Talmud BavliNedarim 9a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 9a
Nedarim 9a - Guemara
מתני׳ כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה. כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן גמ׳ ודלמא הכי קאמר כנדרי רשעים לא נדרנא אמר שמואל באומר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו הריני בנזירות עלי בקרבן הימנו בשבועה הריני נזירות דלמא הריני בתענית קאמר אמר שמואל כשהיה נזיר עובר לפניו (עלי בקרבן) הימנו בשבועה דלמא הימנו דאכילנא קאמר אמר רבא דאמר הימנו שלא אוכל אי הכי מאי למימרא מהו דתימא הא לא מפיק שבועה מפומיה קא משמע לן הדין כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר וכו' מאן תנא דשאני ליה בין נדר לנדבה לימא לא רבי מאיר ולא רבי יהודה דתניא טוב אשר לא תדור וגו' (קהלת ה) טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם אפילו תימא רבי מאיר
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 9a
מתני' כנדרי רשעים . כגון שהיה ככר מונח לפניו ואמר כנדרי רשעים משמע דאותו ככר יהא עליו כנדרי רשעים וכיון דאמר הכי נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה ואם אכלו מחייב נזירות וקרבן ושבועה דחייב נמי קרבן שבועה דדרכן של רשעים הוא שנודרים בנזירות ובקרבן ונשבעין והאי כי אמר כנדרי רשעים הוי כמאן דאמר הריני נזיר אם אוכל הימנו והרי עלי כקרבן ושבועה שאיני אוכל: אבל אמר כנדרי כשרים לא אמר כלום . שאין דרכן של כשרים שנודרים כדמפרש וכל שכן דאין נשבעין ואהכי לא אמר כלום ולא מיתסר בהאי ככר: אבל אמר כנדבותם של כשרים . ואכלו חייב בנזיר ובקרבן אבל לא בשבועה דכשרים עבידי דמתנדבין בנזירות ובקרבן בדרך נדבה אבל בשבועה אין נשבעין כלל משום הכי אינו חייב משום שבועה: גמ' ודלמא הכי קאמר כנדרי רשעים לא נדרנא . כיון דאיהו לא מפרש מידי דלא אמר הרי הוא עלי כנדרי רשעים אלא בסתם קאמר דלמא ה"ק כנדרי רשעים לא נדרנא ולא כלום הוא: אמר רבא באומר . כגון שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו ומשתמע דה"ק הריני בנזירות דמאן דנזר ה"ק הריני נזיר והא דאמר עלי משמע דאמר הרי עלי קרבן והימנו משמע דאמר שבועה שלא אוכל הימנו דהואיל דאמר בתחלה כנדרי רשעים משתמע ודאי דהכי בעי למימר דדרכן של רשעים הוא דאגב ריתחייהו נודרין בנזיר ובקרבן ובשבועה: ודלמא . הא דאמר הריני בתענית משמע ולא בנזירות: ודלמא . הא דאמר הימנו לא משמע שלא אוכל הימנו אלא שבועה שאוכל ממנו וכי אכיל מיניה לא מחייב משום שבועה: אי הכי . כיון דאמר בפירוש שלא אוכל מאי למימרא ודאי לא מיבעיא למיתנא דחייב משום שבועה כי אכיל מיניה: הא לא מפיק שבועה . דלא אמר בפירוש שבועה שלא אוכל אפ"ה אמרינן ודאי שבועה קאמר: דשני ליה בין נדר לנדבה . דקתני כנדרי כשרים לא אמר כלום וכי אמר כנדבתם. של כשרין הוי נדי. ומשמע דנדר אסור אבל נדבה מותרת: דתניא טוב אשר לא תדור טוב מזה ומזה . דהכי דריש ר' מאיר לקרא את אשר תדור שלם טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (טוב אשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם) וטוב שאינו נודר כל עיקר מזה שנודר ואינו משלם ואפי' מזה שנודר ומשלם: ר' יהודיה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם . דמשמע ליה לר' יהודה דהאי טוב קאי אקרא דלקמיה הכי דריש ליה את אשר תדור שלם טוב אותו שנודר ומשלם טוב מאשר לא תדור ומשתדור ולא תשלם והיינו דלא כר' יהודה ודלא כר' מאיר דאמר טוב שאינו נודר כל עיקר דסבר בין בנדר בין בנדבה אסור ליה לאיניש למידר ואילו ר"י דאמר שנודר ומשלם טוב לא מפליג בין נדר לנדבה דאפילו בנדר שפיר דמי.:
Comments from Tosafot - Nedarim 9a
כנדרי כשרים לא אמר כלום . פי' ה''ר אליעזר שאפי' הזכיר קונם בהדיא עם כנדרי כשרים אפ''ה לא אמר כלום כיון דכשרים לא נדרי וצריך עיון: כנדבתם נדר בנזיר ובקרבן . דכשרים מתנדבים שפיר בנזיר ובקרבן כדאמרינן בגמ' אבל שבועה לא משתבעי כשרים כלל משום מוציא ש''ש לבטלה: כנדרי רשעים הריני עלי והימנו . א' מלשונות הללו אם כנדרי רשעים עלי בקרבן דעלי שייך גבי קרבן כדאמרינן לעיל הרי הוא עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן והלכך כי אמר כנדרי רשעים עלי נדר בקרבן ופירש הר''ר אליעזר דאסר עליו בקונם וקשה דמי ידעינן מה בא לאסור עליו ויש לומר דמיירי שהיה ככר לפניו ואמר כנדרי רשעים עלי א''כ אההוא ככר שלפניו קאמר אי נמי מיירי במסרבין בו לאכול וקשה דמאי איריא משום כנדרי רשעים אפי' בעלי גרידא הוי יד לקרבן כדאמר לעיל ואי משום דלא פירש בככר זו וכן לא פירש חבירו השתא נמי לא מפרש אלא אמרי' דכיון דככר לפניו או מסרבין בו לאכול הוי יד כדמפרש והלכך בלא נדרי רשעים נמי וע''ק מאי קאמר כנדבתם נדר בקרבן כיון שלענין קונם קאמר וכי דרך כשרים לאסור עצמם במותר להם לכך נראה לרשב''ם דנדר בקרבן דקאמר היינו בקרבן ממש אם הביא קרבן כל דהו לזבוח והשתא ניחא דעלי גרידא לא מחייב להביא קרבן דהא דעלי יד לקרבן היינו דוקא לענין קונמות ונדבות ניחא כדקאמר הכא בסמוך וא''ת דלמא עלי לצדקה לבדק הבית קאמר וי''ל דא''כ היה לו לפרש בהדיא ועוד מדקאמר כנדרי רשעים מסתמא אנדרי הפסוק לרשע וחוטא קאי דכתיב אשר לא תדור וקרא בקרבנות ממש איירי בתוספתא: הימנו שבועה . הכא ודאי מיירי בככר לפניו ואמר כנדרי רשעים הימנו דנדר בשבועה שלא יאכל הימנו: הריני בנזירות . כמו אמר מר ודלמא הריני בתענית קאמר ושפיר הוי כנדרי רשעים דכל היושב בתענית נקרא חוטא ומיהו קשה דהא אפ''ה נקרא קדוש וי''ל דהכא לשמואל קאמינא ובפ''ק דתענית (דף יא.) סבר שמואל כמ''ד נקרא חוטא ועוד תירץ הר''ר אליעזר דאפי' למאן דאמר נקרא קדוש ה''מ כשקובע זמנו דמפרש מחר או יום אחר אבל כיון שאומר הריני בתענית ואינו מפרש אימת וא''כ אינו מקבל תענית רק שירצה לקבוע יום הוי כנדרי רשעים לכך נראה דשמא יאחר נדר יותר מדאי או שמא לא יעשנו כלל:
Nedarim 9a - Mishnah translated into english
MISHNA: The mishna continues to explain the rules of intimations of vows. If an individual states that he accepts an obligation upon himself like the vows of the wicked, he has vowed with regard to becoming a nazirite, or bringing an offering, or taking an oath. This is considered a real formulation of a vow, just as the wicked customarily take vows. If he says: Like the vows of the virtuous, he has not said anything, because virtuous people do not generally take vows. If he says: Like their gift offerings, he has vowed with regard to becoming a nazirite or bringing an offering.
GEMARA: The Gemara asks a question with regard to the first clause of the mishna. And perhaps this is what he is saying: I am not making a vow like the vows of the wicked, in which case he does not intend to take a vow. Shmuel said: It is referring to one who said: Like the vows of the wicked I am hereby, or: I accept upon myself, or: From it. If he says: I am hereby, he is referring to his acceptance of naziriteship. If he says: I accept upon myself, he is referring to an offering. If he says: From it, he means to restrict himself from a particular activity through an oath.
The Gemara challenges this explanation: If he says: I am hereby, does he necessarily intend to accept naziriteship? Perhaps he is saying: I am hereby accepting upon myself to fast. Shmuel said: This is not a case where he simply said: I am hereby like the vows of the wicked; rather, it is a case where a nazirite was passing in front of him, and the meaning of his statement is understood based on that context.
Shmuel had also stated that if he says: I accept upon myself, he is referring to an offering, and if he says: From it, he means to restrict himself by means of an oath. The Gemara asks: If he says: From it, does he necessarily mean to restrict himself through an oath? Perhaps he is saying: I will eat from this loaf, rather than: I will not eat from it. Rava said: The case is where he said: I will not eat from it.
The Gemara asks: If so, he has explicitly clarified his intent, so what is the purpose of stating that this statement constitutes an oath? The Gemara answers: Lest you say that since he did not utter the term oath from his mouth the oath does not take effect, this teaches us that this is nevertheless considered a valid intimation of an oath.
§ It was taught in the mishna that if one states that he accepts an obligation upon himself like the vows of the virtuous, he has not said anything. However, if he says: Like their gift offerings, he has vowed with regard to becoming a nazirite and bringing an offering. The Gemara asks: Who is the tanna according to whom there is a difference between a vow and a gift offering? Shall we say that this is not the opinion of Rabbi Meir and not the opinion of Rabbi Yehuda either?
This is as it is taught in a baraita with regard to the verse “Better that you should not vow, than that you should vow and not pay” (Ecclesiastes 5:4), that better than both this and that is one who does not take a vow at all. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Better than both this and that is one who vows and pays. Consequently, Rabbi Meir advocates abstaining from all vows and Rabbi Yehuda advocates making vows and fulfilling them, but neither of them distinguishes between vows and gift offerings. The mishna, however, indicates that virtuous people do not make vows but do bring gift offerings.
The Gemara answers: You can even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.