Talmud BavliHullin 11b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 11b
Hullin 11b - Guemara
דילמא חד מינייהו טריפה הוא אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא וכי תימא מאי נפקא לן מינה הא אין גורל קובע לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם וכי תימא דבדקינן ליה והתנן לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה אברים אברים רב מרי אמר אתיא (שמות כא, טו) ממכה אביו ואמו דאמר רחמנא קטליה וליחוש דלמא לאו אביו הוא אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא ורוב בעילות אחר הבעל ממאי דלמא כגון שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורין אפילו הכי אין אפוטרופוס לעריות רב כהנא אמר אתיא מהורג את הנפש דאמר רחמנא קטליה וליחוש דלמא טרפה הוה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא וכי תימא דבדקינן ליה הא קא מינוול וכי תימא משום איבוד נשמה דהאי נינווליה וניחוש שמא במקום סייף נקב הוה רבינא אמר אתיא מעדים זוממין דאמר רחמנא (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם וגו' וליחוש דלמא הך דאסהידו ביה טרפה הוה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא וכי תימא דבדקינן ליה והתניא ברבי אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין רב אשי אמר אתיא משחיטה עצמה דאמר רחמנא שחוט ואכול וליחוש שמא במקום נקב קא שחיט אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי ואמר ליה ודלמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר דאי לא תימא הכי לר"מ דחייש למיעוטא הכי נמי דלא אכיל בישרא וכי תימא הכי נמי
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 11b
ודילמא חד מינייהו . האי דעזאזל טרפה הוא דבשלמא הך דלשם בדיק ליה לאחר שחיטה אלא חבירו משתלח לצוק ואין נשחט: אין הגורל קובע לעזאזל אלא בראוי לשם . שהרי בשעת הגורל אין ידוע איזה יעלה לשם הילכך שמעינן ממילא דטרפה לא מייתינן: בדקינן ליה . לאחר דחייתו לצוק: אברים אברים . ותו לא מצי בדק ליה דאין יכול לידע איזו שבירה מחיים: קטליה . הורגהו: בבית האסורין . שם עברתו אמו ואין לחוש שמא בא עליה אחר ששניהן לבדם היו עד הוכר העובר: טרפה הוה . ההרוג ואין זה ראוי ליהרג דגברא קטילא קטיל: וכי תימא משום איבוד נשמה דהאי . רוצח דלא לימות משום דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה (במדבר לה): נינווליה . להאי נהרג ואי לאו משתכח טרפה יהרג רוצח זה: ואמאי . ליחוש במקום סייף שהרגו בה נקב היה תחלה וטרפה הוא וגברא קטילא קטיל: וכי תימא דבדקינן ליה . כלומר דכשנהרג על ידי עדותן ואח"כ הוזמו מישתעי קרא ונבדקיה קודם שנהרגם: והתניא ברבי אומר . לא ידעינן מנו אלא אחד גדול בדורו היה ועל שם כך נקרא ברבי כדאשכחן בכיצד מעברין בעירובין (דף נג.) אמר רבי אושעיא ברבי ובפ"ב (לקמן חולין כח.) רבי אלעזר הקפר ברבי: הרגו . קודם שהוזמו: אין נהרגים . דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה: אתיא משחיטה עצמה . דאיירי בה עד השתא: דלמא במקום נקב קא שחיט . נקובת הושט במשהו אבל גרגרת ברובא ואם חסרה בכאיסר טרפה באלו טרפות (לקמן חולין דף מה.): היכא דאפשר . לעמוד על בירור בודקין ולא סמכינן ארובא וצריכין לבדוק בהמה מכל י"ח טרפות אי נמי כגון קטן וקטנה דאפשר לנו להמתין עד שיגדלו ונדע שאינו סריס נמתין והנך כולהו משום דלא אפשר הוא: לרבי מאיר . דלא אזיל בתר רובא הכי נמי דלא אכל בשרא משום דשמא במקום נקב קא שחיט:
