Talmud BavliKetubot 40a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 40a
Ketubot 40a - Guemara
להא מילתא נמי ליגמרו מהדדי אמר קרא (שמות כב, טו) מהר ימהרנה לו לאשה לו מדעתו:
כיצד שותה בעציצו כו':
אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ניתי עשה ונדחה ל"ת אמר לי היכא אמרינן ניתי עשה ונידחי ל"ת כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומיה לעשה אבל הכא אי אמרה דלא בעינא מי איתיה לעשה כלל:
מתני׳ יתומה שנתארסה ונתגרשה ר' אלעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור:
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה דאמר יש לה קנס וקנסה לעצמה ממאי מדקתני יתומה ר"א אומר האונס חייב והמפתה פטור יתומה פשיטא אלא הא קמ"ל דנערה שנתארסה ונתגרשה כיתומה מה יתומה לעצמה אף נערה שנתארסה ונתגרשה לעצמה א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה אמר רב הלכה כר' אלעזר קרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי:
מתני׳ איזהו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה היתה יפה וכמה היא יפה קנס שוה בכל אדם וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה בכל אדם:
גמ׳ ואימא חמשים סלעים אמר רחמנא מכל מילי א"ר זירא יאמרו בעל בת מלכים חמשים בעל בת הדיוטות חמשים א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד נוקב מרגליות שלשים עבד עושה
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 40a
להא מילתא . שיהיה מפתה נושא על כרחו: עשה . לו תהיה לאשה: ונדחה את לא תעשה . דאינה ראויה לבא בישראל כגון ממזרת: ונדחה את לא תעשה . דאינה ראויה לבא בישראל כגון ממזרת: מי איתיה לעשה כלל . השתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה: מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור . דכיון דיתומה היא וקנס שלה היא ואחילתיה דמדעתה נתפתתה לו פטור ובגמרא מפרש דנתארסה ונתגרשה מילתא אחריתי היא ולא איתומה קאי: מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור . דכיון דיתומה היא וקנס שלה היא ואחילתיה דמדעתה נתפתתה לו פטור ובגמרא מפרש דנתארסה ונתגרשה מילתא אחריתי היא ולא איתומה קאי: גמ' בשיטת ר"ע רבו אמרה . דאמר במתני' נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה והך נתארסה ונתגרשה דר' אלעזר כשאביה קיים וקרי לה יתומה משום דפקע זכות אב מינה לגבי קנסא: ממאי . דכר"ע סבירא ליה: מדקתני אונס חייב ומפתה פטור . אלמא יש לה קנס ולעצמה הלכך מפתה פטור דמדעתה עבד ואונס חייב ואפילו אביה קיים דאי יתומה כדקתני פשיטא דמפתה פטור אלא הא קמ"ל כו': יתומה פשיטא . מסקנא דמילתא דר' יוחנן היא: טובינא דחכימי . מאושר שבחכמים אשרי מתרגמינן טובאי. ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע ותלמידו של ר"ע היה כדאמרינן ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע: מתני' הכל לפי המבייש . אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב: והמתבייש . לפי חשיבותו בושתו: כאילו היא שפחה . בגמרא מפרש מאי גריעותא מחמת בעילה: גמ' יאמרו כו' . והיכן הוא חילוק שביניהן אצל בושת הלכך יהיב בושת: גבי עבד . שנגחו שור שנתנה תורה קצבה ל' שקלים:
Comments from Tosafot - Ketubot 40a
מהר ימהרנה לו מדעתו . וא"ת ולו תהיה לאשה נידרוש נמי לו מדעתו והא דכתיב לא יוכל לשלחה היינו היכא דכבר נשאה וי"ל דאין סברא שיהיה מדעתו כיון שאם נשאה לא יוכל לשלחה [ועוד ולו תהיה קאי אאשה ולהכי בעינן מדעתה אבל מהר ימהרנה קאי אגברא]: ניתי עשה ונדחה לא תעשה . לאו אנמצא בה דבר ערוה פריך דהא אית בה לאו ועשה כדאמרי' בפ"ק דיבמות (דף יא: ושם) לא יוכל בעלה וגו' לרבות סוטה שנסתרה והיינו לאו ודרשינן (סוטה דף כז:) ונטמאה ונטמאה חד לבעל וחד לבועל אלא אשאינה ראויה לקהל פריך וא"ת ומאי פריך וליתי עשה ולידחי ל"ת הא דריש מקרא בהדיא במשנה דבעינן אשה הראויה לו ולמאי דמשני דלא חשיב עשה קשה דמאי איצטריך קרא למעוטי שאינה ראויה לו וי"ל דלאו מיתורא דקרא מפיק ליה במתניתין אלא דולו תהיה לאשה משמע מדעתה ולהכי ממעט אשה שאינה ראויה לו דהא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתא לעשה כלל הלכך לא חשיב עשה ולא דחי לא תעשה ומ"מ ס"ד דפריך השתא היכא דאמרה בעינא ליה ליתי עשה ולידחי ל"ת ומסיק דאפילו אמרה בעינא ליה לא חשיב עשה דלא דמי למילה בצרעת אי נמי מיתורא דקרא דריש ופריך דליתי עשה וידחה ל"ת ויתורא דקרא נוקי לחייבי כריתות דאי לאו קרא הוה שרינן אפי' חייבי כריתות דהואיל ואיתרבו לקנס לעיל בריש פירקין איתרבו נמי לנישואין דקראי משתמעי שפיר דהיכא דאיכא קנס איכא נמי נישואין אי נמי יש לומר דהכי פריך ניתי עשה ונידחי לא תעשה וכי תימא שאני הכא דגלי קרא א"כ ניגמר מהכא בכל דוכתא דלא דחי ומשני דלא חשיב עשה ומ"מ איצטריך קרא דאי לאו קרא הוה חשבינן ליה דלא אפשר לקיים שניהם וחשיב עשה דעיקר מצוה היא לישא כי היכי דאמרינן בפרק ב' דיבמות (דף כא.) דחליצה במקום יבום לאו כלום הוא: כגון מילה בצרעת . אומר ר"ת דלסימנא בעלמא נקטיה דהא בקוצץ בהרתו איכא עשה ולא תעשה כדאמרינן בפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלב:) ללשון אחד הכתוב בספרים ומהתם לא ילפינן בעלמא דליתי עשה ודחי לא תעשה ועשה דמה למילה שכן נכרתו עליה י"ג בריתות אלא עיקר מילתא מכלאים בציצית וא"ת והא כלאים בציצית אפשר לקיים שניהם שיעשה בטלית צמר חוטין של צמר ואומר ר"י דבטלית של פשתן אי אפשר לקיים שניהם דלא אפשר לקיים מצות תכלת אלא ע"י כלאים דתכלת עמרא הוא וזה אין לנו לומר שיהא אסור ללבוש טלית של פשתן משום דאפשר בשל צמר דאין זה חשוב אפשר והא דאמרי' בפ' התכלת (מנחות דף מ. ושם) כל המטיל תכלת בסדין בירושלים אינו אלא מן המתמיהין ומפרש בגמרא גזירה משום קלא אילן ופריך לא יהיה אלא לבן ומשני אפשר במינו כדריש לקיש דאמר כל מקום שאתה כו' התם ודאי כיון דליכא תכלת אלא הכל לבן מצות לבן אפשר לקיים במינו וא"ת והא אמר התם לעיל חוטי צמר פוטרין בשל פשתן ושל פשתן פוטרין בשל צמר ואמאי פוטרין והא אפשר לקיים שניהם דלבן אפשר במינו ואור"ת דכל ד' חוטין לבן ודאי אסור דאפשר במינו אבל התם קאמר דשני חוטי צמר לבן פוטרים בשל פשתן דמגו דתכלת פטרה שכבר נעשה כלאים ע"י תכלת שבו לבן של צמר נמי פטר ומגו דשני חוטי לבן של צמר פוטרים בשל פשתן שני חוטי לבן של פשתן נמי פוטרין בשל צמר אע"ג דלא נעשה התם כלאים ע"י תכלת שבו וצריך עיון אם שני חוטי לבן של פשתן ושני חוטי לבן של צמר מותר לתת בטלית של צמר או בטלית של פשתן דשמא לא הותרו שני חוטי לבן אלא דווקא במקום תכלת אבל שלא במקום תכלת לא או דלמא לא שנא דהא שני חוטי לבן של פשתן פוטרים בשל צמר אע"ג דהתם תכלת לא מעלה ולא מוריד דע"י אותו תכלת לא נעשה אכתי כלאים ואין להקשות אי שרו שני חוטי לבן בכלאים אפי' אין תכלת עמהן אמאי מטיל תכלת בסדין בירושלים אינו אלא מן המתמיהין יטילו עמו שני חוטי לבן של פשתן דאפילו הוי ההוא תכלת קלא אילן או לבן גמור שרי דאיכא למיגזר שמא יטילו עמו שני חוטי לבן של צמר ויסברו שאותן שני חוטין הצבועין הן תכלת ויהיו כל ד' חוטין לבן של צמר: [אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל . הקשה הר"ר עזרא אמאי איצטריך קרא בפ"ק דיבמות (דף ה:) דאין עשה דכיבוד דוחה שבת הא ליכא עשה דאי אמר לא בעינא לכיבוד מי איתא לעשה כלל וי"ל דהתם מ"מ מיד כשצוה אב הוי עשה לעשות מצותו ול"נ דהכא גבי דידה ליכא עשה דהא אי בעיא אמרה לא בעינא ליה הלכך אין לה לעבור בלאו משום עשה דידיה דהיא מוזהרת כמותו והשוה הכתוב אשה לאיש כדאמרינן ביש מותרות (יבמות דף פד:). ת"י כ"י]: הכי גרסינן ממאי מדקתני האונס חייב והמפתה פטור יתומה פשיטא אלא הא קמ"ל כו' . כלומר מדקתני האונס חייב והמפתה פטור ש"מ דיש לה קנס וקנסה לעצמה דאי משום יתומה נקט מפתה פטור פשיטא דפטור דהא מחלה אלא ע"כ לא נקט מפתה פטור אלא משום נערה שנתארסה ונתגרשה ולא נקט יתומה במתני' אלא ליתן טעם אמאי מפתה פטור והלא קנסה לאביה ואשמעי' דהרי היא כיתומה שקנסה לעצמה וא"ת ומנלן הא אדרבה אימא דנקט יתומה למידק טעמא דהויא נמי יתומה הא אינה יתומה אפילו מפתה חייב דקנסה לאביה וי"ל דלית לן למימר דלדיוקא אתא כל זמן דנוכל לומר דלגופיה אתא:
Ketubot 40a - Mishnah translated into english
for this matter too, marrying the woman against his will, let them be derived from each other. Rav Ashi replied that the verse says with regard to a seducer: “He shall pay a dowry for her to be a wife to him” (Exodus 22:15); “to him” means in accordance with his will.
§ The mishna continues: How does the rapist drink from his vessel? The mishna proceeds to explain that he is obligated to marry her despite the physical flaws she might have. However, if the marriage is prohibited, either due to the fact that she committed adultery or due to her flawed lineage, he is not obligated to marry her, and therefore he may not marry her. Rav Kahana said: I stated this halakha before Rav Zevid of Neharde’a, and I asked him: Let the positive mitzva: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), come and override the prohibition of marriage to a woman who is forbidden to him, according to the principle that positive mitzvot override prohibitions.
He said to me: Where do we say the principle that a positive mitzva comes and overrides a prohibition? It is in a case where one performs circumcision of a foreskin afflicted with leprosy. Although there is a prohibition against removing leprous skin, the positive mitzva of circumcision overrides that prohibition, as it is not possible to fulfill the positive mitzva without violating the prohibition. However, here, in the case of the rapist, if she says: I do not want him as a husband, is there a positive mitzva at all? Since in that case the mitzva need not be performed, as it is negated when the woman refuses to marry him, it does not override the prohibition.
MISHNA: With regard to an orphan who was betrothed and divorced, Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine, as she is a virgin young woman, and one who seduces her is exempt from payment. Because she is an orphan, or because she was betrothed and divorced, she is independent, and by consenting to the seduction she forgoes her right to the fine.
GEMARA: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Elazar stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, as with regard to a young woman who was betrothed and divorced and then raped, Rabbi Akiva said in an earlier mishna: She is entitled to a fine for rape and her fine is paid to her. Rabbi Yosei HaGelili says: She is not entitled to a fine for rape. And from where do we know that Rabbi Elazar’s opinion corresponds to the opinion of his teacher? From the fact that the mishna teaches with regard to an orphan that Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine and one who seduces her is exempt from payment.
The Gemara asks: An orphan? That is obvious, as she has no father and is not subject to the authority of anyone else. Clearly the seducer is exempt from payment because she was complicit. Rather, this is what the mishna is teaching us: That the legal status of a young woman who was betrothed and divorced, even if her father is alive, is like that of an orphan: Just as with regard to an orphan, payment of the fine is to her, so too, with regard to a young woman who was betrothed and divorced, payment of the fine is to her.
Rabbi Zeira said that Rabba bar Sheila said that Rav Hamnuna the Elder said that Rav Adda bar Ahava said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. Rav would exclaim about Rabbi Elazar: He is the happiest of the Sages, as he held that the halakha was ruled in accordance with his opinion in many instances.
MISHNA: What is humiliation? How is the payment for humiliation during rape or seduction assessed? It is all based on the one who humiliated and the one who was humiliated. The price will vary depending on the lineage of the family of the rape victim and the nature of the attacker. How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she was worth beforehand and how much she is currently worth, after the rape or seduction. The sum of the fine is equal for all people, and the principle is: Any payment that has a fixed sum by Torah law is equal for all people, regardless of the lineage and the physical state of the attacker or the victim.
GEMARA: The Gemara asks: And say that the Merciful One said that the payment is fifty sela from all these matters, i.e., the fine, degradation, humiliation, and pain. Rabbi Zeira said: That cannot be, as they will say: If one who engaged in forced intercourse with a daughter of kings pays a sum of fifty sela, does one who engaged in forced intercourse with the daughter of commoners [hedyotot] also pay fifty sela? Abaye said to him: This is not a decisive argument, as if so, with regard to a Canaanite slave killed by an ox, the Torah says that the owner of the ox pays the master of the slave thirty sela. There too, they will say: For a slave who pierces precious pearls [margaliyyot], a valuable skill, the fine is thirty sela, and for a slave who performs
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.