Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jacques Isaac Ben Amram Loubaton
Nedarim 21a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 21a
Nedarim 21a - Guemara
שניהם רוצין בשלושה דינרין גמ׳ ארבעה נדרים התירו חכמים כו' אמר ליה רבי אבא בר ממל לרבי אמי אמרת לן משמיה דרבי יהודה נשיאה מאן תנא ארבעה נדרים רבי יהודה היא דאמר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה רבא אמר אפילו תימא רבנן מי קתני שניהן רצו שניהן רוצין קתני אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לו טפי מסלע והלה אמר בציר משקל נדרא הוי או זירוזין הוי אמר ליה תנינא היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה ואמאי והא טיפת צונן קאמר אלא משתעי איניש הכי הכא נמי משתעי איניש הכי אמר ליה
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 21a
שניהם רוצין בשלשה דינרין . כלומר זה הנשבע שאינו פוחת לו מן הסלע לא היה פיו ולבו שוין לכך שלא יפחות לו מן הסלע כלום אלא להכי נדר כן לזרז את חבירו שיתן לו ג' דינרין הוא רוצה לבא וזה שנשבע שלא ליתן לו יותר משקל לא היה פיו ולבו שוין שלא היה בדעתו שלא יתן יותר אלא לכך נדר שיתן לו בג' דינרין ולפיכך מותרין: גמ' מאן תנא . התירו חכמים: ר' יהודה היא דאמר אין אחד מהן נזיר . דלא סמכא דעתייהו ממש לשם נזירות אלא תלו נזירותן בזה שבא כנגדן ולא היה פיו ולבו שוין להכי אין אחד מהם נזיר ה''נ לא סמכא דעתייהו בשעת הנדר דכל חד וחד אדעתא דחבריה כדי לזרזו ולא הי' פיו ולבו שוים להכי דאי רבנן דפליגי עליה דר' יהודה דאמרי אע''ג דלא סמכא דעתייהו להיות נודר ממש בנזיר דתלה נזירות באחר הוי נזיר אותו שנתקיימו דבריו ה''נ אף על גב דלא סמכא דעתייהו אדבור פיהן שלא נתכוונו אלא לזרז אסורים דאמרינן כשנדרו ודאי סמכא דעתייהו דזה לא יפחות מסלע וזה לא יוסיף על שקל והרי פיהן ולבן שוים ואסור: רבא אמר אפי' תימא רבנן . דפליגי עליה דר' יהודה: מי קתני שניהן רצו . דאי קתני הכי הוה משמע שניהן רצו בתחלה בשלשה דינרין ואלא עכשיו בשעת הנדר אין רוצין אלא סמכא דעתייהו אדבור פיהן ופיהן ולבן שוים ונדר מעליא הוי: רוצין תנן . דמשמע מעיקרא היו רוצין בג' דינרין ואכתי שניהן נמי רוצין ולא היה פיהן ולבן שוין הלכך אפילו רבנן מודו דמותרין וכדי לזרז זה את זה נתכוונו שניהן: אמר לו טפי מסלע והלה אומר בציר משקל . היכא דאמר שאינו פוחת מסלע וזה אומר שאינו מוסיף על שקל כיון דדברי שניהם קרובין לשלשה דינרין אמרינן דנדרי זרוזין הוו אבל הכא כיון דאמר טפי מסלע דהיינו פרוטה והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על פרוטה פחות משקל דהשתא מרחקי מילתייהו משלשה דינרין כיון דדייקי הכי נדרא הוי ואסורים או לא דזירוזין הוה: היה מסרב . שהיה מפצירו לאכול אצלו מעט: קונם ביתך שאני נכנס . שנדר שלא יכנס לביתו: וטיפת צונן שאני טועם . שלא לאכול אצלו כלום: מותר ליכנס לביתו ולאכול קימעא ולשתות הימנו טיפת צונן . אבל לא אכילה מרובה: שלא נתכוון זה . המסרב אלא לשום אכילה מרובה שיסעוד אצלו הרבה ולשון טיפת צונן לא נתכוון זה שהיא שתיה מועטת: והא טיפת צונן קאמר . דמשמע שתיה מועטת ואכילה מועטת: אלא משתעי איניש הכי . דכי אמר (טיפת צונן) יאכל עמו ודאי לאכילהמתכוון וכי נדר זה שאינו טועם עמו טיפת צונן ודאי לאכילה מרובה נתכוון ולהכי מותר לשתות טיפת צונן: ה"נ משתעי איניש הכי . דכי נתכוון ליתן שלשה דינרין אומר שאינו מוסיף על פרוטה פחות משקל ולעולם נדרי זירוזין הוו ואפילו דאמר טפי מסלע ובציר משקל:
Comments from Tosafot - Nedarim 21a
אלא להפלאה . וא''ת והא גבי נדרים לא כתב יפליא וי''ל דילפינן מהדדי משום דאתק' נדרים לנזירות: מספיקא לא משעבד נפשיה . וה''נ במתניתין אע''ג דבשעת הנדר לא היה דעת זה וזה בג' דינרין אלא הוה דעתיה להוריד כמה שיוכל לזה דלמא בשעת הנדר מספקא ליה אם חל נדר אם לאו דשמא יתן לו סלע או יתן לו בב' דינרין מספיקא לא משעבד נפשיה: רבא אמר . לא היו מסופקין אפי' תימא רבנן מי קתני שניהן רצו דהוה משמע רצו לבסוף ולא מתחלה רוצים קתני משמע דמתחלה כשנודרים היו רוצים בג' אלו שהיו ואנן סהדי דדעתן לכך הלכך לאו נדר הוא כלל דדוקא כשאמר המוכר לבסוף שכך היה דעתו מתחלה כדפרישית אבל אם אמר שדעתו למה שהיו אומרים מכוונת לבם לכך התם אין נדרי זירוזין דהוי נדר קיים ודלא כרבי יהודה משום רבי טרפון:
Nedarim 21a - Mishnah translated into english
In this case, one may assume that both want to complete the deal at three dinars, and they did not intend to vow but only exaggerated for purposes of bargaining.
GEMARA: The mishna states: The Sages dissolved four types of vows. Rabbi Abba bar Memel said to Rabbi Ami: You said to us in the name of Rabbi Yehuda Nesia: Who is the tanna who taught this mishna of four vows? It is the opinion of Rabbi Yehuda, who said in the name of Rabbi Tarfon: With regard to two people who entered into a wager, and each declared that he would become a nazirite if the other was right, then actually neither of them becomes a nazirite, because naziriteship is determined only by explicitness of intent. One cannot become a nazirite unless he vows clearly and with certitude. Here too, since the intent of the wagering parties was not actually to vow, the halakha is that the vow is invalid.
Rava said: You can even say that the mishna is in accordance with the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda. Does the mishna teach: Both wanted the price to be three dinars? It teaches: Both want, in the present tense, demonstrating that they would have been satisfied with that price from the outset and never intended to vow, so the vow is not binding.
Ravina said to Rav Ashi: If the seller said to the buyer in the form of a vow that the price must remain more than a sela, and the other declared in the form of a vow that the price must remain less than a shekel, what is the halakha? Is this a vow, where each stands firmly in his position? Or perhaps this is also merely for encouragement?
Rav Ashi said to him: We already learned about a similar case: If one was importuning another that he should eat with him and the other refused and said to him: Entering your house is konam for me, or: A drop of cold water is konam for me, and for that reason I will not taste it with you, it is permitted for him to enter his house and drink cold water since he intended it as a vow only for the purpose of eating and drinking a large amount but did not mean literally that he would not drink anything.
The Gemara asks: And why is this permitted? But he said: A drop of cold water, so how can you say that the vow is only with regard to drinking a large amount? Rather, it must be that a person speaks this way in exaggerated terms but does not mean literally what he says. Here also, in the case of the buyer and seller, a person speaks this way. He exaggerates and does not intend the literal meaning of his words, even though he was quite precise in his wording.
Ravina said to him:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.