The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka
Ketubot 29b : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 29b

Ketubot 29b - Guemara
אף קנס במקום מכר והני בני קנסא נינהו ואמאי איקרי כאן (דברים כב, יט) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו אמר ריש לקיש (דברים כב, טו) נערה נערה הנערה חד לגופיה וחד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות רב פפא אמר (שמות כב, טו) בתולה בתולות הבתולות חד לגופיה וחד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות ורב פפא מ"ט לא אמר כר"ל ההוא מיבעי ליה לכדאביי דאמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר (דברים כב, יט) ונתן לאבי הנערה לאבי נערה ולא לאבי מתה וריש לקיש מ"ט לא אמר כרב פפא ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה דתניא (שמות כב, טז) כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה וריש לקיש נמי מיבעי ליה לכדאביי ורב פפא נמי מיבעי ליה לגזירה שוה אלא שיתא קראי כתיבי נערה נערה הנערה בתולה בתולות הבתולות תרי לגופייהו חד לכדאביי וחד לגזירה שוה אייתרו ליה תרי חד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות ולאפוקי מהאי תנא דתניא ולו תהיה לאשה שמעון התימני אומר אשה שיש בה הויה רבי שמעון בן מנסיא אומר אשה הראויה לקיימה מאי בינייהו אמר ר' זירא ממזרת ונתינה איכא בינייהו למאן דאמר יש בה הויה הא נמי יש בה הויה למאן דאמר ראויה לקיימה הא אינה ראויה לקיימה ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין מאי בינייהו איכא בינייהו אלמנה לכהן גדול כרבי סימאי דתניא רבי סימאי אומר מן הכל עושה רבי עקיבא ממזרין חוץ מאלמנה לכהן גדול שהרי אמרה תורה (ויקרא כא, ז) לא יקח ולא יחלל חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרין ולרבי ישבב דאמר בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר מאי בינייהו איכא בינייהו
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 29b
אף קנס במקום מכר . ומשום קנס נקט בת שלש אבל למכר מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות: ואמאי . יש להן קנס לנערות פסולות: איקרי כאן כו' . אמתני' מקשי: ה"ג נערה נערה הנערה . באונס כתיב כי ימצא איש נערה בתולה וגו' וכתיב בתריה ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה ודרשינן נערה יתירה וה"א יתירה דהנערה דמצי למיכתב ונתן לאביה: חד לגופיה . לכשרה: בתולה בתולות הבתולות . במפתה כתיב וכי יפתה איש בתולה וקרא אחרינא בתריה כסף ישקול כמוהר הבתולות ומצי למיכתב כמוהר בתולות הא תלת דדרשינן ה' יתירה ובתולות דמצי למיכתב כמוהר ולשתוק: ההוא מיבעי ליה . ההוא הנערה הא דלא כתיב ונתן לאביה מיבעי ליה לכדאביי שאם לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה פטור: לאבי הנערה . משמע שהיא קיימת: מיבעי ליה לג"ש . בתולה דכתיב גבי מפתה מיבעי ליה לג"ש בתולה בתולה לג"ש מה כסף האמור באונס חמשים אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה ישקול אף חמשים של אונס שקלים קאמר: כמוהר הבתולות . חמשים כסף המפורשים במאנס את הבתולה: שיהא זה . חמשים כמוהר הבתולות: ומוהר הבתולות . יהיו שקלים כזה: וחד לג"ש . ותהי מופנה מצד אחד ולמידים הימנה: ולאפוקי מהאי תנא . מתני' דקתני יש קנס לממזרת ולאחותו לאפוקי מהאי תנא: שיש בה הויה . שקדושין תופסין לו בה פרט לאחותו ולכל חייבי כריתות דילפינן בקדושין שאין קדושין תופסין בהן בפרק שלישי (דף סז:) ומשמע ליה תהיה לשון הוית קדושין ור"ש בן מנסיא משמע ליה תהיה לשון קיום: הא נמי אית בה הויה . דקדושין תופסין בחייבי לאוין והתם יליף לה: ולר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין . ביבמות בהחולץ (דף מד:) בברייתא המחזיר גרושתו ר"ע אומר אין לו בה קדושין: מאי בינייהו . משום ר"ש בן מנסיא קא פריך לה דאילו שמעון התימני שמעינן ליה ביבמות (דף מט.) דפליג עליה דר"ע