Ketubot 63a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 63a

Ketubot 63a - Guemara
קא מדברת אלמנות חיים אמרה ליה אי לדידי ציית יתיב תרי סרי שני אחריני אמר ברשות קא עבידנא הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב כי אתא אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי שמעה דביתהו הות קא נפקא לאפיה אמרו לה שיבבתא שאילי מאני לבוש ואיכסאי אמרה להו (משלי יב, י) יודע צדיק נפש בהמתו כי מטיא לגביה נפלה על אפה קא מנשקא ליה לכרעיה הוו קא מדחפי לה שמעיה אמר להו שבקוה שלי ושלכם שלה הוא שמע אבוה דאתא גברא רבה למתא אמר איזיל לגביה אפשר דמפר נדראי אתא לגביה א"ל אדעתא דגברא רבה מי נדרת א"ל אפילו פרק אחד ואפי' הלכה אחת אמר ליה אנא הוא נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה ויהיב ליה פלגא ממוניה ברתיה דר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי והיינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא רב יוסף בריה דרבא שדריה אבוהי לבי רב לקמיה דרב יוסף פסקו ליה שית שני כי הוה תלת שני מטא מעלי יומא דכפורי אמר איזיל ואיחזינהו לאינשי ביתי שמע אבוהי שקל מנא ונפק לאפיה אמר ליה זונתך נזכרת איכא דאמרי אמר ליה יונתך נזכרת איטרוד לא מר איפסיק ולא מר איפסיק:
מתני׳ המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת ר' יהודה אומר שבעה טרפעיקין עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה ר' יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה וכן המורד על אשתו מוסיפין על כתובתה שלשה דינרין בשבת ר' יהודה אומר שלשה טרפעיקין:
גמ׳ מורדת ממאי רב הונא אמר מתשמיש המטה ר' יוסי ברבי חנינא אמר ממלאכה תנן וכן המורד על אשתו בשלמא למ"ד מתשמיש לחיי אלא למאן דאמר ממלאכה מי משועבד לה אין באומר איני זן ואיני מפרנס והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ולאו לאמלוכי ביה בעי:
מיתבי אחת לי ארוסה ונשואה ואפי' נדה ואפילו חולה ואפי' שומרת יבם (בשלמא למאן דאמר ממלאכה שפיר אלא למאן דאמר מתשמיש נדה בת תשמיש היא אמר לך אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו איכא דאמרי) בשלמא למאן דאמר מתשמיש היינו דקתני חולה
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 63a
קא מדברת . את מתנהגת: שיבבתא . השכינות: שלי ושלכם שלה הוא . תורה שלמדתי אני ושלמדתם אתם על ידה הוא: שקל מנא . כלי זיין כאילו בא להלחם: איטרוד . באותה מריבה: לא מר איפסיק ולא מר איפסיק . לא אכלו סעודת יום הכפורים שמפסיקין בה אכילה להתענות סעודה אחרונה של ערב ט' באב ויוה"כ קרי סעודה המפסקת שמפסיקים בה במס' תענית (דף ל.): מתני' המורדת על בעלה . בגמ' מפרש ממאי: טרפעיקין . בגמרא מפרש: עד כדי כתובתה . ואחר כך נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה אבל אינו משהה לפסוק על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה ממנה: שלשה דינרים . בגמרא מפרש מאי שנא הוא מינה דידה: גמ' באומר איני זן . דהיינו תחת מלאכה: והאמר רב יוציא . ומתניתין מוסיפין תנן ואינו מוציא לאלתר: ולאו אימלוכי ביה בעי . שמא יחזור בו ובתוך זמן שאנו נמלכין בו ומחזירין עליו שיחזור בו מוסיפין על כתובתה: אחת לי . כולן שוות בתורת מרד ואפילו שהיא נדה או חולה והיא מורדת: ארוסה . שאמרה לא אנשא: ה"ג בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר אלא למ"ד משום מלאכה חולה בת מלאכה היא. בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר ואי משום נדה דלאו בת תשמיש היא אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' כדלקמן אלא למאן דאמר כו': ה"ג בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר אלא למ"ד משום מלאכה חולה בת מלאכה היא . בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר ואי משום נדה דלאו בת תשמיש היא אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' כדלקמן אלא למאן דאמר כו':
Comments from Tosafot - Ketubot 63a
אדעתא דגברא רבה מי נדרת . וא"ת והלא אסור לפתוח בנולד דאמרינן בנדרים בפ' ר' אליעזר (דף סד.) כיצד אמר קונם שאיני נהנה לפלוני ונעשה סופר כו' וי"ל דהכא לא חשיב נולד כיון שהלך לבי רב דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול אי נמי כגון דתלה נדרו בדבר שפירש בשעה שנדר על דעת אם לא יעשה סופר דבענין זה לא הוה נולד כדתנן בפרק רבי אליעזר (שם דף סה.) קונם שאיני נושא את פלונית שאביה רע אמרו לו מת או עשה תשובה כו' ופריך בגמ' מת נולד הוא וה"ה עשה תשובה ומשני אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר ורבי יוחנן דמשני התם בענין אחר לאו משום דפליג אתולה נדרו בדבר אלא דלא חשיב ליה כתולה נדרו בדבר: ברתיה דר' עקיבא עבדא ליה לבן עזאי הכי . וא"ת והא בפ' קמא דסוטה (דף ד:) פריך והא איכא בן עזאי דלא נסיב ולההוא לישנא דמשני נסיב ופירש אתי שפיר ויש לומר דאע"ג דקאמר הכא דעבדא הכי לבן עזאי מ"מ לא נשאה אלא באירוסין: פוחתין לה ז' דינרין . בירושלמי מפרש כנגד שבע מלאכות שהאשה עושה לבעלה וגבי המורד דמוסיפין שלשה דינרין מפרש כנגד שארה כסותה ועונתה והש"ס שלנו אין סובר כן דהא בעי בגמרא מה בין מורד למורדת ומפרש טעמא אחרינא: רב הונא אמר מתשמיש . אבל ממלאכה לא הוה מורדת דרב הונא לטעמיה דאמר לעיל (כתובות דף נח:) יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה ור' יוסי בר חנינא סבר כר"ל וליכא למימר דקסבר כרב הונא דאמר שיכולה אשה שתאמר לבעלה כו' ומורדת ממלאכה היינו מזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו דמסתברא דחייבת אפילו אמרה איני ניזונית ואיני עושה מידי דהוה איושבת בקתדרא דחייבת בהן דאין נראה שתהא מורדת אלא מהמלאכות המפורשות במתני' ועוד מדקאמר בסמוך חולה בת מלאכה היא ואותן מלאכות אפילו חולה יכולה לעשות דאינה חולה כל כך כיון שיכולה לסבול תשמיש ואי הוה אמרינן דכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה לא מפקעת עצמה אלא מעשיית צמר שהוא עיקר מעשה ידיה אבל שאר מלאכות כגון טוחנת ואופה כו' עבדא הו"מ שפיר סבר כרב הונא וכן משמע קצת דקרי לעיל (כתובות דף נט.) מעשה ידיה מידי דקייץ ובשאר מלאכות כגון טוחנת ואופה לא שייך קיצותא אבל אין נראה אלא כי אמרה איני ניזונת ואיני עושה פטורה מכל ז' מלאכות וכי עבדא שאר מלאכות פוחתין לה מעשיית בצמר כדתנן במתניתין (לקמן כתובות סד:) ואם היתה מינקת פוחתין לה ממעשה ידיה ונראה דהוא הדין טוחנת ואופה והא דנקט מינקת משום דאיירי במשרה אותה על ידי שליש דאינה יכולה לעשות לו מלאכה אחרת כיון דאינה עמו בבית ומיהו יש לדחות דאיכא למימר דדווקא נקט מניקה ומשום דטורח ממעט חלב פוחתין לה ממעשה ידיה אבל מכל מקום נראה דכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה דפטורה מכל המלאכות שאם תעשה לו מלאכות אחרות אם כן לעולם לא תעשה לעצמה ובמאי תהא ניזונת ואם תאמר מורדת ממלאכה אמאי פוחתין לה מכתובתה לינקוט פיזרא וליתיב דהא יכול לכופה למעשה ידיה לריש לקיש וי"ל כיון דאינה רוצה לעשות אלא ע"י כפייה חשיבא מורדת ופוחתין דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת: באומר איני זן ואיני מפרנס . מכאן מוכיח רבינו אליהו שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו דאם לא כן מה ענין זה אצל מורד ממלאכה ומיהו בקונטרס פירש משום דזן ומפרנס הוא כנגד מלאכה של אשה ועוד הביא ראיה מדכתבינן בכתובה ואנא אפלח כו' ומיהו גם זה יש לדחות כמו שמפרש ר"ת דאפלח היינו עבודת הקרקע פירוש אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל להשכיר עצמו אינו חייב: והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה . משמואל דפליג עליה דרב בסוף המדיר (לקמן כתובות דף עז.) דקאמר עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון לא מצי למפרך דלדידיה אתי שפיר דאע"פ שכופין אותו על כרחו לזונה מכל מקום מוסיפין כיון דאינו רוצה לזונה אלא על ידי כפיה דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת אבל לרב שכופין אותו לגרשה מיד מה שייך תוספת ואם תאמר למאן דאמר מתשמיש נמי תקשי דעל כרחך מורד מתשמיש נמי כופין להוציא דאטו לעולם יוסיפו על כתובתה ותתעגן כל ימיה ויש לומר דהוה מצי למימר ולטעמיך:
Ketubot 63a - Mishnah translated into english
will you lead the life of a widow of a living man, living alone while your husband is in another place? She said to him: If he would listen to me, he would sit and study for another twelve years. When Rabbi Akiva heard this he said: I have permission to do this. He went back and sat for another twelve years in the study hall. When he came back he brought twenty-four thousand students with him. His wife heard and went out toward him to greet him. Her neighbors said: Borrow some clothes and wear them, as your current apparel is not appropriate to meet an important person. She said to them: “A righteous man understands the life of his beast” (Proverbs 12:10). When she came to him she fell on her face and kissed his feet. His attendants pushed her away as they did not know who she was, and he said to them: Leave her alone, as my Torah knowledge and yours is actually hers.
In the meantime her father heard that a great man came to the town. He said: I will go to him. Maybe he will nullify my vow and I will be able to support my daughter. He came to him to ask about nullifying his vow, and Rabbi Akiva said to him: Did you vow thinking that this Akiva would become a great man? He said to him: If I had believed he would know even one chapter or even one halakha I would not have been so harsh. He said to him: I am he. Ben Kalba Savua fell on his face and kissed his feet and gave him half of his money. The Gemara relates: Rabbi Akiva’s daughter did the same thing for ben Azzai, who was also a simple person, and she caused him to learn Torah in a similar way, by betrothing herself to him and sending him off to study. This explains the folk saying that people say: The ewe follows the ewe; the daughter’s actions are the same as her mother’s.
On the same subject it is related: Rav Yosef, son of Rava, was sent by his father to the study hall to learn before the great Sage Rav Yosef. They agreed that he should sit for six years in the study hall. When three years had passed, the eve of Yom Kippur arrived and he said: I will go and see the members of my household, meaning his wife. His father heard and took a weapon, as if he were going to war, and went to meet him. According to one version he said to him: Did you remember your mistress, as you are abandoning your studies to see a woman? There are those who say that he said to him: Did you remember your dove? Since both father and son were involved in an argument, they were preoccupied and this Master did not eat the cessation meal before Yom Kippur and that Master also did not eat the cessation meal that day.
MISHNA: A woman who rebels against her husband is fined; her marriage contract is reduced by seven dinars each week. Rabbi Yehuda says: Seven half-dinars [terapa’ikin] each week. Until when does he reduce her marriage contract? Until the reductions are equivalent to her marriage contract, i.e., until he no longer owes her any money, at which point he divorces her without any payment. Rabbi Yosei says: He can always continue to deduct from the sum, even beyond that which is owed to her due to her marriage contract, so that if she will receive an inheritance from another source, he can collect the extra amount from her. And similarly, if a man rebels against his wife, he is fined and an extra three dinars a week are added to her marriage contract. Rabbi Yehuda says: Three terapa’ikin.
GEMARA: The Gemara asks: Against what does she rebel; what is the nature of the rebellion discussed in the mishna? Rav Huna said: Against engaging in marital relations. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Against the tasks she is obligated to perform for her husband. The Gemara clarifies this dispute. The mishna states: Similarly, if a man rebels against his wife. Granted, according to the one who says that the rebellion is against marital relations, it is well, as this type of rebellion can apply equally to a husband. However, according to the one who says that she rebels against performing tasks, is he subjugated to her to perform tasks? The Gemara answers: Yes, he is, as the mishna is discussing someone who says: I will not sustain and I will not support my wife.
The Gemara asks: But didn’t Rav say: One who says: I will not sustain and I will not support my wife must immediately divorce her and give her the payment for her marriage contract? What relevance is there to a discussion of a weekly fine? The Gemara answers: Shouldn’t he be consulted to investigate whether he will retract his decision? In the interim, while the court discusses the issue with him and explains that he must divorce his wife if he does not retract his decision, he is fined by the addition of three dinars per week to her marriage contract.
The Gemara raises an objection from a baraita with regard to a rebellious woman: It is the same to me, i.e., the same halakha applies, if the woman who rebelled is a betrothed woman, or a married woman, or even a menstruating woman, or even if she is ill, or even if she is a widow waiting for her yavam to perform levirate marriage.
The Gemara discusses the baraita. Granted, according to the one who says that her rebelliousness is referring to performing tasks, it is well. However, according to the one who says that she rebels against engaging in marital relations, is a menstruating woman fit to engage in marital relations? She is not, and therefore there would be no significance to her refusal. The Gemara answers: The one who advocates that opinion could have said to you: One who has bread in his basket, i.e., one who has engaged in marital relations with his wife in the past, is not comparable to one who does not have bread in his basket. Since she declares her refusal to engage in marital relations, he suffers from this refusal even when she is menstruating or ill.
There are those who say that the objection was phrased differently. Granted, according to the one who says that the rebellion discussed in the mishna is referring to engaging in marital relations, this explanation is consistent with that which is taught with regard to an ill woman, that she be fined as a rebellious woman, as even if she is not capable of working, she can still be rebellious with regard to marital relations.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli