Ketubot 2a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Ketubot Page 2a

Ketubot 2a - Guemara
מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:
גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות לכך שנינו בתולה נשאת ליום הרביעי אמר רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא הי תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד ותינשא באחד בשבת שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה ועכשיו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אינו מעלה לה מזונות ואיכא דבעי לה מיבעיא חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאניס והכא נמי הא אניס או דלמא התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן הכא לא ואם תמצי לומר חלה הוא מעלה לה מזונות חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא או דלמא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו ואם תמצי לומר אמרה ליה נסתחפה שדהו פירסה נדה מהו בשעת ווסתה לא תיבעי לך
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 2a
מתני' בתולה נשאת ליום הרביעי . תקנת חכמים היא שתנשא ברביעי בשבת כדמפרש טעמא: שפעמים בשבת . אבתולה קאי: בשני ובחמישי . אחת מעשר תקנות שתקן עזרא בבבא קמא בפרק מרובה (דף פב.) מפרש לכולהו ולכך תקנו שתנשא ברביעי שאם היה לו טענת בתולים ישכים לב"ד בעוד כעסו עליו [ואם יש שהות בינתים יש לחוש] שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה ושמא היא זינתה תחתיו ונאסרה עליו כדילפינן (סוטה דף כח.) מונסתרה והיא נטמאה ומתוך שיבא לבית דין יתברר הדבר כשיצא הקול שמא יבואו עדים ובגמר' פריך ותינשא באחד בשבת: גמ' לפי ששנינו כו' . לקמן מקשי עלה: הגיע זמן ולא נישאו . לקמן בפרק אע"פ תנן נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל והזהיר על הנישואין לפרנס עצמה בתכשיטין. לפרנס קנדיר"ר בלע"ז. ולאלמנה שלשים יום: הגיע זמן . זה ולא נישאו לחופה לקמן מפרש שעכב הבעל: אוכלות משלו . שהבעל חייב במזונות אשתו מתקנת ב"ד כדלקמן בפרק נערה (כתובות דף מו:): ואוכלות בתרומה . אם כהן הוא והיא בת ישראל שהכהן מאכיל את אשתו תרומה כדיליף (לקמן כתובות דף נז:) מוכהן כי יקנה נפש: לכך שנינו בתולה נשאת כו' . להודיע שתקנת חכמים מעכבתו מלכנוס ואין עכבה זו שלו: מריה דאברהם כו' . תמה על דברי רבו ואמר מריה דאברהם מה זה היה לשמואל לומר כן ועוד שחלה רב יוסף ושכח תלמודו ותוהה על דבריו הראשונים: תלי תניא בדלא תניא . תולה טעם משנה שנויה במשנה שאינה שנויה: ומקשינן לרב יוסף הי תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא . זו שנויה וזו שנויה: אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא . משנתינו טעמא מפורש בתוכה כדי שישכים לבית דין והגיע זמן אין שום טעם מפורש בה לומר מפני מה אם הגיע זמן באחד בשבת אינו מעלה לה מזונות: ותינשא באחד בשבת . כולה רב יוסף קאמר לה: ועכשיו ששנינו שקדו . ובשביל תקנה זו הוא מעוכב מלכנוס באחד בשבת מעתה אותה ששנינו כו': לפיכך . רב יוסף מסיים לה משמיה דנפשיה ומסבריה ואמר לפיכך הואיל ולמדנו שהמעוכב מחמת אונס אינו חייב לזונה חלה הוא כו': הא קאימנא . הנני מזומן: נסתחפה שדהו . לשון מטר סוחף (משלי כח ג) נשטפה שדך כלומר מזלך גרם כי מהיום אני מוטלת עליך לזון:
Comments from Tosafot - Ketubot 2a
מתני' בתולה . הא דלא קתני הבתולה כדתני האשה נקנית היבמה ניקנית (קדושין דף ב.) משום דהתם אקרא קאי כי יקח איש אשה (דברים כב) האשה הכתובה וכן היבמה אבל הכא לא קאי אקרא והא דלא תנן בפ"ק דקידושין (דף יד:) העבד עברי אף על פי דכתיב בקרא (שמות כא) כי תקנה עבד עברי משום דא"כ ה"ל למתני העבד העברי שאינו דבוק ואין דרך הש"ס לדבר כן ומיהו גבי איש ואשה רגילים בכל מקום לשנות בה' אע"ג דלא קאי אקרא כמו האשה שהלכה (ביבמות דף קיד:) האשה שנתארמלה (לקמן כתובות דף טו:) האיש מדיר את בנו בנזיר (נזיר ד' כח:): נשאת . הא דלא קתני נושאין את הבתולה כמו האיש מקדש (קדושין דף מא.) לפי שעתה מקצר יותר ועוד דאי תנא הכי ה"א אפי' בעל כרחה כדמשני (שם דף ב:) גבי הא דפריך וליתני האיש קונה ועוד דהתם אקרא קאי כי יקח איש אשה: ליום הרביעי . ולא בליל חמישי כדאמר בפרק בתרא דנדה (דף סה:) דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא כ"ש אם יעשה נשואין בליל ה' דאיכא למיחש שיטרד בנשואין וכתובה ולא יבעול: שאם היה לו טענת וכו' . ואם תאמר הא תינח אשת כהן או פחותה מבת שלש דליכא אלא חד ספיקא כדאמרינן בגמרא (לקמן כתובות ט.) אבל בשאר נשים דאיכא ספק ספיקא אמאי תנשא ליום ד' ואומר ר"ת דלא פלוג רבנן בתקנתא ומשום אשת כהן ופחותה מג' תקנו בכל הנשים שינשאו ביום ד' ובקונטרס פי' שמתוך כך יתברר הדבר ויבואו עדים שזינתה ברצון וקשה לפירושו דאמרינן בגמרא (שם:) אמר אביי אף אנן נמי תנינא דהאומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו בתולה נשאת כו' מאי לאו דקטעין פתח פתוח והשתא היכי מייתי ראיה לפ"ה הא אע"ג דאינו נאמן מכל מקום ישכים לבית דין שמתוך כך יצא הקול ויבואו עדים ויתברר הדבר וי"ל דלא מייתי אביי ראיה לרבי אלעזר אלא שהוא בקי ומכיר אם הוא פתח פתוח דאם אינו בקי לא יצא הקול ולא יבא לידי בירור כי יאמרו שהוא טעה וסבור שמצא פתח פתוח ואינו כן ולא יחושו לדבריו ועי"ל דגם לפ"ה לא היו מתקנים שתהא ניסת ליום ד' משום שמא יתברר על ידי עדים אבל כיון דבאשת כהן ובפחותה מבת שלש דנאמן לאוסרה עליו תקנו שתהא ניסת ברביעי גם בשאר נשים תקנו משום שמתוך כך יצא הקול ויתברר הדבר על ידי עדים והשתא מייתי אביי שפיר ממתניתין דבאשת כהן ובפחותה מבת שלש נאמן לאוסרה עליו. ותימה דהכא משמע דמשום חששא דזנות תקנו שתהא ניסת ברביעי ובפ"ב דגטין (דף יז. ושם) איכא מ"ד דתקנו זמן בגטין משום פירי אבל משום שמא יחפה על בת אחותו לא חיישינן משום דזנות לא שכיח וי"ל דהתם קאמר זנות דאתי לידי מיתה דהיינו בהתראה ובעדים לא שכיח אי נמי הכא שלא תשב עמו באיסור כל ימיו חשו אפילו לזנות אע"ג דלא שכיח: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו כו' . אין שואל הטעם למה נשאת ברביעי דאם כן לא הוה משני מידי אלא הכי פירושו מפני מה אמרו כלומר מאי נפקא מינה שתיקנו שנשאת ברביעי ומשני נפקא מינה לענין מזונות ותרומה ורב יוסף קא מתמה מריה דאברהם דהא נפקותא מפרשה בהדיא שאם היה לו טענת בתולים והוא מניח נפקותא זו המפורשת ותופס נפקותא אחרינא: אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יהודה אמר שמואל. ולא גרסינן רב יוסף דהא רב יוסף גופיה קאמר אלא אי איתמר: אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יהודה אמר שמואל . ולא גרסינן רב יוסף דהא רב יוסף גופיה קאמר אלא אי איתמר: מפני מה אמרו כו' . בניחותא גרסינן לה ולא בא להקשות אלא ותנשא באחד בשבת: ותנשא באחד בשבת . לא בעי לשנויי דנשאת ברביעי כדי שתבעל בחמישי משום ברכה שנאמרה בו לדגים כדאמרינן לקמן (כתובות דף ה.) ועוד למה לי טעם דשקדו תיפוק ליה משום ברכה ואומר ר"י דטעם דברכה אינה אלא עצה טובה ולא מקרי עבריינא אבל משום שקדו מקרי עבריינא וכן משמע לקמן דאמר טעמא משום ברכה אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן ומאי נפקא מינה אלא ודאי דמשום ברכה לא מקרי עבריינא:
Ketubot 2a - Mishnah translated into english
MISHNA: A virgin is married on Wednesday and a widow on Thursday. The reason for the former is that twice a week courts convene in the towns, on Monday and Thursday, so that if the husband had a claim concerning the bride’s virginity when consummating the marriage on Wednesday night, he would go early the next day to court and make his claim.
GEMARA: Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: Due to what reason did they say that a virgin is married on Wednesday? It is because we learned in a mishna elsewhere (57a): If the time that the groom designated for the wedding arrived, and the wedding was postponed, and they were not married, the brides are entitled to eat from his food and, if he is a priest, eat teruma.
One might think that if the designated time arrived on Sunday, and the wedding was postponed, he would provide her sustenance beginning on Sunday. Therefore, we learned: A virgin is married on Wednesday. Until Wednesday, the designated time is not considered to have arrived, even if the original date was earlier in the week.
After citing the statements above, Rav Yosef said in astonishment: Lord of Abraham, Shmuel makes that which is taught dependent on that which is not taught, using the latter to explain the former. The Gemara asks: Which is taught and which is not taught? Both this mishna is taught and that mishna is taught. The Gemara answers: Rather, Shmuel makes the halakha that is taught in the mishna here, whose reason is explicit, dependent on a halakha that is taught in the later mishna, whose reason is not explicit. Citation of the later mishna contributed nothing to the understanding of the mishna here.
Rather, if it was stated, this is how it was stated: Rav Yehuda said that Shmuel said: Due to what reason did the Sages in the mishna say that a virgin is married on Wednesday? It is so that if the husband had a claim concerning the bride’s virginity, he would go early the next day to court and make his claim. The Gemara asks: But if that is the reason, let her marry on Sunday, as then too, if the husband had a claim concerning the bride’s virginity, he would go early the next day to court and make his claim. The Gemara answers: The Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women and instituted that the wedding take place on Wednesday, so that the groom would exert himself in arranging the wedding feast for three days: Sunday, Monday, and Tuesday, and on Wednesday, he marries her.
The Gemara continues: And now that we learned that the reason for the ruling in the mishna that a woman is married on Wednesday is that the Sages were assiduous in this matter, then with regard to that halakha, which we learned in the later mishna: If the time arrived and they were not married, the brides are entitled to eat from his food and eat teruma, one may conclude: If the time arrived on Sunday, since he is unable to marry her because he is busy preparing the wedding feast, he is not obligated to provide her sustenance until Wednesday.
Therefore, according to the same line of reasoning, if the husband fell ill, or if the bride fell ill, or in a case where she began to menstruate [peirsa nidda] and the wedding had to be postponed, he similarly need not provide her sustenance from the designated time, as he did not initiate the delay.
And there are those who raised it as a dilemma: If the groom fell ill, what is the ruling with regard to his obligation to provide her sustenance? There, in the case where the designated time arrived on Sunday, what is the reason that he is exempt? It is due to the fact that he was forced to postpone the wedding by circumstances beyond his control. And here too, isn’t he forced by circumstances beyond his control, and he should therefore be exempt? Or, perhaps there is a distinction between the cases. There, he was forced by an ordinance that was instituted by the Sages that a virgin marries on Wednesday, and they exempted him from providing for her until then. However, here, that is not the case. Therefore, despite the existence of circumstances beyond his control, he is not exempt from providing her sustenance due to his illness.
And if you say that if he fell ill, he provides her sustenance at the time designated for the wedding, then if she fell ill, what is the ruling? Can he say to her: I am standing here prepared to wed you, and if you are not prepared, it is not my fault? Or perhaps she can say to him that his field was inundated, i.e., her illness is tantamount to a natural disaster that befell him, and he must nevertheless provide for her.
And if you say that if she fell ill she can say to him that his field was inundated, if she became a menstruating woman and the wedding was postponed, what is the ruling? Is this too considered an unavoidable circumstance, like illness, and he must provide for her, or was this predictable?
If she began menstruating at the time of her set period [vista], do not raise the dilemma,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli