Talmud BavliHullin 54b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 54b
Hullin 54b - Guemara
וחזייה לדרב מתנא דאתיא בזה הכלל מאי טעמא דדמיא לנטולי תנא אלו טרפות הני הוא דטרפה הא דרב מתנא כשרה ור' שמעון בן לקיש אמר אלו כשרות דוקא תנא טרפות ותנא זה הכלל וחזייה לדרב מתנא דלא אתיא בזה הכלל מ"ט לאו לנקובי דמיא ולא לפסוקי דמיא ולנטולי נמי לא דמיא תנא אלו כשרות הני הוא דכשרות הא דרב מתנא טרפה גופא אמר רב מתנא האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה ורבא אמר כשרה ואי איפסיק ניביה טרפה והלכתא איפסיק נמי כשרה עד דמתעכלא אתעכולי:
עד כמה תחסר [וכו']:
אמר זעירי אתון דלא מיתחמי לכון שיעורא שיעוריה בדינרא קורדינאה והוי כפשיטא זוטרתי ומשתכחא ביני פשיטי דפומבדיתא אמר רבי חנא פתוראה עילא מינאי הוה קאי בר נפחא ובעא מיני דינרא קורדינאה לשערי ביה טריפתא ובעי למיקם מקמיה ולא שבקני אמר לי שב בני שב אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעסוקין במלאכתם ולא והתנן כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלין בשלומן ואומרין להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם בשלום אמר רבי יוחנן מפניהם עומדין מפני תלמידי חכמים אין עומדין אמר רבי יוסי בר אבין בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדין מפני תלמידי חכמים אין עומדין ממאי דילמא כדי שלא תהא נמצא מכשילן לעתיד לבא אמר רב נחמן כסלע כיתר מכסלע כאיסר כיתר מכאיסר אלמא קסבר רב נחמן עד ולא עד בכלל איתיביה רבא לרב נחמן חבל היוצא מן המטה עד חמשה טפחים טהור מאי לאו חמשה כלמטה לא חמשה כלמעלה ת"ש מה' ועד עשרה טמא מאי לאו עשרה כלמטה לא עשרה כלמעלה תא שמע הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהם יושבין שלא מסומכין
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 54b
וחזייה . תנא לדרב מתנא דאי לא ממעט ליה אתיא ליה לכלל טריפות בזה הכלל: דדמיא לנטולי . דמתני' דהא נטולה היא ומן טרפות הוא כדאמרינן בניטל הכבד הילכך תנא אלו בטרפות למעוטי ואיידי דתנא אלו בטרפות תנא נמי אלו בכשרות ואע"ג דלא ממעט מידי: הני . נטולי הוא דטרפה אבל דרב מתנא כשרה: ולנטולי נמי לא דמיא . דהא לאו נטולה לגמרי היא: הני . נטולי הוא דכשרות ניטל הטחול והכליות אבל נטילת ירך דרב מתנא טרפה: בוקא . ראש הקוליא התחובה בחור עצם האליה שקורין הנק"א: ניביה . גיד שבראשו שמחובר בחור וקטן הוא מאד: מתעכל . נרקב: דלא מתחמי לכו שיעורא . שלא ראיתם איסר האיטלקי מימיכם: דינרא קורדינאה . אותו היו מכירים ומהרי אררט הוא: ר' חנא פתוראה . שולחני היה והיו לפניו מטבעות הרבה: אין בעלי אומניות . העוסקים במלאכת אחרים והוא שולחני היה משתכר בשל אחרים למחצה וצריך להזהר ולתת עיניו שם ולהשתדל עם כל העוברים לשאול מה הם צריכים והכי תניא בתוספתא המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר אם היה אומן לא יעסוק באומנותו לפי שאין עיניו על החנות בשעה שעוסק באומנותו: עומדין מפניהם . אמביאי בכורים קאי במס' בכורים (פ"ג מ"ג): מפניהם עומדין . לכבדן כדי שיהו רגילים לבא: חביבה מצוה בשעתה . צריכים אנו לחבבה: מכשילן . שאם לא יראום להם פנים צהובים ודרך כבוד לא ירגילום לבא מפני הטורח: כסלע כיתר מכסלע . היכא דשיערו רבנן כסלע כגון גבי פלוגתא דשדרה וגולגולת דתנן כמה חסרון בשדרה כו' ובגולגולת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות ואמר רב יהודה אמר שמואל [בריש פרקין] (דף מב:) וכן לטרפה ואמרינן בבכורות בפ' על אלו מומין (דף לז:) כמה כדי שינטל מן החי וימות כסלע ואית דאמרי התם דבמתניתא תנא כסלע ואשמועינן רב נחמן הכא דכי שיעור רבנן כסלע סלע מצומצם קאמר דכי הוי מצומצם דינו כיתר מכסלע וטרפה: כאיסר כיתר מכאיסר . גבי מתני' דתנן עד כמה תחסר ונימא דאכתי כשרה דהא גבי אלו כשרות קיימינא וקתני עד כמה כשרה בחסרון עד כאיסר וכיון דהוי כאיסר הרי היא כיתר מכאיסר וטרפה: אלמא קסבר . הא דקתני מתני' עד כאיסר כשרה לאו עד ועד בכלל קאמר אלא עד ולא עד בכלל וה"ק עד כאיסר כשרה ולא עד בכלל קאמר אבל כאיסר עצמו טרפה דע"כ עד דמתני' אכשרות קאי וה"ק עד כמה תחסר ונימא אכתי כשרה היא וקתני עד כאיסר דאי אטרפות קאי לא שייך למיתני עד אלא כמה תחסר ותהא טרפה כאיסר: חבל היוצא . לאחר שנסתרגה כל המטה נשאר מן החבל ותלוי במטה: עד ה' טפחים טהור . דקטן הוא ואינו ראוי לכלום הילכך לא הוי מן המטה ואם נטמאת המטה טהורה: מאי לאו חמשה כלמטה . כפחות מה' וטהור דקטן הוא אלמא עד ועד בכלל: לא חמשה כלמעלה . כיותר מחמשה וטמא כדקתני טעמא במס' כלים (פי"ט משנה ב) מחמשה ועד עשרה טמא שבו קושרין את הפסחים זכר לפסח מצרים דכתי' אסרו חג בעבותים וגו' וכתיב והיה לכם למשמרת ובו משלשלין את המטה: ועד עשרה טמא . כדפרשינן ומעשרה ולחוץ טהור דיותר מדאי יש ועומד ליקצץ וחבל בפני עצמו לא מקבל טומאה דטווי ואריג בעינן במסכת שבת (דף סד.): מאי לאו עשרה כלמטה . וטמא אלמא עד ועד בכלל: הדקין שבכלי חרס . כלי חרס דקין: הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין כו' . בין שהן עצמן אין מחזיקין אלא כדי סיכת קטן או שנשברו ונשארו קרקרותיהן שולים שלהן או דופנותיהן נשארו ויכולין לישב לבדן בלא סמיכה עדיין כלי הן ושיעורן אם מחזיקין שמן כדי סיכת קטן טמאין:
Comments from Tosafot - Hullin 54b
(שייך לע"ב) וחזייה לדרב מתנא דאתיא בזה הכלל מ"ט דדמיא לנטולי . וא"ת דהכא משמע בין לר"י בין לר"ל דלא מרבינן בזה הכלל אא"כ דמיא להנך דמתניתין ואם כן ההיא דרכיש בר פפא דלקתה בכוליא אחת היכי אתיא האמר בריש פירקין (לעיל חולין מג.) דלעולא דאמר ח' טרפות מנו חכמים דאתי למעוטי דרכיש בר פפא דלא דמיא וי"ל דסבר רכיש דמרבינן בזה הכלל אע"ג דלא דמי ורבי יוחנן ור"ל פליגי עליה כמו עולא א"נ סבר כר"ל דאלו כשרות דוקא ואתיא מאלו כשרות כי היכי דאתי דרב מתנא לר"ל אע"ג דלא אתיא בזה הכלל וא"ת ואמאי מוקי תלמודא פלוגתייהו בדרב מתנא לוקמה בדרכיש דרבי יוחנן סבר חזייה לדרכיש דאתיא בזה הכלל ואע"ג דלא דמיא ואתא אלו טרפות למעוטי ור"ל סבר דחזייה לדרכיש דלא אתיא בזה הכלל משום דלא דמיא ותני אלו כשרות למימר דהני הוא דכשרות הא דרכיש בר פפא טרפה וי"ל דקים ליה למסדר הש"ס דפליגי בדרב מתנא: אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפניהם . פ"ה בעלי אומניות שעוסקים במלאכת אחרים וליישב לשון רשאים פירש כן ונראה דאפילו עסוק במלאכתו לא מחייב כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לג. ושם) מה [קימה] שאין בה חסרון כיס אף [הידור] שאין בה חסרון כיס והר"ר יעקב בר שמעון היה מיישב לשון רשאין אפילו עסוק במלאכתו דאין רשאין כמו אין חייבין כי ההוא דתנן פרק המקדיש שדהו (ערכין דף כח:) שור זה עולה אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה אע"פ שאינו רשאי ופירושו אע"פ שאינו חייב כדמתרגמינן לא תהיה לו כנושה לא תהא ליה כרשיא וכן יש לפרש ההיא דפ"ק דקדושין (דף לג:) אין אדם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית שלא יהא כבודו מרובה משל שמים ולא שיהא אסור אלא אינו חייב לעמוד קאמר ומיהו ברוב ספרים גרס בההוא דערכין אע"פ שאינו חייב אבל בספר שהועתק מאותו ספר שכתב רבינו גרשום כתוב אע"פ שאינו רשאי וגם רש"י הביא ראיה בתשובה מספר רבינו גרשום דרשאי הוי כמו חיוב: כסלע כיתר מכסלע . פ"ה דקאי אפלוגתא דשדרה וגולגולת דקאמרי בית הלל כדי שינטל מן החי וימות ואמר רב יהודה [אמר שמואל] בריש פרקין (דף מב:) וכן לטרפה ואמרינן בבכורות פרק על אלו מומין (דף לז:) כמה ינטל מן החי וימות ואמר שמואל כסלע ואיכא דאמרי התם במתניתא תנא כסלע ור"ת מפרש דקאי אהא דאמר בסמוך (דף נה:) גבי גלודה ואם נשתייר בה כסלע כשרה וקשה לפירושם דמלתא דפשיטא הוא דסלע הוי כיתר מכסלע דלא קתני בהו עד וי"ל דאשכחן בכמה דוכתי דהוי כמו עד אע"ג דלא קתני בהו עד בפרק הזהב (ב"מ דף נא:) כמה תחסר ויהיה בה אונאה ד' איסרין ופריך בגמרא ורמינהי כמה תחסר ולא יהיה בה אונאה כו' ומשני תנא דידן קא חשיב (מלמעלה למטה) ותנא ברא חשיב (מלמטה למעלה) ובפרק הכונס (ב"ק דף סא.) עברה גדר ארבע אמות (חייב) והתניא (פטור) ומשני תנא (ברא) חשיב מלמעלה למטה ותנא (דידן) חשיב מלמטה למעלה ומיהו אכתי קשה דגלודה גבי כשרות מיתניא וכי חשבת מלמעלה למטה ד' סלעים ג' וב' כשרה עד כסלע הוה ליה עד ועד בכלל כיון דאמרת דכסלע כיתר מכסלע וכן גבי גולגולת דקאי אכמה חסרון וטהורה א"כ מאי פריך מחבל המטה ומהדקין שבכלי חרס וכי חשבת נמי בגלודה ובגולגולת מלמטה למעלה הויא ליה עד ולא עד בכלל ואם כן הוה להקל ובמסקנא מוכיח דכל דוכתי הוי להחמיר ונראה דקאי אנקדר כסלע דאמרינן לעיל (חולין דף נ:) טרפה דלכשתמתח תעמוד על טפח ור' חייא בר אבא פליג ואמר כסלע כשרה יתר מכסלע טרפה ואתא רב נחמן לאשמועינן דכסלע כיתר מכסלע ולא איירי כלל לענין עד ועד בכלל אבל בכאיסר אשמועינן דעד ולא עד בכלל דע"כ מלמטה למעלה חשיב דאאלו כשרות קאי: הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהם כו' . למאי דגרסינן הן משמע דכלי חרס בתחלתן לא חשיב כלי בפחות מכדי סיכת קטן ועד לוג דקתני לא מצי קאי (אהך) אלא אשברים קאי אמנם לא מצינו בשום מקום דבעינן שיעור לכלי חרס מתחלתן והא דתנן במסכת מקואות (פ"ד משנה ג) החוטט בצינור לקבל צרורות בשל עץ בכל שהוא בשל חרס ברביעית היינו דוקא לקבל צרורות והתם נמי פליג רבי יהודה ואמר אף בשל חרס בכל שהוא ולא קאמר רביעית אלא בשברי חרס ובסדר המשנה לא גרסינן הן במסכת כלים בפרק שני (משנה ב) אלא גרסינן התם הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן כו' ומשתמע כמו הן כיון דגרס וקרקרותיהן:
Hullin 54b - Mishnah translated into english
and the tanna then saw that the case of Rav Mattana, where the end of the thigh is dislocated, ostensibly comes under the heading of: This is the principle, and one might assume that it renders the animal a tereifa as well. What is the reason for this? It is because a dislocated thigh is similar to the cases of removed organs that render the animal a tereifa. Therefore, he taught the phrase: These are tereifot, at the beginning of the mishna, to emphasize that it is only these that render an animal a tereifa, but in the case of Rav Mattana, the animal is kosher.
And according to Rabbi Shimon ben Lakish, who says that the phrase: These are kosher, is meant specifically, the tanna taught the list of tereifot, and taught afterward that this is the principle. And the tanna then saw that the case of Rav Mattana ostensibly does not come under the heading of: This is the principle, and one might assume that it does not render the animal a tereifa. What is the reason for this? It is because a dislocated thigh is not similar to cases of perforated organs, and it is not similar to cases of cut organs, such as the windpipe, and it is not similar to cases of removed organs. Therefore, he taught the phrase: These are kosher, to emphasize that it is only these that are kosher, but in the case of Rav Mattana, the animal is a tereifa.
The Gemara addresses the matter itself: Rav Mattana says: This head of the femur that was completely dislocated renders the animal a tereifa. And Rava said: The animal is kosher, but if its sinew holding the bone in place is cut, it is a tereifa. The Gemara concludes: And the halakha is: Even if the sinew is cut, the animal is still kosher, unless the sinew decomposed, in which case the animal is a tereifa.
§ The mishna states: How much can the windpipe be missing and still be kosher? Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the perforation is the same size as an Italian issar. Ze’eiri, who came from Eretz Yisrael, said with regard to this: You, who are not familiar with the measure of an Italian issar, because it is not used in Babylonia, should estimate its measure as a Kurdish dinar. And it is like a small peruta coin and can be found among the perutot of Pumbedita.
Rabbi Ḥana the money changer said: Bar Nappaḥa, i.e., Rabbi Yoḥanan, was standing over me, and he requested of me a Kurdish dinar with which to measure tereifot, in accordance with the statement of Ze’eiri. And I wanted to rise before him out of respect, but he did not let me. Rabbi Yoḥanan said to me: Sit, my son, sit. Tradesmen are not permitted to stand before Torah scholars when they are engaged in their work.
The Gemara asks: And are tradesmen not permitted to stand before Torah scholars? But didn’t we learn in a mishna (Bikkurim 3:3): When the pilgrims bring their first fruits to Jerusalem, all the tradesmen stand before them, and greet them, and say to them: Our brothers from such and such place, welcome?
Rabbi Yoḥanan said: Yes, they stand before those bringing first fruits, but they do not stand before Torah scholars. Rabbi Yosei bar Avin says: Come and see how beloved is a mitzva performed in its proper time, as the tradesmen stand before those who brought first fruits, while they do not stand before Torah scholars.
The Gemara rejects the statement of Rabbi Yosei bar Avin: From where does one know that they rise out of respect? Perhaps the tradesmen stand only in order not to cause those bringing first fruits to fail and sin in the future. That is, if the tradesmen do not treat those bringing the first fruits with great respect, they may not make the effort to travel to Jerusalem in a subsequent year.
§ The mishna states: How much can the windpipe be missing and still be kosher? Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the perforation is the same size as an Italian issar. With regard to this, Rav Naḥman says: Whenever the Sages specify the measure as that of a sela, e.g., with regard to a damaged skull for purposes of tereifot, they mean that even an area exactly the size of a sela is treated as more than a sela. Likewise, when they specify the measure as that of an issar, they mean that an area exactly the size of an issar is treated as though it were more than an issar.
Since Rav Naḥman holds that a perforation exactly the size of an issar is treated as though it were larger than an issar, he must hold that such a perforation in the windpipe renders the animal a tereifa. The Gemara therefore infers: Apparently, Rav Naḥman holds that whenever the Sages use the word: Until, it means until and not including the measure, as the mishna states that an animal with a perforated windpipe is kosher until the perforation reaches the size of an issar.
Rava raised an objection to the opinion of Rav Naḥman from a mishna (Kelim 19:2): The end of a rope that extends from a rope bed is not susceptible to ritual impurity until it is five handbreadths long. If the bed becomes impure, the rope remains pure, because it has no use and is therefore not considered part of the bed. What, is it not teaching that a rope exactly five handbreadths long is treated as though its length were below that amount? If so, the word: Until, means until and including the exact measure. The Gemara responds: No, a rope exactly five handbreadths long is like a rope whose length is above that amount.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the continuation of the mishna: If the end of the rope was of any length from five handbreadths until ten, it is susceptible to impurity. What, is it not teaching that a rope exactly ten handbreadths long is treated as though its length were below that? The Gemara responds: No, a rope exactly ten handbreadths long is treated like a rope whose length is above that, and it is not susceptible to impurity.
The Gemara suggests: Come and hear proof from another mishna (Kelim 2:2): With regard to the smallest of earthenware vessels, if they, or even their broken-off bases or sides, can sit, i.e., remain upright, without being supported,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Hullin 54b : Significance
Next step
Finished studying Hullin 54b? Carry on with the rest of the tractate.
Study Hullin 55aFrequently asked questions: Hullin 54b
Where is Hullin 54b in tractate Hullin?
Hullin 54b is page 106 of 281 in tractate Hullin (Seder Kodashim).
When is daf 54 of Hullin studied in Daf Yomi?
Daf Yomi covers one daf a day, both sides. Daf 54 of Hullin will be studied on November 24, 2033.
Is there a video class on Hullin 54b?
Yes, by Rabbi Dr. Moshe Weisblum. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
What is tractate Hullin about?
The Masechet Hullin is the third tractate of the Seder Kodashim. The Houllin gemara is the study of the laws of the ritual slaughter of animals and birds for meat for ordinary or non-consecrated use. The Houllin tractate has 12 chapters.
Your study is also dedicated to them
- L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל
- L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
- L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka