Bava Batra 53b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 53b

Bava Batra 53b - Guemara
לקנות אותה ואת חברתה אותה קנה חברתה לא קנה לקנות את חברתה אף אותה לא קנה בעי רבי זירא החזיק באחת מהן לקנות אותה ואת המצר ואת חברתה מהו מי אמרינן מצר דארעא חד הוא וקני או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו בעי רבי אלעזר החזיק במצר לקנות שתיהן מהו מי אמרינן האי מצר אפסרא דארעא הוא וקני או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה שני בתים זה לפנים מזה החזיק בחיצון לקנותו קנאו לקנות אותו ואת הפנימי חיצון קנה פנימי לא קנה לקנות את הפנימי אף חיצון נמי לא קנה החזיק בפנימי לקנותו קנאו לקנות אותו ואת החיצון קנה שניהן לקנות את החיצון אף פנימי לא קנה א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מאי טעמא קמא לבני בעלמא הוא דאפיך אמר רב דימי בר יוסף א"ר אלעזר המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן וכמה אמר רב יוסף אמה אמר רב חסדא וכנגד הפתח אמר רב עמרם האי מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו עינין ממתניתא המציע מצעות בנכסי הגר קנה ואנהרינהו עינין ממתניתא מאי היא דתניא כיצד בחזקה נעל לו מנעלו או התיר לו מנעלו או שהוליך כליו אחריו לבית המרחץ והפשיטו והרחיצו סכו גרדו והלבישו והנעילו והגביהו קנאו אמר ר"ש לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום מאי קאמר הכי קאמר הגביהו לרבו קנאו הגביה רבו לו לא קנאו אמר ר"ש לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום א"ר ירמיה ביראה אמר רב יהודה האי מאן
Comments from Rashbam - Bava Batra 53b
לקנות אותה ואת חברתה . כשמחזיק באחת נתכוין לקנות בחזקה זו את שתיהן: אותה קנה . לבדה אבל חברתה לא קנה דמצר מפסיק כדאמר ר' יוסי בר חנינא לקמן בשמעתי' [בבא בתרא נה. ע"ש] המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר ודוקא נכסי הגר דממילא קני הלכך אין בו כח לקנות אלא אותה שדה שהחזיק בה אבל במכר מודי ר' יוחנן שאם החזיק באח' מהן קנה כולן כדאמרינן בפ' ראשון דב"ק (דף יב.) ולקמן בהמוכר את הבית (בבא בתרא דף סז.) אמר שמואל מכר לו י' שדות בעשר מדינות החזיק באחת מהן קנה כולן ותניא בהדיא כוותיה דשמואל בפ"ק דקדושין (דף כז:) ומפרש טעמא דסדנא דארעא חד הוא וכדמפרש התם בברייתא בד"א שקנה כולן שנתן לו לוקח למוכר דמי כולן דכולהו אשתעבוד ליה ללוקח בשביל מעותיו אהני חזקת אחת מהן לקנות כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו והלכך גבי נכסי הגר נמי דליכא מתן מעות לא קני אלא ההיא שדה דאחזיק בה: אף אותה לא קנה . דלא נתכוין להחזיק בה ואין חזקה אלא מדעתו דאין אדם קונה שלא מדעתו: בעי ר' זירא החזיק באחת מהן לקנות אותה והמצר כו' . מי לימא האי דלר' יוחנן לא קנה חברתה בחזקתה דאידך היינו משום שלא נתכוין להחזיק במצר וכיון שהוא מפסיק לא תועיל חזקה לשדה אחר שאינו מחובר לה אבל הכא דמתכוין לקנות גם את המצר עם חברתה מאי מי אמרי' האי מצר דהאי ארעא שהחזיק בה הוא וקנה גם המצר ודהאי ארעא של מצר שני גם הוא ויקנה גם אותה: או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי . המצר מופלג מן השדה גבוה או נמוך וכל אחד מקום חשוב בפני עצמו הוא מצר לבד ושדה לבד ולא מבעיא דחברתה לא קנה אלא אפילו המצר לא קנה והאי דא"ר יוחנן חברתה לא קנה הוא הדין דאפילו מצר לא יכול לקנות בחזקת השדה אלא אורחא דמילתא נקט שאין חוששין בני אדם בקניית המצר כי אם בקנין השדה: והחזיק במצר . דרפק ביה פורתא: לקנות שתיהן . השדות דמכאן ומכאן: מהו . דאם תמצי לומר החזיק בשדה לא קנה המצר התם היינו טעמא שאין המצר צריך מן השדה ואין זקוק לו כלל אבל המצר משועבד הוא לשדה לשמרו כמו שהאפסר משמר את הבהמה ואמרינן בקדושין (שם) תדע אילו מכר לו עשר בהמות באפסר אחד מי לא קנה הבהמות בשביל שמחזיק באפסר והאי מצר נמי אפסרא דארעא הוא וכמי שמחזיק בשדות דמי: או דלמא האי לחודיה קאי . המצר לגמרי ולא דמי לאפסר של בהמות כדאמרי' נמי בקדושין מי דמי התם אגודו בידו הכא לא אגודו בידו: זה לפנים מזה . והפנימי יש לו דריסת הרגל על החיצון לצאת לרה"ר דרך עליו: פנימי לא קנה . דאין פנימי משועבד לחיצון כלל דליהני חזקה שלו: ה"ג לקנות אותו ואת