Talmud - Nedarim 25a
Nedarim 25a - Guemara
אמר ליה כי משתבע אדעתא דידן משתבע ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע והתניא כשהן משביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת בית דין לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי ומדקאמר על דעתינו מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה לא לאפוקי מקניא דרבא דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי אתא לקמיה דרבא אמר ליה ללווה זיל פרע לי אמר ליה פרעתיך אמר ליה רבא אם כן זיל אישתבע ליה דפרעתיה אזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא אמר ליה למלוה נקוט האי קניא בידך נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא ואישתפך הנהו זוזי לארעא ואישתכח דקושטא אישתבע ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה והתניא וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו' (דברים כט יג) מאי אמר להו משה לישראל לאו הכי קאמר להו דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו משום הכי אמר להו על דעתי לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה לא עבודת כוכבים איקרי אלוה דכתיב ובכל אלהי מצרים וגו' ולשבע יתהון דמקיימיתון מצוות משמע מצוַת המלך ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצוות משמע מצוַת ציצית דאמר מר שקולה מצוַת ציצית כנגד כל מצוות שבתורה ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה משמע תורה אחת ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות משמע תורת מנחה תורת חטאת תורת אשם ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצוות [תורות] משמע תורת המנחה מצוות משמע מצות המלך ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה תורה כולה משמע עבודת כוכבים דתניא חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה ולשבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה אי נמי שש מאות ושלוש עשרה מצוות אלא משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:
אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד:
ולא והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון אמר שמואל בטרוף כולהו נחשי מיטרף טרפי אגבו טרוף קאמרינן ולתני טרוף מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דקורת בית הבד גבו טרוף למאי נפקא מינה למקח וממכר לומר לך המוכר קורת בית הבד לחבירו אי גבו טרוף אין ואי לא לא:
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 25a
אדעתא דידן אישתבע . כדרך שבני אדם נשבעין ואין דרך בני אדם לקרוא לנמלים עולי מצרים: לאפוקי מאי . אמרי ליה הכי דשלא על דעתך אנו משביעין אותך: לאו לאפוקי . דיהיב ליה לבעל חובו אסקונדרי פיספסים שמשחקים בהן וקרא אותן זוזי ובכך רוצה לפטור עצמו מן השבועה מכלל דעביד איניש דנשבע לדעתא דנפשיה הכא נמי נימא הכי גבי שומשמני: לא . שומשמני ואיסקונדרי לאו מילתא היא ובהכי לא מיפטר איניש נפשיה ומשום האי טעמא לא היו אומרים לו הוי יודע כו': אלא לאפוקי מקניא דרבא . דזוזי ממש יהב ובעי למיפטר בהכי ובשאר מילי לא עביד איניש דנשבע אדעתא דנפשיה: והא תניא וכן מצינו כו' שנאמר ולא אתכם לבדכם . הכי פירושו איני משביע אתכם על דעתכם לבדכם: לאפוקי מאי . קאמר להו הכי לאו לאפוקי דאי אסיקו לה שמא לעבודת כוכבים אלוה ופלחו לה ובעו למיפטר נפשייהו דאמרי דפלחי לאלוה: לא . לאו לאפוקי משום האי קאמר הכי דאינהו לא מצו לאסוקי לעבודת כוכבים שמא אלוה ולמפטר נפשייהו דהא עבודת כוכבים איקרי אלוה מעצמה: אם כן אמאי משבע יתהון הכי על דעת המקום ועל דעתי לישבע יתהון דמקיימיתו תורה: הוה משמע תורה אחת . שבכתב בלבד: משמע מצות המלך . שבפרשה שום תשים עליך מלך (דברים יז) שיש שם מצות: ולישבע להו הכי דמקיימיתו עבודת כובבים ותורה כולה אי נמי דמקיימיתו תרי"ג מצות . ולא מצי למיטעי מידי: אלא משה רבינו מילתא דלאו טירחא נקט . כשאמר על דעת המקום ועל דעתי ששם נכלל הכל: אורוותא . איצטבלאות מלאות תבן: ובלע יתהון . אלמא דהוה גדול מקורת בית הבד: בטרוף קאמר . נחש מנומר לא משתכח כקורת בית הבד: והא כולהו מיטרף טריפי . הוו מנומרין: בגבו טרוף קאמרינן . ולא הוי גדול כי האי גוונא: וליתני . אם לא ראיתי נחש גבו טרוף כקורת בית הבד: מילתא אגב אורחא קמ"ל . דכי אמר בית הבד אגבו טרוף קאמר דומיא דקורת בית הבד דהוי טרוף חדקים חדקים: נפקא מינה . למוכר קורת בית הבד לחבירו: אי גבה טרוף אין . ודאי הוי קורת בית הבד:
Comments from Tosafot - Nedarim 25a
בטרוף . פי' שהוא מנומר שהיו כמו קורות בית הבד ול''נ דמה ענין מנומר לקורות בית הבד לכ''נ לפרש בטרוף פלט''ר בלע''ז ופריך כולהו נמי טרופין פירוש בבטן ולכך ניחא גבי קורות בית הבד: