Talmud BavliBava Batra 66b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 66b
Bava Batra 66b - Guemara
והא קיימא לן דרבנן ועוד האמר ר' יוסי בן ר' חנינא בדף של מתכת מחלוקת לעולם רבנן היא ושאני שאיבה דרבנן אי הכי אפילו חקקו ולבסוף קבעו נמי שאני התם דאיכא תורת כלי עליו בתלוש בעי רב יוסף מי גשמים שחשב עליהם להדיח את האיצטרובלין מהו לזרעים אליבא דרבי אליעזר דאמר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לא תיבעי לך כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי אינו כקרקע מאי תיקו שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בריה דרב הונא זוטי לנהרדעא כי אתיא הך איתתא לקמך
Comments from Rashbam - Bava Batra 66b
ועוד . אפילו אם תמצא לומר דאחמירו ביה רבנן כשל תורה הכא גבי דף נמי בדאורייתא מיירי דבדף של מתכת מיירי דטומאתו מן התורה דבשלמא עץ אתקש לשק [דכתיב] כלי עץ או בגד או עור או שק (ויקרא יא) מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כלי עץ כו' אבל כלי מתכת בפרשת מדין הוא [דכתיב] (במדבר לא) אך את הזהב וגו' ולא אתקש לשק ואכתי דלא כרבי אליעזר היא ההיא דצינור דרבי אליעזר לא קמפליג מידי בין חקקו מעיקרא לחקקו ולבסוף קבעו: האמר רבי יוסי ברבי חנינא כו' . משום דפשוטי כלי עץ לית להו טומאה כלל הלכך אוקמה בדף של מתכת: אלא לעולם רבנן . דדף הוא ודקשיא לך גבי צינור אפילו קבעו ולבסוף חקקו נמי יפסול למקוה לרבנן דמטמאי ליה גבי דף וחשיבי ליה כלי בכל ענינים אפי' בקבעו ולבסוף חקקו שאני שאיבה דרבנן כדפרישית לעיל הלכך גבי צינור הוא דמקילי רבנן ואמרי אינו פוסל בקבעו ולבסוף חקקו אבל לגבי דף דטומאתו מן התורה לעולם טמא אפי' בקבעו ולבסוף תקנו דסבירא להו לרבנן דכל המחובר לקרקע אינו כקרקע: א"ה . דלרבנן הכל שוה בין קבעו ואח"כ חקקו בין חקקו ואח"כ קבעו לא בטיל לגבי קרקע וחשיב כלי גמור וגבי שאיבה הוא דאקילו לבטלו אגב קרקע אפי' חקקו ולבסוף קבעו נמי לא יפסול מקוה ולבטיל אגב קרקע: ומשני התם דאיכא תורת כלי כו' . וכל כך לא רצו להקל דאין לך שאיבה גדולה מזו הואיל והוה שם כלי עליה קודם שהוקבע בקרקע ואי לא חשבת ליה כלי בטלה גזירתם לגמרי: בעי רב יוסף מי גשמים . שהיו יורדין וחישב עליהן שידיחו האיצטרובלין מהו שאותן גשמים יכשירו זרעים אם נפלו עליהן לקבל טומאה דתנן (מכשירין פ"א מ"א) כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון מכשיר והכא נמי כיון דניחא ליה בירידתן לצורך איצטרוביל אע"ג דלא ניחא ליה בירידתן על הפירות הוי הכשר ובלבד שיהא איצטרוביל חשוב כתלוש דלא מהני מחשבתו ולא קרינא ביה וכי יתן אלא היכא דמחשב שירדו על דבר תלוש כדאמרינן בפ"ק דשחיטת חולין (דף טז.) תלוש ולבסוף חיברו לענין הכשר זרעים מחלוקת דתנן הכופה קערה על גבי הכותל כו' ופרכינן רישא לסיפא ודייקינן מינה דכותל בנין חשוב תלוש ואם חישב שיודח הרי זה בכי יותן אבל בכותל מערה שהוא מחובר מעיקרו לא מהניא מחשבתו להכשיר זרעים ובתורת כהנים יליף מקראי דבעינן מחשבה לצורך דבר התלוש והאי איצטרוביל נמי תלוש ולבסוף חיברו הוא ואליבא דרבנן דלעיל דפליגי במכתשת קבועה קמיבעיא ליה כדמפרש ואזיל אי סבירא להו דתלוש ולבסוף חיברו לענין הכשר זרעים הוי תלוש או לא: אליבא דר' אליעזר לא תיבעי לך . דודאי חשיב מחובר ולא מיבעיא איצטרוביל דדמי לקרקע טפי ממכתשת קבועה דודאי חשיב מחובר אלא אפילו מכתשת קבועה דחשבו לה רבנן תלוש פליג איהו ואמר כל המחובר כו' והא ליכא למימר דטעמיה התם משום דבעין יפה מוכר דהא כללא קאמר ועוד דשמעינן ליה גבי דף דמטהר אפי' בתקנו ולבסוף קבעו ואליבא דרבנן דדף נמי לא קמיבעיא ליה דודאי תלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש כדקא חשיבי ליה תלוש גבי טומאה אפי' בקבעו ולבסוף תקנו והוא הדין להכשיר: כי תיבעי לך אליבא . דהנהו רבנן דלעיל דפליגי עליה דרבי אליעזר במכתשת קבועה מאי מי אמרינן היינו טעמייהו דסבירא להו דכל תלוש ולבסוף חיברו חשיב תלוש והלכך לא מכר את הקבועה והוא הדין לגבי הכשר טומאה וכיון דטעמייהו משום דחשיבי ליה תלוש לא מבעיא היכא דחשיב להדיח מכתשת קבועה דמכשירין אלא אפילו חשיב להדיח בהן איצטרוביל מכשיר את הזרעים דעל כרחך טעמייהו גבי אצטרוביל דאמרי מכור לא משום דחשיב מחובר דהא גבי מכר מכתשת חשבי ליה לתלוש ולבסוף חיברו כתלוש ואצטרוביל נמי תלוש ולבסוף חיברו הוא דקודם שיקבענו בקרקע הוי בנוי ועומד ואלא היינו טעמייהו משום דעיקר עשייתו לקביעות בקרקע טפי ממכתשת חשיב כבית לענין מכירת בית דומיא דכותלי הבית דחשיבי תלוש לענין הכשר זרעים ולגבי מכר הרי הן בכלל בית וחשיבי כקרקע או דלמא טעמייהו גבי מכתשת משום דבעין רעה מוכר אבל לגבי הכשר כקרקע משוו ליה וכר"א סבירא להו תיקו האי דנקט להדיח בהן את האצטרוביל ולא נקט מכתשת אורחא דמילתא נקט שהיו רגילין להדיחו אי נמי רבותא הוא דנקט כדפרישי' דאע"ג דאמרי רבנן מכר את האצטרוביל איכא למימר דחשבי ליה תלוש לענין הכשר זרעים כדפרישית:
Comments from Tosafot - Bava Batra 66b
בעי רב יוסף מי גשמים שחישב עליהם להדיח בהן את האיצטרובלין מהו להכשיר בהן את הזרעים. פירש הקונטרס דבכל תלוש ולבסוף חיברו מיבעיא ליה לענין הכשר זרעים ואליבא דרבנן דמכתשת ואין נראה לר"י דאם כן לימא סתמא תלוש ולבסוף חיברו לענין הכשר זרעים לרבנן מהו כדנקיט בפרק קמא דחולין (דף טז. ושם) ולא הוה ליה למינקט איצטרוביל טפי משאר מילי ועוד דאין סברא לדמות הכשר זרעים למכר שתהא מכתשת חשובה כתלוש לענין הכשר זרעים כמו שחשובה לענין מכר ועוד דלענין שחיטה נמי תיבעי לרבנן תלוש ולבסוף חיברו מהו אי הוי כתלוש או לא ועוד דפירש דלרבנן דדף לא מיבעיא ליה דלדידהו ודאי הוי כתלוש א"כ אדמיבעיא ליה לרבנן דמכתשת אי סבירא ליה כר' אליעזר או כרבנן דדף לענין הכשר זרעים תיבעי ליה לענין טומאת דף גופיה דאיפליגו בה רבי אליעזר ורבנן ועוד כיון דלרבנן דדף פשיטא ליה דהוה כתלוש ה"נ לרבנן דמכתשת דאמאי אית לן למימר דפליגי הני רבנן דרבי אליעזר אהנך רבנן דר"א ועוד דאינו מחלק בין דף למכתשת לכותל ואיצטרוביל ובפרק קמא דחולין (דף טז:) מחלק בין סכין הקבועה לצור היוצא מן הכותל דקאמר שאני סכין דלא מבטל ליה ונראה לר"י דלרבנן דדף מיבעיא ליה דחשבי ליה לדף תלוש לענין טומאה והוא הדין לענין הכשר זרעים דהכשר וטומאה דמו אהדדי ואליבא דמאן דאמר בפ"ק דחולין (דף טז. ושם) דתלוש ולבסוף חיברו דכותל בנין לענין הכשר זרעים הוי כמחובר והשתא מיבעיא ליה לרבנן דדף ומכתשת דכולהו רבנן דרבי אליעזר מסתמא חדא נינהו באיצטרוביל מהו ובאיצטרוביל דוקא מיבעיא ליה והכי קמבעיא ליה איצטרוביל דבטל לגבי קרקע גבי מכר לרבנן דמכתשת אי הוי בטל לגמרי כמו כותל וחשיב נמי מחובר לענין הכשר זרעים או דלמא לענין הכשר זרעים לא חשיב מחובר כמו כותל אלא דוקא לענין מכר משום עין יפה אע"ג דלא מהני עין יפה לענין מכתשת היינו משום שאין סופה כל כך להתעכב בבית כמו האיצטרוביל ומיהו לענין הכשר זרעים לא חשיב האיצטרוביל מחובר לפי שעשוי לינטל יותר מכותל ואליבא דרבי אליעזר לא מיבעיא ליה דהא חשיב דף מחובר לענין טומאה והוא הדין לענין הכשר זרעים וכ"ש איצטרוביל והא דקאמר אליבא דרבי אליעזר לא תיבעי לך דאמר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לאו דוקא נקט ההוא לישנא דהא ממכר אין להוכיח אהכשר זרעים אלא אמאי דמטהר בדף קא סמיך:
Bava Batra 66b - Mishnah translated into english
But this is difficult, as we maintain that the halakha that drawn water invalidates a ritual bath applies only by rabbinic decree. And furthermore, doesn’t Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥanina say that the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis is with regard to a board of metal, and a metal vessel, even if it is flat and lacks a receptacle, is susceptible to ritual impurity by Torah law? This means that, according to Rabbi Eliezer, even a vessel that is susceptible to ritual impurity by Torah law loses its status as a vessel when it is affixed to the ground. Consequently, the question returns: Whose opinion is cited in the baraita that states that if one first hollowed out a duct and afterward fixed it to the ground, it is still considered a vessel and water flowing through it invalidates a ritual bath, but if he first fixed it to the ground and afterward hollowed it out, the water flowing through it does not invalidate a ritual bath?
The Gemara answers: Actually, one can explain that the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, who deem the baker’s metal board susceptible to ritual impurity even when it is fixed to a wall, but the halakha governing drawn water added to a deficient ritual bath is different, because drawn water invalidates a deficient ritual bath only by rabbinic law, and therefore the Rabbis were lenient.
The Gemara asks: If so, then even if one first hollowed out the duct and only afterward fixed it to the ground, water flowing through it should not invalidate the ritual bath as well. The Gemara answers: It is different there, where the duct was hollowed out before being affixed to the ground, as the duct had the status of a vessel when it was still detached from the ground, and therefore the Rabbis were not willing to be lenient to such an extent and rule that water flowing through the duct does not invalidate a ritual bath.
§ Rav Yosef raises a dilemma: With regard to rainwater that was falling and the owner consciously desired that it should fall so that it would wash his immovable lower millstones, what is the halakha with regard to the seeds in the millstones? The verse “But if any water be put upon the seed…it shall be unclean to you” (Leviticus 11:38) teaches that seeds and other food become susceptible to ritual purity only after they have been detached from the ground, and water, or another of the seven liquids specified in the mishna (Makhshirin 6:4), has been put on them. The food must be exposed to the liquid willfully by the owner; that is, he must desire or at least be pleased that the food should become wet. Rav Yosef asks about a case where the owner wants the rain to fall on the millstones: Does that water make the seeds upon which it falls susceptible to ritual impurity?
The Gemara clarifies Rav Yosef’s question: Do not raise this dilemma according to the opinion of Rabbi Eliezer, who says: Anything attached to the ground has the same legal status as the ground. Since the lower millstones are attached to the ground, they therefore have the same legal status as the ground, and water that falls on the ground, even if it is pleasing to the owner, does not make food susceptible to ritual impurity. When should you raise this dilemma? Raise it according to the opinion of the Rabbis, who say: It does not have the same legal status as the ground. What is the halakha with respect to imparting susceptibility to ritual impurity? The Gemara concludes: An answer to this question was not found; therefore, the dilemma shall stand unresolved.
§ Rav Neḥemya, son of Rav Yosef, sent a message to Rabba son of Rav Huna the Short at Neharde’a: When this woman bearing this letter comes before you,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Bava Batra 66b : Significance
Next step
Finished studying Bava Batra 66b? Carry on with the rest of the tractate.
Study Bava Batra 67aFrequently asked questions: Bava Batra 66b
Where is Bava Batra 66b in tractate Bava Batra?
Bava Batra 66b is page 130 of 350 in tractate Bava Batra (Seder Nezikin).
When is daf 66 of Bava Batra studied in Daf Yomi?
Daf Yomi covers one daf a day, both sides. Daf 66 of Bava Batra will be studied on February 1, 2032.
Is there a video class on Bava Batra 66b?
Yes, by Daf Tube, Rabbi Dr. Moshe Weisblum. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
What is tractate Bava Batra about?
Masechet Baba Batra is the third tractate of the Seder Nezikin. The Baba Batra gemara is the study of laws relating to matters relating to individual responsibility and the rights of property holders. The Baba Batra tractate is a gemara which contains 10 chapters.
Your study is also dedicated to them
- L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
- L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
- L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל