Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
Ketubot 14a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 14a
Ketubot 14a - Guemara
אין מינאי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מכשר רבן גמליאל והאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה וליטעמיך תקשי לך היא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא מאי אית לך למימר הא לכתחלה הא דיעבד והא נמי כדיעבד דמי רמי ליה אביי לרבא ומי אמר רבי יהושע אינה נאמנת ורמינהו העיד ר' יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה א"ל הכי השתא התם אשה נישאת בודקת ונישאת הכא אשה מזנה בודקת ומזנה אמר רבא דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא והא קתני סיפא אמר להן רבן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב אלא אמר רבא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא התם ברי הכא שמא דר' יהושע אדר' יהושע נמי לא קשיא התם חד ספיקא הכא תרי ספיקי הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר וקיל ליה שמא דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפילו בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו בשמא נמי מכשיר תנו רבנן איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים אמר רבי מאיר
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 14a
אין מינאי . אמת ממני הוא: ובהא כי לא מודי כו' . דקא אמרת ועוד: ובהא כי לא מודי כו' . דקא אמרת ועוד: ארוסה הכל פסולין אצלה חוץ מן הארוס: ארוסה הכל פסולין אצלה חוץ מן הארוס: הא לכתחלה . אם בא כהן לימלך לבית דין לא שרינן ליה לכונסה אא"כ היו רוב כשרים אצלה: דיעבד . אם נשאה כהן ולא נמלך לא מפקינן לה מיניה: והא נמי כדיעבד דמי . שנתעברה ואתה בא לפסול העובר ולאוסרה על הארוס דאם אין אתה מאמינה הרי אתה מוציאה מבעלה: מי אמר רבי יהושע אינה נאמנת . אלמא לא מוקמינן לה אחזקה: והא נמי כדיעבד דמי . שנתעברה ואתה בא לפסול העובר ולאוסרה על הארוס דאם אין אתה מאמינה הרי אתה מוציאה מבעלה: מי אמר רבי יהושע אינה נאמנת . אלמא לא מוקמינן לה אחזקה: עיסה . לשון ספק: על אלמנת עיסה . שהיא באה מכח ספק חלל כדלקמן שנטמע בה ספק חלל כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה ונשאה כהן והוליד ממנה בן זהו ספק חלל והעיד ר"י על אלמנתו של זה שהיא כשרה אלמא מוקמינן לה אחזקה ואמרינן אל תפסילנה לזו מספק כלומ' שמא בעלה חלל היה: בודקת וניסת . וי"ל שבדקה אחר אותן גירושין והוגד לה שקרוב לו היו ולא נתגרשה כלל ואלמנה היתה וכשרה לכהן: בודקת ומזנה . בתמיה: דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא . בתמיה דלא חיישת לתרוצינהו: הא קתני סיפא . דההיא אמר להן כו': קבלנו עדותכם . נאמנים אתם לנו שכך שמעתם: על כך . להתירה לכהונה דודאי אסורה שהכהנים שומעין לכם. אם תאמרו אסורה: אבל לא לקרב . אם תאמרו מותרת: התם ברי . מתניתין היא אומרת ברי לי שלכשר נבעלתי: הכא . גבי אלמנת עיסה כי היכי דלדידן מספקא לן לדידה נמי מספקא לה וליכא למימר בה ברי ושמא ברי עדיף: חד ספיקא . מתניתין חד ספיקא היא ספק נבעלה לכשר ספק נבעלה לפסול שהרי לא בא זה לפנינו ואילו בא שמא היינו מכירים בו שהוא פסול: תרי ספיקי . אמו של ספק חלל זה בה נולד הספק והיא עצמה לא נאסרה אלא מספק וזו שבאה מחמת בנה קרי לה ספק ספיקא ומדברי רבי יוסף טוב עלם מצאתי [אלמנת עיסה] אשה שהיה בעלה ספק ספיקא כגון שנתגרשה אמו מבעלה הראשון ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת בתוך שלשה חדשים ונשאת לכהן תוך שלשה חדשים וילדה את זה ספק שהוא בן תשעה לראשון וכשר ואפילו היתה מגורשת שהרי קודם לגט נתעברה או אפילו אחר הגט והוא ישראל ולא כהן וספק בן שבעה לאחרון ובנו של כהן הוא והרי הוא ספק חלל הרי ספק ספיקא שמא אינו בנו של כהן ואת"ל בנו הוא שמא לא היתה אמו גרושה אלא אלמנה ולהכי קרי לה עיסה שיש בה עירובי ספיקות הרבה כעיסה זו שהיא בלוסה והא דאמרינן לקמן כל שנטמע בה ספק חלל היינו פירושה כל שנטמעו בה ספק עירובי חלל: נטמע . נתערב: איזוהי אלמנת עיסה . שהעידו עליה שהיא כשרה: כל שאין . בעירובי ספקותיה לא ספק ממזרות ולא ספק נתינות ולא ספק עבדי מלכים אלא ספק חלל לבדו מש"ה נקט עבדי מלכים משום עבדי שלמה שהיו עשירים ובעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל וכגון זרעו של הורדוס שהי' עבד לבית חשמונאי וגברה ידו ומלך:
Comments from Tosafot - Ketubot 14a
חדא דקא מודה . וללישנא קמא דיבמות דלא דיימא מעלמא ולאיכא דאמרי דאפילו דיימא מעלמא כיון דקא מודה בתריה דידיה שדינן ליה: חדא דקא מודה . מצינן לפרש דאיירי לענין לאוסרה על הארוס וה"פ חדא דקא מודה הלכך אינה נאסרת עליו ועוד הא רב יהודה כו' לא קאמר ועוד אפילו לא מודה דאם אינו מודה פשיטא דנאסרת עליו אלא כלומר אפילו כי ליכא טעמא דמודה כגון לאביי דס"פ אלמנה מדאפקרה נפשה לגבי ארוס מפקרה נפשה נמי לגבי עלמא אפ"ה אינה נאסרת עליו משום דנאמנת כר"ג. כן פי' לנו ר"י ואי אפשר להעמידה דלפי דבריו אם כן הא דאמר אביי מדאפקרה נפשה היינו בשלא בדקו את אמו וזה אינו דהא אפלוגתא דרב ושמואל קאי דמוקמי בקדושין מאי שתוקי בדוקי ולמאי דגרסינן בקדושין ארוסה שעיברה לא קשה מידי על כן צריך לפרש דהכא לא איירי לאוסרה עליו אלא לענין להכשיר את הולד והשתא הוי ועוד כפשוטו ועוד דאפילו לא יודה ולאו דקאמר דלאו מיניה דבהא לא מכשיר ר"ג כיון דהוי ברי וברי כדאמר ברפ"ב אלא כגון שמת או דליתיה קמן דלישייליה והא דחשיב ליה בסמוך דיעבד לפי שלא היה יכול הולד להינשא לבת ישראל ואפילו לממזרת אסור דמדאורייתא כשר הוא דהאי הוי כדיעבד הלכה כר"ג]: (מן ד"ה ההוא ארוס ע"כ היה חסר מהתוספות): אלמנת עיסה . פירש בקונטרס שני פירושין ושניהם דחוקים דהא אמרינן לקמן איזו היא אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל ומה טימוע שייך במה שנישאת לספק חלל ועוד דאין לשון עיסה נופל על אדם אחד אלא על משפחה שייך לשון עיסה כדאמרינן (קדושין דף סט:) כל הארצות עיסה לארץ ישראל וא"י עיסה לבבל ובתוספתא תניא מפני מה אמרו עיסה פסולה מפני ספיקי חללין ומה ספיקי חללין שייך לאלו הפירושין ונראה לר"י ולריב"א דעיסה קורא המשפחה שנטמע בהם ספק חלל אחד או הרבה ספיקי חללים ולהכי חשיב ליה לקמן ספק ספיקא דכל אחד מבני המשפחה ספק אם הוא אותו ספק שנתערב בהן אם לאו ולקמן גרסינן איזהו עיסה כל שנטמע בה כו' ולא גרסינן אלמנת והכי איתא בירושלמי ואפילו גרסינן אלמנת כל שנטמע בה קאי אעיסה ואם תאמר דבפרק עשרה יוחסין (שם דף עה.) משמע דאפילו מאן דמכשר אלמנת עיסה מודה בבת דפסולה גבי הא דאמר רב חסדא הכל מודים באלמנת עיסה שפסולה לכהונה כו' ולאפוקי מהני תנאי דתנן העיד רבי יהושע כו' ומה לי אלמנה מה לי בת דבת נמי הוי ספק ספיקא כמו באלמנה וי"ל דבת העיסה אין לה חזקה דכשרות ואע"ג דבעלמא מקילין בספק ספיקא הכא מעלה עשו ביוחסין כי היכי דמצריך לקמן תרי רובי להכשיר אף על גב דבעלמא סגי בחד רובא: דרבי יהושע אדר"י לא קשיא. והשתא לא מצי לשנויי דבודקת ונישאת כדמשני לעיל כיון דהשתא אוקימנא באומרת שמא: דרבי יהושע אדר"י לא קשיא . והשתא לא מצי לשנויי דבודקת ונישאת כדמשני לעיל כיון דהשתא אוקימנא באומרת שמא: תנו רבנן איזו היא אלמנת עיסה . קשה לרבינו תם על גרסת הספרים דגרסי אלמנת עיסה דאם כן אית ליה לרבי יוסי דאלמנת עיסה כשרה דהא מכשר לקמן שתוק ממזר וכל שכן דמכשר באלמנת עיסה כדמוכח הסוגיא ובפרק עשרה יוחסין (ג"ז שם) אמר בהדיא דלרבי יוסי אלמנת עיסה פסולה לכך מוחק רבינו תם אלמנת וגריס איזוהי עיסה ולענין בת קתני וקאי אהאי דתנא בשילהי עדיות העיסה נאמנת לטהר ולטמא לרחק ולקרב לאסור ולהתיר וה"פ נאמנת לטהר עצמה בצויחה או בשתיקה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לטמא ולטהר שייך לענין ממזרות ונתינות כדתנן (קדושין דף עב:) ממזרים ונתינים עתידין ליטהר לרחק ולקרב שייך אחללות כדתנן הכהנים שומעים לכם לרחק ולא לקרב וכן לקמן (כתובות דף כז.) וריחקום בני משפחה ולאסור ולהתיר שייך אעבדים והא דפריך בפ"ב (לקמן כתובות דף כח:) טמאה וטהורה ס"ד התם דכייל כל פסולי בחד לישנא הוה ליה למיתני משפחה זו כשרה וזו פסולה אבל אממזרות ונתינות לחודא שייך שפיר לשון טומאה וטהרה ונאמנת נקט משום לטהר לקרב ולהתיר אף על גב דלטמא ולרחק ולאסור בצויחה או בשתיקה לא שייך נאמנות ועלה קתני בברייתא דהכא איזו היא עיסה שנאמנת בצויחה או בשתיקה לטהר את הבת כל שאין בה כו' והכי משמע בתוספתא דקתני נאמנת עיסה לטהר ולטמא לאסור ולהתיר לרחק ולקרב ובאלמנת עיסה לא נגעו והשתא לא קשה דרבי יוסי אדרבי יוסי דהא דאכשר רבי יוסי בשתוק ממזר אגוף העיסה קאי להכשיר את הבת אבל במקום שמזכיר אלמנת עיסה להכשיר דוקא אלמנה ולא הבת כדמוכח בקדושין (דף עה.) ושם ודאי פוסל רבי יוסי אפילו את האלמנה כדמוכח נמי בקדושין וכדברי ר"ת משמע בירושלמי דקתני איזהו עיסה כל שאין בה לא ממזר ולא נתין ולא עבדי מלכים רבי מאיר אומר כל שאין בה אחד מכל אלו בתה כשרה אלמא דבכשרות דבת מיירי ולא באלמנה ומיהו קשה לרשב"א כיון דהך ברייתא קיימא לפרושי ההיא דסוף עדיות אם כן רבי מאיר דסבר דחלל בין צווח בין שתק כשר א"כ היכי מפרש הא דקתני לרחק ואור"י הא דמכשר ר"מ חלל שותק הני מילי כשאחרי כן שואלין ממנו אם הוא חלל אם לאו וצווח אבל אם לעולם שותק פשיטא דפסול והא דקתני דנאמנת לרחק אם לעולם שותק:
Ketubot 14a - Mishnah translated into english
Yes, she conceived from relations with me. Rav Yosef said: The ruling here is clear, as with regard to what suspicion need we be concerned? First, he concedes that he is the father. And furthermore, didn’t Rav Yehuda say that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, and even if he didn’t admit that the child was his, the woman’s claim is accorded credibility?
Abaye said to him: And in this case, based on the fact that you cited two reasons to deem the child fit, is that to say when he does not admit that he is the father Rabban Gamliel deems the child fit? But didn’t Shmuel say to Rav Yehuda: Big-toothed one, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, i.e., that she is accorded credibility, but you should not perform an action based on this ruling unless the majority of the men in her proximity are honorable and of impeccable lineage, corroborating her claim. And here, since she is betrothed, the majority of the men in her proximity are unfit, as a child fathered by any man other than her betrothed is a mamzer. Shmuel should not have ruled that the halakha was in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.
Rav Yosef said to Abaye: And according to your reasoning, the halakha itself should pose a difficulty for you, as on the one hand Shmuel rules that it is the halakha and on the other hand he adds: But you should not perform an action based on this ruling. Rather, what have you to say to explain this contradiction? This statement that one relies on the woman’s claim only if a majority of men in her proximity are of unflawed lineage is ab initio. That statement that one may rely on the woman’s claim regardless of the status of the men in her proximity is after the fact. And this case of the betrothed woman, too, is like a case after the fact, as failure to rely on her claim will render her child a mamzer. Therefore, in this case, Shmuel would rule that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.
§ Abaye raised a contradiction before Rava from a mishna (Eduyyot 8:3): Did Rabbi Yehoshua say that the woman is not deemed credible and her claim is not accepted? And the Gemara raises a contradiction: Rabbi Yehoshua and Rabbi Yehuda ben Beteira testified concerning the widow whose late husband was a member of a priestly family of questionable lineage [issa], that she is fit to marry into the priesthood. Since the matter is uncertain, the woman retains her presumptive status of fitness and her late husband is presumed to be of unflawed lineage.
Rava said to him: How can these cases be compared? There, in the case of the widow, one could say: A woman who marries investigates the lineage of her prospective husband before the wedding and only then marries. Therefore, one may rely on her presumptive status of fitness and deem her fit to marry a priest. Here, can it be said that a woman who engages in licentious intercourse investigates the lineage of her partner and only then engages in licentious intercourse?
Rava said with regard to the contradiction that was raised: Is the contradiction between one statement of Rabbi Yehoshua and another statement of Rabbi Yehoshua difficult, and the contradiction between one statement of Rabban Gamliel and another statement of Rabban Gamliel not difficult? But isn’t it taught in the latter clause of that mishna with regard to the widow whose late husband was from a priestly family of questionable lineage that Rabban Gamliel said to them: We accept your testimony that this is the halakha, but what can we do, as Rabban Yoḥanan ben Zakkai decreed not to convene a court for this purpose of ruling the woman fit, because the priests obey you when your ruling calls to distance a woman of questionable lineage from marrying them, but not when your ruling calls to bring her near and deem her fit to marry them. Apparently, Rabban Gamliel did not accept the lenient ruling in the case of the widow, contrary to his statement here that she is accorded credibility.
Rather, Rava said: The contradiction between one statement of Rabban Gamliel and another statement of Rabban Gamliel is not difficult. There, in the case of the woman who engaged in intercourse with an unidentified man, her claim that the lineage of the man is unflawed is a certain claim. Here, in the case of the widow, her claim that his lineage is unflawed is an uncertain claim, because there is objective uncertainty with regard to his lineage.
The contradiction between one statement of Rabbi Yehoshua and another statement of Rabbi Yehoshua is similarly not difficult. There, in the case of the woman who engaged in intercourse with an unidentified man, there is only one uncertainty: Is the lineage of the man with whom she engaged in intercourse flawed or unflawed? In the case of one uncertainty, the ruling is stringent. Here, in the case of the widow, there are two uncertainties with regard to the objective situation. It is established that there is uncertainty with regard to one of the members of the family whether or not he is a ḥalal. The first uncertainty is whether her late husband is the member of that family with regard to whom the uncertainty exists. Even if it is established that her late husband is indeed the one with regard to whom the uncertainty exists, there remains an uncertainty whether he is in fact a ḥalal.
Therefore, according to Rabban Gamliel, a certain claim is so powerful for him that even in a case where there is one uncertainty, he also deems her fit to marry a priest. And an uncertain claim is so insignificant for him that even in a case where there is a compound uncertainty, he also deems her unfit to marry a priest. According to Rabbi Yehoshua, a case where there is one uncertainty is so powerful for him that even in a case where she makes a certain claim, he also deems her unfit. And the case of a compound uncertainty is so insignificant for him that even if she makes an uncertain claim, he also deems her fit.
§ Apropos the widow, the Rabbis taught: Who is the widow whose late husband was a member of a priestly family of questionable lineage and is fit to marry a priest? It is one who married into any family that does not have the status of being unfit, neither due to uncertain mamzer status, nor due to uncertain Gibeonite status, nor due to uncertain status as slaves of kings, who would force Jewish women, even daughters of priests, to marry them. Rabbi Meir said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.