Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Avraham Ben Simha
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Margalit bat Ledicia
Nedarim 58a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 58a
Nedarim 58a - Guemara
כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהן חכמים שיעור וכל דבר שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בהם חכמים שיעור אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירין ולא נתנו בה חכמים שיעור דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה אמר להן אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם ודלמא הא נמי לחומרא שאני אלא מן הדא פשטה דתנן בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו אם היו עלין שלהן שחורין אסורין הוריקו מותרין ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר אם יכולין ליתלש בעלין שלהן אסורין וכנגדן למוצאי שביעית מותרין למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור ודלמא במדוכנין אלא מן הדא דתניא
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 58a
כגון טבל . שיש לו מתירין שמתקנו וניתר ומעשר והקדש יש לו מתירין על ידי פדייה וחדש עומר מתירו להכי אפילו באלף לא בטלי דהא אפשר להו בתקנתא: נתנו בהם חכמים שיעור . דתרומה בטלה במאה וערלה במאתים: השביעית אוסרת כל שהוא במינה . שאם נתערבה סאה של חטין של שביעית באלף של היתר אינה בטלה: אמר להם אף אני לא אמרתי . שיהא שביעית אוסרת במינה כל שהוא: אלא לביעור . שאם נטל בצל של ששית ונטעו בשביעית והוסיפה כל שהוא אותו כל שהוא מבטל את העיקר ומחייב כולו בביעור דמוצאי שביעית: אבל לאכילה . שאם נתערבו פירות שביעית בפירות שמינית לאחר שנתחייבו בביעור ולא ביערן דהשתא קיימי באיסור אכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם ואם אין בה בנותן טעם מתבטל ומדקתני לא אמרתי אלא לביעור דגידולין מבטלין את העיקר התם נמי בבעיא של ישמעאל גידוליו מבטלין את העיקר: הא נמי לחומרא . דהא דאמר לענין ביעור דגידולין מבטלין את העיקר היינו נמי לחומרא שכולן חייבין בביעור העיקר והתוספת אבל בעיא דישמעאל להיתר היא: בצלים . של ששית שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו מאיליהן בלא נטיעה: אם היו עלין שלהן שחורין . שמחמת שצמחו יש להן כח עוד ליגדל אסורין דודאי גדלי ממי שביעית וגידוליו מבטלין את העיקר: הוריקו . שהן כמו כמושין ירוקין והכסיפו פניהם מותרין שלא גדלו כלום בשביעית: אם יכולין ליתלש . מן הקרקע בעלין שלהן שכל כך יש להן כח בעלין שלהן שכשאוחז בעליהן שומט עיקרו עמו מן הקרקע אסורין דחשיבי גידולי שביעית: כנגדן למוצאי שביעית מותרין . שאם של שביעית וצמחו בשמינית ויש להן כח בעלין מותרין דגידולי היתר מבטלין העיקר של איסור והיינו להיתר כגון הך בעיא דישמעאל ומהא פשטה: ודלמא . לעולם אין גידולי היתר מבטלין את האיסור והכא היכי דמי במדוכנין כלומר האי דקתני וכנגדן למוצאי שביעית מותרין כגון שהודכו שכתשן במדוכה דליתנהו לעיקרן בעינייהו אבל בבעיא דישמעאל דאיתיה לעיקר בעין איכא למימר דלא בטלי:
Comments from Tosafot - Nedarim 58a
כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל . שנתערב בחולין דמצי מעשר עליו מדמאי או מעציץ שאינו נקוב: ומעשר שני . דאפשר להעלותו ולאוכלו או לפדותו: וחדש . דהאיר המזרח מתיר: והקדש . דאי בעי פריק ליה: לא נתנו חכמים שיעור . ואסורין בכל שהוא ואין להקשות דבפ' בתרא דע''ז (דף עג:) אמר דבטבל שלא במינו בנ''ט י''ל דהא נמי דאמר שלא נתנו בו שיעור משום דיש לו מתירין היינו דווקא במינו אבל שלא במינו בטל וכן משמע לעיל גבי יין שהוא בנ''ט ואע''ג דהוי דבר שיש לו מתירין וא''ת פרק בתרא דמסכת ע''ז (שם) דקאמר חוץ מטבל ויין נסך דבמינו במשהו ופריך בשלמא עבודת כוכבים משום חומרא דע''ז אלא טבל מאי טעמא ומסיק כהיתרו כך איסורו פירוש דחיטה אחת פוטרת את הכרי ולימא טעמא משום דיש לו מתירין וי''ל דהתם בטבל שהלכו בעליו למדינת הים דאין לו מי יתירו אבל קשה למה לי טעם דיש לו מתירין תיפוק ליה משום דכהיתרו כך איסורו: וכל שאין לו מתירין כגון תרומה . ולקמן מפרש אמאי הוי אין מתירין: וערלה וכלאי הכרם נתנו בו חכמים שיעור . תרומה בק' ערלה וכלאים במאתים ומיירי במין במינו דבשאינו מינו אמרי' פ' גיד הנשה (חולין דף צז .) דתרומה בנ''ט: דתנן השביעית אוסרת בכל שהוא . והא דאיבעי' ליה לעיל אי גידולי דהיתר מבטלין לעיקר דשביעית י''ל דהכא מיירי בדבר לח אבל ביבש לא א''נ שמא גידולי חשיבי טפי ומבטלי עיקר: אמר להם שביעית אינה אוסרת בכל שהוא אלא לביעור פירות . פירש הרב רבי אליעזר כגון פירות ששית שנכנסו בשביעית וגדלו משהו וצריכין ביעור כפירות שביעית דגידולי איסור חשיבי ומבטלי לעיקר דהיתר אבל לאכילה כגון לאחר ביעור בפירות שביעית שנתערבו בפירות דהיתר אינו אוסר במשהו אלא בנותן טעם כשאר איסורין אלמא דגידולי שביעית מבטלין לעיקר דהיתר ה''נ נימא בבעיין דבצל דגידולי היתר מבטלי לעיקר דאיסור ודחי הא נמי לחומרא אזלינן דגידולי שביעית מבטלין העיקר אבל להקל לא מבטלי גידולי דהיתר לעיקר דאיסור ומה שפירש אלא לביעור לענין פירות ששית שנכנסין בשביעית ק' להר''מ דתניא כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב ומפרשינן דמיירי בספיחי ששית הנכנסים בשביעית אלמא דגידולי שביעית אינן אוסרין במשהו ונראה דשמא התם מיירי שגמרו בששית ולא גדלו כלל בשביעית וספיחי כרוב אסורין כדמפרש שמא יקח מן העלין ויאמר מן האמהות לקחתי ועוד קשה להר''ם מהך דמעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור לא הוסיף מאתים מותר אלמא דגידולי איסור אינם אוסרים במשהו וכן מצינו בהך דבצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו הוריקו מותרין אלמא דגידולי שביעית אינם אוסרים במשהו לכך מפרש הר''ם דהכא מיירי בבצל שנעקר בששית ונטעה בשביעית ומכיון שהוסיף משהו נאסר כולו כמו כלאי הכרם דעיקרם נאסר דה''נ אמר התם זרעו מעיקרו בהשרשה כלומר כשתחלת זריעתו באיסור זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא והכי נמי תחלת זריעתו באיסור היתה מיהו יש ליישב דלביעור קשה דהיה לו לומר לגידולין אין לו זריעה: בצלים . של ערב שביעית: וירדו עליהם גשמים . בשביעית וצמחו: אם עלין שלהם שחורין . דדרכם להשחיר כשיורדין עליהם גשמים: אסורין . דבידוע שגדלו רובם בשביעית: הוריקו . לא גדלו רובם ומותרין: רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר . אף בשלא הושחרו אם יכולין וכו' שגדלו כל כך אסורין דבידוע שגדלו רובם בשביעית: וכנגדם למוצאי שביעית מותרין . כלומר בצלים שבאים משביעית . לשמינית אלמא דגידולי היתר מבטלין לאיסור: ודלמא במדוכנים . שדכו אותם במדוכה בשביעית ולא חשיבי ובטלים בגידולין אבל היכא דלא דכו מיבעיא לן אי בטלו אי לא בטלו:
Nedarim 58a - Mishnah translated into english
For any item that can become permitted, i.e., a forbidden object whose prohibition can or will lapse, for example, untithed produce that can be permitted through tithing, and second tithe that is permitted through redemption or bringing it to Jerusalem (Deuteronomy 14:24–26), and consecrated items that are also permitted through redemption, and produce of the new crop that is permitted after the sacrifice of the omer offering (Leviticus 23:14), the Sages did not determine a measure for their neutralization, and no mixture with any quantity of permitted items neutralizes their prohibition. And for any item that cannot become permitted, for example, teruma, and teruma of the tithe, and ḥalla (Numbers 15:20–21); fruit of a tree during the first three years after its planting [orla]; and forbidden food crops in a vineyard (Deuteronomy 22:9), the Sages determined a measure for their neutralization.
The Rabbis said to Rabbi Shimon: But isn’t Sabbatical-Year produce an item that cannot become permitted, and nevertheless, the Sages did not determine a measure for its neutralization, as we learned in a mishna (Shevi’it 7:7): The Sabbatical-Year produce prohibits permitted produce of its own species with which it is mixed in any amount. Rabbi Shimon said to them: I too said that Sabbatical-Year produce prohibits permitted produce in a mixture and permitted growths that develop from it only with regard to the removal of the produce. Sabbatical-Year produce may be eaten only as long as produce of that species remains in the field, after which it must be removed from one’s possession. Since it is permitted to eat the produce before that time, its legal status during this period is that of an item that can become permitted.
However, with regard to the permissibility of eating Sabbatical-Year produce after the time of removal has passed, when eating that produce is prohibited, the Sages determined a measure for their neutralization. The mixture is forbidden only if the measure of that produce is enough to impart flavor to the mixture. Apparently, permitted growths can neutralize the prohibition of the original item. The Gemara rejects the proof: And perhaps here too, it is different when the ruling is a stringency. In this case, the stringency is that the original item is sacred with the sanctity of the Sabbatical Year. However, here too, there is no proof that the same would be true in cases where the result is a leniency.
Rather, Yishmael of Kefar Yamma resolved his dilemma from this source, as we learned in a mishna (Shevi’it 6:3): With regard to sixth-year onions upon which rain fell during the Sabbatical Year, and they sprouted, if their leaves were black [sheḥorin], i.e., dark green, an indication of fresh, recent growth, the onions are forbidden as Sabbatical-Year growth. If their leaves turned green [horiku], i.e., lighter and yellower, and appeared withered, the onions are permitted, as they are considered a product of the sixth year.
Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: There is a different indicator; if the plants can be uprooted by their leaves, clearly the leaves are fresh and recent, and they are forbidden. And in the parallel situation, if that indicator was discovered in a Sabbatical-Year onion that sprouted at the conclusion of the Sabbatical Year, i.e., during the eighth year, the onions are permitted. The Gemara asks: Is this to say that one may conclude from here that permitted growth neutralizes the prohibition of the original plant? The Gemara rejects this conclusion: And perhaps the halakha is with regard to crushed [medukhanin], pounded onions, and the reason that the prohibition of the original plant is neutralized is not that the permitted growth neutralizes the prohibition, but that it is no longer fit for consumption.
Rather, the dilemma can be resolved from this source; as it is taught in a baraita:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.