בהא דתנן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים אלא לר"ש בן מנסיא קא בעינן לה אי ס"ל כר"ע מאי איכא בין משמעותא דתהיה לשון קיום למשמעות דשמעון התימני אי נמי משמע ליה לר"ש בן מנסיא לשון הויה אימעיטא לה ממזר ומה בין ראויה לקיימה ליש בה הויה: אלמנה לכהן גדול . דמודה בה ר"ע שקדושין תופסין לו בה ואע"פ שהיא בלאו וכרבי סימאי והוא הדין גרושה להדיוט: מן הכל . כל הנולדים מחייבי לאוין: לא יקח . וסמיך ליה ולא יחלל זרעו מדין כהונה הוא מחללו ולא שם ממזרים עליהם: בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף . שמרבה ממזרים בישראל חנם: שהוא אומר כל שאין לו ביאה בישראל . הבא על אשה שאין לו בה היתר ביאה הולד ממזר אפי' אלמנה לכ"ג נמי:
Comments from Tosafot - Ketubot 29b
נערה נערה הנערה . פי' רבינו חננאל דמחד נערה דריש כולה מלתא נער נערה הנערה ואין נראה לר"ת דלא כתיב נערה מלא בה"א אלא ההוא דמוציא שם רע לחודיה כדמוכח בסוף פרקין ועוד הקשה רבינו יצחק מה צריך חד לגופה הא איכא נערה אחרינא בפרשה אלא פי' הקונטרס עיקר: בתולה בתולות הבתולות . כאן נמי פר"ח דמחד קרא נפקי כולהו ואין נראה דלא צריך חד לגופיה דבתולה אחרינא כתיב: וחד לאיתויי חייבי לאוין . הקשה ר"י בן רבינו מאיר אכתי נימא חד לאתויי חייבי עשה וחד לאתויי חייבי לאוין ואכתי חייבי כריתות מנא לן ותירץ דלחייבי לאוין ועשה לא צריך אלא חד קרא דהא אי לאו דכתיב ולו תהיה לאשה דמשמע שיש בה הויה וראויה לקיימה לא הוה צריך קרא לרבויינהו הלכך מחד ריבויא מרבינן אין ראויה לקיימה דהיינו חייבי עשה וחייבי לאוין כיון דאית בהו הויה ואידך ריבויא לחייבי כריתות ולמאן דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין הוי חד ריבויא לחייבי עשה ואידך לחייבי לאוין וחייבי כריתות וא"ת ולשתוק מלו תהיה לאשה ולא יצטרך להנך ריבויי וי"ל דאיצטריך למידרש ולו תהיה לאשה מדעתה: אייתרו להו תרי כו' . וחד ריבויא כתב באונס וחד במפתה וא"ת ומנא לן דחד לאתויי חייבי כריתות אימא דתרוייהו אתו לרבויי חייבי לאוין וחד לאונס וחד למפתה וי"ל דלהא לא צריך דמגזרה שוה ילפינן אונס ומפתה מהדדי: ת"י [ולאפוקי מהאי תנא . פי' תנא דברייתא אבל מפיק מתרוייהו תנאי שמוזכרים בברייתא]: ולרבי עקיבא דאמר כו' . ואף ע"ג דר"ש התימני פליג בהדיא אר' עקיבא בהחולץ (יבמות דף מד. ודף מט.) הכא לר"ש בן מנסיא פריך דאי סבר כר"ע מאי בינייהו פי' בינו לר"ש התימני דמדנקט ראויה לקיימה ולא נקט שיש בה הויה משמע דיש שאין ראויה לקיימה ויש בה הויה: חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרים . משמע דהא בהא תליא דכיון דלא הוי ממזר קדושין תופסין וכן משמע בפרק החולץ (שם דף מה:) מה אשת אב דלא תפסי בה קדושין והוולד ממזר כו' [ור"ע נמי משום דיליף בהחולץ דיש ממזר מחייבי לאוין קאמר דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין] ותימה דלרבי יהושע אע"ג דאין ממזר מחייבי כריתות כדיליף בשילהי החולץ (שם דף מט.) מודה דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדפריך ס"פ ר"ג ביבמות (דף נג. ושם) איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות ובפ' החולץ (שם דף מד: ושם) קאמר דלרבי יהושע פגום מיהא הוי מחייבי כריתות משום דעשאה זונה וזונה לא הויא אלא מהנהו דלא תפסי בה קדושין כדמוכח בתמורה (דף כט: ושם) וקאמרינן נמי בהחולץ (יבמות דף מד: ושם) הכל מודים בכותי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר מאן הכל מודים שמעון התימני דאע"ג דאמר אין ממזר מחייבי לאוין ה"מ חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין אבל כותי ועבד כו' ולא קאמר מאן הכל מודים ר' יהושע דאע"ג דאמר אין ממזר מחייבי כריתות ה"מ חייבי כריתות דתפסי בהו קדושין כו' אלמא דלר' יהושע אין קדושין תופסין בחייבי כריתות ואפ"ה לא הוי ממזר ולהכי לא מצי למימר דמודה בכותי ועבד ויש לומר דלר"ש התימני ולר"ע ודאי הא בהא תליא דליכא מידי דלא תפסי בה קדושין והוולד כשר רק שהוא דומה לאשת אב אבל לר' יהושע אע"ג דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדילפי' בסוף האומר (קדושין סח. ושם) לא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד כדיליף ר' יהושע בסוף החולץ (יבמות מט. ושם) אבל קשה דא"כ לר' יהושע אין קדושין תופסין באלמנה לכ"ג לרבא דאמר בפ"ק דתמורה (דף ד: ושם) כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני דהתם פריך ליה והרי אלמנה לכ"ג דקאמר רחמנא לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה כגון אלמנה לכ"ג כו' ומשני אמר לך רבא שאני התם דא"ק לא יחלל חלולין הוא עושה ואינו עושה ממזרים ולר' יהושע ליכא לשנויי הכי וא"ת בקדושין בסוף האומר (דף סז: ושם) כי משכח דלא תפסי קדושין באשת אב מאי פריך התם ואימא תרוייהו באשת אב הא לכתחלה הא דיעבד אמאי לא יליף מינה דכל היכא דהוי ממזר לא תפסי בה קדושין כיון דהא בהא תליא כדפירשנו וי"ל דאכתי לא שמעינן ממזרות בשאר חייבי כריתות כל כמה דלא מייתי התם היקישא דר' יונה דמלא יקח ולא יגלה דאיירי באשת אב ובשומרת יבם של אביו לא שמעינן מינה ממזרות באשת איש ובאחות אשה דיש היתר לאיסורן וכל דכוותייהו אבל לבסוף דמייתי היקישא דרבי יונה התם איכא למילף בעלמא כדפירשנו: (וכן משמע בפרק ד' מיתות דליכא מאן דפליג דבחייבי כריתות לא תפסי קדושין וט"ו נשים דפוטרות צרותיהן מן החליצה ואי קדושין תופסין בחייבי כריתות א"כ היו עולין לחליצה כמו חייבי לאוין כדאמר התם בפ"ב מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין ולכך עולין לחליצה וההיא מתני' אתיא ככ"ע דהא קאמר עלה דבפלוגתא לא קא מיירי: מאי בינייהו . תימה אמאי לא קאמר איכא בינייהו סוטה שאירסה וזינתה תחתיו שלא כדרכה וגירשה דאית בה הויה לכ"ע כדאמרינן בסוף החולץ הכל מודים בבא על הסוטה שאין הוולד ממזר):
Ketubot 29b - Mishnah translated into english
There is a fine even in a place where there is sale. That is, not only can a minor girl from the age of three be sold until she matures, but she also receives payment of the fine.
§ The Gemara questions the basic halakha that one who rapes young women of flawed lineage is liable to pay the fine: And are these young women entitled to the fine? But why? I read here with regard to a rapist: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), from which the Sages derived that only a wife who is suitable for him is eligible to receive payment of a fine from a rapist. Reish Lakish said that one verse states: “If a man finds a young woman” (Deuteronomy 22:28), and another states: “And he shall give to the father of the young woman” (Deuteronomy 22:29). This is tantamount to three mentions: Young woman, young woman, the young woman, as the superfluous definite article is interpreted as a third mention of the term. One mention is required to teach the matter itself, that one who rapes a young woman is liable to pay a fine; and one is to include payment of a fine to those young women for whose rape one is liable for violating prohibitions; and one is to include payment of a fine to those young women for whose rape one is liable to receive karet.
Rav Pappa said: This is derived from the halakha of the seducer, as the verses state: “And if a man seduce a virgin…he shall weigh money like the dowry of the virgins” (Exodus 22:15–16). This is tantamount to three mentions: Virgin, virgins, the virgins. One mention is required to teach the matter itself; and one is to include those young women for whose rape one is liable for violating prohibitions; and one is to include those young women for whom one who rapes them is liable to receive karet.
The Gemara asks: And Rav Pappa, what is the reason that he did not cite the source as Reish Lakish did? The Gemara answers: That derivation from the three instances of the term young woman is required by him to teach in accordance with that which Abaye said, as Abaye said: If one engaged in forced intercourse with a young woman and she died before he stood trial, he is exempt from paying the fine, as it is stated: “And he shall give to the father of the young woman” (Deuteronomy 22:29). From the fact that the verse does not simply say: To her father, it is inferred: To the father of the young woman and not to the father of a dead woman. He is liable only if the young woman is still alive.
The Gemara asks: And Reish Lakish, what is the reason that he did not cite the source as Rav Pappa did? The Gemara answers: That derivation from the three instances of the term virgin is required by him to derive a verbal analogy, as it is taught in a baraita that it is written with regard to a seducer: “He shall weigh [yishkol] money like the dowry of the virgins” (Exodus 22:16), from which it is derived that this fine of a seducer should be a sum of fifty sela like the dowry of the virgins specified in the case of a rapist; and the dowry of the virgins must be paid in sela like this fine of the seducer. Therefore, Reish Lakish holds that no additional matters may be derived from the term virgins. The Gemara asks: And for Reish Lakish too, isn’t it required by him to teach in accordance with that which Abaye said? And similarly, for Rav Pappa, isn’t it required by him to derive a verbal analogy?
Rather, there are six verses written, and both Reish Lakish and Rav Pappa derive matters from all of them. In the two passages discussing the rapist and the seducer, it is written: Young woman, young woman, the young woman; virgin, virgins, the virgins. Two mentions are required to teach the matters themselves, the basic halakhot of a rapist and a seducer; one mention is needed to teach in accordance with that which Abaye said; and one mention is necessary to derive a verbal analogy with regard to the dowry of virgins. Two mentions of the term remain for him; one is to include those young women for whose rape one is liable for violating prohibitions, and one is to include those young women for whom one who rapes them is liable to receive karet. Reish Lakish and Rav Pappa do not disagree; the derivation of each complements that of the other.
§ The Gemara comments: And the mishna comes to exclude the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita that it is written: “And to him she shall be [tihye] as a wife” (Deuteronomy 22:29). Shimon HaTimni says: This is referring to a woman for whom there is betrothal [havaya]. If one betroths a woman with whom relations are punishable by karet, the betrothal does not take effect. Rabbi Shimon ben Menasya says: This is referring to a woman who is suitable for him to sustain, whom he need not divorce due to her flawed lineage.
The Gemara begins its analysis of the baraita with the question: What is the practical difference between the statements of Shimon HaTimni and Rabbi Shimon ben Menasya? The Gemara explains that Rabbi Zeira said: The difference between their opinions is with regard to a mamzeret or a Gibeonite woman, or any other woman who is forbidden but for whom betrothal takes effect. According to the one who said that the criterion is whether there is betrothal, for this woman there is also betrothal. If a Jewish man betroths a mamzeret or a Gibeonite woman, although it is prohibited to do so, the betrothal takes effect. However, according to the one who said that the criterion is whether the woman is suitable for him to sustain, this woman is not suitable for him to sustain, since due to the prohibition he is obligated to divorce her.
The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, who said: Betrothal does not take effect for women for whose rape one is liable for violating prohibitions, what is the difference between them? According to his opinion, betrothal of a mamzeret does not take effect either. The Gemara answers: The difference between their statements is the case of a widow raped by a High Priest, in accordance with the opinion of Rabbi Simai, as it is taught in a baraita that Rabbi Simai says: Rabbi Akiva deems children from all illicit relations mamzerim, except for a child born from a widow to a High Priest, as the Torah said: “A widow and a divorcée he shall not take…and he shall not profane [yeḥallel] his seed among his people” (Leviticus 21:14–15), from which it is derived: If he has a child with a widow he creates ḥillulin, i.e., the male offspring of those relations is a ḥalal, disqualified from the priesthood, and the female offspring is a ḥalala, unfit to marry a priest, but he does not create mamzerim. Apparently, in that case, the betrothal does take effect.
The Gemara asks: And according to Rabbi Yeshevav, who said: Come, let us scream at Akiva ben Yosef, who is proliferating mamzerim, as he would say: With regard to anyone who does not have the possibility of permitted relations in the Jewish people, including a widow with a High Priest, the offspring is a mamzer, what is the difference between their opinions, between the one who said that a fine is paid to women with whom the betrothal takes effect and the one who said that a fine is paid to women suitable for one to sustain? Rabbi Yeshevav maintains that betrothal does not take effect even in the case of a widow to a High Priest. The Gemara answers: There is a difference between them with regard to
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli