Talmud BavliNedarim 68a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 68a
Nedarim 68a - Guemara
דבי רבי ישמעאל תנא (במדבר ל, יז) בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה ולתנא דבי ר' ישמעאל אם היו תהיה לאיש מאי עביד ליה מוקים לאידך דרבא ורבא האי דתני דבי רבי ישמעאל מאי עביד ליה מיבעי ליה לומר שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה איבעיא להו בעל מיגז גייז או מקליש קליש היכא קא מיבעיא לן כגון דנדרה מתרין זיתין ושמע ארוס והיפר לה ואכלתנון אי אמרי' מיגז גייז לקייא אי אמרינן מקליש קליש איסורא בעלמא הוא מאי תא שמע אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל קודם שימות או ששמע ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 68a
בין איש לאשתו בין אב לבתו . ואיש דכתיבי בהאי קרא לא צריכי דאי משום איש לאשתו הרי כבר נאמר למעלה אלא מכאן לנערה המאורסה כו' דבין אב ובין איש מפירין נדריה דאיש מיפר חלקו באשתו ואב מיפר חלקו בבתו: כדאידך דרבה . דאמר לקמן (נדרים דף ע.) מקיש קודם הויה שניה כו': דברים שבינו לבינה . כגון שלא אשמש מטתו ושלא אכחול ושלא אתקשט: מיגז גייז . מה שהוא מיפר קוצץ החצי של נדר ועוקרו לגמרי וחלק אחר כדקאי קאי עד דאתי אב ומיפר לאותו חלק: או מקליש קליש . דהפרתו פשטה בכולי נדר וקלש ליה במעט והנדר קל ממה שהיה עד עכשיו: כגון שנדרה בשני זיתים . שלא תאכלם ושמע ארוס והיפר לה חלקו ואכלתן לזיתים: אי אמרת מיגז גייז . דכי שמע ארוס ומיפר חלקו הוי נדר מופר דהויא כאילו חלקו באמצע לשנים: לקיא . הא איתתא דאכלתן לזיתים משום לאו דלא יחל דכי אכלה להנך תרי זיתים חד הוה מותר בהפרת הארוס דמיגז גייז לנדרה ואידך אסור משום חלק האב דנמצא דאכלה זית שלם באיסור: ואי אמרת מיקלש קליש . דאינו חותך לשנים אלא למעט מיקל לה דלא הוי הנדר חמור כדהוה עד השתא הא כי אכלה הנהו תרי זיתי כיון שהנדר נקלש ומיקל ליה איסורא בעלמא הוא דעבדא ולא לקיא דהנדר אינו גמור: אימתי אמרו כו' . בנערה קא נקט לה מתניתין: מת הבעל . כשהוא ארוס: נתרוקנה רשות לאב . כאדם שמריק יין מכלי אל כלי כלומר שיצא כל הרשות מן הבעל ובא לרשות האב: בזמן שלא שמע בעל . את נדרה קודם שימות דביום שמעו בעינן וליכא: או ששמע והפר חלקו בו ביום . ששמע ואפילו שמע ושתק שלא הפר ולא קיים ולא הספיק להראות דעתו עד שמת בו ביום דהואיל ואכתי איכא שהות ביום דאי הוה בעל מצי מיפר איכא למימר דמיתה גרמה לו דדלמא אי הוה קיים אכתי הוה מיפר לה מיקמי דליעבר יומא ומת בו ביום קאי אשמע ושתק: זו היא ששנינו . על כל הני קאי: מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והאב עצמו מיפר כולו בזמן שלא היפר הבעל וכן בזמן שהיפר הבעל חוזר האב ומיפר את חלקו כדתנ' עלה במתניתין בזה יפה כח האב מכח הבעל שהאב מיפר בלא שותפות אבל הבעל אינו מיפר אלא בחיי האב:
Comments from Tosafot - Nedarim 68a
בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן וכו' . דמשמע ליה דבאשה אחת מיירי דקאמר דשתי רשויות עליה אב ואישה ואכתי איכא למיפרך ואימא בנשואה נמי מפירין אביה ובעלה ולתרץ כדשנינן לעיל מדהכא כתיב בית אישה נדרה דקאמר שאינו מיפר בקודמין והכא לא כתיב ומיפר בקודמין שמע מינה דמשום שותפות דאב הוא דמיפר בקודמין: ותנא דבי ר' ישמעאל היו תהיה למה לי . נרא' לפרש דלא מגופא דקרא קא בעי דהא איצטריך למימר דמיפר בקודמין אלא פריך מסמיכות דקרא למה לי כי נמי לא סמכם הכתוב ידענו שפיר דאב ובעל צריכין להפר שניהם מקרא דבין איש לאשתו: מיבעיא ליה לכאידך דרבא . דדריש לקמן מת הבעל נתרוקנה לרשות האב ומן הסמוכין דריש ליה ואם תאמר והא איצטריך הא דהיו תהיה להא דרשא דלעיל שהבעל מיפר מן האירוסין ויש לומר כיון דהוה מצי למכתב היו וכתב תהיה שמע מינה דאתי לומר נתרוקנה רשות לאב: ורבא . דדריש ביה מילתיה דלעיל הא דר' ישמעאל למה לי לומר שהבעל מיפר בדברים שבינו לבינה וכן בין אב לבתו לומר שיפר האב דברים שבינו לבין בתו דס''ד דאפילו מכל דבר כיון שאינו מפרש שום דבר שהוא מיפר קמ''ל דברים שבינו לבין בתו דוקא דדברים מעינוי נפש: איבעיא להו . ארוס דמיפר בלא אב מיגז גייז מה שמיפר מבטל וחצי הנדר נשאר על עומדו כאשר בתחלה או מיקלש