Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Chemouel Eliezer ben Batcheva
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
Nedarim 48b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 48b
Nedarim 48b - Guemara
ההוא גברא דהוה ליה ברא דהוה שמיט כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה אמרו ליה ואי הואי בר ברך צורבא מרבנן מאי אמר להון ליקני הדין ואי הואי בר ברי צורבא מרבנן לקנייה מאי אמרי פומבדיתאי קני על מנת להקנות הוא וכל קני על מנת להקנות לא קני ורב נחמן אמר קני דהא סודרא קני על מנת להקנות הוא אמר רב אשי ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס ליה לא מיתפיס ועוד סודרא קני על מנת להקנות וקני מן השתא הלין ניכסין דהדין לאימתי קני לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לכי הוה הדר סודרא למריה אמר ליה רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני על מנת להקנות הוא ולא קא קני זימנין אמר ליה משום דסעודתו מוכחת עליו וזימנין אמר ליה ר' אליעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה תנן אמרו חכמים כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מקודשת אינה מתנה כל לאיתויי מאי לאו לאתויי הא מילתא דשדיא בכיפי לא לאתויי לישנא בתראה דשמעתיה דרבא:
הדרן עלך השותפין
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 48b
כיפי דכיתנא . שהיה גוזל אניצי פשתן ואית דאמרי שהיה משמט עצמו מללמוד תורה והיה עוסק באניצי פשתן: ואי הוה בר ברך צורבא מרבנן מאי . כלומר מה יהיה ומי יורש נכסיך: ליקני הדין דאי הוי בר בריה צורבא מרבנן וכו' . משום דאכתי לא הוי בר בריה בעולם והוה ליה מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה: קני על מגת להקנות הוא . דברא בנכסי אביו לא צריך קנין הלכך מקני ליה לבריה אדעתא לאקנויי לבר בריה היא: וכל דקני על מנת להקנות . לא הוי קנין: דהא סודרא קני על מנת להקנות הוא . דהא לא מקני נותן למקנה כליו של קונה והא מקני ליה לדידיה דקא מקני ליה לההוא חפץ לקונה הכא נמי כי אמר על מנת להקנות קני: אי תפים ליה לא מתפיס . בתמיה דאי בעי מקנה למישקל בכנפא דסודרא ולמיקניה למישקליה לדידיה ליכא מאן דמחי ליה: ועוד סודרא . לא דמי לההיא כלל דאילו גבי סודרא כי תפיס ליה משמע דהכי אמר ליה קני השתא בשעת קנין על מנת להקנות וקני השתא הסודר ומקני ליה בשעת קנין החפץ אבל קני נכסי דהדין לאימת קא קני להו לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן הלכך השתא נמי לא קני ואסור לקנות להן ובן בנו נמי לא קנה ואי בעי אביו יהיב ליה לנכסיה ולכל ' מאן דבעי: והא מתנת בית חורון דקני על מנת להקנות הוא ולא קני זימנין אמר ליה וכו' . דהתם היינו טעמא דלא קני דסעודתו מוכחת עליו דודאי לא יהיב ליה אלא משום סעודה ואסור הואיל ומחזי דמיתהני מיניה הכא נמי כיון דקא בעי דיאכל אבא לא קנה אידך משום דקא מתהני אביו מיניה ואהכי אסור: לאו לאתויי הא מילתא דשריא בכפילה . כלומר האי מעשה שמוטל בתנאי כפול דכפל לדיבוריה דאמר ליקני הדין ואי הוי בר בריה צורבא מרבנן ליקנייה לבריה דודאי לא קנה ואית דגרסי מאי לאו לאתויי הא מילתא דשמיט בכיפי מילתא דבית חורון דדמיא לאותו מעשה דכיפי דכתנא: לא לאיתויי לישנא בתרא דשמעתיה דרבא . דאמר לעיל אפי' א"ל והן לפניך שיבא אבא ויאכל דאסור אבל היכא דא"ל ליקני הדין דאי הוי בר בריה צורבא מרבנן לקנייה קני על מנת להקנות הוא:
Comments from Tosafot - Nedarim 48b
דהוה שמיט כיפי דכיתנא . אניצי פשתן היה שמיט ומקלקל אותם: אסרינהו לנכסיה . הדירו שלא יהנה מנכסיו בחייו ובמותו: אמרו לו . לאביו למה אסרת בנך אחר מותך: אמר ליה ליקני הדין דאי הוה ברי' צורבא מרבנן ליקני . כלומר יקנה נכסי' הללו שאם יהיה בנו צורבא מרבנן יקנה אותם לו: קנה על מנת להקנות הוא . שהבן קונה לעצמו כדי להקנות לבנו ולא הוי כשאר זוכים בשביל חביריהם ומועיל דכל עיקר הזכייה אינה בשביל עצמו כי אם בשביל חבירו המקבל המתנה אבל הכא אמר ליה קנה כדי שתקנה לבנך כשיהיה צורבא מרבנן וגם לעצמו לא נגמרה המתנה ולא הויא . לה כמתנה על מנת להחזיר דמסיק בקידושין (דף ו:) דמקנה בה קרקע לנותן דהתם נגמר המכירה כשאמר ליה הריני נותן לך דבר זה על מנת להחזיר ובכסף זה תקנה לי שדי אבל הכא מפרש בהדיא שאינו מקנה לו אלא ע''מ להקנות: ורב נחמן אמר קני . (והכא קני) ואע''ג דהשתא אין הבן בעולם ולא מחלק בין בא לעולם ובין לא בא לעולם ובין שמקנה לבן עצמו כדי להקנות לבנו: דהא סודרא . שקונין בו חליפין: קנה על מנת להקנות הוא . כלומר ורגילות הוא שהוא מחזיר לו הסודר ויודע הוא שלא יתקיים בידו וקני ליה שהרי יודע שמקנה הוא לו ע''י הקנין החפץ שלו וכמו כן [הכא על מנת] להקנות הוא אע''פ שלא תתקיים מתנה בידו קנה שפיר ויקנה אותה לבן: ומאן לימא לן דהך סודרא אי תפיס ליה לא מתפיס . כלומר מאן לימא לן דאי בעי לא פסיק ליה דילמא ודאי אי בעי פסיק ליה ומתנה מעליא היא (אבל) [ועוד] קני ע''מ להקנות ליכא לדמויי לסודרא דבסודרא קני על מנת להקנות מהשתא הוא דבשעה שמקנה לו הסודר אמר לו שיקנה לו בחליפין מיד ה''נ שמעינן מינה אם אמר להקנות מיד בשעת הקנאה קני: הלין נכסים לאימת קני לכי הוי צורבא מרבנן כבר הדרא סודרא למריה . ולאו דווקא סודרא ונראה דרב אשי סבירא ליה כפומבדיתאי דקני ע''מ להקנות לשון גרוע הוא ולא גמר להקנות לו כלל ולא נגמרה המתנה כלל ולא דמי לסודר שנותנו בידו להיות קונה בו מיד אבל כשיש תרתי לריעותא שאין המתנה נגמרה לו וגם אחר זמן לאו קנייה הוא ומטעם זה נראה דאפי' אם נתן לו שטר ואמר לו קנה בשטר זה ע''מ שתקנה בו לבנו והשטר קיים בימי הבן לאו קנייה הוא כסברא דפומבדיתאי והאי דקאמר הדרא סודרא למריה לאו דוקא אלא כלומר קניין שאינו גמור אינו מועיל להקנות בו לאחר זמן ולא דמי לסודר שקנה בו מיד . ובלא שמעתין אור''י שאין אדם יכול להקנות חפץ לחבירו מעכשיו לאחר שלשים יום דההיא שעתא דחל הקניין הדרא סודרא למריה כי ההיא דנתקרע או שאבד למאן דאמר לכשתתן וכן משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך אלא לאחר שלשים יום דאם אינה עומדת באגם לא קנה דנתבטלה המשיכה ומיהו אם הקנה לו מעכשיו ע''מ שארצה לאחר ל' ודאי נגמרה המתנה מיד קודם החזרת הסודר: והרי מתנת בית חורון דקני ע''מ להקנות ולא קני . דמקני לו החצר והסעודה להקנות לאביו דלא קנה דאי קנאה א''כ קנאה המקבל ובהיתר מקנה לה לאביו וא''כ אמאי אסרו . ומשני משום דסעודתו מוכיח עליו שלא היה רוצה שיקנה כלל כ''א בשביל שיסעוד אביו וא''כ אין דעתו להקנות כלל למקבל כ''א לאביו וכי נמי קנה ע''מ להקנות קני בעלמא משום דמקנה שפיר למקבל אך המקבל יקנה אותה לאחר אבל הכא אין דעתו להקנות כלל למקבל כ''א לאביו: וזימנין א''ל ר''א היא . דמחמיר במודר הנאה הלכך כי נמי קני ע''מ להקנות קני הכא לא קני להחמיר: לאיתויי מאי לאו לאיתויי הא מילתא דשמיט כיפי . כלומר ע''מ להקנות ואור''ת גירסא דשדייה בכפילא פירוש לשון המושלך בכפילות שכפל דבריו וחזר ואמר אי הוה בר בריה צורבא מרבנן ליקני ע''מ להקנות: לאיתויי לישנא בתרא דרבא . אי אמר והם לפניך אסור:
Nedarim 48b - Mishnah translated into english
There was a certain man who had a son who seized in theft sheaves [keifei] of flax, and the father took a vow prohibiting his son from deriving any benefit from his possessions. They said to the father: And if the son of your son would become a Torah scholar, and you would want him to be able to inherit your possessions, what would you do? He said to them: Let this son of mine acquire the possessions, and only if the son of my son becomes a Torah scholar then let him, my grandson, acquire them from my son. They asked: What is the ruling?
The Sages of Pumbedita say: This is just as if he stated: Acquire the property on the condition that you transfer it to your son. In such a case he has not given anything to the recipient, but has merely made him a conduit to transfer the item to someone else. And in any case where one says: Acquire this item on the condition that you transfer ownership, the recipient does not acquire the item, and the statement has no effect.
But Rav Naḥman said: He does acquire, as an acquisition by means of a cloth is a case of an act of acquisition performed only in order to transfer ownership. In such a case, one gives another a cloth in order to confer ownership of some other item, but the cloth itself does not assume new ownership. Still, this is an effective means of acquisition. So too, the property of the grandfather may be effectively conferred upon the grandson through the son, without the son acquiring it himself.
Rav Ashi said: And who will say to us concerning the cloth that if the recipient of the cloth would seize it with the intention of keeping it that it would not be an effective seizure? While the cloth is technically transferred, the recipient does not usually exercise his right to it. And furthermore, an acquisition by means of a cloth is a case where the giver is saying: Acquire only in order to transfer ownership, but acquire from now. However, with regard to these possessions of this one who took the vow, when does the son acquire? Only when his son’s son becomes a Torah scholar. And when he becomes a Torah scholar, the cloth has already been returned to its owner, i.e., the act of acquisition had taken place long before the grandson became a Torah scholar. The initial transfer therefore has no effect.
Rava said to Rav Naḥman: But the gift of Beit Ḥoron discussed in the mishna is an example of an acquisition performed only in order to transfer ownership, and there he did not acquire it at all.
The Gemara recounts: Sometimes when Rav Naḥman was asked this question he said to him: That is because his wedding meal proves about him that he did not truly intend to give the items to the recipient, and not because such an acquisition is invalid per se. And sometimes he said to him that in that case they followed the stringent opinion of Rabbi Eliezer, who said: Even negligible benefits ordinarily waived are forbidden to one prohibited by a vow from deriving benefit from another. So too, Rabbi Eliezer holds that one cannot rely on an act of acquisition performed merely in order to transfer ownership to a third party.
§ We learned in the mishna (48a): The Sages therefore said: Any gift that is not so absolute so that, if the recipient were to consecrate the gift it would be consecrated, is not a gift. The Gemara asks: What is added by the word: Any? Is it not adding this matter of one who seized sheaves of flax, and to say that the gift of the father has no effect? The Gemara responds: No, the intent is to add the latter version of the aforementioned statement of Rava, that a gift given as a means of circumventing a vow has no effect, even when the giver mentions the nature of the gift only casually and does not stipulate it as a formal condition.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.