Talmud BavliKetubot 78a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 78a
Ketubot 78a - Guemara
מתני׳ האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אמר רבי יהודה אמרו חכמים לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים א"ר חנינא בן עקביא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים ר"ש חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי אמרי דבי רבי ינאי רישא בזכותה נפלו סיפא בזכותו נפלו אם בזכותו נפלו כי מכרה ונתנה אמאי קיים אלא רישא ודאי בזכותה נפלו סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו לכתחלה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג:
איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 78a
מתני' האשה עד שלא תתארס . ונתארסה: ב"ש אומרים תמכור . בעודה ארוסה אבל משתנשא לא כדתני לקמן עד שלא ניסת וניסת וכו': הואיל וזכה באשה . שהיא ארוסתו: לא יזכה בנכסים . בגמרא מפרש אהי מינייהו קיימי אלכתחלה דב"ש או אדיעבד דב"ה: על החדשים . שנפלו לה משנשאת: אנו בושים . מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדתנן לקמן במתני': עד שלא נשאת . כגון משנתארסה או קודם לכך ואחר כך נשאת: ה"ג ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים: הואיל וזכה באשה . שנשאה: על החדשים . שנפלו לה משנשאת: הידועים לבעל . בגמרא מפרש: גמ' מאי שנא רישא דלא פליגי . הרי נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כוחו: בזכותה נפלו . עדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה: בזכותו . כבר זכה בה ובנכסיה: אימר בזכותו כו' . דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא: איבעיא להו . הנך רבנן דאמרו לו: אלכתחלה . פליגי ואמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסיה אבל אדיעבד מודו כב"ה: או דלמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל:
Comments from Tosafot - Ketubot 78a
מתני' האשה שנפלו עד שלא תתארס . פי' בקונטרס ונתארסה אבל נישאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחילה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י דעד שלא נישאת משמע אפי' קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין נפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין משתתארס ונישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ופריך כמאן דלא כר' חנינא בן עקביא ולא כר"י ואמאי והא הוי כר' חנינא בן עקביא דבעי למימר דהבעל מוציא מיד הלקוחת אפי' בנפלו לה עד שלא נתארסה ונישאת דהא אעד שלא נישאת ונישאת קיימי אלא ודאי משמע ליה להש"ס דעד שלא נישאת לא מיירי בנפלו לה קודם אירוסין והיינו טעמא דעד שלא נישאת משמע שנפלו לפני נישואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנישואין ואע"פ דהשתא אין ראיה משם לפירוש הקונטרס מ"מ יכול רש"י לפרש כן בלא ראיה ואין להקשות לפירושו משם לדקדק דוקא עד שלא נישאת דהיינו משנתארסה כדפירש הא נפלו קודם אירוסין וניסת מוכרת לכתחילה דאיכא למימר דה"ה אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור אלא הא דנקט עד שלא ניסת דמשמע משנתארסה לאשמועינן דאפ"ה אם מכרה ונתנה קיים. רשב"א: נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור . במסכת פאה דירושלמי בפרק ב"ש בעי ר' תנחום קמי ר' יוסף אמאי לא תני לה גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל לא תני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין והכא קל לאשה וחומר לבעל והתניא בית שמאי אומרים הפקר לעניים הפקר והרי קל לעניים וחומר לבעל הבית א"ל אינו חומר לבעל הבית שמדעתו הוא מפקיר וקשה לר"י והא קתני התם ב"ש אומרים ב' שבתות דהוי קל לאיש וחומר לאשה שאינה נוטלת כתובתה בהדרת שבת אחת כב"ה וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא שמוזהר לגרשה בהדרת שבת אחת אע"פ שרצונה בכך לאחר מיכן שמא תחזור בה: סיפא אימר בזכותו נפלו כו' . תימה א"כ לב"ה נמי תמכור לכתחילה דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק שלה ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דתנן התם מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים ומפרש בגמרא דנפלו לה כשהיא ארוסה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל והיא מוחזקת הויא איהי ודאי ויבם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וי"ל דהכא בודאי לינשא קיימא דכל המארס דעתו לישא הילכך לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי אבל התם כך עומדת לחליצה כמו לייבום והואיל והיא ודאי אמרו חכמים דתמכור לכתחילה: איבעיא להו ר"י לכתחילה קאמר או דיעבד .בפירוש רש"י מכתיבת ידו כתב שני לשונות בלשון אחד פי' דקאי ארישא דקתני עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים וקא מבעיא ליה השתא הנך אמרו לו אי בעו למימר דלכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מודו דמכרה קיים או דיעבד דאפי' בדיעבד בעו למימר דמכרה בטל ולפ"ז הדין עמו דגריס בההיא ברייתא דמייתי מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים אנו בושים כו' ולא גריס מה שכתוב בסיפא בתר אף זו מכרה בטל אמר להן אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים כו' דודאי לא גרסינן ליה דהיכי קאמר אף זו לא תמכור והא תנן בהדיא דמודים ב"ש וב"ה שמוכרת לכתחילה ובתוספתא נמי לא גרסינן ליה ולשון אחר פירש לכתחילה אב"ש או דיעבד אב"ה ולפ"ז בחנם מחקו רש"י אלא לפי שאינו כתוב בתוספתא ואין נראה לר"ת פירוש זה דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דר"ג שקלו וטרו אליבא דב"ש והא פריך בכולי הש"ס אטו טעמא דב"ש אתא לאשמועינן ונראה לר"ת דהכי פירושו לכתחילה וקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דמוכרת לכתחילה וקאמרי אינהו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה כמו בנפלו לה משתתארס וקא מהדר להו על החדשים אנו בושים כלומר נפלו לה משתתארס שהם חדשים שנפלו לה מיד אנו בושים למה לא תמכור אפי' לכתחילה ואתם מגלגלין עלינו את הישנים שנפלו לה קודם אירוסין שלא תמכור לכתחילה או דלמא דיעבד אסיפא דנפלו לה באירוסין קאי דאמרי ב"ה מכרה קיים וקאמרי אינהו מכרה בטל כמו נפלו לה משניסת והשיב להם על החדשים אנו בושים על אותם שנפלו משנשאת שהם חדשים למה מכרה בטל ואתם מגלגלין את הישנים פי' לא שהן ישנים בשעת מכירה דהא בנפלו לה משנתארסה ומכרה באירוסין איירי דחדשים הם אלא כלומר שהם ישנים כשניסת והא דלא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא אלא לכתחילה או דיעבד אומר ר"ת שכן דרך הש"ס דבעי בלשון שפושט לבסוף דפשיט ש"מ דיעבד ולא הוה שייך למימר ש"מ אסיפא שאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא ת"ש דתניא כו' אמר להם אף זו לא תמכור כלומר בזה אני מודה שהיא כאשתו לענין שלא תמכור לכתחילה והשתא פשיט שפיר דמדקאמר אף זו מכרה בטל ש"מ דאסיפא קאי דארישא לא הוו אמרי מכרה בטל ועוד מדקמהדר להם אף זו לא תמכור לכתחילה ש"מ דאסיפא קאי ועוד יש ליישב אף לפי' הקונטרס קמא גרסי' שפיר אמר להם אף זו לא תמכור כמ"ש בספרים דה"ק הואיל וזו אשתו פירוש נפלו לה משנתארסה ונישאת וזו אשתו נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה מה זו מכרה בטל דמדנקט אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים במכרה באירוסין משמע דמודים שאם מכרה משנשאת דמכרה בטל אע"פ שנפלו לה משנתארסה אף זו מכרה בטל עד שלא תתארס ונתארסה אמר להם אף זו לא תמכור פירוש אף זו שנפלו לה משנתארסה ונשאת דוקא לכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מכרה קיים אבל קשה קצת לרשב"א דה"ל נמי לר"ג להדורי להו אמאי עד שלא תתארס מוכרת לכתחילה:
Ketubot 78a - Mishnah translated into english
MISHNA: With regard to a woman to whom property was bequeathed before she was betrothed, and she was then betrothed, Beit Shammai and Beit Hillel agree that she may sell or give the property as a gift, and the transaction is valid. However, if the property was bequeathed to her after she was betrothed, Beit Shammai say: She may sell it as long as she is betrothed, and Beit Hillel say: She may not sell it. Both these, Beit Shammai, and those, Beit Hillel, agree that if she sold it or gave it away as a gift, the transaction is valid.
Rabbi Yehuda said that the Sages said before Rabban Gamliel: Since he acquired the woman herself through betrothal, will he not acquire the property from the moment of their betrothal? Why, then, is her transaction valid? Rabban Gamliel said to them: With regard to the new property that she inherited after marriage, we are ashamed, because it is unclear why she cannot sell it, as it is hers; and you also seek to impose upon us a prohibition with regard to the old property that she owned beforehand?
If the property was bequeathed to her after she was married, both these, Beit Shammai, and those, Beit Hillel, agree that if she sold the property or gave it away, the husband may repossess it from the purchasers. If she inherited the property before she was married and then was married, Rabban Gamliel says: If she sold or gave the property away, the transaction is valid. Rabbi Ḥanina ben Akavya said that the Sages said before Rabban Gamliel: Since he acquired the woman through marriage, will he not acquire the property? Rabban Gamliel said to them: With regard to the new property we are ashamed, and you also seek to impose upon us a prohibition with regard to the old property?
Rabbi Shimon distinguishes between one type of property and another type of property: Property that is known to the husband she may not sell once she is married, and if she sold it or gave it away, the transaction is void. Property that is unknown to the husband she may not sell, but if she sold it or gave it away, the transaction is valid.
GEMARA: The Gemara asks: What is different in the first clause of the mishna, when she inherited property before she was betrothed, such that Beit Shammai and Beit Hillel do not disagree, and what is different in the latter clause, when she inherited property after betrothal, such that they disagree? If the dispute concerns the right to her property after she is betrothed, what difference does it make whether her ownership began before or after the betrothal?
The Gemara answers that the Sages of the school of Rabbi Yannai say: In the first clause, where she inherited the property before her betrothal, the inheritance was bequeathed to her during a period when she had rights to her property, whereas in the latter clause, the inheritance was bequeathed to her during a period when he had rights to her property.
The Gemara raises a difficulty: If, in the latter clause the property was bequeathed to her when he had rights to it, why is the transaction valid when she sold it or gave it away? Rather, in the first clause, where she inherited the property before her betrothal, it certainly was bequeathed to her when she had rights to it and it therefore fully belongs to her. However, in the latter clause, where she inherited it after her betrothal, one can say that perhaps during this time she has rights to it, or say that perhaps during this time he has rights to it. Since the ownership of the property is a matter of uncertainty, Beit Hillel rule that she may not sell ab initio, but if she sold it or gave it away, the transaction is valid.
§ The mishna states that Rabbi Yehuda said that the Sages said before Rabban Gamliel: Since he acquired the woman herself through betrothal, will he not acquire the property from the moment of their betrothal? A dilemma was raised before the Sages: When Rabbi Yehuda cited this question of the Sages, was he referring to her selling the property ab initio, which is permitted only according to Beit Shammai, or was he referring to the sale after the fact, which is valid even according to Beit Hillel?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.