Nedarim 34a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 34a

Nedarim 34a - Guemara
תנן מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש בשלמא למאן דאמר אפילו בשנכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר נמי מהדר היינו דקתני מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש אלא למאן דאמר כשנכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר לא מהדר אמאי תיפול הנאה להקדש אחדא קתני איכא דמתני לה בהאי לישנא פליגי בה רבי אמי ורבי אסי חד אמר לא שנו אלא בשנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח אבל נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה לא מהדר ליה משום דקא מהני ליה וחד אמר אפילו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה מותר דכי מהדר ליה מידי דנפשיה קמהדר ליה תנן מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש בשלמא למאן דאמר אפילו בשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה מהדר היינו דמתרץ מקום אלא למאן דאמר בשנכסי מחזיר אסורין ולא מהדר היכי מתרץ מקום קשיא
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 34a
מקום שנוטלין עליה שכר . חזרת אבידה שכר: תפול הנאה להקדש . דכיון דמודר ממנו הנאה לא מצי האי למיתב ליה שכר: בשלמא למ"ד אפי' בשנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר נמי מהדר . ליה אבידתו היינו דקתני מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה [להקדש] כיון דמחזיר לא מצי למישקל מיניה השכר לפי שזה בעל אבידה הדירו מנכסיו אינו יכול להשתייר השכר בידו דמקום שנוטלים עליה שכר הוא לא מצי בעל אבידה למימר הואיל ואינו יכול ליטול השכר יהא שלי לפיכך תפול הנאה להקדש ואי נכסי מחזיר אסורי' על בעל אבידה והאי מחזיר אדם עשיר הוא ואינו רוצה לקבל שכרו דזילותא הוא לקבל השכר מכל מקום האי בעל אבידה לא מצי תפיס לשכרו משום דמודר הוא מנכסי מחזיר ושכרו איתיה גביה דמקום שנוטלין עליה שכר הוא לפיכך תפול הנאה להקדש: אלא למ"ד . כשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר והתם איכא למימר תפול הנאה להקדש אבל נכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר לא מהדר הואיל ולא מהדר ליה לא יהיב ליה אגרא אם כן מאי תפול הנאה להקדש איכא למימר הכא הואיל ולאו בר אגרא הוא: תריץ אחדא קתני . אחד לחוד מיירי תפול הנאה להקדש בשנכסי נחזיר אסורין על בעל אבידה דבעל אבידה לא מצי תפיס אגריה דמחזיר דלא מצי למיתהני מיניה ומחזיר נמי לא בעי ליטול שכר דעשיר הוא להכי תפול הנאה להקדש: לא שכיחא . וליכא הנאה כלל: משום דקא מהני ליה . דאע"ג דמידעם דנפשיה מהדר ליה אפ"ה מהני ליה דדמי כמאן דמהני ליה מנכסיו: מהדר ליה . משום דמידעם דנפשיה מהדר ליה ולא מהני ליה כלום: בשלמא למ"ד אף בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר הינו דמתרץ מקום . כלומר דמשכחת ליה מקום שנוטלים עליה שכר תפול הנאה להקדש דכיון דנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה לא מצי בעל אבידה לשייר השכר לעצמו דהא נכסי מחזיר הן ואסורין עליו וצריך לו ליתן השכר והמחזיר אי אדם עשיר ואינו רוצה לקבל השכר להכי תפול הנאה להקדש: אלא למאן דאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבדיה לא מהדר היכי מתרץ מקום . שנוטלין עליה שכר הא ליכא שכרו כלל דלא מהדר והכא ליכא לתרוצי אחדא קתני דהתם דכיון דקאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה קא מוקי ביה תפול הנאה להקדש דכופין לבעל אבידה שיתן השכר להקדש ואין יכול להחזיק בו דנכסי מחזיר אסורין הן עליו אבל הכא ליכא לתרוצי אחדא קתני אנכסי בעל אבידה אסורין עליה דכיון דנכסי מחזיר אין אסורין על בעל אבידה מצי האי בעל אבידה למיתפס השכר לנפשיה ולא נפיל להקדש והיכי מתרץ מקום קשיא:
Comments from Tosafot - Nedarim 34a
בשלמא למאן דאמר בשנכסי כו' . פירוש ששניהם מודרי' זה מזה לכך תפול הנאה להקדש אלא מ''ד וכו' אמאי תפול הנאה להקדש יתן שכרו למחזיר שהרי אינו מודר מבעל אבדה: ה''ג אחדא . פי' לגבי חדא מינייהו קתני תפול (עלי) הנאה להקדש לגבי בעל אבידה שאם המחזיר אינו רוצה לקבל השכר א''כ נהנה מן המחזיר והוא מודר הנאה ממנו אשמעי' במתני' שצריך שיתן הבעל אבידה שכר ויפול הנאה להקדש וא''ת איכפל תנא לאשמועינן שאם היכא שאין המחזיר רוצה לקבל וי''ל דאורחא דמילתא הוא שאינו חושש לקבל שכר הואיל דמצוה הוא אע''פ שאינו מחוייב לעשות כיון שהוא בטל ממלאכתו: היכי מתרץ מקום קשיא . וא''ת ולישני כדלעיל דחדא קתני ורישא מיירי שאין בעל אבידה רוצה לעכב השכר לעצמו ואז צריך שתפול הנאה להקדש שאין המחזיר רשאי לאוכלו שמודר הנאה ממנו יש לומר דלא דמי בשלמא לעיל רגילות הוא שאין המחזיר רוצה ליטול שכר על השבת אבידה משום . מצוה דגנאי הוא אבל הכא לאו אורחא דמלתא שהרי אין גנאי מלעכבו לעצמו:
Nedarim 34a - Mishnah translated into english
We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he returns it to him. This explanation is consistent with that which the mishna teaches: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property.
However, according to the one who says that in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he may not return it to him, and the mishna is referring exclusively to a case where the property of the one returning the lost object is forbidden to the owner of the lost object, why should the benefit fall into the category of consecrated Temple property? It is not prohibited for him to benefit from the property of the owner.
The Gemara answers: The tanna of the mishna teaches about only one of the cases: The property of the one returning the lost object is forbidden to the owner, and the one returning the lost object refuses to accept compensation. In that case, the owner of the lost item benefits from the one returning the lost object by allowing him to keep the compensation. Therefore, the benefit is donated to the Temple treasury.
There are those who teach the dispute in this formulation: Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree about this. One said: They taught this only in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, and the concern due to the peruta of Rav Yosef is not a concern, because it is not common. However, in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, he may not return it to him, due to the fact that in doing so he benefits him.
And one said: Even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, it is permitted to return it to him, as when he returns it, he is returning to him something of his own and is not giving him anything new.
We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he returns it to him, this is the reason that it is necessary to resolve the halakha in a place where one takes payment.
However, according to the one who said that in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he may not return it to him, how does he explain the halakha taught with regard to a place where one takes payment? Since the mishna is referring to a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, why is it prohibited for the owner of the lost item to keep the payment? It is not prohibited for him to benefit from the property of the one returning the lost item. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli