Talmud BavliPesahim 103b : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Pesahim Page 103b
Pesahim 103b - Guemara
קאי עלייהו רב ייבא סבא א"ל הב לן וניבריך לסוף אמרו ליה הב לן ונישתי אמר להו הכי אמר רב כיון דאמריתו הב לן וניבריך איתסרא לכו למישתי מאי טעמא דאסחיתו דעתייכו אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב אחא בריה דרבא אמימר בריך על כל כסא וכסא ומר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא בתרא רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך אמר להו רב אחא בר רבא אנן כמאן נעביד אמימר אמר נמלך אנא מר זוטרא אמר אנא דעבדי כתלמידי דרב ורב אשי אמר לית הילכתא כתלמידי דרב דהא יו"ט שחל להיות אחר השבת ואמר רב יקנ"ה ולא היא התם עקר דעתיה ממשתיא הכא לא עקר דעתיה ממשתיא כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא א"ל למה לך כולי האי הא מנחא שרגא א"ל שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד א"ל אי לא שמיע ליה מיניה דמר לא הוה עביד א"ל לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר פתח ואמר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה א"ל למה לך כולי האי והאמר רב יהודה אמר רב המבדיל בין קודש לחול זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא א"ל אנא כהא סבירא לי דאמר ר"א אמר רבי אושעיא הפוחת לא יפחות מג' והמוסיף לא יוסיף על ז' אמר ליה
Comments from Rashi on Masechet Pesahim Page 103b
קאי עלייהו . משמש עלייהו: הב וניבריך . ברכת המזון והדר אמליכו ואמרו הב ברישא ונישתי: כיון דאמריתו הב וניבריך . ברכת המזון אסחיתו דעתייכו משתיה ואסור למישתי עד לאחר ברכת המזון אלמא ברכת המזון אסוחי דעתא הוא וצריך לחזור ולברך: ואמר רב יקנ"ה . ולא בעי לברוכי ברכת היין תרי זימני חדא אקידוש וחדא אהבדלה וה"ה לתרי כסי דקידוש היום וברכת המזון: כי מטא . רבא לאבדולי במוצאי שבת ולעיל קאי אלא אגב גררא אייתינהו להנך תרתי עובדי ועובדא ראשונה בשבת הוה: קא מתלי נורא בשרגא . מדליק אבוקה בנר: א"ל . רב יעקב בר אבא למה ליה למר כולי האי הא איכא שרגא: אדעתיה דנפשיה . כלומר מעצמו אשר לא צויתיו: על שבע . מפרש להו לקמיה:
Comments from Rashbam - Pesahim 103b
קאי עלייהו . משמש עליהן והוא עומד עליהם (בראשית ית) מתרגמינן והוא משמש אסור לכו למישתי . אלמא ברכת המזון אסוחי דעתא הוא וצריך לחזור ולברך לאחר ברכת המזון והכי נהיגינן ואע''ג דשמעי' מהכא דברכת המזון אפסוקי סעודתא הוא לא בעי ברוכי על היין לאחריו מיקמי דנבריך ברכת המזון לפי שברכת המזון פוטרתו דהשתא אחת מעין שלש סגי להו כ''ש שלש ברכות עצמן ובהלכות גדולות נמי כתב דלא בעי לברוכי ברכת היין לאחריו עד לאחר ברכת המזון: הוו יתבי בסעודתא . דחול: על כל כסא וכסא . על כל פעם שהיה שותה בתוך המזון: ואכסא דבתרא . ברכת המזון סבירא ליה כרבא דבריך נמי לעיל אכסא קמא ואכסא דברכתא: נמלך אני . בכוס שני נמלכתי לשתות שכבר הוי לי היסח הדעת מששתיתי כוס ראשון וכן כל פעם ופעם ששתיתי נמלכתי: כתלמידי דרב . כי ההוא עובדא דלעיל דיליף רבא מיניה דמיבעי לברוכי אכסא דברכתא אע''פ שכבר בירך איין שבתוך המזון: לית הלכתא כתלמידי דרב . כלומר כעובדא דתלמידי דרב לעיל דברכת המזון לאו אסוחי דעתא הוא ואע''ג דאמר הב וניבריך שרי למישתי ואפילו הכי לית הילכתא כרב אשי דקמו להו רבא ומר זוטרא בחד שיטתא וצריך לחזור ולברך על היין של ברכת המזון בפה''ג כמנהג שלנו וכיון דאמר הב וניבריך אסור למישתי עד לאחר ברכת המזון ועוד מדקא מייתי רב אשי סייעתא ממילתיה דרב להקשות על תלמידי דרב להכחישן מדברי רב רבן וקא מהדר גמרא ולא היא מכלל דלית הילכתא כרב אשי: הכא . גבי יקנ''ה לא עקר דעתיה ממישתיא שעדיין לא שתה וכל דעתו לשתות ונ''ל דלא גרסי' כולהו חדא ברכתא אריכתא נינהו שריבוי לשון שלא לצורך הוא שכבר פירש טעמו יפה משום דלא עקר דעתו ממישתיא שעדיין לא שתה וכל דעתו לשתות: קם שמעיה . דרבא אדליק אבוקה בשרגא: כי מטא רבא לאבדולי . לעיל קאי אהא דרב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא וההוא עובדא בסעודת שבת אוקימנא לעיל משום הא מילתא דהכא דמשמע למוצאי שבת אתחיל רבא לברך ברכת הבדלה ואגב גררא אייתי להא עובדא דאמימר ומר זוטרא אית ליה דרבא ורב אשי לית ליה וליכא לפרושי אההוא עובדא קמא דרב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא אייתי לקמייהו כסא דאבדלתא ובריך מאור ובשמים דלא שייך למימר כי מטא לאבדולי קם שמעיה וכו' והרי כבר אמרנו שהיה מבדיל ובירך כבר אבשמים ואמאור ועוד הא דרב יעקב בר אבא אמאי מפסיק בינתים: א''ל . רבי יעקב בר אבא לרבא לאחר שהבדיל למה ליה למר דעביד כולי האי הא איכא שרגא ודעתיה דנפשיה . מעצמו אשר לא צויתיו והא דקאמר ליה רבא לא גרסי' דהא רבא עצמו הוא דקא מהדר לרב יעקב בר אבא: ה''ג המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך זו היא הבדלתו כו' . ולא היה אומר יותר: ואמר רב יקנ''ה . ולא בעי לברוכי ברכת בפה''ג תרי זימני חד אקידוש וחד אהבדלה והוא הדין לתרי כסי דקידוש היום וברכת המזון וקשיא לרב ייבא סבא דאמר להו הכי אמר רב הב וניבריך אסור לכו למישתי דא''כ קשיא דרב אדרב:
Comments from Tosafot - Pesahim 103b
כיון דאמר הב וניבריך איתסר למישתי . וא"ת בפ' ג' שאכלו (ברכו' דמ"ח.) גבי ינאי מלכא כו' דקאמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן דהוי הב וניבריך היכי נצטרף תו עמהן ר"ש בן שטח הא אמרי' לעיל בההוא פרקין (פסחים דף מז.) דרב ושמואל הוו יתבי בסעודתא על ואתא רב שימי בר חייא הוה קמסרהב ואכיל אמרו ליה מאי דעתך לאצטרופי בהדן אנן אכלינן אלמא כיון דגמרו מלאכול תו לא מצטרפי וי"ל בלאו הכי אמרי' התם הוא דעבד לגרמיה שהוציאם אע"פ שלא אכל כזית דגן: בריך אכל כסא וכסא . אחריו לא היה מברך דברכת המזון פוטרת והא דשינוי מקום צריך לברך היינו דוקא לפניו ולא לאחריו כדפיר' לעיל: רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך . אע"ג דברכת המזון טעונה כוס לא היה מברך ובירושלמי נמי קאמר דאם התחיל לסעוד בע"ש מבעוד יום אין צריך בקידוש לברך בפה"ג משמע דכל דבר מצוה הטעון כוס א"צ לברך בפה"ג היכא דלא הוי הפסק וא"ת א"כ אמאי מברכין בכוס שני שאחר הגדה בפה"ג אפילו תהא הגדה טעונה כוס אין צריך לברך דלא הוי הפסק כדאמר הכא וי"ל דהגדה והלילא נמי הוי הפסק ואע"ג דבין ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה מכיון דהתחיל אשר גאלנו אסור לשתות והוי כמו ברכת המזון דמסקינן הכא דצריך לברך ומ"מ חשיב קידוש במקום סעודה דלענין זה לא חשיבא הגדה הפסק ולמאי דפרישית דהויא הגדה הפסק צריך לברך אחר ירקות בורא נפשות וגם נראה לברך אחר כל ארבע כוסות על הגפן חוץ מכוס שני הסמוך לסעודה וגם אחר ב' כוסות של אירוסין ונשואין נראה דצריך לברך אחר כל אחד על הגפן: וקאמר רב יקנ"ה . פי' בקונטרס דדייק מדלא מצריך לברך תרי זימני בפה"ג חד אקידוש וחד אהבדלה אלמא לא הוי קידוש הפסק והוא הדין נמי ברכת המזון וקשה דאיך יברך פעמים בפה"ג על כוס א' וזה לא מצינו ונראה דדייק מדלא תיקנו יין לבסוף ש"מ דלא הוי הפסק הוא הדין נמי ברכת המזון: ולא היא כו' . והכי מסקינן דמברכין אכסא דברכתא וקשה דאמרינן בכיסוי הדם (חולין דף פז.) דכוס של ברכה אתה שותה או מ' זהובים אתה נוטל והשתא האיכא נ' זהובים בשביל ברכת בורא פרי הגפן וי"ל דהתם לא נקט נ' משום רב אשי דלא בריך אכסא דברכתא ועוד פעמים מברכין ברכת המזון בלא כוס:
Pesahim 103b - Mishnah translated into english
and Rav Yeiva the Elder stood over them to serve them. They said to him: Give us a cup of wine and we will recite the blessings of Grace after Meals. Ultimately, they changed their mind and said to him: Give us a cup of wine and we will drink it. He said to them that Rav said as follows: Since you have said: Give us a cup and we will recite the blessings of Grace after Meals, it is prohibited for you to drink any more. What is the reason for this? The reason is that you have diverted your attention from drinking. Therefore, if you want to drink any more, you must recite the blessing over wine again.
The Gemara relates that Ameimar, Mar Zutra, and Rav Ashi were sitting at a meal, and Rav Aḥa, son of Rava, stood over them to serve them. Ameimar recited a blessing over each and every cup of wine he drank. And Mar Zutra recited a blessing over the first cup he drank during the meal and over the last cup he drank, upon concluding Grace after Meals. Rav Ashi recited a blessing over the first cup and did not recite any further blessings over the subsequent cups he drank.
Rav Aḥa bar Rava said to them: In accordance with whose opinion should we act in this matter? We have witnessed three different courses of action. Ameimar said: I repeatedly changed my mind. In other words, the reason Ameimar recited a blessing over each cup was not because he maintains that it is always necessary to do so. Rather, he drank each cup with the intention that it should be his last. Consequently, he diverted his attention from drinking each time, and therefore he was required to recite a new blessing before he could drink again. Mar Zutra said: I acted in accordance with the opinion of the students of Rav. They maintain that one who prepares to recite Grace after Meals has completely diverted his attention from drinking, and therefore the blessing on wine that one recites during the meal does not include the wine he drinks after Grace after Meals.
And Rav Ashi said: The halakha is not in accordance with the opinion of the students of Rav. This can be proven from a ruling of Rav himself, as with regard to a Festival that occurs after Shabbat, Rav said that the order of blessings is yod, kuf, nun, heh: Wine [yayin], kiddush, candle [ner], and havdala. This shows that although one recites kiddush between the blessing over wine and havdala, it is unnecessary to recite the blessing over wine again before havdala. The same should hold true in our case: Just as kiddush is not considered an interruption between the blessing over wine and its consumption, Grace after Meals should not be considered an interruption either.
The Gemara rejects this reasoning: And that is not so. There, when one is preparing himself to recite Grace after Meals, he has already uprooted his mind from drinking. Here, with regard to kiddush and havdala, he has not uprooted his mind from drinking.
After discussing the opinion of the students of Rav, the Gemara returns to the story of Rav Ya’akov bar Abba’s visit to Rava. When the time came to recite havdala, Rava’s attendant got up and lit a torch from a candle. Rav Ya’akov bar Abba said to him: Why do you need all this? The candle was present, and you could have recited the blessing over the light of the candle itself. Rava said to him: The attendant did this on his own accord, without consulting me. Rav Ya’akov bar Abba said to him: If he had not heard it from the Master he would not have done it on his own; he must have been following your opinion on this matter. Rava said to him: Does the Master not maintain that using a torch for havdala is the optimal manner in which to fulfill the mitzva? It is for this reason that the attendant lit a torch for havdala.
Rava began his recitation of havdala and said: Who distinguishes between sacred and profane, between light and darkness, between Israel and the nations, between the seventh day and the six days of work. Rav Ya’akov bar Abba said to him: Why do you need all this? Didn’t Rav Yehuda say that Rav said with regard to the statement: Who distinguishes between sacred and profane, that this alone is the havdala of Rabbi Yehuda HaNasi? Why is this plain statement not enough for you?
He said to him: I maintain in accordance with this statement that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: One who decreases the number of distinctions in the text of the havdala should not decrease them to less than three, and one who increases the number of distinctions should not increase them to more than seven. Rav Ya’akov bar Abba said to him:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.