Talmud BavliNedarim 47a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 47a
Nedarim 47a - Guemara
האומר לחבירו וכו':
בעי אבימי קונם לבית זה שאתה נכנס מת או שמכרו לאחר מהו אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו או לא אמר רבא ת"ש האומר לבנו קונם שאי אתה נהנה לי ומת יירשנו בחייו ובמותו ומת לא יירשנו ש"מ אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו שמע מינה:
תנן התם קונם פירות האלו עלי קונם הן על פי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן בעי רמי בר חמא אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן מי אמרינן גבי דיליה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו גבי חבירו הואיל ואין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 47a
ה"ג בעי אבימי קונם בית זה שאתה נכנס ומת או שמכרו לאחר מהו: אדם אוסר דבר וכו' . ואפילו לאחר שמת או שמכרו לאחר הוי נמי אסור או לא: תנן התם . לקמן בפרק הנודר מן הירק: קונם פירות האלו עלי או קונם הן לפי או קונם הן על פי אסור בחילופיהן . אם נתחלפו בפירות אחרות ודבר שלא בא לעולם הוא: גידוליהן . שנטען והגדילו: על פלוני . שאסרן על חבירו: מהו . אי הוי אסור בחילופיהן כמו שהוא אסור אי לא מי אמרינן גביה דיליה כי אמר קונם הן לפי או על פי אסור בחילופיהן אף על גב דהוי דבר שלב"ל הואיל ואשכחן גבי דיליה כי האי חומרא דאיהו אוס' פירות חבירו עליו ואהכי מחמירי' לגביה דאוסר נמי עליו דבר שלב"ל אבל גבי חבירו הואיל ואינו אוסר פירות חבירו על חבירו דאי אמר לחבירו קונם פירות של פלוני עליך לא הוי כלום לא אמרינן נמי דאית בידו למיסר ליה בחליפין דהוי דבר שלא בא לעולם:
Comments from Tosafot - Nedarim 47a
מת או מכרו לאחר מותר . לפי שלא נתכוין לאסור אלא בעודו שלו: שדה זה שאני לוקח בית זו שאני נכנס והבית שלו מת או מכרו מהו . מי אמרי' כיון דדידיה הוא אינו יכול לאסור אלא בעודו שלו דנהי דתנן בית זה שאני נכנס ומכרו אסור ה''מ כשמדיר עצמו מבית חבירו דעתו לאוסרו עליו (שהרי אסרו עליו) כשאינו שלו ומיבעיא לאבימי כשאמר בהדיא בחייו ובמותו: ת''ש כו' הכא לא דחי שאני הכא דקאמר בחייו ובמותו כדאמר לעיל דהכא כי נמי אמר בחייו ובמותו מיבעיא ליה משום דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו: תנן התם . לקמן בפרק הנודר מן הירק: אסור בחילופיהן . אם מכרם או החליפם אסורין [דמיהן וחלופיהן] דחשבינן להן כהקדש ותופס דמיו וגידולי הקדש הקדש: אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן וה''ה דמיבעיא ליה (בשאר איסורין) אם מכר מהו שיהנה המודר מן החילופין דשמא אסור כי ההוא דלעיל דאסור בחלופיהן וה''ה דמיבעיא ליה בשאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם מדקמייתי למפשט בעיין ממתני' דמקדש בערלה וכלאי הכרם וליכא לפרושי דמיבעיא ליה באיסורי הנאה מהו בחילופיהן אם מותר למוכרם בתחילה דפשיט' דאסור כדמוכח פרק כל שעה (דף כא:) למ''ד לא תאכלו איסורי הנאה משמע מדאיצטרי' קרא למישרי נבילה למכרה לעובד כוכבים אלמא דאסור למכור איסורי הנאה משום דבשעת מכירה הוא נהנה מגוף האיסור וה''ל כשרשיפא מעצי איסור וגם אם מכרם בדיעבד פשיטא ליה דמותרין מן התורה כדמפרש בשלהי פרק שני דקדושין (דף נח .) דאין לך דבר שתופס דמיו אלא עבודת כוכבים ושביעית וקאמר התם דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין מהם שאר איסורין וכי קמיבעיא אם החליפן אסורין מדרבנן כדקאמר במתניתין קונם פירות אלו עלי אסור בחילופיהן דחילופיהן כגידוליהן או שמא גבי דידיה הואיל ואדם אוסר כו' אבל גבי חבירו דאין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו וה''ה בכל איסורי הנאה ושרי ונראה דלהכי לא קמיבעיא ליה בחליפין איסורי הנאה [לאסור לאותן] שלא החליפם דפשיטא דשרי כדאמר (חולין דף ד .) חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהם מחליפין ולא מיבעיא ליה אלא לאותו עצמו שהחליפן ומבעיא בהחלפתם אי קנסינן ליה ואסור ליהנות מדרבנן:
Nedarim 47a - Mishnah translated into english
§ The mishna teaches: With regard to one who says to another: Entering your house is konam for me, and the owner dies or sells the house, the prohibition is lifted. But if he said: Entering this house is konam for me, he remains prohibited from entering the house even after the owner dies or sells the house. Avimi raises a dilemma: If the owner of a house said: Entering this house is konam for you, and then he died or sold it to another, what is the halakha? Do we say that a person can render an item in his possession forbidden even for a time after it will leave his possession, or not?
Rava said: Come and hear a proof from a mishna (Bava Kamma 108b–109a): If one says to his son: Benefiting from me is konam for you, and dies, the son still inherits from him. If, however, the father explicitly states that benefit is forbidden both in his lifetime and after his death, and dies, the son does not inherit from him. Rava suggests: Conclude from the mishna that a person can render an item in his possession forbidden even for a time after it will leave his possession. The Gemara notes: Conclude from the mishna that this is so.
§ We learned in a mishna there (57a): If one says: This produce is konam upon me, or: It is konam upon my mouth, or: It is konam for my mouth, he is prohibited from eating even its replacements, should they be traded or exchanged, and anything that grows from it if it is replanted.
Rami bar Ḥama raises a dilemma: If one said: This produce is konam for so-and-so, what is the halakha with regard to their replacements? Do we say: With regard to himself, since a person can render another’s produce forbidden for himself, though it is not presently in his possession, so too, a person can render an entity that has not yet come into the world forbidden to himself? Is this why the replacement produce and anything that grows from it is forbidden to him, even if it did not yet exist when he took the vow? If so, with regard to another, since a person cannot render another’s produce forbidden to another, i.e., to that owner himself, similarly one cannot render an entity that has not yet come into the world forbidden to another. The produce’s replacements would therefore be permitted to him.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.