Comments from Tosafot - Hullin 11b
כגון שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורין . ועוד הוה מצי למידק ודילמא משום דאזלינן בתר חזקה דהעמד האם בחזקת צדקת: וכי תימא דבדקינן ליה . מקשינן דנילף מרוצח גופיה דאזלינן בתר רובא דדילמא הרוצח הוא טרפה וטרפה שהרג את הנפש פטור ושמא דאזלינן בתר רובא מדלא חיישינן להרוג את הטרפה לא נילף בעלמא ועוד נראה לי דטעמא דטרפה שהרג פטור דהיינו משום דהוי עדות שאין אתה יכול להזימה ואי קטלינן עדים כשהוזמו לא שפיר קטלינן ואם כן אין להוכיח אלא במאי דקטלינן לעדים ולא חיישינן דלמא הך דאסהידו ביה טרפה הוה כדקאמר בסמוך וכן מצינו בשם רבינו מנחם הקדוש אך קשה לי מאי קאמר וכי תימא דבדקינן ליה הא מכל מקום הויא ליה התראת ספק אי לא אזלינן בתר רובא ושמא קסבר דשמה התראה: ליחוש דלמא במקום סייף נקב הוה . אין להקשות משכחת לה כגון שהטביעו בנהר דאפשר בתר הכי למיבדקיה דהא קרא בכלי עץ ובכלי ברזל ואבן כתיב אבל קשה דמשכחת לה כגון שהיה קרום של מוח מגולה וראו שהיה שלם ובא זה ונקבו והרגו ויש לומר דדוחק הוא להעמיד הפסוק בכך ואם תאמר ובספ"ק דמכות (דף ז.) דאמרי רבי טרפון ורבי עקיבא אילו היינו בסנהדרין לא היה אדם נהרג ומפרש דהוו בדקו להו ואמרי ראיתם שטריפה הרג או שלם הרג ואם תמצא לומר שלם הרג שמא במקום סייף נקב הוה והכא משמע דלא חיישינן דאזלינן בתר רובא ויש לומר דרבי עקיבא לטעמיה דאמר דחיישינן למיעוטא בפרק הלוקח בהמה (בכורות כ:) דקסבר חלב אינו פוטר בבהמה בבכורה אע"ג דרוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות ואע"ג דאפילו רבי מאיר דחייש למיעוטא מודה היכא דלא אפשר רבי עקיבא חשיב ליה אפשר דאיכא לאוקמי קרא שהיה קרום מוחו מגולה ונקבו כדפירשנו ורשב"ג דפליג עלייהו ואמר אף הם מרבים שופכי דמים בישראל אפילו חייש למיעוטא מ"מ חשיב ליה לא אפשר דדוחק הוא להעמיד הפסוק בכך ועוד אור"ת דאף על גב דאי לא שיילינן לעדים קטלינן ליה דסמכינן ארובא היכא דלא אפשר היכא דשיילינן להו ואמרי דלא ידעי פטור מידי דהוה אסייף וארירן דאי לא שיילינן להו חייב ואי שיילינן להו ואמר אחד בסייף ואחד בארירן פטור אע"ג דבסייף וארירן כשאומרים אין אנו יודעין חייב עד דמכחשי אהדדי היינו משום דסייף וארירן לא שייך כל כך בגוף העדות דמה לי הרגו בסייף ומה לי בארירן אבל במקום סייף נקב הוה דשייך לגוף העדות טפי אי בדקינן להו ואמרו אין אנו יודעין פטור ואחד אומר כליו שחורים ואחד אומר כליו לבנים דלא שייך לגוף העדות אע"פ דמכחשי אהדדי חייב הקשה רבינו יצחק ברבי מרדכי דהכא ילפינן מרוצח ועדים זוממים דאזלינן בתר רובא אף בדיני נפשות וכן מוכח בריש פ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף סט.) ובאלו הן הנשרפין (שם דף עט:) אמרינן נסקלין בנשרפין ידונו בסקילה הקלה אע"ג דרוב נשרפים נינהו ותירץ ר"ת דכיון דממה נפשך הוא נהרג לענין באיזו מיתה הוא נהרג לא אזלינן בתר רובא ועוד יש לומר דהוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי והא דפריך התם מעיקרא כי הוה תני הנשרפין בנסקלין תיפוק ליה דרובא נסקלין נינהו הכי פירושו לכל הפחות לא גרע משום דהוו רובא דנסקלין: ודילמא הך דאסהידו ביה טרפה הוה . ואם תאמר דחובשים אותו י"ב חדש ואם יחיה לאו טרפה הוא ויש לומר דשמא קסבר טרפה חיה ועוד נראה לי דאי אין הורגין העדים כשהוזמו אלא אחר י"ב חדש דדילמא הך דאסהידו ביה טרפה א"כ גם אותו שמעידין עליו אין להורגו עד לאחר י"ב חדש וכיון דלא באו להורגו אלא אחר י"ב חדש א"כ לא יהרגו הם אף לאחר י"ב חדש דדילמא נעשה טרפה הך דאסהידו ביה בסוף י"ב חדשים והרי לא באו אלא להרוג את הטריפה: לרבי מאיר דחייש למיעוטא כו' . מדקאמר לרבי מאיר ולא קאמר היכי אכלינן משמע דלא קיימא לן כר' מאיר דחייש למיעוטא וקשה דבפרק הלוקח בהמה (בכורות כד.) פסיק רבי יוחנן כרשב"ג דאמר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים דפטורה מן הבכורה כשבנה כרוך אחריה משום דלא מרחמא ליה אא"כ ילדה אבל מטעם חלב לא מיפטר אע"ג דרוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות אלמא חיישינן למיעוטא אע"ג דליכא חזקה בהדי מיעוטא דאי אמרינן אוקי בהמה בחזקת שלא ילדה אדרבה העמד וולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהיה חולין במעי אמו ויש לומר דרבי יוחנן לא פסיק כוותיה אלא בהא דלא מרחמא אלא אם כן ילדה:
ונפקא מינה להיכי שראינוה שהיה לה חלב קודם לידה דההיא לא מפטרינן מטעם חלב ואפשר דאף רשב"ג סבר דחלב פוטר והשתא אתי שפיר דאשכחן רשב"ג דלא חייש למיעוטא בריש כל הצלמים (ע"ז דף מ:) דלא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר"מ התם ורבי יוחנן נמי אכל לעיל (חולין דף ה:) משחיטת כותי ולא גזר בהו כדגזר ר"מ ובעשרה יוחסין (קידושין דף פ.) גבי שני דברים שאין בהן דעת לישאל ועשאן הכתוב כו' משמע נמי דרבי יוחנן כרבנן דר"מ ס"ל והא דא"ר יוחנן בסוף אין מעמידין (ע"ז דף לט:) למעוטי מורייס וגבינות בית אונייקי וסתמא כר"מ התם הוי סתם ואח"כ מחלוקת בריש כל הצלמים (שם מ:) והא דאמר רשב"ג כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספק הוי אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי בפרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלה:) וקיימא לן התם כוותיה אע"ג דרובן אינן נפלים וכן תוך שמנה ימים בבהמה אסרינן התם ולא אזלינן בתר רובא התם משום דלא יבא להקל בערוה והצריכוה חליצה במת תוך שלשים ולא רצו לסמוך על הרוב ולהתירה לשוק בלא חליצה שלא יאמרו העולם שפיהק ומת ויבא לידי לעז וקלקול ולכך גם לענין אבילות פטור שלא יבא להקל בערוה ועוד דבלאו הכי יש להקל באבילות דקי"ל (מו"ק דף [יח.] כ.) הלכה כדברי המיקל באבל ואסרו כמו כן בבהמה דגזרו בהמה אטו אדם דאי לא הא לא קיימא הא אי נמי אסור בבהמה אפי' בבריא שלא יבא להתירה בחולה שיהא קרוב לפיהק ומת:
Hullin 11b - Mishnah translated into english
that perhaps one of the animals, the scapegoat, is a tereifa. Since it is not slaughtered, but is rather cast from a cliff while alive, there is no way to ascertain that it is not a tereifa. Rather, is the reason we are not concerned for this not due to the fact that we say: Follow the majority of animals, which are not tereifot?
And if you would seek to reject that proof and say that there is no need for an examination, as what practical difference is there to us whether it is a tereifa, since it is neither eaten nor sacrificed, and the two goats are fit after the fact even if they are not equal (see Yoma 62a); doesn’t the lot determine the goat for Azazel only with regard to an item, a goat, that is fit for sacrifice to the Lord? And if you would say that we examine the goat after it is cast from the cliff and do not rely on a majority, but didn’t we learn in a mishna (Yoma 67a): The goat did not reach halfway down the mountain until it was torn limb from limb.
Rav Mari said: The fact that one follows a non-quantifiable majority is derived from the halakha of one who strikes his father or his mother, with regard to whom the Merciful One states: Kill him (see Exodus 21:15). Rav Mari clarifies: But let us be concerned that perhaps the man that he struck is not actually his father. Rather, is the reason we are not concerned for this not due to the fact that we say: Follow the majority, and the majority of acts of intercourse performed by a married woman are attributable to the husband.
The Gemara asks: From where is that conclusion drawn? Perhaps the reference is to a case where at the time he was conceived his mother and father were incarcerated together in prison. Therefore, the fact that it was his father that he struck is based on certainty, not a majority. The Gemara answers: Even so, there is no steward [apotropos] for restraining sexual immorality, and the identity of his father is not based on certainty.
Rav Kahana said: It is derived from the halakha of one who kills another person, with regard to whom the Merciful One states: Kill him (see Exodus 21:12). Rav Kahana clarifies: And let us be concerned that perhaps the person that he killed was a tereifa, one who has a wound or condition that will lead to his death within twelve months. One who kills a tereifa is exempt from capital punishment because in that sense, the halakhic status of a tereifa is that of a dead person. Rather, is the reason we are not concerned for this not due to the fact that we say: Follow the majority of people, who are not tereifot?
And if you would seek to reject that proof and say that we examine the corpse to determine whether he was a tereifa, wouldn’t the corpse be mutilated through that examination? And if you would say that due to concern for the possibility of an unjustified loss of life of that murderer, we will mutilate the corpse to determine whether the victim was a tereifa, it would remain necessary to rely on the majority, as let us be concerned that perhaps there was a perforation in the place that he stabbed the victim with the sword.
Ravina said: It is derived from the halakha of conspiring witnesses, with regard to whom the Merciful One states: “And you shall do unto him as he had conspired to do unto his brother” (Deuteronomy 19:19). If the witnesses testified falsely that a person is guilty of a capital offense, they are liable to receive the death penalty. And let us be concerned that perhaps that person against whom they testified was a tereifa, and they should not be executed for conspiring to have a tereifa executed. Rather, is the reason we are not concerned for this not due to the fact that we say: Follow the majority of people, who are not tereifot?
And if you would say in rejection of that proof that we examine the corpse of the executed defendant to determine whether he was a tereifa, but isn’t it taught in a baraita that a distinguished Sage [beribbi] says with regard to witnesses who conspired to have a person killed based on their testimony: If the conspiring witnesses have not yet killed the accused with their testimony, they are executed; but if they killed the accused with their testimony, they are not executed.
Rav Ashi said: The principle of following a non-quantifiable majority is derived from the halakha of slaughter itself, with regard to which the Merciful One states: Slaughter the animal and eat it. And let us be concerned that perhaps he is slaughtering the animal in the place of a preexisting perforation. Rather, is the reason we are not concerned for this not due to the fact that we say: Follow the majority of animals that are not tereifot?
Rav Ashi said: I stated this halakha before Rav Kahana, and some say that Rav Kahana stated this halakha before Rav Shimi, and the Sage before whom the halakha was stated said to the one who stated it: And perhaps where it is possible to examine the situation it is possible, and the majority is not followed; but where it is not possible to examine the situation it is not possible, and the majority is followed.
As if you do not say so, then according to Rabbi Meir, who despite the existence of a majority takes the minority into consideration and does not follow the majority, is it indeed true that one does not eat meat due to the concern that there was a perforation in the place that he slaughtered the animal? And if you would say, indeed, according to Rabbi Meir it is prohibited to eat meat,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.