החיצון קנה שתיהן: לקנות את החיצון . לבדו לכך החזיק בפנימי אף פנימי לא קנה: קמא לבני בעלמא הוא דאפיך . הפך לבנים בעלמא וסדרן זה על זה דכל זמן שלא העמיד דלתות מאי קעביד מעיקרא עיילי ברווחא והשתא נמי עיילי לה ברווחא דתחלת בנין אינו עיקר אלא גמרו וכדתנן (לעיל בבא בתרא דף מב.) נעל וגדר דהיינו העמדת דלתות אבל בנה כל שהוא לא קתני: המוצא פלטרין . בנויין ואין חסר כלום ואין לו מה לחדש בבית שתהיה חזקה: גדולים לא גרסינן: סיוד . טיח בסיד: כיור . ציורין מחוקין על הקיר: וכמה . הוי ייפוי להחזיק: וכנגד הפתח . דרך כניסת פתח הבית בכותל שכנגדו דשם נראה יותר לנוי אבל במקום אחר טפי מאמה בעי: הא מילתא . דלקמן אמר לן רב ששת מדעתו: ואנהרינהו לעיינין ממתניתא . והאיר עינינו להביא לנו ראיה לדבריו ממתניתא דלקמן: הציע מצעות . ושכב שם על הקרקע בנכסי הגר קנה ואף על גב דלא היינו נעל וגדר ופרץ שלא תיקן שום תיקון בקרקע אלא שנהנה גופו מן הקרקע ששמשתו הקרקע הוי חזקה ונראה בעיני דמהכא ילפינן דנפקא לן קרקע נקנה בחזקה בקדושין מהאי קרא ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה ועוד מדכתיב וירשתם אותה וישבתם בה במה ירשתם בישיבה והיינו בכלל ישיבה כששוכב על הקרקע: כיצד בחזקה . אעבד כנעני דתנן בקדושין שנקנה בחזקה קאי: נעל לו . עבד לרבו ששימש העבד לרבו הויא חזקה וכן כולן אף הציע מצעות ששמשתו הקרקע קנה: והנעילו . היינו נעל לו מנעלו דרישא ואגב שיטפא דהלבישו אמר נמי הנעילו: גרדו . כמו ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב): והגביהו קנאו . לקמיה מפרש מי הגביה למי: אמר ר"ש כו' . לקמיה מפרש: מאי קאמר . הגביהו דקאמר ת"ק מי הגביה למי ומאי קמהדר ליה ר"ש דלפום ריהטא משמע דהיינו ת"ק: הגביה העבד לרבו . כגון שהיה צריך להגבהה זו כגון להעלותו למטתו קנאו לעבד בהגבהה זו שהרי שימש לרבו שנסמוך עליו והיינו דומיא דהציע בנכסי הגר דכיון שנסמך ונשען בשכיבתו על הקרקע קנאה: הגביה רבו לו לא קנאו . דלא שייכא הגבהה כי אם במטלטלי שאין דרך להגביה בני אדם: לא תהא חזקה . דהנעיל והלביש והרחיץ והפשיט גדולה מהגבהת רב לעבד וקנה רב לעבד שהרי הגבהה חמורה היא דקונה אפילו ברשות מוכר מה שאין כן במשיכה ומסירה וגם קונה ברשות הרבים ובסימטא:
Comments from Tosafot - Bava Batra 53b
אותה קנה וחברתה לא קנה. והא דאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כז.) גבי עשר שדות בעשר מדינות החזיק באחת מהן קנה כולן התם בנותן לו דמי כולן והכא בנכסי הגר או במתנה ואע"ג דאין מחוסרין דמים מכל מקום לא הוי כמכר שנתן לו דמי כולן: ליבני בעלמא הוא דאפיך. ואע"ג דרפק בה פורתא כשבנה יסוד לא מהני מידי אלא בקרקע העומד לחרישה ולא דמי למוצא פלטרין בנויין וסד בהן סיוד אחד דקני דהתם משביח הוא בנכסי הגר דהיינו פלטרין אבל הכא מה הן נכסי הגר הוא קרקע והיא לא נשתבחה שאין ראוי לדור שם כל זמן שאין דלתות וא"ת והא יש בה גג וראוי ליכנס בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וי"ל דמ"מ לא חזיא לדירת קבע כל זמן שאין בה דלתות דאדרבה קילקלה דמעיקרא חזיא לזריעה והשתא לא חזיא לזריעה: המציע מצעות בנכסי הגר קנה. ודוקא הציע אבל הלך בבית או שכב לא קנה ואפי' מצא מטות מוצעות ושכב עליהם משמע דלא קנה דהגבהה חשובה בעינן: הרחיצו וסכו. בפרק כירה (שבת דף מא.) דאמר רחץ ולא סך מעיקרא ולא גרסינן מעיקרא דהכא משמע דסיכה היא בתר רחיצה דליכא למימר שתי סיכות היו עושין דא"כ אמאי לא חשיב ליה הכא ההיא דקודם רחיצה ומקרא דורחצת וסכת אין ראיה דההיא סיכה איכא למימר במיני בשמים דההיא סיכה ודאי שהיא להתבשם ולריח טוב היא אחר רחיצה שלא יעבירו המים את הבשמים:
Bava Batra 53b - Mishnah translated into english
If his intention was to acquire it and also acquire the other field, he has acquired the first field, but has not acquired the other field, since the fields are separated by a boundary. If he took possession of one field in order to acquire only the other field, he has not acquired even that field of which he took possession, since his intention when taking possession was to acquire the other field, and one does not acquire an item without the intention to do so.
Rabbi Zeira raises a dilemma: What is the halakha if one took possession of one of the fields in order to acquire it, and the boundary, and the other field, all together? Do we say that the boundary of the land is one, i.e., these two fields are joined by means of their common boundary, and therefore he has acquired all of them? Or perhaps this field stands alone and that field stands alone. The Gemara notes that the dilemma shall stand unresolved.
Rabbi Elazar raises a dilemma: What is the halakha if one took possession of the boundary between the two fields in order to acquire both of the fields? Do we say that the legal status of this boundary is that of the halter of the land and he acquires the fields, just as one acquires an animal through the acquisition of its halter? Or perhaps this field stands alone and that field stands alone, as the boundary is not connected to the field in the same manner that a halter is connected to an animal. The Gemara notes that the dilemma shall stand unresolved.
Similarly, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: If there were two houses in a courtyard, this one situated within the courtyard relative to that one, and one took possession of the outer house in order to acquire it, he has acquired it. If his intention was to acquire it and also acquire the inner house, he has acquired the outer house, but has not acquired the inner house. If he took possession of the outer house in order to acquire the inner house alone, he has not acquired even the outer house.
If he took possession of the inner house in order to acquire it, he has acquired it. If his intention was to acquire it and also acquire the outer house, he has acquired both of them. Since the residents of the inner house possess the right to pass through the outer house in order to enter and exit the courtyard, the outer house is viewed as an extension of the inner house. If he took possession of the inner house in order to acquire only the outer house, he has not acquired even the inner house, since he did not take possession of the property that he intended to acquire.
§ The Gemara continues its discussion of taking possession of ownerless property. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: With regard to one who builds large palaces [palterin] on the property of a convert who died without heirs, and another came and placed doors upon them, the latter has acquired the property. The Gemara explains: What is the reason for this? The first, i.e., the one who built the palaces, merely turned over bricks, i.e., building an incomplete house is not sufficient to take possession of the property.
Rav Dimi bar Yosef says that Rabbi Elazar says: One who finds palaces built on the property of a convert who died without heirs and plastered them with one application of plaster or tiled them with one tile, has acquired them. The Gemara asks: And how much, i.e., what is the minimum area that must be plastered or tiled? Rav Yosef said: A square cubit. Rav Ḥisda said: And he acquires it in this manner only if it was plastered or tiled opposite the entrance, where it can be easily seen.
Rav Amram said: Rav Sheshet said this statement to us, and he enlightened our eyes from a baraita that alludes to the same matter. He said: One who spreads out mattresses on the property of a convert who died without heirs has acquired it. And that which I said, that he enlightened our eyes from a baraita, what is it? As it is taught in a baraita (Tosefta, Kiddushin 1:5): How does one acquire a Canaanite slave through taking possession? If the slave placed one’s shoe for him, or untied his shoe for him, or if it occurred that he carried his garments after him to the bathhouse, or undresses him, or bathes him, or anoints him, or scrubs the oil off him, or dresses him, or puts on his shoes, or lifts him, one acquires the slave. Rabbi Shimon said: The acquisition generated by taking possession should not be considered greater than the acquisition generated by lifting, as lifting acquires property in any situation.
With regard to this last statement, the Gemara asks: What is Rabbi Shimon saying here, as the first tanna also said that a slave can be acquired by lifting? The Gemara explains: This is what he is saying: The first tanna holds that if he lifted his master, the master acquires him, as he is performing labor for the master, but if his master lifted him, the master does not acquire him, as the slave has not performed labor on his behalf. With regard to this halakha, Rabbi Shimon said: Acquisition generated through taking possession should not be greater than acquisition generated through lifting, as lifting acquires property in any situation. Consequently, one can acquire a slave even by lifting him.
Rav Yirmeya Bira’a says that Rav Yehuda says: With regard to this one
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli