The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun
Bava Batra 29b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Bava Batra Page 29b

Bava Batra 29b - Guemara
ומודי מר זוטרא ברוכלין המחזירין בעיירות דאע"ג דלא טען טענינן ליה אנן ומודה רב הונא בחנותא דמחוזא דליממא עבידא לליליא לא עבידא רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא זבון ההיא אמתא בהדי הדדי מר אישתמש בה ראשונה שלישית וחמישית ומר אישתמש בה שניה רביעית וששית נפק ערער עילוה אתו לקמיה דרבא אמר להו מאי טעמא עבדיתו הכי כי היכי דלא תחזקו אהדדי כי היכי דלדידכו לא הוי חזקה לעלמא נמי לא הוי חזקה ולא אמרן אלא דלא כתוב עיטרא אבל כתוב עיטרא קלא אית ליה אמר רבא אכלה כולה חוץ מבית רובע קנה כולה חוץ מבית רובע אמר רב הונא בריה דרב יהושע ולא אמרן אלא דבר זריעה היא אבל לאו בר זריעה היא קני לה אגב ארעא מתקיף לה רב ביבי בר אביי אלא מעתה צונמא במה יקנה אלא באוקומי בה חיותא ומשטחא בה פירי ה"נ איבעי ליה לאוקומי בה חיותא אי נמי משטחא בה פירי ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה מינך זבינתיה ואכלית שני חזקה א"ל אנא בשכוני גוואי הואי אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא הכי דינא המוציא מחבירו עליו הראיה ורמי דרבא אדרבא ורמי דרב נחמן אדרב נחמן דההוא
Comments from Rashbam - Bava Batra 29b
הכי גרסינן ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזירין בעיירות דאע"ג כו' . אע"ג דסבירא למר זוטרא דאי טעין טענתיה טענה אבל אנו לא נטעון בשבילו מודי הוא היכא דהוי מערער רוכל המחזר בעיירות למכור קישוטי נשים ואינו חוזר לעירו כי אם לזמן ארוך דאע"ג דלא טעין לייתי מחזיק סהדי דדר בה רצופות יומם ולילה אנן טענינן ליה דדילמא משום דלא קביע במתא החזיק זה בביתו וכי הוה אתי במתא הוי נפיק האי מחזיק מן ביתא ולא ידע ליה זה המערער מעולם שהחזיק זה בביתו ולכך שתק ולא מיחה הלכך יביא המחזיק עדים שלא יצא מן הבית כל שלש השנים אפילו לילה אחת ול"ג ומודי רבא דהא לא איירי רבא לעיל אי טענינן ליה או טעין איהו לנפשיה וכל מאי דתריץ רבא לעיל אליבא דרב הונא תריץ ואי גרסינן הכי הוה לן למיגרס ומודה רב הונא: ומודה רב הונא . אע"ג דבעי רצופות יום ולילה בחנוונותא דמחוזא חנויות שמוכרין בהן לחם ויין דאי טעין אין חוששין לטענתו דאע"ג דלא דר בו בלילות חזקה מעלייתא היא שאין דירתן אלא ביום: מר אישתמש ראשונה כו' . עובדת לזה שנה ולזה שנה שאין אחד מהן יכול להחזיק בה ג' שנים רצופות להפסיד חבירו: עיטרא . שטר חלוקה ובעדים שתעבוד לזה שנה ולזה שנה י"מ קלא אית ליה והיה לו למחות מיד ולא מיחה ולאלתר הויא חזקה דכמי שמכרה להם בפניו דמי שהרי הניחם להביא עדים ולכתוב עליו שטר חלוקה ושתק אי נמי כיון דאיכא תרתי שני חזקה מפוזרות ועיטרא איכא קלא וכחזקה גמורה דמי דהיה לו למחות ולא מיחה ואין נראה לי כלל אלא משלש שנים ראשונות הויא חזקה כיון דאיכא עדים ושטר בין זה לזה כדאמרינן לקמן בפירקין (בבא בתרא דף מא:) שלש לקוחות מצטרפות אמר רב וכולן בשטר אלמא אמר רב אע"ג דכל אחד אין מחזיק אלא שנה אחת מצטרפים שלש השנים לחזקה משום דמכח שטר קאתו ה"נ לא שנא והיינו טעמא דהויא חזקה שהיה לו למערער למחות בתוך שלש שנים ואינו יכול לומר בשביל שראיתי' מחזיק בדילוג לא מחיתי שהייתי סבור לכך אתם עושים שאתם יראים להחזיק שנים רצופות שהשטר מוכיח שלא בשביל כן עושים אלא שע"מ כן חלקו שכן יהו משתמשין וכן עיקר: חוץ מבית רובע . באותו שדה שלא נעבד בו ולא נזרע: דבר זריעה היא . דאמר ליה אי דידך הואי אמאי לא זרעת והלכך לא מחיתי: אלא מעתה . הלוקח מחבירו צונמא במאי קני לה באיזו אכילה של שלש שנים הואיל ואינה בת זריעה וכי אינו קונה אותה בהעמדת שם בהמותיו לרבוץ ולרעות או לשטיחת פירותיו: הכא נמי כו' . ולא קני לה אגב ארעא: ואכלתיה שני חזקה . ואבדתי שטרי ואתה לא מחית לי שאזדהר בשטרי: אמר ליה . מערער: אנא בשכוני גוואי הואי . בחדרים הפנימים היתה עיקר דירתי והייתי עובר דרך עליך ומשתמש עמך בבית החיצון שדרת בו ברשותי ולכך לא מחיתי: אמר ליה . למחזיק: זיל ברור אכילתך . הבא עדים שדרת בבית לבדך ג' שנים בלא אותו שבא עמך כדין כל חזקת ג' שנים שצריך להביא עדים שהחזיק בה חזקה גמורה: המוציא מחבירו . דהיינו מוכר שהרי לוקח מוחזק: עליו . למערער להביא ראיה שנשתמש עמו וסבירא ליה לרבא דכיון שראו עדים לזה המוחזק שנשתמש בו שלש שנים אין לנו לחוש שמא גם זה היה עמו הואיל ולא שמענו בלתי היום והאי עובדא לא מתוקם אלא כשהיה לו עדות למערער דבית זה שלו היה אבל בלא עדות אפילו רב נחמן מודי דהמחזיק נאמן בלא ראיה שהפה שאסר הוא הפה שהתיר דאי בעי אמר שלי הוא מעולם כי אמר נמי מינך זבינתה מהימן:
Comments from Tosafot - Bava Batra 29b
ומודה רב הונא בחנותא דמחוזא דביממא עבדי ובליליא לא עבדי. פירוש ומועיל להם אם החזיקו ג' שנים ואע"ג דלאו שלש רצופות אלא מפוזרות כיון דאורחייהו בהכי דהוי כאתרי דמוברי באגי ואם תאמר א"כ פשיטא דמודה רב הונא כדפריך לעיל גבי באגי וי"ל לפי שבני אדם שאינם חנוונים דרים בהן בין ביום ובלילה ואותן צריכים ג' שנים רצופות יום ולילה וס"ד דחנוונים נמי יצטרכו כן קא משמע לן ומהאי טעמא אתי שפיר דבעינן להו שלש שנים שלימות דהיינו ו' שנים אע"ג דבשדות ובית הבדים לא בעינן אלא שלש שנים בין הכל (אלא) היינו משום דכמו שאר בני אדם הדרים שם שאין חנוונים בעו ג' שנים ביום ובלילה ה"נ חנוונים בעו ג' שנים שלימות דהיינו ו' שנים והא דלא אייתי להא לעיל גבי ומודה רב הונא אומר ר"ת משום דלא סלקא שמעתתא דבתי וכי האי גוונא איכא בסוף [הכונס] (ב"ק דף סא:) גבי ומודו חכמים לרבי יהודה: דלא תחזקו אהדדי. ואע"ג דתנן לקמן (בבא בתרא דף מב.) השותפין אין להם חזקה זה על זה פרש"י דהכא הוזקקו לעשות כן לפי שלא היה להם עדי שותפות וקשיא לר"י דא"כ אותו שהחזיק שנה ראשונה יאמר שהוא שלו כיון שאין עדים שיש לחבירו חלק ונראה לר"י דלא היו רוצים שיחזיק האחד שלש שנים שלא תשתכח השותפות: אבל כתוב עיטרא קלא אית לה. והא דאמר בהמפקיד (ב"מ לט. ושם ד"ה לא) גבי אין מורידין לנכסי קטן ל"ש עביד עיטרא ל"ש לא עביד אין מורידין גבי יתמי החמירו [וע"ע תוס' גיטין כח. ד"ה והניחו]: בשכוני גוואי הואי. והואי לי אורח עלך ונראה לי שהיה לו עדים שהיה בשכוני גוואי אבל לא היו יודעים באיזה דרך היה יוצא דאי לא היה לו עדים כלל דהוה בשכוני גוואי היכי הוה קאמר רב נחמן זיל ברור אכילתך דאטו יש להם לעדי חזקה לידע שלא היה המערער באותו בית כל שלש שנים ואם יאמר המערער הייתי עמך שני ימים ואין לך שלש שנים שלימות והעדים אינן יודעים יפסיד:
Bava Batra 29b - Mishnah translated into english
And Mar Zutra concedes with regard to peddlers who travel through cities, during which time others might live in their houses, that even though the claimant does not claim that he insists on testimony that there was continuous use, day and night, over three years, we the court claim this for him. Since people know they are traveling salesmen, it is more likely that people lived in their houses without permission and without their knowledge.
With regard to the requirement for continuous day and night use to establish the presumption of ownership, the Gemara comments: And Rav Huna concedes with regard to a store in the town of Meḥoza, which is generally used in the day and is not generally used in the night, that one is not required to use it in the night to establish the presumption of ownership.
With regard to the requirement of continuous use to establish the presumption of ownership, the Gemara relates that Rami bar Ḥama and Rav Ukva bar Ḥama purchased a maidservant together. One Sage made use of her during the first, third, and fifth years, and one Sage made use of her during the second, fourth, and sixth years. One individual who contested their ownership of the maidservant emerged and claimed that he was the owner.
They came before Rava for a judgment. He said to them: What is the reason you acted like this, making use of her in alternate years, so that each of you would not establish the presumption of ownership concerning each other by making use of her for three consecutive years? Just as this usage does not establish the presumption of ownership with regard to you, it does not establish the presumption of ownership with regard to others, i.e., the claimant in this case, as well.
The Gemara adds: And we said this only in a case where it was not written in a document that they are partners and are dividing the use, but if it was written in a document, the document generates publicity that they own the maidservant as partners rather than individually, and they can jointly establish the presumption of ownership.
§ The Gemara continues its discussion of the requirement for full use of land to establish the presumption of ownership. Rava says: If one worked and profited, for three years, from all of the land except for the area required for sowing a quarter-kav of seed [beit rova], which he did not use, he acquires all of the field based on presumptive ownership except for that beit rova.
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: And we said this ruling only where that beit rova is suitable for planting, but if it is not suitable for planting, he acquires it by means of the acquisition of the rest of the land.
Rav Beivai bar Abaye objects to this: If that is so, how could one acquire an area that is only rock by establishing the presump-tion of ownership, as one does not plant rocky land? Rather, the presumption of ownership can be established by standing animals on it or spreading produce on it. Here too, he should be required to stand animals on the beit rova or to spread produce on it. If he did not profit from this small piece of land at all, he has not established the presumption of ownership with regard to it, and acquires only the rest of the field.
§ The Gemara relates that there was a certain person who said to another: What do you want, i.e., what are you doing, with this house of mine? The other said to him: I purchased it from you and I worked and profited from it for the years necessary for establishing the presumption of ownership. The claimant said to him: I was among the distant settlements, and was unaware that you were residing in my house, which is why I did not lodge a protest.
The one residing in the house came before Rav Naḥman for a judgment. Rav Naḥman said to him: Go clarify your profiting, i.e., prove that you really resided there for three years, and then the case can be judged. Rava said to Rav Naḥman: Is this the correct judgment? The halakha is that the burden of proof rests upon the claimant. Therefore, the one who is attempting to take the house from the possessor should have to prove that the other did not reside in the house.
And the Gemara raises a contradiction between this statement of Rava and another statement of Rava, and it raises a contradiction between this statement of Rav Naḥman and another statement of Rav Naḥman. As there was a certain person
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli