Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : For the success of Elyahou ben H'anna & family
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun
Nedarim 82b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 82b
Nedarim 82b - Guemara
ומתני' רבי יוסי היא דאמר רב הונא כוליה פרקין ר' יוסי היא ומאי אין יכול להפר משום עינוי נפש אבל מפר נדרים שבינו לבינה אמר רב יהודה אמר שמואל נדרה משתי ככרות באחת מתענה ובאחת אין מתענה מתוך שהוא מפר למתענה מפר לשאינו מתענה ורב אסי אמר ר' יוחנן מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה ואיכא דאמרי בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן נדרה משתי ככרות באחת מתענה ובאחת אין מתענה מהו א"ל מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה איתיביה האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 82b
כולה פירקא ר' יוסי קתני לה . ואנא נמי הכי קא אמינא דכי אמרה הנאת פלוני עלי מפר לעצמו אבל לא לאחרים כשאר דברים שבינו לבינה אבל לרבנן (אינו) יכול: באחת מתענה ובאחת אין מתענה . שאם לא תאכל האחת תהא רעיבה ואיכא עינוי ואם תאכל האחת תהא שביעה ושוב אין צריכה לשניה ולית בה בשניה משום עינוי: מתוך שמפר לאותה שמתענה . לפי שהוא עינוי נפש: מפר נמי לשאין מתענה . דבאותה הפרה שהפר למתענה עלתה הפרה נמי לאותה שאינה מתענה ומותרת בשניהן הואיל ונדרה ביחד ואית דמפרשי באחת מתענה שהאחת פת נקיה וטובה ואם אינה אוכלת ממנה איכא עינוי ובאחת אינה מתענה שהיא פת סובין ואינה חוששת ממנה וליכא עינוי אם לא תאכלנה אפי' הכי מותרת כשמפר למתענה: ואין מפר לשאינה מתענה . דאינו מופר בהפרת האחרת ויחזור ויפר לה אי אפשר לפי שאינן לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה אי נמי למ"ד כל כי האי גוונא הוי דברים שבינו לבינה ואי קשיא הא קי"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו הני מילי בהפרת חכם דעדיפא אבל בהפרת בעל לא אמרינן הכי:
Comments from Tosafot - Nedarim 82b
מתני' רבי יוסי היא . דמחמיר בהפרה אבל לרבנן מפר ושמואל כרבנן: דאמר רב הונא כולי פירקין רבי יוסי [היא . והא] דאייתי הכא דרב הונא [אינו מן הצורך] דהא סיומא דמלתא דרבי יוסי בהך בבא דפירות מדינה זו וחנווני זה אלא משום דעל בבא דלקמן דשאיני נהנה לבריות דצריך לשנויי לשמואל כי הכא כמו שאפרש לקמן: ומאי אינו יכול להפר משום עינוי נפש . נראה לפרש דהיינו שינויא אחרינא והוי כמו אי נמי וה''פ אי נמי כרבנן מצית (למימר) לאוקומא מאי אינו יכול להפר דקאמר משום עינוי אבל מיפר הוא משום דברים שבינו לבינה קאמר וסיגנון תירוץ זה פירשתי פרק השואל (דף קא . ד''ה סברוה) גבי ומקבל כחוכר דמי דהוה כמו אי נמי: ע''א מהרב רבי יונה נ''ע מתני' רבי יוסי ושמואל כרבנן זהו עיקר ומאי אינו יכול להפר כו' האמת מסיק ואזיל להוציא מסברא דהוה ס''ד דפירות חנווני אינו יכול להפר כלל והשתא מסיק דאפילו לר' יוסי אמת הוא דפירות חנווני עלי מפר מטעם דברים שבינו לבינה . ומיהו אין לתרץ בכך מילתא דשמואל דאמר הנאת פלוני עלי יפר דמה חושש בעל אם נדרה מאותו פלוני בשביל כך לא ימנע הבעל מלקחת ממנו כל מה שירצה ואשה תהנה מן הבעל בהיתר אבל כשנדרה פירות חנווני עלי לא יוכל הבעל ליקח ממנו ומיקרי בינו לבינה הר''ר יונה נ''ע: אמר רב יהודה אמר שמואל נדרה משתי ככרות באחת מתענה . פת נקיה ובאחת אין מתענה פת של שעורים מתוך שמפר למתענה מפר לשאינו מתענה ואין להקשות מהאי דנטולה אני מן היהודים יפר חלקו דלא אמר מפר לגמרי דהיינו משום דברים שבינה לבינה וגזירת הכתוב היא בין איש לאשתו דלדידיה לחודיה מפר אבל הכא כיון דמפר מקצתו הופר כולו והא דתנן לקמן (נדרים דף פז .) נדרה מתאנים וענבים והפר לתאנים לא הפר לענבים ולא אמר הפר מקצתו הפר כולו היינו משום שמפר סתם ומועלת הפרה לכל הנדר וצ''ע אם נדרה מפלוני [דבר עינוי נפש וגם דבר שאינו עינוי נפש אם אמרי' מתוך שמפר לדבר שמתענה מפר נמי לשאינו מתענה או אינו] מפר לשאינו מתענה דאינו עינוי לה דלא אמר נדר שהופר מקצתו הופר כולו:
Nedarim 82b - Mishnah translated into english
And the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who is more restrictive in his definition of affliction. As Rav Huna said: Our entire chapter is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Shmuel, on the other hand, rules in accordance with the opinion of the Rabbis. And what does Rabbi Yosei mean when he says that the husband cannot nullify his wife’s vows? He means that he cannot nullify them as vows of affliction, but he can nullify them as vows that adversely affect the relationship between him and her.
§ Rav Yehuda said that Shmuel said: In a case where a woman vowed that two loaves are forbidden to her, and if she abstains from one of them she would deprive herself, as it is a fine-quality loaf, and if she abstains from the other one she would not deprive herself, as it is a poor-quality loaf, then, since the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, like any other vow of affliction, he can also nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself. And Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: The husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself.
And some say a different version of this dispute, according to which Rav Asi raised a dilemma before Rabbi Yoḥanan: In a case where a woman vowed not to eat from two loaves of bread, and if she abstains from one of them she would deprive herself, and if she abstains from the other one she would not deprive herself, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to him: The husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself.
Rav Asi raised an objection against Rabbi Yoḥanan from the following mishna (Nazir 23a): With regard to a woman who vowed to be a nazirite, and she transgressed her vow and drank wine or became impure by coming into contact with the dead,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.