Bava Batra 167b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 167b

Bava Batra 167b - Guemara
כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא לוה עמו והלוה נותן שכר כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא מוכר עמו והלוקח נותן שכר אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם והחתן נותן שכר אין כותבין שטר אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהם והמקבל נותן שכר אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה ב"ד אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין שכר רשב"ג אומר לשניהם כותבין שנים לזה לעצמו ולזה לעצמו:
גמ׳ מאי ובלבד שיהא מכירן אמר רב יהודה אמר רב ובלבד שיהא מכיר שם האיש בגט ושם האשה בשובר יתיב רב ספרא ורב אחא בר הונא ורב הונא בר חיננא ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקמיבעיא להו שם האיש בגט אין שם האשה לא שם האשה בשובר אין שם האיש לא וליחוש דלמא כתב גיטא ואזיל וממטי ליה לאיתתיה דהיאך וזמנין אזלא כתבה אשה שובר ויהבה לגברא דלאו דילה אמר להו אביי הכי אמר רב שם האיש בגט והוא הדין לשם האשה שם האשה בשובר והוא הדין לשם האיש וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת דלמא כתיב גיטא ואזיל וממטי ליה לאיתתיה דהיאך אמר להו רב אחא בר הונא הכי אמר רב שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה וליחוש דלמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק ליה לשמיה ביוסף בן שמעון וכתיב גיטא וממטי ליה לאיתתיה דהיאך אמר להו רב הונא בר חיננא הכי אמר רב כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו לא איתחזק מאי אמר אביי דקרו ליה ועני רב זביד אמר רמאה ברמאותיה זהיר ההוא תברא דהוה חתים עלה רב ירמיה בר אבא אתיא לקמיה ההיא איתתא אמרה ליה לאו אנא הואי אמר אנא נמי אמרי להו לאו איהי היא ואמרו לי מיקש הוא דקשא לה ובגר לה קלא אמר אביי אע"ג דאמור רבנן
Comments from Rashbam - Bava Batra 167b
כותבין שטר ללוה . להיות מזומן בידו לתת למלוה כשילוה לו מעות אע"פ שאין מלוה עמו: והלוה נותן שכר . בגמרא פריך פשיטא דהלוה נותן שכר שהרי כל הנאה שלו: אין כותבין שטרי אירוסין . מפרש באלו מגלחין (מו"ק דף יח) שטרי פסיקתא כדרב גידל כמה אתה נותן לבנך כך וכך כו': אלא מדעת שניהם . אבי חתן ואבי כלה: ונשואין . כתובה: שטרי אריסות . מקבל שדה למחצה לשליש ולרביע: וקבלנות . חכירות כך וכך כורין לשנה: שטרי בירורין . בגמ' מפרש: כל מעשה בית דין . כגון אדרכתא דמודעינן ללוה ואזיל ופרע בטרם שיכתב: ושניהם נותנין שכר . בשטרי בירורין ובגמ' מפרש פלוגתייהו: שניהם . העדים כותבין שני שטרות לזה אחד ולזה אחד: גמ' שיהא מכיר שם האיש בגט . הסופר והעדים צריכין שיכירו שזהו שמו דאיכא למיחש אין גט זה אלא לאיש אחר ויבא לרמות ולהגבות כתובה לשום אשה כדתנן (כתובות דף פט.) הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה: ושם האשה בשובר . שלא תרמה ליתנו לאיש שגרש אשתו ותפסיד כתובתה על ידה: ומגרש לה . ומתכוין להתירה לינשא שלא כדין: אלא זה בפני זה . דליכא למיחש תו מידי: וניחוש . דלמא נפיק לו לעיר אחרת כו' לתנא דמתני' דבעי מכירין למה כותבין שום גט לשום אדם אף על פי שאנו מכירין שמו והלא שמא יוסף בן שמעון זה מעיר אחרת בא לכאן והיה שמו ראובן בן יעקב ועתה הרגיל והחזיק שיקראו לו כאן ראובן לפי שרוצה לגרש אשת ראובן בן יעקב שבמקום פלוני: אין חוששין לו . דכל כך לא היה מחליף שמו זמן מרובה פן יוודע הדבר: ברמאותיה . ידע ויזהר לענות הלכך אין תקנה עד דליתחזק: ההוא תברא דהוה חתים עלה רב ירמיה בר אבא . לאחר זמן אתאי ההיא איתתא לקמיה לתבוע כתובה ואמרה לו לאו אנא הואי אותה אשה שאתה אומר שחתמת על שוברה ושמא אשה אחרת ששמה כשמי ושם בעלה כשם בעלי אבל אני לא התקבלתי כתובתי עדיין: אמר לה אף אנא אמרי להו . לסהדי החתומים עמי על השובר שאינך אותה האשה שחתמנ' על שוברה והדין עמה והם השיבו לי שטעיתי במה שנשתנה והוחלף קולה והדין עמהם וכבר התקבלת כתובתך: מיקש קשיא . הזקינה וכבר נשתנה ונעשה קולה עבה:
Comments from Tosafot - Bava Batra 167b
כותבין שטר ללוה. בהא נמי פריך התם וניחוש שמא כתב ללוות כו' ומוקי לה בשטרי אקנייתא ואביי אמר עדיו בחיתומיו זכין לו: וליחוש דלמא כתביה לאתתא דלאו דיליה ומגרש לה. פירש רשב"ם ומתכוין להתירה להנשא שלא כדין ותימה לי והא בפני עדים יתננו לה והם יקראו את הגט כדאמרינן בגיטין (דף יט:) דמיבעי לאקרויי גיטא ויראו העדים שאין זה שם האיש ועוד בלאו הכי ליחוש דלמא כתביה לאיתתא דלאו דיליה כיון שאין מכירין האשה ויכתוב הגט לאיש אחר כשמו ויתן הגט לאיש אחר ששמו כשמו ויתן הגט לאשת האיש להוציא מבעלה כתובתה וכן נ"ל דמקשה ול"ג ומגרש לה: שם האיש בגט וה"ה לשם האשה. תימה אמאי נקט שם האיש בגט ושם האשה בשובר וי"ל דלא חש לפרש כולהו אלא נקט שם אותו דמכתיב הכתב דעלייהו קתני במתני' והוא שיהי' מכירן שהרי הזכירן ולהכי נקט להו רב ומתניתין גופה לכך דברו באלו לפי שכבר הוצרכו להזכירם וה"ה ודאי שם האחר משום חששא אחרת: וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת. ותימה אי בהוחזקו ואליבא דמאן אי לר"מ דאמר דעדי חתימה כרתי ליכא למיחש למידי שהגט לא יהיה גט מאחר שאין מוכיח מתוכו שהוא שלח כדאמר בכל הגט (גיטין דף כד:) כתב לגרש את הגדולה לא יגרש את הקטנה ודייק בגמרא הא גדולה מצי לגרש ומוקי לה משום הכי כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ולא רבי מאיר ומאי קאמר נמי שמגרשין נשותיהן זה בפני זה אפילו הכי לא מגרש אם לא יכתבו דורות ואי אליבא דר' אלעזר פריך לדידיה נמי לאו גיטא הוא שהרי צריכה להביא עדי מסירה שנתנו לה בעלה כיון שעדי חתימה אינם מוכיחין שבעלה נתנו וצריכה היא עדי מסירה להביאם לפנינו שבעלה מסר לה ותבקשם ולא תמצא ולמאי ניחוש לה ואי בדלא הוחזקו איירי דהשתא כרתי שפיר עדי חתימה שאין יודעים בעיר אלא בעלה ומאי משני זאת אומרת שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה מה תיקן הלא אין ידוע שיש שנים בעיר ולעולם יגרשנה זה בשם בעלה שלא בפניו כיון שלא הוחזקו ואור"י דבהוחזקו מיירי ואליבא דר"א דקי"ל כוותיה פריך ואף על גב דעדי מסירה כרתי וצריכה להביא עדי מסירה ליחוש מאחר שכותבין לו גט בלא אשתו אז לא יעשו הגירושין בפניהם דלמא כתב גיטא כו' והעדים שידעו המסירה ויכירו אותו כי שמו יוסף בן שמעון כשם הכתוב בשטר וגם יכירו שם האשה המקבלת אותו בשם שכתוב בשטר ולא יתנו לב לדעת אם יש עוד יוסף ב"ש אחר לבד מאותו ואם נשותיהם שוות כמו כן ואולי זאת אשת חברו וכשתבא לב"ד תביא עדי מסירה שתאמר אלו העדים ראו דיוסף ב"ש בעלי נתן לי הגט והן אומרים הן כדפרישית ואח"כ לא יחקרום ב"ד ודאי לומר שמא טעיתם כך וכך כדפרישית ומשני הכי אמר רבי שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה ומאחר שנתקן כך לעולם חוקרין ב"ד ודאי אם שני יוסף היו שם ואם היו שם שנים אין חוששין שם כלל וכמו שפירש רבי וליחוש לשני יוסף בן שמעון דאיירי שהוחזקו צריך לפרש כמו כן קושיא ראשונה דפריך וליחוש דלמא כתב כשהוחזקו דוקא דאי לא הוחזקו לא הוה מיבעי ליה לרב למימר וה"ה לשם האיש ואע"ג דאביי חייש לשני יצחק בפ' האשה (יבמות קטו: ושם) אע"ג דלא הוחזקו רבא לא חייש התם ורבה נמי לא חייש היכא דלא הוחזקו כדמוכח בפ"ק דב"מ (דף יח: ושם ד"ה נפק) (ובכל הגט) ולמאי דפרישית דמוכח בכל הגט (גיטין כד: ושם ד"ה בעדי) דלר"מ אין יכולין שני יוסף בן שמעון לגרש נשותיהן עד שיכתבו דורות כיון דעדי חתימה כרתי אין גט אלא אם כן מוכיחין עדים הכתובין בו שבעלה נתנו לה קשה עלה דמדאוקמי פרק המגרש (שם דף פו: ושם) מתני' דשני גיטין ושמותיהן שוין כר"מ דוקא ודחי אפי' תימא ר' אלעזר ומיהו כר' מאיר משמע דאתיא לה שפיר והיכי ניחא ליה לר' מאיר הא מוכח בכל הגט דלר' מאיר אין שני יוסף בן שמעון יכולין לגרש נשותיהן אלא אם כן יכתבו דורות ויש לומר דכי מוקי לה כר' מאיר סבר שאינם שוין לגמרי שהרי שלשום בדורות או סימן דעכשיו העדים החתומים מוכיחין שמיד בעלה בא הגט אם הוא בידה ומה שקורא אותם שוין לפי שבמקום נתינתו אין מי שיכיר הדורות: ומחזיק ליה לשמיה יוסף בן שמעון. תימה מה בכך הלא צריך שיכיר שם האשה בגט ואשתו לא יכירו בשמה ולא שייך למימר שיחזיק ויש לומר שגם אשתו באה עמו אי נמי מכירין את אשתו [שלו על ידי פלוני ופלוני שאמרו] שהיא אשתו של זה אבל לא שמעו איך הוא שמו שיאמרו שפלונית היא אשת ראובן שאם כן יודעים שאין שמו יוסף בן שמעון:
Bava Batra 167b - Mishnah translated into english
A scribe may write a promissory note for a debtor who requests one, even if the creditor is not with him when he requests the document, but a scribe may not write a promissory note for a creditor who requests it unless the debtor is with him and consents. And it is the debtor who gives the scribe his wages.
A scribe may write a bill of sale for a seller of a field who requests one even if the purchaser is not with him when he presents his request, but a scribe may not write a bill of sale for a purchaser who requests it unless the seller is with him and consents. And it is the purchaser who gives the scribe his wages.
A scribe may not write documents of betrothal and documents of marriage except with the consent of both parties, the groom and the bride. And it is the groom who gives the scribe his wages.
A scribe may not write contracts for sharecroppers and contractors except with the consent of both parties, i.e., the sharecropper or contractor and the one who hires him. And it is the sharecropper or contractor who gives the scribe his wages.
A scribe may not write documents testifying to arbitration agreements or any other court enactment except with the consent of both parties to the litigation. And both parties give the scribe his wages. Rabban Shimon ben Gamliel says: The scribe writes two documents for the two parties, one for this one by himself, and one for that one by himself.
GEMARA: What is meant by: Provided that the scribe recognizes the parties requesting the document? Rav Yehuda says that Rav says: It means provided that he recognizes the man’s name in the case of the bill of divorce and the woman’s name in the case of the receipt.
The Gemara relates: Rav Safra and Rav Aḥa bar Huna and Rav Huna bar Ḥinnana were sitting, and Abaye was sitting near them. And as they were sitting, they raised a dilemma: Did Rav mean that with regard to the man’s name in the case of bill of divorce bill, yes, it must be known to the scribe, but the woman’s name need not be known to the scribe? And did he mean that with regard to the woman’s name in the case of the receipt, yes, it must be known to the scribe, but the man’s name need not be known to the scribe?
But if so, let there be a concern that perhaps the man who made the request writes the bill of divorce and intends to go and give it to the wife of another man with the same name.
And similarly, in the case of the receipt let there be a concern that there will be times when the woman writes the receipt and intends to give it to a man who is not her husband, whose wife shares her name.
Abaye said to them: You are not understanding Rav’s statement correctly. This is what Rav says: The man’s name in the case of the bill of divorce must be known to the scribe, and the same is true of the woman’s name, which must also be known to the scribe. And the woman’s name in the case of the receipt must be known to the scribe, and the same is true of the man’s name, which must also be known to the scribe.
They continued their line of questioning: And even if both names are known to the scribe, let there be a concern for the possibility of two men with the same name, such as two men named Yosef ben Shimon, who live in one city and whose wives share the same name as well, and perhaps the man who made the request will write the bill of divorce and intend to go and give it to the wife of the other man who bears the same name as him. Rav Aḥa bar Huna said to them in reply that this is what Rav says: If there are two men named Yosef ben Shimon who live in one city and are married to women who share the same name, they may divorce their wives only in the presence of one another.
They continued to ask: But even if the scribe knows the man’s name and the name of the man’s wife, let there be a concern that perhaps someone will go to another city and establish a false name for himself as Yosef ben Shimon, and he will write the bill of divorce and give it to the wife of the other man, whose name really is Yosef ben Shimon.
Rav Huna bar Ḥinnana said to them that this is what Rav says: With regard to anyone whose name has been established in a city for thirty days, there is no concern harbored about him that his name is false. It is assumed that this is his true name.
They continued to ask: What if his name has not been established for thirty days? How can a newcomer in a town have a bill of divorce drawn up for him? Abaye said: It is sufficient that people call him by the name he claims for himself and he responds to that call. Rav Zevid said: A liar is careful about upholding his lies, and just because he responds to being called by a particular name does not prove he is telling the truth. A newcomer would therefore have to wait thirty days before requesting that a scribe write him a bill of divorce.
§ There was a certain receipt of payment of a marriage contract upon which Rav Yirmeya bar Abba was signed as a witness. That woman, whose name matched the name on the receipt, came before Rav Yirmeya, seeking to collect payment of her marriage contract. Rav Yirmeya recognized her name, but not her appearance. The woman said to him: It was not I whose name was on the receipt that you signed, but another woman with the same name; I have not collected payment of my marriage contract. Rav Yirmeya said: I, too, said to the other witnesses signed on the document: The woman for whom we signed the receipt is not she. But they said to me: It is in fact the same woman, but she has aged and her voice has matured and changed, and that is why you do not recognize her.
Abaye said that although the Sages said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Bava Batra 167b : Significance
Next step
Finished studying Bava Batra 167b? Carry on with the rest of the tractate.
Study Bava Batra 168aFrequently asked questions: Bava Batra 167b
Where is Bava Batra 167b in tractate Bava Batra?
Bava Batra 167b is page 332 of 350 in tractate Bava Batra (Seder Nezikin).
When is daf 167 of Bava Batra studied in Daf Yomi?
Daf Yomi covers one daf a day, both sides. Daf 167 of Bava Batra will be studied on May 12, 2032.
Is there a video class on Bava Batra 167b?
Yes, by Daf Tube, Rabbi Dr. Moshe Weisblum. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
What is tractate Bava Batra about?
Masechet Baba Batra is the third tractate of the Seder Nezikin. The Baba Batra gemara is the study of laws relating to matters relating to individual responsibility and the rights of property holders. The Baba Batra tractate is a gemara which contains 10 chapters.
Your study is also dedicated to them
- L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka
- L'ilui Nishmat Jacques Isaac Ben Amram Loubaton
- L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
Talmud Bavli