Talmud BavliNedarim 44a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 44a
Nedarim 44a - Guemara
אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד לשבת אחת לחדש אחד לשנה אחת לשבוע אחת עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו משזכה בה בין הוא בין אחר אין יכול לחזור בו רישא רבנן סיפא ר' יוסי אמר עולא סיפא נמי רבנן היא אי הכי אמאי עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזו' בו שאני שנה ושבוע דלא שכיחי ר"ל אמר מדסיפא ר' יוסי רישא נמי ר' יוסי ורישא היינו טעמא דלא לישתכח תורת הפקר אי הכי אפילו מיום הראשון נמי ליהוי הפקר אמר רבה מפני הרמאין דמפקירין והדרין בהון אבל דאורייתא לא הוי הפקר
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 44a
אמר תהא שדה . מופקרת לשבוע א' לשמיטה אחת: עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו . אפילו בסוף שבת או בסוף חדש: משזכה בה בין הוא בין אחר . אפילו תוך שעה משהפקירו זכה בה שום אדם או הוא בעצמו לשום הפקר הוי הפקר דקסבר דלא הוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה זכיה דידיה או דאחר לא חשיבא מידי עד דרפק בה פורתא כדאמר במסכת עירובין בפרק עושין פסין (דף כה.) בההיא איתתא דעבדא מחיצה בנכסי הגר אתא ההוא גברא רפק בה פורתא ואוקמוה רבנן בידיה דההוא גברא: רישא רבנן וסיפא רבי יוסי . רישא דאמר משלשה ימים ואילך אפילו לא אתא לרשות זוכה אין יכול לחזור בו דהוי הפקר רבנן היא ובדין הוא דאפילו מיום ראשון הוי הפקר אלא מפני הרמאים כדאמר רבה . לקמן לדברי הכל וסיפא רבי יוסי דאמר עד שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו דאמר דלא הוי הפקר מדאורייתא עד דאתי לרשות זוכה ומשום הכי קתני יכול לחזור בו כר"י: אמר עולא סיפא נמי רבנן היא . דודאי מדאורייתא אע"ג דלא אתיא לרשות זוכה הוי הפקר לאלתר ואפילו מיום ראשון והאי דאמר כל שלשה ימים יכול לחזור דלגביה לא חשיבא הפקר מפני הרמאין דלכולי עלמא אית להו דרבה דאמר מפני הרמאין דהדרי ומחזקי בהו ואמרינן דלא הוי הפקר עד שלשם ימים וסיפא דאמר עד שלא זכה בה לא הוי הפקר דמשמע עד דאתי לרשות זוכה היינו טעמא דשאני חדש ושנה ושבוע דלא שכיחן דאין דרכן של בני אדם להפקיר לזמן וכיון דזה שינה לכך אמרו חכמים דלא ליהוי הפקר לאפקועי ממעשר כל זמן דלא אתי לרשות זוכה: ר"ל אמר מדסיפא ר"י . דמשמע דלא ליהוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה: רישא נמי . בתוך ג' ולאחר ג' רבי יוסי היא ורישא היינו טעם דלאחר ג' ימים אין יכול לחזור בו דהוי הפקר אע"ג דלא אתי לרשות זוכה: משום דלא לישתכח תורת הפקר . דמדאורייתא ודאי לא הוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה ולעולם כל זמן דלא אתא לידי זוכה לא הוי הפקר גמור וחייב חיוב דתרומה ומעשר והאי דאוקמוה רבנן אתורת הפקר לאו משום לאפקועי מתרומה ומעשר דכיון דמדאורייתא חייב דלאו הפקר הוא לא מפקעי ליה רבנן מתרומה ומעשר דלאו כל כמיניה אלא כדי שלא תשתכח תורת הפקר ומ"מ גבי שנה ושבוע כיון דלא שכיחי אוקמוה רבנן אדאורייתא דלא הוי הפקר עד דאתי לידי זוכה דלא גזרו ביה רבנן משום שלא תשתכח תורת הפקר: אי הכי אפילו מיום ראשון ליהוי הפקר . כדי שלא תשתכח כו': אמר רבה . בדין הוא דלהוי הפקר מדרבנן אלא מפני הרמאין דבעי לאפקועי שדותם מתרומה ומעשר ואפקרי להו ואי אמרינן דלאלתר הוי הפקר ופטור מן המעשר הדרי מחזקי בהו ואדהכי כל שלשה ימים לא הוי הפקר לגבי איהו דסברי מתוך כך אתי ומחזיק ביה והוי דיליה ומימנעי ולא מפקרי ולעולם אפילו לאחר שלשה ימים לא הוי הפקר מדאורייתא עד דאתי לרשות זוכה:
Comments from Tosafot - Nedarim 44a
אמר שדה זו מופקרת ליום א' לשנה א' עד שלא זכה בו בין הוא בין אחר יכול לחזור בו . וחייב במעשר מדרבנן ובטל ההפקר ומעשר מיניה וביה ואתי נמי כר' יוסי דמחמרינן עליה וה''ה בלא זמן והאי דנקט זמן לרבותא נקטיה דאע''ג דלא שכיח גזר ביה משום מתנת בית חורון כך פי' הר''ר אליעזר ועוד נרא' דנקט הפקר לזמן משום סיפא דאי משזכה בין הוא בין אחר אין יכול לחזור ואפילו תוך ג' ימים ודוקא משום דהפקר לזמן הוא אבל בסתם לא כדפרישית אבל האי דלזמן מועט מסתמא דעתו להפקר גמור דלא שייך למיגזר ועוד דדוקא זכה אחר אבל הוא לא ולחנם נקטיה ומשום דרישא נקט הוא הכא נמי נקטיה דכיון דאתי לרשות זוכה לא שייך למיגזר אבל אם הוא יהיה פטור שייך למיגזר: רישא רבנן וסיפא ר' יוסי . בתמיה: אמר עולא סיפא רבנן וכו' כיון דלא שכיח וגריעי מודו רבנן ואף על גב דלא מחמירין במודר הכא מחמירין טפי דאינו הפקר עד שיזכה בו אחר כדפרישית אבל כשזכה פטור מן המעשר אפילו תוך שלשה ואף ע''ג דברישא אמר חייב עד לאחר שלשה הכא הטעם כדפי': ריש לקיש אמר אפי' רישא אתיא כר' יוסי . דמחמיר במדיר הכא נמי חייב במעשר ובדין הוא דאפילו לאחר שלשה לא הוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה משום רמאות אבל אמרו חכמים דליהוי הפקר לאחר שלשה כדי שלא תשתכח תורת הפקר והוי פטור מן המעשר: אי הכי אפי' מיום ראשון נמי . כיון דחיישינן לשלא תשתכח תורת הפקר ושביק שיטתו דלא חל עד דאתי לרשות זוכה היה לו לפטור מיום ראשון. בשלמא לעולא דמוקי לה כרבנן דאמרי כשיטתייהו דמודר שלא תשתכח מפני הרמאין דמדאורייתא לא הוי הפקר אלא נתנו הכתוב לחכמים ויש לנו לפרש הפקר דאורייתא במקום דלא אתי לידי רמאות דעיקר הפקר לא מצינו אלא בשביעית והתם לא אתי לידי רמאות דאינו יכול להחליף שביעית ולומר זאת ששית ודומיא דשביעית דלא אתי לידי רמאות כגון אחר שלשה הוי הפקר אבל תוך שלשה לא ור' יוסי אוסר במתניתין מפני רמאין תוך שלשה אבל לאחר שלשה יהנה המודר לא משום מתנת בית חורון אלא משום דאורייתא לא הוה הפקר כל כמה דיכול ליתי לידי רמאות כך פירש האביעזר . צ''ע דהא תניא (לעיל נדרים דף מג:) דהפקר אם היה קודם נדרו אז יכול ליהנות אבל לאחר לא יהנה לעולם אפילו לאחר שלשה ואם כן הרי תוך שלשה הואיל דהפקר מדאורייתא הוי הפקר ויש כח ביד חכמים לבטל ההפקר מפני הרמאין ומאי פריך ודילמא אתי לעשורי ודאי אינו חייב מן התורה אפילו תוך שלשה מאחר שזכה וחכמים גזרו מפני הרמאים ומעשר מיניה וביה אבל לאחר שלשה מוכח מילתא דלאו רמאות הוא ואוקמוה רבנן אדאורייתא ובמתניתין דאוסר ר' יוסי במדיר משום דחיישינן לרמאות אבל כשהפקיר קודם נדרו אין שם רמאות דאנן סהדי דלאו לרמאות קמיכוין אבל אין דין מדיר ודין הפקר שוין דמדיר אם הפקירו קודם לנדרו מותר מיד שייך למיגזר וכן נדרו קודם אסור אף לאחר שלשה:
Nedarim 44a - Mishnah translated into english
If one said: This field will be ownerless for one day, for one week, for one month, for one year, or for one seven-year Sabbatical cycle, as long as no one took possession of the field, neither the one who declared it ownerless nor another person, he is able to retract his declaration. Once one took possession of the field, whether it is he or whether it is another person, he is unable to retract his declaration. This baraita is difficult, as the first clause is apparently in accordance with the opinion of the Rabbis, who hold that rendering property ownerless is unilateral and not contingent upon whether one took possession of it, and the latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who holds that rendering property ownerless is complete only when one takes possession of that property.
Ulla said: The latter clause is also in accordance with the opinion of the Rabbis. The Gemara asks: If so, why is the ruling in the baraita: As long as one did not take possession of the field, neither the one who declared it ownerless nor another person, he is able to retract his declaration; according to the Rabbis, once he declared the property ownerless, although he can take possession of it, he is unable to retract the declaration. The Gemara answers: It is different when one declares an item ownerless for a year or a seven-year period, as doing so is uncommon. Since from the outset he limited the duration of ownerless status, clearly he reserved for himself certain rights; therefore, he can retract his declaration.
Reish Lakish said: From the fact that the latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, the first clause is also in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. And in the first clause, this is the reason that one cannot retract his declaration once three days have passed: It is an ordinance instituted by the Sages to ensure that the halakhic status of ownerlessness would not be forgotten. If one could retract his declaration of ownerless status after three days, people would not distinguish between a case where another took possession, where, according to Rabbi Yosei, one is unable to retract the declaration, and a case where another did not take possession, where, according to Rabbi Yosei, one is able to retract the declaration. The result would be that people would mistakenly conclude that ownerless status can always be reversed, even after it was claimed by another. Therefore, the Sages instituted a limit of three days, after which one may not retract his declaration.
The Gemara asks: If so, then let the Sages institute that the item is considered ownerless even from the first day as well and that he cannot retract his declaration at all. Rabba said: The reason that the Sages did not render the item ownerless from the first day is due to the swindlers, who declare the field ownerless in order to render the produce of the field exempt from the requirement of tithing, and then retract that declaration and immediately reclaim the field. Therefore, the Sages instituted that ownerless status takes effect only after three days.
The Gemara asks: The Sages instituted that one cannot retract his declaration of ownerless status once three days have passed. However, by Torah law, isn’t the item ownerless according to Rabbi Yosei, regardless of when he retracted his declaration as long as no other person acquired it?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.