Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : For the success of Elyahou ben H'anna & family
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Avraham Ben Simha
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Rav Chlomo Ben Jamilla
Ketubot 24a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 24a
Ketubot 24a - Guemara
אימא לא ואי אשמעינן הני תרתי משום דממונא אבל אשת איש דאיסורא אימא לא נשביתי וטהורה אני למה לי משום דקא בעי למיתני ואם משנשאת באו עדים הרי זו לא תצא הניחא למאן דמתני לה אסיפא אלא למאן דמתני לה ארישא מאי איכא למימר משום דקא בעי למיתני שתי נשים שנשבו ושתי נשים שנשבו למה לי מהו דתימא ניחוש לגומלין קמשמע לן וכן שני אנשים למה לי משום דקא בעי למיתני פלוגתא דרבי יהודה ורבנן ת"ר אני כהן וחברי כהן נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה עד שיהו ג' שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה רבי יהודה אומר אף אינו נאמן להאכילו בתרומה עד שיהו שלשה שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה למימרא דרבי יהודה חייש לגומלין ורבנן לא חיישי לגומלין והא איפכא שמעינן להו דתנן החמרין שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינו נאמן רבי יהודה אומר נאמן אמר רב אדא בר אהבה אמר רב מוחלפת השיטה אביי אמר לעולם לא תיפוך בדמאי הקילו רוב עמי הארץ מעשרין הן אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא אלא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא כדאמר רבי חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 24a
משום דבעי למיתני שתי נשים שנשבו . לאשמועינן דבזמן שמעידות זו את זו נאמנות: נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה . מיוחסת מעלה היא ביוחסין: למימרא כו' . קא ס"ד דטעמא דרבי יהודה משום גומלין: החמרים . סוחרי תבואה ומוליכין ממקום הזול לכרכין: שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן . משבח את של חבירו ומזלזל את שלו שלי אינו מעושר של חבירי מעושר שלי חדש ואינו יבש עדיין כל צורכו [ושל חבירי ישן ויבש כל צורכו] דסתם ישן טוב מן החדש בעת הגורן כדאמרי' באיזהו נשך (ב"מ עב:) היו חדשות מארבע וישנות משלש: אינו נאמן . הואיל ועם הארץ הוא ואינו נאמן על המעשר אע"פ שמעיד על שלו שאינו מתוקן ועוד שמוסיף עם זו דברים אחרים לשבח את של חבירו אינו נאמן להחזיק את של חבירו בחזקת מתוקן שאינן אלא מערימין אמור אתה כאן ואני במקום אחר:
Comments from Tosafot - Ketubot 24a
הא ר"מ הא רבי יהודה דתניא כו' . והא דקתני דלא אמרינן נחת רוח עשיתי לבעלי ר"מ היא ופי' לנו רבי דצריכינן למימר דהשתא הא דנקט בברייתא כתבה לראשון ולא חתמה לו רבותא נקט דאע"ג דאיכא למימר הך אתתא כי חתמה נמי לשני לאו שהודית באותו מכר אלא לנחת רוח מכוונת דהא כבר ראינוה שלא חתמה לראשון אפ"ה אמרי' איבדה כתובתה וכ"ש סתמא וקשיא לי א"כ לבסוף דמסיק רב אשי כולה ר"מ היא ועד כאן לא קאמר ר"מ אלא בשני לקוחות כו' אמאי הדר ביה מאותה סברא ראשונה דס"ד דיותר יש לנו לומר אבדה כתובתה בחד לוקח מבשני לקוחות הל"ל כולה ר' יהודה היא ובשני לקוחות דוקא א"ר יהודה יכולה שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אבל בחד לוקח לא על כן נ"ל לס"ד השתא נמי שייך יותר נחת רוח בלוקח אחד מבשני לקוחות אבל לא משמע ליה שיחלוק ר"מ ונקט שני לקוחות משום רבותא דר' יהודה: נשביתי וטהורה אני למה לי . וקשה לרשב"א אמאי לא משני משום דבעי למיתני סיפא אם יש עדים שנשבית ואמרה טהורה אני אינה נאמנת וי"ל דמשום הא לא אצטריך דמסיפא דמתני' שמעינן לה דקתני סיפא עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות ואינה נאמנת לומר טהורה אני: שתי נשים שנשבו למה לי . דאי לאשמעינן דאחת נאמנת על חברתה הא בהדיא תנן (לקמן כתובות כז.) דאפי' עבד ושפחה נאמנים: וכן שני אנשים למה לי משום דבעי למיתני פלוגתא דרבי יהודה ורבנן . אבל בשתי נשים משמע דלא פליג רבי יהודה משום דבשבויה הקילו וקשה דלקמן (כתובות דף כו.) אשכחן איפכא דמסיח לפי תומו נאמן בתרומה אפי' על פי עצמו כדאמר גבי יוחנן אוכל חלות דהעלהו רבי לכהונה על פיו וגבי שבויה תני לקמן (כתובות דף כז:) הכל נאמנים להעידה חוץ מבעלה ומוקי לה במסיח לפי תומו ומיהו למאי דמוקמינן פלוגתייהו במעלין מתרומה ליוחסין ניחא דטעמא דמחמיר רבי יהודה טפי בתרומה מבשבויה משום דמעלין מתרומה ליוחסין אבל רבי דמיקל טפי בתרומה במסיח לפי תומו היינו משום דקסבר דאין מעלין מתרומה ליוחסין כדאמר לקמן אבל למאי דמוקי פלוגתייהו משום גומלים קשה וי"ל דבתרומה דרבנן דוקא הוא דמתכשר במסיח לפי תומו כדמשמע בהגוזל בתרא (ב"ק קיד:) אבל בתרומה דאורייתא לא: אבל אינו נאמן להשיאו אשה . פי' בקונטרס משום חשש ממזרות ונתינות וקשה דלהכי ליכא למיחש כדאמרינן בהחולץ (יבמות מה. ושם) גבי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל דאמרינן ליה זיל גלי או נסיב בת מינך משמע דאם ילך למקום שאין מכירים אותו ישיאוהו בת ישראל אע"פ שאין מכירים ולא יסתפקו בו בנתין וממזר וכן גבי ההוא דאתא לקמיה דרבי יהודה וא"ל נאמן אתה לפסול עצמך ואי אתה נאמן לפסול בניך משמע שהוא ובניו היו בחזקת כשרים אע"פ שלא היו מכירים בהם ונראה לר"ת דלהשיאו אשה דקאמר היינו להשיאו בדוקה מד' אמהות כדתנן בעשרה יוחסין (קדושין דף עו. ושם) הנושא אשה צריך שיבדוק אחריה ד' אמהות ואין נאמן אם ישא אשה בדוקה להכשיר בתו לכהן בלא בדיקה אלא יצטרך לבדוק אחריו וה"ה דמצי למימר ואינו נאמן להכשירו לעבודה ואותה בדיקה היא משום חללות דאין מכירין ישראל חללים שביניהם ולא משום ספק ממזרות ונתינות דלהא לא חיישינן כדפי' וכן משמע התם דקאמר דהיא אינה בודקת בדידיה דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ואי משום ממזרות ונתינות הא ודאי הוזהרו דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ואם תאמר אי משום חללות בודקין לא יבדקו אלא יחוס אביה לבד דאפילו היתה אמה חללה כשרה היא ע"י אביה דלכ"ע בני ישראל מקוה טהרה לחללות ויש לומר מאחר שהצריכו לבדוק את יחוס האב משום חללות אגב חללות הוצרכו לבדוק כל פסול שבה גם של ממזרות ונתינות וכולה הך שמעתין דמצרכי בדיקה להשיא בתו לכהן אתיא כרבי מאיר דרבנן פליגי עליה התם ולא מצרכי בדיקה ואמרי כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות וא"צ אפילו עד אחד כדי להכשיר בתו לכהונה ומיהו להכשיר בנו או עצמו לעבודה צריך דלאו בחזקת כהונה עומד אי נמי אפילו כרבנן וביצא עליו ערער כדקאמר התם במילתייהו דרבנן בד"א שלא יצא עליו ערער כו': שלי חדש ושל חבירי ישן . בפרק אע"פ פי' בקונטרס די"מ משום עומר ולאו מילתא היא דאם כן מאי מתרץ בדמאי הקילו התינח דמאי חדש ישן מאי איכא למימר ועוד דלא מצינו בשום מקום שנחשדו עמי הארץ על החדש ורשב"א פירש דקאי אשביעית וקאמר שלי חדש וגדל בשביעית ואסור להשהותו אחר הביעור ושל חבירי ישן וגדל בשנה שעברה ואשכחן דקרי לשביעית חדש דתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ז) ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הורד וכי משני בדמאי הקילו בשביעית לא חש לתרץ דפשיטא ליה להש"ס דרבי יהודה מיקל בשביעית משום דבאתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית כדאמר בהניזקין (גיטין נד.) ואין נראה לר"ת דסתם עמי הארץ לא נחשדו אשביעית דתנן בפרק עד כמה (בכורות ל. ושם) החשוד על המעשר אינו חשוד על השביעית החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשר אלמא דסתמא אינן חשודין בשביעית ומעשר דקתני היינו מעשר שני דאמעשר ראשון חשודין הם והא דתנן במסכת דמאי (פ"ג מ"ד) ומייתי לה בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חיטין לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית דמשמע דחשודים על השביעית איכא למימר דמשום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דמייתי בפרק קמא דחולין (דף ו. ושם) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום מעשר ולא משום שביעית ועוד קשה לר"ת דאי באיסור חדש או שביעית מיירי הוה ליה למימר של חברי אינו חדש כדקאמר אינו מתוקן ועוד הקשה ר"ת דלעיל דההיא משנה דחמרין תנן במס' דמאי (פ"ג) הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר ואמר לו אחד אני איני נאמן איש פלוני נאמן הלך ולקח הימנו אמר ליה מי כאן מוכר ישן אמר ליה מי ששלחך אצלי אע"פ שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנים ואי ישן היינו דלית ביה איסור חדש או שביעית היאך קונה ממי ששלחו אצלו והלא הוא בעצמו אומר שאינו נאמן ועוד מדקא שאיל להיאך מי מוכר ישן מכלל שמה שקנה ממנו כבר היה חדש או שביעית והלא לא הלך אצלו אלא לפי שהוא נאמן ופי' הקונטרס נראה לר"ת עיקר דלהשביח קאמר ולרבותא דרבי יהודה נקטיה דאע"פ שמגרע את שלו ומשביח את של חבירו ומיחזי טפי כגומלין אפילו הכי נאמנין ואם תאמר א"כ מאי קשה ליה דרבנן אדרבנן דלמא הכא הוא דחיישינן לגומלין דדומה שהן גומלין כדפי' ויש לומר דאי לאו דחיישינן לגומלים בעלמא משום הכי לא הוו חיישינן טפי: אביי אמר לעולם לא תיפוך בדמאי כו' . והא דאמר אביי בפרק במה מדליקין (שבת דף כג.) ספק דבריהם לא בעי ברכה רבא אמר רוב עמי הארץ מעשרין הן וכן בפרק אע"פ (לקמן כתובות נו:) משני אביי ודאי דבריהם עשו חיזוק ספק דבריהם לא עשו חיזוק רבא אמר בדמאי הקילו לא משום דלית ליה לאביי דרבא דהא הכא אית ליה ועוד דבשילהי המביא (ביצה לה:) דייק ממתני' דרוב עמי הארץ מעשרין הן אלא דאית ליה לאביי דכל ספק דבריהם אע"ג דליכא רוב לא בעי ברכה וגם לא עשו חיזוק ומיהו בפרק קמא דשבת (דף יג. ושם) אההיא דלא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ מפרש אביי שמא יאכילנו דברים שאינם מתוקנים ולא סמיך ארוב עמי הארץ מעשרין כדקאמר רבא התם סבירא ליה דלההיא מלתא מחמירין ולא סמכינן ארובא וכן רבא בסוף הניזקין (גיטין סא. ושם) גבי משאלת אשה נפה כו' ולא בעי למיסמך ארוב עמי הארצות דמעשרין לענין לסייע ידי עוברי עבירה דנראה לו לענין זה להחמיר:
Ketubot 24a - Mishnah translated into english
say no, his claim is not accepted.
And if the tanna taught us these two cases, one might have thought that the claim is deemed credible due to the fact that the cases involve monetary matters; however, in the case of a married woman who claims that she was divorced, which is a ritual matter, say no, she is not deemed credible. Therefore, it was necessary for the tanna to teach us all three cases.
The Gemara asks: With regard to the case where one says: I was taken captive and I am pure, why do I need the tanna to teach that case? There is no novel element in that ruling, as it is merely another application of the same principle. The Gemara answers: The tanna taught that case due to the fact that the tanna sought to teach based on it: And if the witnesses came after she married, this woman need not leave her husband.
The Gemara asks: This works out well according to the one who teaches this halakha in reference to the latter clause of the mishna with regard to a woman taken captive. However, according to the one who taught this halakha in reference to the first clause of the mishna, with regard to a woman who claimed that she was married and divorced, what is there to say? According to that opinion, the ruling with regard to a woman taken captive who claims that she remained pure is superfluous. If a woman is deemed credible in the case where the concern is that she is a married woman, she is all the more so deemed credible when the concern pertains to a less severe prohibition, that of a woman who was violated in captivity marrying a priest. The Gemara answers: The tanna taught the superfluous halakha that a woman claiming that she was taken captive and remained pure is deemed credible as an introduction, due to the fact that he sought to subsequently teach the case of two women who were taken captive.
The Gemara asks: And why do I need the tanna to teach the case of two women who were taken captive? What novel element is introduced in that case that did not exist in the case of one woman? The Gemara answers: Lest you say: Let us be concerned for collusion between the women, that each would testify for the benefit of the other, the tanna therefore teaches us that this is not a concern.
The Gemara asks: And why do I need the tanna to teach the following case: And likewise two men, each testifying that the other is a priest? He already taught that if two women each testify that the other is pure, they are deemed credible. The Gemara answers: The tanna taught the superfluous halakha with regard to two men as an introduction, due to the fact that he sought to subsequently teach the dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis, concerning whether or not the testimony of a single witness is deemed credible to establish another’s presumptive status as a priest.
§ The Gemara elaborates: The Rabbis taught in a baraita: In the case of two men, each of whom says: I am a priest and my counterpart is a priest, each is deemed credible with regard to enabling his counterpart to partake of teruma. But he is not deemed credible with regard to establishing his presumptive status as a priest of unflawed lineage for the purpose of his marrying a woman until there are three people, the two claiming to be priests and an additional witness, so that there are two witnesses testifying with regard to the status of this person and two witnesses testifying with regard to the status of that person. Rabbi Yehuda says: Each is not deemed credible even with regard to enabling his counterpart to partake of teruma until there are three men, so that there are two witnesses testifying with regard to this person and two witnesses testifying with regard to that person.
The Gemara asks: Is that to say that Rabbi Yehuda is concerned for collusion between them, and the Rabbis are not concerned for collusion? But didn’t we learn that they said the opposite? As we learned in a mishna: In a case where there were donkey drivers who entered a city, and one of them said: My produce is new from this year’s crop, and it is not yet completely dry and therefore of lower quality, and the produce of my counterpart is old and dry and therefore more durable; or if he said: My produce is not tithed and the produce of my counterpart is tithed, he is not deemed credible. Presumably, there is collusion between the two merchants. In this city, one denigrates the quality of his own produce, enhancing his credibility, while praising the quality of the produce of his counterpart; and his counterpart says the same in the next city that they enter. And Rabbi Yehuda says: He is deemed credible, as apparently he is not concerned for collusion between the merchants.
Rav Adda bar Ahava said that Rav said: The attribution of the opinions is reversed in one of the mishnayot, so that the opinions of the tanna’im are consistent in both the case of the priests and the case of the donkey drivers. Abaye said: Actually, do not reverse the attribution, and the fact that Rabbi Yehuda accepts the claim of the donkey driver is because with regard to doubtfully tithed produce [demai] the Sages were lenient, because most amei ha’aretz tithe their produce. The ordinance of the Sages classifying produce purchased from an am ha’aretz as doubtfully tithed produce and requiring its tithing is based on a far-fetched concern. Therefore, testimony of any sort is sufficient to permit its consumption. However, as a rule, Rabbi Yehuda is concerned about collusion.
Rava said: Is that to say that the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and another statement of Rabbi Yehuda is difficult, but the contradiction between one statement of the Rabbis and another statement of the Rabbis is not difficult? Clearly, the contradiction between the rulings of the Rabbis in the respective mishnayot is difficult. Rather, the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and another statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as we explained above that Rabbi Yehuda was lenient with regard to doubtfully tithed produce. The contradiction between one statement of the Rabbis and another statement of the Rabbis is also not difficult. Fundamentally, the Rabbis are not concerned for collusion between the two parties. However, in the case of donkey drivers they are concerned, as Rabbi Ḥama bar Ukva said in another context that it is referring to a case where one has the tools of his trade in his hand.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.