Bava Batra 67b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 67b

Bava Batra 67b - Guemara
אמר (רבה) אמר רב נחמן החזיק בחולסית קנה מצולה פשיטא דהא אמר שמואל מכר לו עשר שדות וכו' מהו דתימא התם הוא דסדנא דארעא חד הוא אבל הכא הא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד קא משמע לן:
מתני׳ המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות אבל לא מכר את העבירים ואת הגלגל ואת הקורה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין ר"א אומר המוכר בית הבד מכר את הקורה:
גמ׳ ים טלפחא ממל א"ר אבא בר ממל מפרכתא בתולות א"ר יוחנן כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורה עבירים כבשי גלגל חומרתא קורה קורה תנו רבנן המוכר בית הבד מכר את נסרים ואת היקבים ואת המפרכות ואת הריחים התחתונות אבל לא העליונה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את העבירים ולא את השקין ולא את המרצופין רבי אליעזר אומר המוכר בית הבד מכר את הקורה שלא נקרא בית הבד אלא על שום קורה:
מתני׳ המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרין ואת הספלין ואת הבלניות בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את המגורות של מים ולא את אוצרות של עצים:
גמ׳ תנו רבנן המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרין ואת בית היקמין ואת בית הספלים ואת בית הוילאות אבל לא את נסרין עצמן ולא יקמין עצמן ולא ספלים עצמן ולא וילאות עצמן ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לו את הבריכות המספקות לו מים בין
Comments from Rashbam - Bava Batra 67b
חדא תשמישתא . כל העשר שדות עומדין לזריעה והלכך כשדה אחת חשובין על ידי סדנא דארעא שמחבר אותן: מתני' המוכר את בית הבד . בית שהבד בו ואותו בית לתשמיש בד לבדו עשוי: מכר את הים . בגמ' מפרש דהיינו בד עצמו כדקמפרש ואזיל ונראה בעיני דכל הנך דקתני בהו מכר קבועין הן שם ואינך דאינן מכורים בכלל בית הבד מיטלטלי הן כדאמרן נמי (לעיל בבא בתרא ד' סה.) גבי בית שמכר מכתשת קבועה ולא המיטלטלת: הממל הבתולות . בגמ' מפרש וקבועין הן: עבירים וגלגל וקורה . מיטלטלי הן ובגמ' מיפרשי כולהו: ובזמן שאמר לו הוא . הבית של בד וכל מה שבתוכו אני מוכר לך כולן מכורין ודוקא הני הצריכין לבית הבד אבל שאר תשמישין שמונחין בתוכו להשמר אינן מכורין: מכר את הקורה . כדמפרש טעמא בגמרא דהיינו עיקר בית הבד: גמ' טלפחא . היא עריבה שקורין מיי"ט עגולה כעדשה ועדשה קרי לה בברייתא במסכת ע"ז (דף עה.) עדשים מתרגמינן טלופחין: ממל אמר רבי אבא בר ממל מפרכתא . אבן נקובה שמכניסין בה עץ ומפרכין בה הזיתים בבית הבד דהיינו דומיא דמכתשת ויש מפרשים דהיינו עץ עצמו שמפרכין בו את הזיתים ולפי שהוא תשמישי בית הבד הוא מכור בכלל בית הבד ואע"ג דמיטלטל ולשון ראשון מפירושי ר' חננאל ועיקר: כלונסות . אותן שנועצין בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבים זה כנגד זה ונותנים בריחים מזה לזה ומעמידין הקורה על הבריח ובלע"ז קורין להן יזמיילי"ן תאומים ויש מקומות שקורין שרור"ש אחיות: כיבשי . נסרים שנותנין על הזיתים בבית הבד כשמורידין הקורה עליהן לכבשן ומשום דמיטלטלי לא מזדבני: חומרתא . ויי"ן בלע"ז שמגלגלין בה את הקורה להעלותה ולהורידה: קורה . דמתני' היינו קורה כמשמעה שגם בבבל קורין לה כן: מכר את הנסרים . אינם כיבשי דא"כ תקשי אמתני' דהתם קתני לא מכר והכא קתני מכר אלא הן כעין נסרים נתונים סביב הזיתים בבית הבד כדי שלא יתפזרו אנה ואנה בהכביד הקורה עליהם ונראה בעיני שמחוברים שם וקבועים הם שם לעולם ובתוספתא גרס מכר את היצרים ונראה דנצרים גרס והיינו עקל בית הבד שקושרין בהם הזיתים כדי שלא יתפזרו: יקבים . היינו ים החקוקה ועשויה כעין יקב וכדכתיב (יואל ב) והשיקו היקבים תירוש ויצהר והשיקו לשון הומה ורעש שהיין עושה כשנופל מן היקב: המפרטת . היינו ממל דמתני' דפרישנא לעיל מפרכתא: הריחים התחתונה . קבועה היא וטוחנין בה זיתים שבתחלה מפרכין אותן במפרכות ואח"כ טוחנין בריחים ואח"כ עוצרין אותן בבית הבד והכי אמרינן במנחות (דף פו.): ושקין ומרצופין . לשאת בהן זיתים בבית הבד אלא שהמרצופין הן של עור והשקין מנוצה של עזים וכל דמטלטל לא מזדבן: מתני' הכי גרסינן בסדר המשנה המוכר את בית המרחץ . בית שעשוי לרחוץ בו וג' בתים הן זה לפנים מזה כדאמרינן ביציאות השבת (שבת דף י.) פנימי לרחיצה חיצון שעומדין שם מלובשין בינוני שפושטין שם בגדיהם ובתוספתא קתני בהדיא המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימים ובתים החיצונים: הנסרים . שנותנין על גבי קרקע המרחץ ועומדין עליהם הרוחצים שלא יכוו רגליהם מחום הקרקע אי נמי שלא יטנפו רגליהן ומשום דמטלטלי לא מיזדבני: ספלים . לתת בהן מים לרחוץ ומיטלטלין: ווילאות . מסך כנגד הפתח ולי נראה בגד שמסתפגין בו דהיינו אלונטית: לא מכר מגורות של מים . בריכות מים ששופכות מים למרחץ: ולא אוצרות של עצים . שהיו לחמם בהן המרחץ והיינו טעמא דאין אלו תשמישין המיוחדין למרחץ כי הנך דלעיל ואין אלו מאני תשמישתיה אלא ממונו הן ליהנות בהם אפי' בתוך ביתו דכשקונה אותם קונה להסיק בביתו ולאפות ולצלות בהן כמו חיטי ושערי. מגורות כמו נהרסו ממגורות (יואל א) כיוצא בו מגורה שהיא מליאה פירות (פסחים דף ט.): גמ' בית הנסרין . בית שמכניסין בו הנסרים לאחר רחיצה: את בית היקמים גרסי' בתוספתא יש מפרשים חדר שמצניעין בו הגיגיות שמשימין בו מים חמין ולא נהירא לי דהיינו נמי בית היורות דקתני בתוספתא ויש מפרשים יקמים סודר שמעטפין בהן ראשן מפני חום המרחץ וכל הני בתים מיחברי לבית המרחץ: אבל לא את הנסרים . דמיטלטלי: ולא הספלים . גרסינן ואית דגרסי ספסלין שיושבין עליהן בבית המרחץ וראשון עיקר דהא במתניתין נמי ספלים גרסינן:
Comments from Tosafot - Bava Batra 67b
ים טלפחא. היינו עדשים דסוף מסכת ע"ז (דף עה.) דאמר בעו מיניה מרב הונא הני (גודגא) דארמאי מאי א"ל תניתוה מי שהיו גיתיו ובית בדיו טמאים הדפין והלולבין והעדשים מדיחן ופירש נמי הקונטרס התם דעדשה היינו גת עצמה וקשה דהתם תנן דגת צריכה ניגוב ואומר בקונטרס דאברייתא סמכינן דלא נהיגין למעבד ניגוב בגת (ורש"י) מגיה התם בברייתא מנגבן ע"פ התוספת' ומצריך ניגוב לגת (ור"ת) אומר דאפילו אי גרסינן מדיחן לא פליג אמתניתין דעדשים לאו היינו גת אלא כמו שפי' בערוך בערך טלפח מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושים כמין ריחים גדולים ונותנין על הזיתים שיצא שומנן וההוא סגי ליה בהדחה וא"ת לר"ת אמאי לא חשיב במתניתין בד עצמו דמכר וי"ל דפשיטא הוא שהוא עיקרו של מכר ולא נקרא בית הבד אלא על שם בד ויקבים נמי דקתני בגמ' אינו בד עצמו אלא כמו שפירש בערוך יקבים סלים שמביאים בו זיתים והתם נמי גבי מי שהיו גיתיו ובית בדיו טמאים הא דלא חשיב גת עצמו מפני שאין רגילות שיטמא לפי ששומרים אותו מליטמא מפני חשיבותו שלא ימצאו אחר מזומן אם יטמא זה וגם אין כל היד ממשמשין בו שהוא כבד ואי אפשר לטלטל ועוד שכבר פי' דין גת לענין יין נסך דבעי ניגוב והוא הדין לענין טהרות וא"ת בשלמא לפ"ה דכל הנהו דמכר הן מחוברין אלא לר"ת שמפרש טלפחא עיגול של טיט שאינו מחובר ויקבים סלים אמאי מכר כיון שאינן מחוברין וי"ל מפני שאינן חשובין כ"כ ובטלים אגב בד גופיה א"נ לפי שאין עובדין אלא לכך: לא מכר את הנסרים. נראה לר"י דהיינו נסרים שמכסין בהן את החמין כדאשכחן בפרק כירה (שבת דף מ.) אלא א"כ היו חמין שלו מחופים בנסרים:
Bava Batra 67b - Mishnah translated into english
Rabba actually said that Rav Naḥman said: If one sold another a sand field and a pond, and the buyer took possession of the sand field, he has also acquired the pond. The Gemara asks: This is obvious, as Shmuel says: If one sold ten fields to another in ten different regions, once he takes possession of one of them, he has acquired them all. The Gemara explains why Rav Naḥman’s statement was nevertheless necessary: It is necessary lest you say that there, in the case of the ten fields, the land is all located in one geographic block with a single use, and therefore all the fields are acquired together. But here, in the case of the sand field and the pond, this, the sand field, has a distinct use, and that, the pond, has a distinct use, and therefore taking possession of one of them should not effect acquisition of the other. Therefore, Rav Naḥman teaches us that if the buyer took possession of the sand field, he has acquired the pond as well.