קליש בהפרתו מקליש כל הנדר נתגרע כולו וה''ה דמצי למיבעי מאב אי מיגז גייז או מיקלש קליש בהפרתו כשמיפר בלא בעל: היכא מיבעיא ליה . כלומר ונפקא מיניה כגון דנדרה מזיתים שאמרה שלא תאכל מכל זיתים אי אמרת מיגז גייז לקייא דחצי הנדר במקומו עומד ונשאר האיסור על העתיד ועובר בבל יחל ואי מיקלש קליש איסור בעלמא דנתגרע כל הנדר ואין כאן אלא איסור בעלמא: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה לרשות האב כגון שלא שמע בעל או שמע והפר . דכיון דבעל לא קיים לה יפר האב אחר מות הבעל אבל אם שמע וקיים בעל או שמע ושתק ומת ביום של אחריו דהוה הקמה אין יכול להפר כיון דקיים בעל:
Nedarim 68a - Mishnah translated into english
The school of Rabbi Yishmael taught a different source for the halakha in the mishna: The Torah states with regard to vows: “These are the statutes, which the Lord commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father’s house” (Numbers 30:17). From here it is derived with regard to a betrothed young woman that her father and her husband nullify her vows. The Gemara asks: And according to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, what does he do with the words “and if she be to a husband” (Numbers 30:7)?
The Gemara answers: According to him, he establishes it to teach the other statement of Rava: If her betrothed died without ratifying the vow, her father can nullify it on his own. The Gemara then asks: And Rava, who derives the halakha that the father and the betrothed of the young woman together nullify her vows from the phrase “and if she be to a husband” (Numbers 30:7), what does he do with this verse that the school of Rabbi Yishmael taught as the source for the father and the betrothed nullifying the young woman’s vows? The Gemara answers: He requires that phrase: “Between a man and his wife” (Numbers 30:17), in order to say that the husband can nullify only vows that are between him and her, i.e., vows that negatively impact their marital relationship, but he cannot nullify any other type of vow.
§ A dilemma was raised before the Sages: If a husband nullifies his betrothed’s vow, does he sever his share of the vow or does he weaken the force of the entire vow? The Gemara clarifies: Under which circumstances do we raise the dilemma, i.e., what is the practical difference between these two possibilities? In a case where she vowed not to derive benefit from two olives, and her betrothed heard and nullified the vow for her, and she ate those two olives before her father nullified the vow, there is a practical difference.
If we say that he severs his share of the vow, nullifying half of the prohibition, then one of the olives remains completely forbidden, and she is flogged for violating her vow. If we say that he weakens its force, she is not liable to be flogged, as eating the olives is now merely a prohibition that she has violated. If so, what is the ruling with regard to this question?
The Gemara now cites a lengthy baraita, ultimately stating a proof to answer the previous question. Come and hear a baraita that will resolve the dilemma: When did they say that if the husband of a betrothed young woman dies, the authority to nullify her vows reverts to the father, who can then nullify her vows on his own? This occurs in a case when the husband had not heard her vow before he died; or in a case where he heard and was silent; or where he heard and nullified it and died on the same day. This is what we learned in the mishna, concerning a case of this kind (70a): If the husband dies, the authority to nullify vows reverts to the father.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.