . סבר לה לאלתר הויא חזקה דכיון דבפנינו החזיק ושתק אם איתא דשלא ברשות עשה היה לו למחות והיינו דאמרן בפירקין לעיל (בבא בתרא דף מא.) כמאן כרבי יהודה וכר' ישמעאל (וכרבי) יוסי דאמרי כל בפניו לאלתר הויא חזקה ואין הלכה כן: לך יגע וסתום . דלא הויא חזקה עד שלש שנים:
Comments from Tosafot - Bava Batra 59b
ואפילו בעל החצר בבעל הגג אין יכול למחות. אע"ג דגבי [שלפני] החלון דיוצא לרשות הרבים לא שרינן במסכת עירובין (דף צח:) להניח עליו אלא כלים הנשברים משום דחיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי והכא לא חיישינן שמא יפול על ראשו של בעל החצר שאינו עומד כל שעה תחת הזיז א"נ התם לא אסר אלא להניח עליו אבל הכא איירי למיתלא ביה דבדבר התלוי לא חיישינן לנפילה וא"ת והיאך יכול בעל הגג להשתמש בזיז והא איכא מעקה דאמר בפ"ק (לעיל בבא בתרא ב:) גג הסמוך לחצר חברו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות וי"ל כגון דהזיז בקרן זוית בסוף המעקה: מאי איריא לחצר השותפין. פ"ה מאי איריא לחצר השותפין שמזיק לשנים משמע מתוך פירושו שהוא אינו שותף באותה חצר וקשה לר"י לפירושו מדמסיק בתר הכי אלא אפילו לחצר השותפין דאמר ליה סוף סוף בעית לאיצטנועי מינאי משמע שהוא שותף ונראה לר"י לפרש מאי איריא לחצר השותפין שהוא מזיק לו משני מקומות אפילו לחצר חבירו שאינו מזיק לו אלא מכאן נמי ולפי' קשה לרשב"א דא"כ אמאי קאמר עד האידנא הוה בעית כו' הוה ליה למימר קא משמע לן דבשני מקומות לא מצינא לאיצטנועי מינך ונראה לי דמעיקרא דפריך מאי איריא לא סלקא דעתיה שיש לו שותפות בחצר: בבית לא בעינא לאיצטנועי מינך. פירוש כשאתה בבית אבל פירוש אחר שפ"ה כשאני בבית אין נראה לרשב"א דהשתא נמי לא בעי לאיצטנועי בתשמיש הבית דהא האי חלון דפתח אינו לא כנגד הפתח ולא כנגד החלון דהא תנן (לקמן בבא בתרא דף ס.) אין פותחין חלון כנגד החלון כו':
Bava Batra 59b - Mishnah translated into english
and the owner of the courtyard can protest its construction. If it protrudes less than a handbreadth, the owner of the house has no means to establish an acquired privilege for its use, and the owner of the courtyard cannot protest its construction.
GEMARA: Rabbi Asi says that Rabbi Mani says, and some say that Rabbi Ya’akov says that Rabbi Mani says: If one established an acquired privilege with regard to a projection of a handbreadth, he has established an acquired privilege with regard to four handbreadths. The Gemara asks: What is he saying? Abaye said that this is what he is saying: If one established an acquired privilege with regard to a projection that measures one handbreadth wide by four handbreadths long, he has established an acquired privilege with regard to extending the projection to a width of four handbreadths.
The mishna teaches that if the projection protrudes less than a handbreadth the owner of the house has no means to establish an acquired privilege for its use, and the owner of the courtyard cannot protest. Rav Huna says: They taught only that the owner of the roof cannot protest the actions of the owner of the courtyard, i.e., he may not demand that the owner of the courtyard refrain from construction that interferes with the former’s use of the projection. But the owner of the courtyard can protest the actions of the owner of the roof, and demand that the latter not build a projection of any size, even less than a handbreadth. He can also demand that the owner of the roof not use an existing projection, since it leads to damage caused by sight. And Rav Yehuda says: Even the owner of the courtyard cannot protest the actions of the owner of the roof.
The Gemara suggests: Shall we say that they disagree with regard to damage caused by sight? As one Sage, Rav Huna, holds that it is considered to be damage, and therefore the owner of the courtyard can protest, since the owner of the roof has the means to see into the other’s courtyard when using this projection, and one Sage, Rav Yehuda, holds that it is not considered to be damage.
The Gemara rejects this: No, everyone agrees that damage caused by sight is considered to be damage. And Rav Yehuda holds it is different here, as the owner of the roof can say to the owner of the courtyard: The projection is not suitable for use, since it is too small for me to stand upon and look into the courtyard. For what purpose is it suitable? To hang items on it, and nothing more. I will turn my face away and hang items on it without looking into your courtyard.
And the other amora, Rav Huna, holds that the owner of the courtyard can say to the owner of the roof: There may be times when you are frightened due to the height of the projection, and you will look into my courtyard while using it.
MISHNA: A person may not open his windows, i.e., build an opening in a wall to use as a window, into a courtyard belonging to partners, i.e., a courtyard in which he is a partner. If he purchased a house in another, adjacent courtyard, he may not open the house into a courtyard belonging to partners. If he built a loft on top of his house, he may not open it into a courtyard belonging to partners. Rather, if he desired to build a loft, he may build a room within his house, or he may build a loft on top of his house, and open it into his house, not directly into the courtyard.
GEMARA: With regard to the mishna’s ruling that one may not open a window into a courtyard that he co-owns, the Gemara asks: Why did the mishna specifically render it prohibited for one to open a window into a courtyard belonging to partners? One may not open a window into another’s courtyard either, as it will lead to damage caused by sight.
The Gemara replies that the mishna is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to say that it is not permitted for one to open a window into another’s courtyard, where he is certainly not allowed to look; but where one wants to open a window into a courtyard belonging to partners, where the owner of the window can say to the other partner: Ultimately, since you need to conceal yourself from me and conduct yourself modestly in the courtyard where I too am a partner and have the right to be present, why does it bother you if I open a window into there? Therefore, the mishna teaches us that the partner may say to him: Until now I needed to conceal myself from you only when we were both in the courtyard. Now I will need to conceal myself from you even in the house, as you can see into my house from your window.
The Sages taught in a baraita: There was an incident involving a person who opened his windows into a courtyard belonging to partners and came before Rabbi Yishmael bar Rabbi Yosei, who said to him: You have established an acquired privilege, my son; you have established an acquired privilege, and you may not be prevented from using the windows. And he came before Rabbi Ḥiyya, who said to him: You toiled and opened the windows; you must toil and seal them, as the partners have the right to prevent you from using these windows.
Rav Naḥman said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli