Talmud - Nedarim 78a

זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר תניא אידך זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול ומה בעל שאין מתיר מפר חכם שמתיר אינו דין שמפר ת"ל זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן (ויקרא יז, ב) זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות בפרשת נדרים למאי הלכתא אמר רב אחא בר יעקב להכשיר שלשה הדיוטות והא (במדבר ל, ב) ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן ביחיד מומחה ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש לב"ש דאמר אין שאלה בהקדש ראשי המטות דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא ב"ש לית להו גזירה שוה זה הדבר בפרשת נדרים למאי כתיב לומר חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר זה הדבר בשחוטי חוץ למאי כתיב לומר על השחיטה חייב ואין חייב על המליקה אלא לב"ש להכשיר ג' הדיוטות מנלן נפקא להו מדרב אסי בר נתן דכתיב (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן בן עזאי אומר מועדי נאמרו ולא נאמר פרשת נדרים עמהן רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת ולא אשכחיה אתא אבתריה למחוזא א"ל מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן והא כתיב שבת עמהן ותו מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן והא מסיטרא כתיבא א"ל הכי קתני

זה הדבר אשר צוה ה' . דברים ככתבן דאין בעל מתיר דכתיב אם הפר יפר אותם אישה: ת"ל זה הדבר . ואי אפשר לשנות בדבר וחכם מתיר כדכתיב אלה ראשי המטות וכתיב לא יחל דברו אבל ראשי המטות מוחלין לו ומסיים הברייתא נאמר כאן כו' ונאמר בשחוטי חוץ מה להלן דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ: אף בפרשת נדירים כו' . ולקמן מפרש למאי הלכתא: להכשיר ג' הדיוטות . בהפרת נדרים דאהרן חד ובניו חד וכל ישראל הרי תלתא ומדכתיב בהו כל ישראל שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות: והא ראשי המטות כתיב . בהפרת נדרים דמשמע מומחין: [ביחיד מומחה] . להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים: ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא . דהא אקשינן להו להפרת נדרים: לומר שיש שאלה בהקדש . דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו דהקדש טעות אינו הקדש: אין שאלה בהקדש . דהקדש טעות הוי הקדש: ב"ש לית להו ג"ש . ולא הוה כתיב ראשי המטות בשחוטי חוץ דלא גמרינן ג"ש: וקא מקשינן לב"ש למאי הלכתא כתיב זה הדבר בשחוטי חוץ: ואינו חייב על המליקה . שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב: והכתיב שבת עמהן . בסמוך לאותו פסוק וידבר משה את מועדי ה' בפרשת אמור אל הכהנים וכתיב לעיל מינה מלבד שבתות ה' וגו': והא . פרשת נדרים: מסיטרא כתיבא . בצד אותה הפרשה דפנחס כתיב פרשת נדרים:

מה בשחוטי חוץ כו' . לקמי׳ מפ' לה: להכשיר ג׳ הדיוטי' . דחד ליכא למימר מדאצטריך קרא ראשי מטות ליחיד מומחה מכלל דהדיוטו׳ לא סגי בחד ומדאפיק לחד אוקמי׳ אתלתא כמו דין דבעי׳ שלשה: לומ׳ שיש שאלה בהקדש . שאס שחט קדשי׳ בחוץ ונשאל אהקדש מפטר מקרבן וכרת: ולב״ש דאמרי אין שאלה בהקדש . דאמרי בנזיר (ל:) דהקדש טעות הקדש. [וממילא] דאין שאלה דשאלה דנדר משוס דמשווי לנדר נדר טעות: זה הדנר דנדרי . כיון דלא גמרי ג״ש למאי הלכתא: חכם מתיר וכו' . ולר״י דלעיל (נדרים עז:) דכי נמי דרשי׳ ביה הך דרי׳ מיניה ג״ש דהוי מופנה מצד אחד גבי שחוטי חוץ: הא כתי׳ שבת . תחלת מועדות פ׳ פנחס (במדבר כח): והא מסיטרא כתי׳ . בתר פרש׳ [המועדות בראשי] המטות: