Talmud BavliHullin 42b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 42b
Hullin 42b - Guemara
בשלמא לתנא דידן דתנא תנא ודשייר אתיא בזה הכלל אלא לתנא דבי ר' ישמעאל דאמר י"ח טרפות ותו ליכא והא איכא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה סבר ליה כרבי שמעון בן אלעזר דאמר יכולה היא ליכוות ולחיות אע"ג דיכולה ליכוות ולחיות למאן קאמר לתנא דבי רבי ישמעאל תנא דבי ר' ישמעאל טרפה חיה ס"ל אלא סבר לה כר"ש בן אלעזר דאמר כשרה היא והאיכא חסרון בשדרה דתנן כמה חסרון בשדרה בש"א שתי חוליות וב"ה אומרים חוליא אחת ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה המסס ובית הכוסות דקא חשבת להו בתרתי חשבינהו בחדא אפיק חדא ועייל חדא והאיכא גלודה סבר לה כר"מ דמכשיר והא איכא חרותא מרה מאן קתני לה ר' יוסי ברבי יהודה אפיק מרה ועייל חרותא והאיכא שב שמעתתא דאמר רב מתנא האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה ואמר רכיש בר פפא משמיה דרב לקתה בכוליא אחת טרפה ותנן ניטל הטחול כשרה ואמר רב עוירא משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טרפה ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל סימנים שנדלדלו ברובן טרפה ואמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה וגולגולת שנחבסה ברובה ובשר החופה את רוב הכרס ברובו טרפה נקובי תמניא הוו חשבינהו בחד אפיק שב ועייל שב אי הכי פסוקי נמי תרי הוו חשבינהו בחד בצר להו חדא ועוד דרב עוירא משמיה דרבא נמי נקובה היא
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 42b
בשלמא לתנא דידן . אע"ג דלא תנא אלא י"ח מ"מ לא תנא מניינא ואיכא למימר דתנא תנא ודלא תנא אתיא בזה הכלל: אלא לתנא דבי ר' ישמעאל . דתנא מניינא קשיא והא איכא בסג"ר סימן הוא ומשנה וברייתא הן בהמה שנחתכו רגליה בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) כמה חסרון בשדרה באהילות גלודה בפרקין וכן חרותא. ושב שמעתתא שבע טרפות שמנו האמוראים ולא נשנו במשנה והן היו מקובלים מרבן. האחרונים קרי רגלים ושלפנים קרי ידים. ארכובה יינויי"ל מקום חיבור השוק והירך שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה: ר' שמעון בן אלעזר . בתוספתא קתני לה הכי רבי שמעון בן אלעזר מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות והכא נקט סיפא דמילתיה ולא נקט השתא ר' שמעון בן אלעזר מכשיר: ופרכינן אע"ג דיכולה ליכוות ולחיות . קשיא היא דאפי' הכי איכא למימר דאטרפה לא פליג ר"ש דלמאן קא מותבינן אחנא דבי רבי ישמעאל דתנא מניינא ואיהו טרפה חיה סבירא ליה דקאמר ובין החיה אשר לא תאכל דקרי לה לטרפה חיה אלא הכי פריק סבר לה כרבי שמעון דאמר כשרה היא כדקתני התם רבי שמעון בן אלעזר מכשיר: כמה חסרון בשדרה . שלא תטמא באהל אלא במגע ובמשא כדין עצם כשעורה דאילו שדרה שלמה וגולגולת שלמה ורוב מניינו ורוב בניינו תנן באהילות (פ"ב מ"א) דמטמאין באהל ואע"פ שאין עליהן בשר: וכן לטרפה . לב"ש לא הויא טרפה בבציר משתי חוליות ולב"ה בחוליא אחת מיטרפא: חשבינהו כחד . דהא גבי הדדי סמכי וכחד דמי: והאיכא גלודה . שניטל עורה והופשטה כולה או מחמת שחין או מחמת מלאכה דקתני מתני' (לקמן חולין דף נד.) וחכמים פוסלים: ומשני סבר לה כר"מ דמכשיר: והאיכא חרותא . דקתני מתניתין (שם) אלו כשרות חרותא בידי שמים ותניא לקמן (חולין דף נה:) בידי אדם טרפה ואיזו היא חרותא כל שצמקה ריאה שלה ונתקשה כחריות של דקל מחמת שהבעיתה אדם בקולו ופעמים שצומקת מקולות וברד והיא בידי שמים והדרא בריא אבל בידי אדם תו לא הדרא בריא: מרה מאן קתני לה . דחשבה ניקבה המרה במניינא די"ח טרפות במתניתין יחידאה היא ור"י ברבי יהודה קתני לה לקמן בפרקין (חולין דף מג.) בשמעתין ותנא דבי ר"י לית ליה מרה ואפיק מרה ועייל חרותא: בוקא דאטמא . קולית הירך: דשף מדוכתיה . שקפץ ממקומו חור שבעצם אליה שהוא תחוב בו ולקמן (חולין דף נד:) מסיים והוא דאיעכול ניבי. בוקא כמו בוכנא עגול ראשו ותחוב בחור כעלי זה התחוב בחור המכתשת: לקתה בכוליא אחת . וכ"ש בשתיהן ולקמן (חולין דף נה.) מסיים בה והוא דמטיא לקותא למקום חריץ: אבל ניקב טרפה . ולקמן מפרש ניקב בעליונו מקום שהיא עבה אבל בקולשיה כשרה: נדלדלו . נתלשו בכמה מקומות ומחוברין כאן מעט וכאן מעט: נעקרה צלע . אע"ג דתנן במתניתין נשתברו רוב צלעותיה דוקא נשתברו התם בעינן רובא אבל נעקרה צלע אחת מעיקרה עד חצי חולייתה כדמפרש לקמן (חולין דף נב.) טרפה: וגולגולת שנחבסה . שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה ולא ניקב הקרום אם רובה נחבסה טרפה. נחבסה דמינציי"ר בלע"ז: ובשר החופה את רוב הכרס . זהו קרום עב שקורין טנפנ"א כשפותחין את הבהמה וחותכין את הבשר לאורך הבהמה והוא נראה. והאי דקרי ליה חופה את רוב הכרס ולא קרי ליה חופה את הכרס מפני שמיעוט הכרס נחבא בתוך צלעות החזה והסחוס ורובו מכוסה בבשר: כרס . פנצ"א לבדה בלא בית הכוסות והמסס ואם נקרע רובו של בשר כנגד הכרס אף ע"ג דכי משערת לההוא קרע לגבי כוליה בשר הוי מיעוטא שהרי אותו בשר מחזיק כל בני המעים והולך עד הירכים לא משערינן אלא במה שכנגד הכרס ואם מיקרע רובא דההוא טרפה. ושמואל לא סבירא ליה כמאן דפריש לקמן (חולין דף נ:) רוב החיצונה דמתניתין דהיינו בשר החופה את רוב הכרס דאם כן מה אתא שמואל לאשמועינן ואיהו מפרש למתניתין לקמן במילתא אחריתי: נקובי תמניא הוו . וכי חשבת להמסס ובית הכוסות בחד ומדלית לה למרה אכתי פשו להו תמניא נקובי דמתניתין: פסוקי תרין . גרגרת וחוט: דרב עוירא . ניקב הטחול:
Comments from Tosafot - Hullin 42b
והא איכא בהמה שנחתכו רגליה . תימה דלא פריך מניטל צומת הגידים דתניא בהדיא בפ' בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) דטרפה ויש לומר דהוי בכלל בהמה שנחתכו רגליה: ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה . מסיפא דייק רב יהודה דקתני גבי גולגולת כמה חסרון בגולגולת ב"ש אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות אלמא דבשיעור מיתה חשיב חסרון ולהכי חשיב דרב יהודה בהדי משניות משום דממתניתין דייק ולא חשיב לה בהדי שמעתא כדחשיב מלתא דרב עוירא אע"ג דאמתניתין אתמר וא"ת א"כ אמאי לא פריך נמי והא איכא גולגולת כיון דרב יהודה אכולהו קאי ואומר ר"ת דרב יהודה לא קאי אגולגולת דס"ד דחסרון דגולגולת הוי עם הקרום ובהמה מיטרפא בנקיבת הקרום לחודיה אבל אדם דאית ליה מזלא בעי חסרון גולגולת עם נקיבת הקרום והא דאמר בעירובין (דף ז:) דחשיב תרי חומרי דסתרי אהדדי כגון שדרה וגולגולת אגב שדרה נקט גולגולת אי נמי לענין טרפות אדם קאי וכן לטרפה נמי אגולגולת דמשכחת ביה חומרא וקולא חומרא לענין הורג את הנפש וקולא לענין פדיון בכור אם נטרף תוך שלשים שאין הכהן צריך להחזיר אם קבלו ולענין עשה חבירו טרפה ומיהו קשה דבסמוך גבי הא דאמר ר"י בר' יהודה ניקבה המרה טרפה דמקשו ליה רבנן מאיוב משמע דאין בהמה מיטרפא בכך כמו בן אדם ועוד לקמן (חולין דף מז:) גבי אדומה וירוקה כשרה מייתי מדרבי נתן שבאת לפניו אשה שמלה את בנה כו' אלמא מאי דחיי באדם חיי נמי בבהמה והיה נראה לפרש דחסרון הגולגולת בלא הקרום וטרפה לפי שסוף הקרום ליפסק ולהכי לא פריך הכא מגולגולת דהא קתני לה ניקב הקרום של מוח אבל אי אפשר לפרש כן שהרי יש ב"א הרבה שניטל מגולגולת שלהם יותר ממלא מקדח ועדיין חיים ונראה דחסרון הגולגולת הוי עם נקיבת קרום העליון דסוף תתאה ליפסק אבל בלא חסרון עצם אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסק וכן בבהמה איכא למ"ד (לקמן חולין דף מה.) תתאה מגין ואפילו למ"ד קרמא עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה טרפה יש לחלק בין אדם לבהמה ולא מטעם ר"ת אלא משום דבאדם הקרום התחתון קשה וחזק יותר מבהמה ומשום הכי בעי חסרון עצם עם נקיבת העליון ובבהמה התחתון רך ואין צריך חסרון עצם עם העליון אבל בדבר ששוה בזה ובזה אין לחלק ביניהן כלל: אפיק חדא ועייל חדא . ולמ"ד חסרון מבפנים לא שמיה חסרון וחסרון דמתניתין לר' שמעון דלרבנן הוי בכלל נקובה צ"ל דהך סוגיא כר' שמעון דלרבנן ליכא אלא י"ז: סימנין שנדלדלו ברובן טרפה . פירש ר"ח דלמאי דמסיק לקמן (חולין דף מד.) ומוקי לה באיפרוק אפרוקי נדלדלו היינו שנתפרדו זה מזה: אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה . לקמן (חולין דף נב.) פליג עליה בר זכאי ואמר נעקרו ברוב בצד אחד ונשתברו ברוב שני צדדין והכא נקט טפי מילתיה דשמואל משום אינך דקאמר גולגולת שנחבסה ובשר החופה את רוב הכרס ואם תאמר לרבי יוחנן דאמר התם בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדין חסר להו מי"ח טרפות דליכא למיחשבינהו בתרתי כיון דבזה ובזה צריך רוב שני צדדין ויש לומר דמכל מקום תרתי נינהו שזו עקורה וזו נטולה:
Hullin 42b - Mishnah translated into english
Granted, with regard to the tanna of our mishna, one can say that the cases of tereifot that he taught explicitly in the mishna, he taught, and that any case that he omitted comes under the general statement beginning: This is the principle. But with regard to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, who said: Eighteen tereifot, one must ask: And are there no more cases of tereifot? But aren’t there the four cases represented by the mnemonic beit, samekh, gimmel, reish, the first of which is taught in a mishna (76a): An animal whose hind legs were severed from the leg joint and above is a tereifa? The Gemara responds: The tanna of the school of Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, who says: The severed leg can be cauterized and the animal will live. Therefore, such a wound does not render the animal a tereifa.
The Gemara objects: But even if one holds that the severed leg can be cauterized and the animal will live, this does not mean that the animal is not a tereifa. According to whom is the question: But aren’t there the cases of beit, samekh, gimmel, reish, stated? It is stated according to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, who holds that there are only eighteen tereifot. But the tanna of the school of Rabbi Yishmael maintains that a tereifa can live. If so, the fact that the animal can live if the stump of its severed limb is cauterized is immaterial to whether it is a tereifa. Rather, say that the tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar insofar as he says that an animal with a severed leg is kosher. Yet, he disagrees with the claim that the reason is because the animal can survive.
The Gemara objects: But isn’t there the case of a deficiency in the spine? As we learned in a mishna (Oholot 2:3): How much is considered a deficiency in the spine of a corpse so that it will not be considered a full corpse to impart impurity in a tent? Beit Shammai say: Two missing vertebrae, and Beit Hillel say: One vertebra. And Rav Yehuda says that Shmuel says: Just as Beit Shammai and Beit Hillel disagree with regard to ritual impurity, so too they disagree with regard to a tereifa, i.e., according to Beit Hillel an animal missing only one vertebra is a tereifa. This is not included in the count of Rabbi Yishmael.
The Gemara responds: The omasum or the reticulum that were perforated on their outer walls, which you count as two separate cases, should be counted as one case. Accordingly, one case has been removed from the count of eighteen tereifot and one case has been inserted, i.e., the case of a deficiency in the spine, and there are still only eighteen cases.
The Gemara asks: But isn’t there the case of the tereifa mentioned in the mishna on 54a of an animal whose hide was removed? The Gemara responds: The tanna of the school of Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who deems such an animal kosher.
The Gemara asks: But isn’t there also the case of an animal that is a tereifa because of a shriveled lung? The Gemara responds: The mishna states that a perforated gallbladder renders the animal a tereifa; but who teaches this? Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, teaches this. Therefore, the tanna removed the gallbladder from the list, since it is only the opinion of an individual, and inserted a shriveled lung.
The Gemara asks: But aren’t there the seven additional halakhot, i.e., cases of tereifot, taught by amora’im? The Gemara enumerates the seven halakhot: As Rav Mattana says: This head of the femur that was completely dislocated renders the animal a tereifa. And Rakhish bar Pappa says in the name of Rav: If the animal was diseased even in one kidney, it is a tereifa. And we learned in a mishna (54a) that if the spleen was removed the animal is kosher, and with regard to this mishna, Rav Avira says in the name of Rava: They taught this only when the spleen was removed; but if it was perforated, the animal is a tereifa.
The Gemara continues: And Rabba bar bar Ḥana says that Shmuel says: If the two organs that must be severed in ritual slaughter [simanim], i.e., the windpipe and the gullet, were mostly detached, the animal is a tereifa. And Rabba bar Rav Sheila says that Rav Mattana says that Shmuel says: If a rib was torn out from its root, along with half of the attached vertebra, the animal is a tereifa; and a skull that was mostly crushed, even if the membranes are intact, renders the animal a tereifa; and if a majority of the flesh that envelops the majority of the rumen was torn, the animal is a tereifa.
The Gemara responds: There are eight cases of perforated organs mentioned in the mishna that render an animal a tereifa. The tanna of the school of Rabbi Yishmael counts them all as one case. Accordingly, he removed seven cases from the count of eighteen and inserted these seven halakhot.
The Gemara challenges: If so, since there are also two cases of cut organs in the mishna, the spinal cord and the windpipe, let the tanna count them as one. The count of tereifot then falls one short of eighteen. And furthermore, if all the cases of perforated organs are counted as one, then one cannot insert the case taught by Rav Avira in the name of Rava, i.e., that of a perforated spleen, since it is also a case of a perforated organ. If so, the count falls two short of eighteen.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.