MISHNA: One who sells an olive press without specifying what is included in the sale has sold with it the yam and the memel and the betulot, the immovable elements of the olive press. But he has not sold with it the avirim and the galgal and the kora, the movable utensils of the olive press. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the olive press, even the movable utensils. Rabbi Eliezer says: One who sells an olive press has sold the kora as well, as it is the most fundamental element of the olive press.
GEMARA: The Gemara explains the terms used in the mishna. The yam is the lentil, the round stationary container into which the olives are placed before being crushed. As for the memel, Rabbi Abba bar Memel said: This is the crusher, the utensil used to pound and crush the olives. As for the betulot, Rabbi Yoḥanan said: These are the cedar posts [klonsot] that support the beam of the olive press. The avirim are the pressers, wooden boards that are placed on top of the crushed olives, and upon which the beam is lowered in order to press the olives. The galgal is the ḥumrata, a round stone that is placed on the beam to weigh it down. The kora is the heavy wooden beam used to press down upon the olives and thereby extract the oil.
The Sages taught in a baraita (Tosefta, 3:2): One who sells an olive press without specifying what is included in the sale has sold with it the boards that are fixed in place to hold the olives; and the vats for collecting the oil, and the crushers, used to pound and crush the olives before pressing them, and the lower millstone, i.e., the stationary millstone base; but not the upper millstone. But when the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the olive press, he has not sold the wooden boards that are placed on top of the crushed olives when they are being pressed, nor has he sold the sacks, nor has he sold the leather bags for carrying the olives, as these are all movable goods that are not specifically part of the olive press.
Rabbi Eliezer says: One who sells an olive press has sold the heavy wooden beam used to press down upon the olives, as it is called an olive press [beit habad] only due to this beam, the most essential part of the press, and this beam is otherwise known as a bad.
MISHNA: One who sells a bathhouse without specifying what is included in the sale has not sold with it the boards that are placed on the floor, nor has he sold the basins or the curtains [habilaniyot]. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the bathhouse. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the bathhouse, he has not sold the tanks of water, nor has he sold the storerooms for wood, as an explicit sales agreement is required for these matters.
GEMARA: The Sages taught in a baraita (Tosefta, 3:3): One who sells a bathhouse without specifying what is included in the sale has sold with it the storeroom for the boards, and the storeroom for the implements called yekamin, and the storeroom for the basins, and the storeroom for the curtains [vilaot], but he has not sold the boards themselves, nor the yekamin themselves, nor the basins themselves, nor the curtains themselves. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the bathhouse. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the bathhouse, he has not sold him the pools that supply him with water, whether
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli