Talmud BavliKetubot 3b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Ketubot Page 3b
Ketubot 3b - Guemara
מאי שקדו דתניא מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד ותנשא באחד בשבת ואם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא אדם טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה מאי סכנה אילימא דאמרי בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג נהגו לגמרי ניעקריה אמר רבה דאמרי בתולה הנשאת ביום הרביעי תיבעל להגמון תחלה האי סכנה אונס הוא משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה ולידרוש להו דאונס שרי איכא פרוצות ואיכא נמי כהנות וליעקריה גזירה עבידא דבטלא ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא עקרינן אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל מספיקא לא עקר נפשיה ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה סכנה והכא קא קרי ליה אונס ותו התם נהגו הכא מותר אמר רבא דאמרי שר צבא בא לעיר ה"ד אי דאתי וחליף ליעכב לא צריכא דאתי וקבע בג' מיהא לכנוס אספרווא דידיה בג' קאתו ואיבעית אימא מאי מחמת האונס כדתני' הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 3b
מאי שקדו . היכן שנינו שקדו דמקשינן לה הכא אי משום דאמר שמואל לעיל לית לן לאותביה מינה לאמוראה אחרינא: ומן הסכנה ואילך . לקמן מפרש לה: ובשני לא יכנוס . בשביל אותה סכנה ואין צריך לעקור בשבילה תקנת חכמים אלא יום אחד ויהיה טורח מיהת שני ימים בצורכי סעודה: ואם מחמת האונס . לקמן מפרש: תחלה . אם ביאה ראשונה היא מפרישין אותה ממנו לילי שבת: נהגו . בתמיה סכנת נפשות היא ואת אמרת נהגו לכנוס ביום שלישי אבל מיעקר רביעי לגמרי לא עקרו: ניעקריה . ויתקנו להם ימים אחרים: ולדרוש להו דאונס שרי . דנבעלת באונס אינה נאסרת על בעלה דילפינן לקמן בפרק ד' (כתובות דף נא:) מוהיא לא נתפשה ולא לימסרו נפשייהו למיתה: איכא פרוצות . דאי מקילינן להו עבדי ברצון ונאסרות על בעליהן: ואיכא נמי כהנות . שנאסרות על בעליהן אף באונס ואינהו מסרן נפשייהו למיתה דאשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה ולקמן בפרק ד' (שם) ילפינן לה: וליעקריה . הואיל וזמנין דאיכא סכנה: בשלישי נמי אתי ובעיל . כיון דידע שהתחילו לנהוג בשלישי: מספיקא לא עקר נפשיה . כיון דלאו קביעות גמור הוא על ידי תקנת ב"ד ספיקא היא לו אם יש נישואין היום בעיר ולא עקר נפשיה לבא בעיר: התם נהגו . משמע רובם נהגו: הכא מותר . לא גרסינן לכתחילה והכי קא מתמה הכא מותר קתני דמשמע אם ימלך איש יחידי בבית דין יתירו לו אבל נהגו לא קתני: שר צבא בא לעיר . ויחטפו צורכי סעודה מאשר ימצאו: וחליף . לאחר רביעי: לעכב . עד יום רביעי של שבת הבא: בשלישי לכנוס . למה נתיר לו לקדום כל כך שלא יטריח בסעודה אלא יום אחד ומיעקרא תקנתא דשקדו: איספרווא דידיה . חיל משרתיו המכינים לו צורכי סעודה בלשון לעז הירניי"ש: כדתניא . חתן שמת אביו בשני ואין יכול להמתין עד למחר שצריך להשהות את המת עד שיכנסו לחופה: ויינו מזוג . במים שיהא ראוי לשתיה ושוב אינו מתקיים: אביו של חתן או אמה של כלה . דוקא נקט אביו של חתן שהוא הטורח בצורכי סעודה ואמה של כלה היא המכינה לה תכשיטין לפיכך אם יעבור המועד שוב אין מכין להם והתירו להם להכניס את המת לחדר שלא יקברוהו דאם כן חלה אבילות על האבל בסתימת הגולל כדלקמן ושוב לא יוכל לכנוס עד שיעבור האבילות:
Comments from Tosafot - Ketubot 3b
ובשני לא יכנוס. פ"ה אפילו בשעת הסכנה דאין לעקור בשבילה תקנת חכמים אלא יום אחד וקשה לר"י דאמר לקמן מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה כו' הוה ליה למיפרך טפי רישא לסיפא דקתני רישא ובשני לא יכנוס אפי' בשעת הסכנה ואומר ריצב"א דמשום הכי לא פריך ליה משום דאיכא לפרושי ואם מחמת האונס פירוש שיש סכנה אף ביום שלישי מותר לכנוס בשני ונראה לר"י דמילתא באנפי נפשה היא ולא איירי בסכנה ובשני לא יכנוס הוא הדין בג' אלא נקט בב' משום דבעי למיתני ואם מחמת האונס מותר: ובשני לא יכנוס . פ"ה אפילו בשעת הסכנה דאין לעקור בשבילה תקנת חכמים אלא יום אחד וקשה לר"י דאמר לקמן מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה כו' הוה ליה למיפרך טפי רישא לסיפא דקתני רישא ובשני לא יכנוס אפי' בשעת הסכנה ואומר ריצב"א דמשום הכי לא פריך ליה משום דאיכא לפרושי ואם מחמת האונס פירוש שיש סכנה אף ביום שלישי מותר לכנוס בשני ונראה לר"י דמילתא באנפי נפשה היא ולא איירי בסכנה ובשני לא יכנוס הוא הדין בג' אלא נקט בב' משום דבעי למיתני ואם מחמת האונס מותר: בתולה הנשאת ברביעי תיבעל . לאו דוקא ברביעי מדפריך לקמן בשלישי נמי אתי ובעיל שאינו מתכוין אלא להנאתו אלא אגב דנקט לעיל שנשאת ברביעי תיהרג דהתם מקפידים על קביעות יום כדי להעבירם על דתם נקט ליה נמי הכא ברביעי: ולדרוש להו דאונס שרי . וא"ת והא אמרינן בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין עד. ושם) על כל עבירות יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וג"ע וש"ד ותירץ ר"ת דאין חייבין מיתה על בעילת מצרי דרחמנא אפקריה לזרעיה דמצרי דכתיב (יחזקאל כג) וזרמת סוסים זרמתם ומייתי ראיה דפריך בפ' בן סורר ומורה (שם:) הא אסתר פרהסיא הואי ולא פריך והא אסתר גילוי עריות הויא משמע דמשום עריות לא הוה מיחייבא ומתוך כך התיר ר"ת לבת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים לקיימה לאותו עובד כוכבים כשנתגייר דלא שייך למימר אחד לבעל ואחד לבועל בביאת מצרי דהויא כביאת בהמה ואין נראה לריב"ם דהא ע"י ביאת עובד כוכבים נאסרה לבעלה כדאמר הכא דאיכא פרוצות ובפ' האשה שנתארמלה (לקמן כתובות כו: ושם) גבי האשה שנחבשה בין העובדי כוכבים אמרי' דברצון אסורה לבעלה ואמר נמי במגילה (דף טו.) כאשר אבדתי אבדתי כאשר אבדתי מבית אבא אבדתי ממך אלמא לגבי בעלה לא חשיבא בעילת מצרי כביאת בהמה והוא הדין לבועל אע"ג דאין זנות לבהמה ואין ביאת בהמה פוסלת ואוסרת כדאמרי' בפ' הבא על יבמתו (יבמות נט:) ביאת מצרי הויא ביאה וכי אפקריה רחמנא לזרעיה הני מילי לענין דאין לו חיים וזרעו חשוב כזרע בהמה ויש לומר דהכי פריך ולדרוש להו דאונס שרי לפי שהאשה היא קרקע עולם ולא עבדה מעשה כדמשני בפרק בן סורר ומורה אסתר קרקע עולם היתה והא דלא פריך התם גילוי עריות הויא דפשיטא ליה דאיכא לשנויי קרקע עולם היא ואין לה למסור עצמה אבל לענין חילול השם לא היה נראה לו שיועיל טעם דקרקע עולם ומשני קרקע עולם היתה ואפילו חילול השם ליכא ובפרק מצות חליצה (שם קג. ושם) דפריך גבי יעל והא קמתהניא מעבירה ומשני טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים שהטיל בה זוהמא ולא משני קרקע עולם היתה משום דהתם לא פריך אמאי לא מסרה עצמה דהא לא היה רוצה להמיתה דאדרבה היה צריך שתשמרהו אלא הכי פירושו והא מתהניא מעבירה למה משבחה הכתוב מנשים באהל תבורך ודרשינן בנזיר (דף כג: ושם) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה ופריך דיעל נמי הוה עבירה שלא לשמה דהא מתהניא מעבירה ומשני דלא מתהניא ועשתה עבירה לשמה כדי להציל את ישראל: ולדרוש להו דאונס שרי . אין לפרש דפריך הכי לדרוש כו' דשוב לא יהא סכנה אלא אונס ואמאי קאמר ומסכנה ואילך הוה ליה למימר ומן האונס ואילך דא"כ מאי משני משום פרוצות דהא אפילו לא דרשינן להו דאונס שרי לא מסרי נפשייהו דדוקא צנועות אמרינן דמסרי נפשייהו ועוד וכי משום פרוצות יניחו להרוג הצנועות אלא הכי פירושו ולדרוש להו דאונס שרי וכיון דליכא סכנה אמאי לא מיחו בידם חכמים ומשני משום פרוצות לא מיחו בידם אי נמי משום כהנות: תקנה דרבנן מקמי גזרה לא עקרינן . כי פריך לעיל ליעקרוה לא משני תקנה דרבנן מקמי גזרה כו' כדמשני הכא משום דלעיל פריך וליעקרוה ויקבעו יום אחר כיון דאינו מתכוין אלא להעבירם על דת כשיקבעו יום אחר לא יחושו ולא מיעקרא תקנתא דרבנן הואיל ויהא יום אחד קבוע אבל הכא פריך וליעקרוה ולא יהא שום יום קבוע שאם יקבעו יום אתי ובעיל באותו יום ולהכי משני מקמי גזרה לא עקרינן תקנה דרבנן שלא יהא שום יום קבוע: אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל . פי' אי אמרת בשלמא כדמעיקרא דאמרי בתולה שנשאת בד' תיהרג ואינן מתכוונין אלא להעבירם לא יחושו אם יעשו ביום ג' אלא אי אמרת משום בעילת ההגמון כיון שמתכוין להנאתו בשלישי נמי אתי ובעיל: ותו התם . בשלישי נהגו ואמרינן בפ' בתרא דתענית (דף כו:) מאן דאמר נהגו אורויי לא מורינן והכא בשני מותר לכתחלה ופי' הקונטרס דפירש נהגו רובא דעלמא והכא מותר יחידי ולא גרסינן לכתחלה אינו מיושב: אי דאתי וחליף ליעכב. פ"ה חליף לאחר ד' וליעכב עד יום ד' של שבת הבא וקשה לר"י דאם כן מאי משני לא צריכא דאתי וקבע אכתי ליעכב חדש או חדשים עד שילך על כן נראה לר"י שאם יתעכב כל יום ד' אין לו לעכב עד יום ד' אחר אלא יכנוס בג' והכי פריך אי אתי וחליף בד' גופיה ליעכב עד דחליף ומשני דאתי וקבע כל יום ד': בשלישי מיהא לכנוס . ולא בעי למימר דאתי שר הצבא בג' דא"כ יכנוס בד': איספרווא דידיה בג' אתא . אין לתמוה משום סעודה עקרינן תקנתא דרבנן ב' ימים ומשום סכנה לא עקרינן אלא יום אחד דבעילת הגמון שכיח שרגיל לבא ולבעול ואי עקרינן שני ימים אתא להשתכח אבל אונס שר צבא אינו אלא אקראי בעלמא:
Ketubot 3b - Mishnah translated into english
The Gemara asks: What is the meaning of: The Sages were assiduous? It is as it is taught in a baraita: Due to what reason did the Sages in the mishna say that a virgin is married on Wednesday? It is so that if the husband had a claim concerning the bride’s virginity, he would go early the next day to court and make his claim. The baraita continues: But if that is the reason, let her marry on Sunday, as then too, if the husband had a claim concerning the bride’s virginity, he would go early the next day to court and make his claim. The Gemara answers: The Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women and preferred Wednesday, so that the husband would exert himself in arranging the wedding feast for three days, Sunday, Monday and Tuesday, and on Wednesday, he marries her.
The baraita continues: And from the time of danger and onward, the people adopted the custom to marry on Tuesday as well, and the Sages did not reprimand them. And on Monday one may not marry even in time of danger. However, if it is due to the coercion, it is permitted. The baraita concludes: One isolates the groom from the virgin bride, so that he will not engage in intercourse with her for the first time on Shabbat evening, because by rupturing the hymen he inflicts a wound, which is a labor prohibited on Shabbat.
The Gemara elaborates: What is the danger mentioned in the baraita? If we say it is referring to a situation where the government said that a virgin who is married on Wednesday will be executed, would the response be merely that they adopted the custom to marry on Tuesday? Let them totally abolish the ordinance to marry on Wednesday in the face of life-threatening danger.
Rabba said: The baraita is referring to a period where the government said that a virgin who is married on Wednesday will submit to intercourse with the prefect [hegmon] first. The Gemara questions the formulation of the baraita: Is that characterized as danger? It is coercion. The Gemara answers: There is also danger involved, as there are virtuous women who give their lives rather than allow themselves to be violated, and they will come to mortal danger.
The Gemara asks: And if so, let the Sages instruct these women that in cases of coercion it is permitted to submit to violation rather than sacrifice their lives, and they will not be forbidden to their husbands. The Gemara answers: The Sages cannot issue an instruction of that sort, because there are licentious women who would exploit the situation to engage in intercourse willingly, rendering them forbidden to their husbands. And furthermore, there are also women married to priests, who are rendered forbidden to their husbands even if they are raped.
The Gemara asks: And let the Sages completely abolish the ordinance to marry on Wednesday and establish marriage on a different day. The Gemara answers: A decree of religious persecution [shemada] is likely to be abrogated, and we do not abolish a rabbinic ordinance in the face of a decree of religious persecution. Rather, a lenient ruling is issued instructing them not to follow the ordinance, as long as the decree of persecution is in effect. The Gemara asks: If so, what is accomplished by moving the marriage to Tuesday? The prefect will come on Tuesday too, to violate them. The Gemara answers: The date of the marriage is not fixed, and for a situation of uncertainty the prefect will not uproot himself to violate the bride.
The baraita continues: And on Monday one may not marry even in time of danger. However, if it is due to the coercion, it is permitted. The Gemara asks: What is the coercion mentioned in the baraita? If we say it is referring to that which we mentioned with regard to the decree of prima nocta it is difficult, as there the tanna calls it danger, and here he calls it coercion. Furthermore, there it says that they adopted the custom to marry on Tuesday; here it states that it is permitted.
Rava said: Coercion refers to a case where they said: A general and his army are coming to the city on Wednesday, and the concern is that the troops will appropriate the supplies for the feast. What are the circumstances? If it is a situation where the general comes and passes through, let them postpone the wedding until the following week. Rather, it is necessary to teach the halakha with regard to the general only in a case where he comes and establishes himself there. The Gemara asks: In any case, let one marry on Tuesday. Why does the baraita permit marrying on Monday? The Gemara answers: It was necessary to move the wedding to Monday because his entourage [asperava] arrives on Tuesday.
And if you wish, say instead: What is the meaning of: Due to the coercion? It is as it is taught in a baraita: If one’s bread was baked, and his animal slaughtered, and his wine diluted, and all preparations for the wedding feast were complete, and the father of the groom or the mother of the bride died before the wedding, then before burying the deceased, which would trigger the onset of mourning, one moves the corpse into a room, and the bride and groom are ushered to the wedding canopy and they are married.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Ketubot 3b : Significance
Next step
Finished studying Ketubot 3b? Carry on with the rest of the tractate.
Study Ketubot 4aFrequently asked questions: Ketubot 3b
Where is Ketubot 3b in tractate Ketubot?
Ketubot 3b is page 4 of 222 in tractate Ketubot (Seder Nashim).
When is daf 3 of Ketubot studied in Daf Yomi?
Daf Yomi covers one daf a day, both sides. Daf 3 of Ketubot will be studied on December 10, 2029.
Is there a video class on Ketubot 3b?
Yes, by Daf Tube, Rabbi Dr. Moshe Weisblum. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
What is tractate Ketubot about?
The Masechet Ketubot is the second tractate of the Seder Nashim. The gemara Ketubot is the study of the different marital responsibilities, especially those concerning the marriage contract, in Hebrew ketubah. The Ketubot tractate is a gemara which contains 13 chapters.
Your study is also dedicated to them
- L'ilui Nishmat Avraham Ben Simha
- L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
- L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun