Talmud BavliPesahim 100a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Pesahim Page 100a
Pesahim 100a - Guemara
דילמא משבשתא היא א"ל מרימר ואיתימא רב יימר אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי וקם תנא ותני קמיה וקיבלה מיניה אי הכי קשיא אלא מחוורתא כדרב הונא ולרב הונא מי ניחא והאמר רבי ירמיה א"ר יוחנן ואיתימא א"ר אבהו א"ר יוסי בר רבי חנינא הלכה כר' יהודה בערב הפסח והלכה כר' יוסי בע"ש הלכה כר' יהודה בערב הפסח מכלל דפליג רבי יוסי בתרוייהו לא הלכה מכלל דפליגי בהפסקה דתניא מפסיקין לשבתות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אין מפסיקין ומעשה ברשב"ג [ורבי יהודה] ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום א"ל רשב"ג לרבי יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני (אסתר ז, ח) הגם לכבוש את המלכה עמי בבית א"ל א"כ לא נפסיק שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי:
אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש איני והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל כשם שמפסיקין לקידוש
Comments from Rashi on Masechet Pesahim Page 100a
משבשתא היא . והכי איבעי ליה למיתני מט' שעות ומחצה ואילך: וקא תנא קמיה . להך מתניתא הכי מט' שעות ולמעלה אלמא מתרצתא היא: אלא מחוורתא כרב הונא . ומן המנחה דקתני מתניתא קמייתא סמוך למנחה קאמר: הלכה מכלל דפליגי להפסקה . הא דא"ר ירמיה הלכ' כר' יהודה בערב הפסח דמשמע דפליג נמי רבי יוסי בערב הפסח להפסקה הוא דפליג דאם התחיל לאכול אף בערב הפסח אינו מפסיק אבל להתחיל מודה ר' יוסי דאסור ומתניתין בהתחלה לרבי יוסי איצטריך דקמשמע לן דמודה רבי יוסי בערב הפסח דאין מתחילין: דתניא . דבהפסקה נמי פליגי: אין הלכה כרבי יהודה . דאמר מפסיקין דמשמע עקירת שולחן: ולא כרבי יוסי . דאמר אין מפסיקין כלל: אלא פורס מפה . על השולחן ומקדש היום וחוזר ואוכל:
Comments from Rashbam - Pesahim 100a
דילמא משבשתא היא . דה''ל למיתני מט' שעות ומחצה ולמעלה א''נ מן המנחה ולמעלה כדתניא בההיא קמייתא: אמר מרימר . לאו משבשתא היא: אלא קשיא . הך ברייתא בתרייתא דקתני מט' ולמעלה אלמא סמוך למנחה נמי קאסר רבי יהודה בערבי שבתות ויו''ט וליכא לאוקומי השתא מתניתין כרבי יהודה דמאי שנא ערבי פסחים דנקט בהו סמוך למנחה טפי משבתות ויו''ט: אלא מחוורתא כרב הונא . דלרבי יוסי איצטריך ומן המנחה דקתני הך ברייתא סמוך למנחה קאמר: מכלל דפליג רבי יוסי בתרווייהו . אפי' בערב הפסח והיכי מוקי למתני' כר' יוסי: מכלל דפליגי להפסקה . הא דא''ר ירמיה הלכה כרבי יהודה בערב הפסח דמשמע דפליג נמי רבי יוסי בע''פ להפסקה הוא דפליג דאי התחיל לאכול אף בע''פ אינו מפסיק אבל להתחיל מודי ר' יוסי דאסור ומתני' בהתחלה ולר' יוסי איצטריך דקמ''ל דמודי ר' יוסי בערב הפסח דאין מתחילין: דתניא . דבהפסקה נמי פליגי: מפסיקין לשבתות . אם התחיל סעודתו בהיתר קודם המנחה והיה אוכל והולך עד שתחשך אפי' לר' יהודה מפסיק סעודתו מיד כשיחשיך ומקדש היום: וקדש עליהן . שהחשיך: ה''ג בתוספתא דברכות אמר לו רבן גמליאל לר' יוסי בר' רצונך שנפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו אמר לו בכל יום אתה מחבב דבריי לפני יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו א''כ לא נפסיק שמא יראו כו': ברבי . כך קראו רשב''ג לר' יוסי בר חלפתא כלומר גדול הדור: אמר לו רשב''ג א''כ לא נפסיק כו' . שמעינן מהכא דבערבי פסחים אסור לאכול מסוף ט' שעות ולמעלה כסתם מתני' אבל בערבי שבתות וי''ט מותר לאכול מן המנחה ולמעלה דהא סתם לן תנא דמתני' כרבי יוסי מדנקט ערבי פסחים מכלל דבשאר י''ט שרי וקי''ל נמי (עירובין ד' מו:) הלכה כר' יוסי מחבירו דר' יוסי אפי' להתחיל ולאכול אחר ט' שרי בהדיא לקמן בשמעתין דאמר אלא הא דתניא ושוין שמתחילין אימת אי בע''ש הא פליג ר' יהודה ומיהו לענין הפסקה אין הלכה כר' יוסי בערבי פסחים אלא כר' יהודה שאם התחיל לאכול קודם ט' ונמשך אכילתו עד שחשיכה צריך לעקור את השולחן מיד כשיחשיך ולהחזירו לשם פסח ובשבתות ובי''ט לא יפסיק אלא פורס מפה ומקדש ואח''כ גומר סעודתו: הגם לכבוש . כלומ' בפני אתה מביישני: לא כר' יהודה . דאמר מפסיקין דמשמע עקירת שולחן: ולא כר' יוסי . דאמר א''צ להפסיק כלל אלא יגמור סעודתו אפי' משחשיכה ויברכו בהמ''ז ואח''כ מביא לו כוס שני לקידוש היום כדתניא לקמן בשמעתין אלא פורס מפה על המאכל כדין כל שבתות השנה שהביאו לחם על השולחן קודם קידוש כדתני' לקמן א''נ משום סילוק פתורא ואח''כ אומר קידוש היום על הכוס וחוזר ואוכל וגומר סעודתו ונראה בעיני דס''ל לשמואל דהלכה כרבי יוסי כדקתני בברייתא שקבעו הלכה כמותו אלא שבא להחמיר על עצמו קצת שלא יגמור סעודתו ויקדש אח''כ אלא יקדש תחלה ואח''כ יגמור סעודתו דאלת''ה שמואל דאמ' כמאן דהא בריית' דקתני פורס מפה ומקדש לא קאי אהפסקת אכיל' כלל אלא בבא לקדש עתה ולאכול בשבת לכתחלה מיירי:
Comments from Tosafot - Pesahim 100a
דילמא משבשתא היא . וברייתא קמייתא דקתני מן המנחה ולמעלה היא עיקר משום דלדידיה אתיא מתני' ככולי עלמא: ה"ג והאמר ר' ירמיה א"ר יוחנן ואיתימא רבי אבהו א"ר יוסי בר ר' חנינא . ולא גרס רבי יוחנן א"ר אבהו דרבי אבהו תלמידיה דר' יוחנן הוה: מכלל דפליגי בהפסקה כדתניא . לא גרס דתניא דהא בברייתא לא פליגי בהפסקה דפסח אלא כדתניא גרס ומייתי כי היכי דפליגי בהפסקה דשבת הכי קים ליה דפליגי נמי בהפסקה דפסח ומורי רבינו יחיאל אמר דגרס דתניא ודייק מדקאמר ר' יוסי אין מפסיקין והיינו אפילו בערב הפסח דאין מתחילין דבע"ש שרי רבי יוסי אפי' להתחיל עוד נראה דאמר לקמן (פסחים ד' קב.) בני חבורה שהיו מסובין וקדש כו' וקתני פלוגתא דר' יהודה ורבי יוסי והתם סתמא קתני וקידש בין שבת בין פסח: מפסיקין לשבתות . פי' בעקירת שולחן כדמוכח בסמוך והיינו שמברך ברכת המזון כדתניא לקמן (שם:) ראשון אומר עליו ברכת המזון והיו רגילין לסלק השולחן לפני ברכת המזון כדאמר בפרק [כיצד מברכין] (ברכות דף מב.) סילק אסור מלאכול ולכך קאמר בסמוך דבעי לר' יהודה עקירת שולחן ולספרים דגרסי לקמן ראשון אומר עליו קידוש היום ושני ברכת המזון היו עוקרין את השולחן לפני קידוש כדי להפסיק אלא שהקידוש עושה קודם לפי שאסור לשתות כוס של ברכת המזון בלא קידוש דע"כ עקירת שולחן אינו בין קידוש לברכת המזון מדקאמר פורס מפה ומקדש ופריסת המפה היא במקום עקירת שולחן לרבי יהודה: רבי יוסי אומר אין מפסיקין . וגומר כל הסעודה ומברך ברכת המזון ואח"כ מקדש כדמוכח בברייתא דלקמן (פסחים דף קב.) משמע דאין צריך לעשות סעודה לשם שבת דאי צריך מה לו להמתין יפסיק מיד וא"ת ואיך יעשו קידוש בלא סעודה הלא אין קידוש אלא במקום סעודה וי"ל דחשיב קידוש במקום סעודה כיון שמיד אחר הסעודה עושה קידוש ואותה סעודה עולה לו לסעודת שבת כדמוכח בתוספתא דקתני במילתיה דרבי יוסי ומזכיר של שבת בברכת המזון ומיהו קשה לר' יוסי איך יעשו ד' כוסות כיון שלא יקדשו אלא אחר ברכת המזון ולא יעשו סעודה אחרת וי"ל דיעשו ד' כוסות שלא כסדר הרגילין לעשות כוס ברכת המזון תחלה ואחריו כוס של קידוש וירקות ואחריו כוס שלישי למה נשתנה ואחריו מרור ועל כוס רביעי הלל: אין מפסיקין . בהתחילו בהיתר איירי דבהתחילו באיסור מודה ר' יוסי דמפסיקין ולרבי יהודה נמי דמפסיקין היינו כשכבר קידש היום כדמוכח בעובדא דמייתי דקתני וקידש עליהן היום אבל הגיע שעת מנחה אין מפסיקין והלכה כרבי יוסי ובערבי שבתות וי"ט אפי' להתחיל שרי כר' יוסי דרבי יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי כדמוכח בעירובין (דף מו:) ובערבי פסחים אסור להתחיל ואם התחיל אפי' בהיתר מפסיקין בברכת המזון דבהא פסקינן כר' יהודה ומורי רבינו יחיאל אומר מדפסיק כר' יוסי בהפסקה בההוא עובדא מכלל דלכתחלה לא קי"ל כוותיה ועוד כתב בה"ג דבע"ש אין להתחיל לאכול מן המנחה ולמעלה דאפי' ר' יוסי לא קאמר אלא דלא יפסיק אבל לאתחולי לא וע"כ ה"פ דלא קי"ל כרבי יוסי אלא להפסקה אבל לא להתחיל: שהיו מסובין והתחילו בהיתר שהרי רבי יהודה היה שם . ה"ג בתוספתא אמר לו א"כ לאל נפסיק וה"פ א"כ כיון שמחית לא נפסיק שמא יראו התלמידים: אלא פורס מפה ומקדש . פי' רשב"ם דאית ליה לשמואל דהלכה כר' יוסי אלא שבא להחמיר על דבריו שלא לגמור סעודה קודם קידוש דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן דברייתא דקתני פורס מפה ומקדש לא מיירי בהפסקת אכילה אלא בבא להתחיל לאכול ובחנם דחק דשמואל סבר כחכמים דהכי איתא בירושלמי רב יהודה בשם שמואל זו דברי ר' יהודה ור' יוסי אבל חכמים אומרים פורס מפה ומקדש וצריך לדקדק כמאן הלכה דאע"ג דאמר ר' יוחנן לעיל הלכה כר' יוסי ובמי שהוציאוהו (שם ד' מז:) משמע דהלכה כר' יוחנן לגבי שמואל איכא חד לישנא דלא א"ר יוחנן ורב נמי סבר לקמן (פסחים ד' קה.) כשמואל וקאמר שבת קבעה נפשה ואע"ג דבשל סופרים הלך אחר המיקל היינו דוקא בשוין כדאמר בפ"ק דמסכת ע"ג (ד' ז.):
Pesahim 100a - Mishnah translated into english
Perhaps this baraita is corrupted, and therefore it cannot serve as the basis of an objection.
Mareimar said to him, and some say it was Rav Yeimar: I happened to come to the Festival lecture of Rav Pineḥas, son of Rav Ami, and the tanna who recited mishnayot stood up and taught this baraita before him, and he accepted it. This incident proves that the above version of the baraita is accepted and considered accurate. If so, the aforementioned objection to Rav Pappa’s opinion on the basis of the baraita remains difficult. Rather, Rav Pappa’s answer is insufficient, and it is clear that the mishna must be understood in accordance with the explanation of Rav Huna. In other words, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who maintains that although one may eat until dark on the eves of Shabbat and other Festivals, it is prohibited to eat on Passover eve from shortly before the lesser minḥa until nightfall.
The Gemara asks: And according to the explanation of Rav Huna, does it work out well? But didn’t Rabbi Yirmeya say that Rabbi Yoḥanan said, and some say that Rabbi Abbahu said that Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the eve of Passover, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei with regard to the eve of Shabbat?
The Gemara infers from the above statement: From the fact that it was necessary to say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the eve of Passover, this proves by inference that Rabbi Yosei disagrees with regard to both cases, both the eves of Shabbat and other Festivals, as well as Passover eve. Consequently, it is impossible to ascribe to the opinion of Rabbi Yosei the mishna’s prohibition against eating on the eve of Passover, as he evidently permits one to eat until dark even on Passover eve.
The Gemara answers: No; the statement should be understood as follows: When it was said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, this proves by inference that they disagree with regard to interruption. Even Rabbi Yosei agrees that one may not start eating on Passover eve from minḥa time onward, but he maintains that one who started to eat is not obligated to interrupt his meal even when the Festival begins.
As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei disagree about interrupting a meal: If people were eating on the eve of Shabbat, they must interrupt for Shabbatot, meaning that once Shabbat begins, they must interrupt their meal, clear away the table, and recite the evening prayers and kiddush before continuing their meal; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: These diners need not interrupt their meal.
The baraita continues by relating a story: And there was an incident involving Rabban Shimon ben Gamliel, and Rabbi Yehuda, and Rabbi Yosei, who were reclining and eating together in Akko on Friday afternoon, and the day of Shabbat was sanctified, i.e., Shabbat began. Rabban Shimon ben Gamliel said to Rabbi Yosei: Berabbi, a title for an important man of distinguished lineage, is it your will that we should interrupt and be concerned for the statements of our colleague Yehuda, who maintains that one is obligated to interrupt his meal?
He said to him: Each and every day you cherish my statements before those of Rabbi Yehuda, and rule in accordance with my opinion, and now you cherish the statement of Rabbi Yehuda before me? Rabbi Yosei continued by applying a verse to this situation: “Will he even force the queen before me in the house?” (Esther 7:8).
Rabban Shimon said to him: If so, if displaying concern for Rabbi Yehuda’s opinion will be viewed as a halakhic ruling, we will not interrupt, as perhaps the students will see that we have broken off our meal and will establish the halakha for generations in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Sages later said: They did not move from there until they established the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, that one need not interrupt one’s meal on the eve of Shabbat and Festivals.
Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said that one must interrupt one’s meal by removing the table entirely, nor is it in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who ruled that one need not interrupt one’s meal at all. Rather, one must spread a cloth over one’s table and recite kiddush, after which he may continue his meal. The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav Taḥalifa bar Avdimi say that Shmuel said: Just as one interrupts for kiddush,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.