The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Rav Chlomo Ben Jamilla
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Margalit bat Ledicia
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jacques Isaac Ben Amram Loubaton
Hullin 94b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 94b

Hullin 94b - Guemara
אחד מפני האנסין ואחד שמא מוכרין לו נבלות וטרפות אמר מר ובעובד כוכבים בין שלימה בין חתוכה אינו צריך ליטול הימנה גיד הנשה במאי עסקינן אילימא במקום שמכריזין חתוכה אמאי אינו צריך ליטול הימנה גיד הנשה כיון דלא אכרוז אתי למיזבן מיניה אלא פשיטא במקום שאין מכריזין אימא מציעתא מפני שני דברים אמרו אין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים אחד מפני שמטעהו ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל אחר ואי במקום שאין מכריזין הא לא אתי למיזבן מיניה אלא פשיטא במקום שמכריזין אימא סיפא לא יאמר אדם לעובד כוכבים קח לי בדינר זה בשר מפני שני דברים אחד מפני האנסין ואחד שמא מוכרין לו נבילות וטרפות ואי במקום שמכריזין אי איתא דהוה טרפה אכרוזי הוו מכרזי אלא פשיטא במקום שאין מכריזין רישא וסיפא במקום שאין מכריזין מציעתא במקום שמכריזין אמר אביי אין רישא וסיפא במקום שאין מכריזין מציעתא במקום שמכריזין רבא אמר כולה במקום שמכריזין רישא וסיפא שהכריזו מציעתא שלא הכריזו רב אשי אמר כולה במקום שאין מכריזין ומציעתא גזירה שמא ימכרנה בפני ישראל היכי מכרזינן אמר רב יצחק בר יוסף נפל בישרא לבני חילא ולימא נפל טריפתא לבני חילא לא זבני והא קמטעי להו אינהו הוא דקמטעו נפשייהו כי הא דמר זוטרא בריה דרב נחמן הוה קאזיל מסיכרא לבי מחוזא ורבא ורב ספרא הוו קא אתו לסיכרא פגעו אהדדי הוא סבר לאפיה הוא דקאתו אמר להו למה להו לרבנן דטרוח ואתו כולי האי א"ל רב ספרא אנן לא הוה ידעינן דקאתי מר אי הוה ידעינן טפי הוה טרחינן א"ל רבא מ"ט אמרת ליה הכי דאחלישתיה לדעתיה א"ל והא קא מטעינן ליה איהו הוא דקא מטעי נפשיה ההוא טבחא דא"ל לחבריה
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 94b
אחד מפני האנסים . שעובד כוכבים אנס הוא ומעכב הדינר בידו וגוזל את הטבח: כיון דלא אכרוז . היום והכל יודעים שאין היום טרפה באיטליז: אתי למיזבן מיניה . ואוכלה בגידה כסבור שניטל: אלא פשיטא במקום שאין מכריזין . דלא זבני מיניה אימא מציעתא כו': אלא במקום שמכריזין . והיום אירע להם אונס שלא הכריזו הלכך אתי ישראל למיזבן מיניה: אכרוזי הוו מכרזי . ומדלא אכרוז לאו טרפה היא ויאכל ומה בכך: רבא אמר כולה במקום שמכריזין רישא . דקתני ובעובד כוכבים אפילו חתוכה אין צריך ליטול כשהכריזו היום שאותו היום לא יקח ישראל בשר מעובד כוכבים וסיפא נמי דאסור לשלוח דינר ביד עובד כוכבים כשהכריזו היום דהואיל ויש טרפה ימכרנה לו: מציעתא בשלא הכריזו . שאירע להם אונס ולא הכריזו על טרפה שנפלה לידם לפיכך אסור למוכרה לעובד כוכבים שמא ימכרנה לישראל דהואיל ומקום שמכריזין הוא והיום לא הכריזו אתי למזבן מיניה: כולה במקום שאין מכריזין . ולא זבין ישראל מעובד כוכבים בשר הילכך רישא א"צ ליטול גידה וסיפא נמי אסור לשלוח עובד כוכבים וליקח בשר דכיון דאין מכריזין יש לחוש שמא יש טרפה באיטליז ואין אנו יודעין: ומציעתא . דקתני אסור למכור לעובד כוכבים אם לא הודיעו: גזירה שמא ימכרנה לו . הטבח בפני ישראל וזה הרואה לא שמע מן הטבח שהיא טרפה סבור שהיא כשרה. ומיהו ברישא גבי שולח ירך לעובד כוכבים לא גזר שמא יתננה לו בפני ישראל ויקחנה מידו ויאכלנה בגידה דבשלמא גבי מכירת טבח באיטליז קמזבין ליה לעובד כוכבים התם ישראל טובא קיימי וחזו וחיישינן דלמא חד מינייהו הדר וזבין לה מיניה אבל שולח לעובד כוכבים בביתו הוא ומי ראה ואת"ל יראנה אדם לא גזרינן כולי האי שמא יקחנה זה דכ"ע לא זבני בישרא ותנא דמתני' פליג אתנא דברייתא וגזר בה כדאוקימנא לעיל גזירה שמא יתננה לו כו': נפל בישרא לבני חילא . בא לידינו בשר לעובדי כוכבים: לא זבני . דגנאי הוא להם מאחר שאין אנו רוצים לאוכלה: אינהו הוא דקא מטעו אנפשייהו . דלא משיילי אי טרפה אי כשרה. והאי דקתני לעיל מפני שמטעהו במוכר לו בחזקת שחוטה וכן הפותח חביות המכורות לחנוני דאומר לו בשבילך אני פותחם דודאי גונב דעתו: הוו אתו לסיכרא פגעו אהדדי . וכסבור מר זוטרא שלקראתו יצאו: כולי האי . יצאתם יותר מדאי: לא הוה ידעינן . ולעשות עסקינו ולילך למקום אחר יצאנו: דאחלישתיה לדעתיה . שהיה סבור תחלה שכבדנוהו: והא קמטעינן ליה . אם לא הייתי מגלהו היה מחזיק לנו טובה חנם: איהו הוא דמטעי אנפשיה . אחרי שאנו לא אמרנו לו לקראתך יצאנו:
Comments from Tosafot - Hullin 94b
אמר אביי אין רישא וסיפא במקום שאין מכריזין . תימה לאביי ורבא ורב אשי ברישא היכי משדר ליה חתוכה הא לעיל אמרי' חתוכה אסור גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל אי נמי משום דגניב ליה דעתיה וי"ל דלית להו להנך שינויי אלא שינוייא קמא דאוקי במקום שמכריזין וחיתוך דעובד כוכבים מידע ידיע ובחנם פירש בקונטרס אמילתיה דרב אשי דפליג תנא דמתני' אתנא דברייתא דיכול לומר רב אשי בשינויא קמא דלעיל כדפרישית והא דקתני מציעתא דאין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים מפני שמטעהו דוקא במכירה הוא דאסור לפי שהעובד כוכבים נתן מעות בתורת שחוטה אבל בשולח דורון לא חיישינן וסיפא דחייש שמא ימכרו לו נבלות וטרפות לא שימכרו בתורת שחוטה אלא שמא ימכרו לו ויודיעוהו שהיא טרפה והעובד כוכבי' לא יגיד לו ולהא חיישי אמוראי דהכא והא דקתני ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל לאביי ורבא איירי במקום שמכריזין ולא הכריזו אבל במקום שאין מכריזין לא חיישינן דלמא הדר זבין לה ישראל מיניה אפילו במכירת טבח באיטליז דאיכא ישראל טובא ורב אשי חייש כיון דטובא ישראל קיימי התם דילמא חד מינייהו הדר זבין לה מיניה כדפירש בקונטרס ומיהו לההוא שינוייא דמשני לעיל גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל קשה רישא דהך ברייתא ודוחק לומר דפליג ומפרש ר"ת דלעיל במתניתין איירי באומר הישראל לעובד כוכבים שהיא מנוקרת והתם הוא דאסור משום דגונב דעתו אבל שלימה הא חזי ליה עובד כוכבים שלא ניטל הגיד אע"פ שישראל אמר לו שניטל יודע עובד כוכבים שהוא משקר ולכך חיישינן נמי בחתוכה שמא יתננה לו בפני ישראל ויקנה ישראל מן העובד כוכבים אף במקום שאין מכריזין ויאכלנה בגידה ולא חייש דלמא טרפה היא מאחר שאומר ישראל בשעה שנותנה לעובד כוכבים שתקנה וטרח בה ליטול הגיד עד שראוי לעצמו דאפי' יהא מותר לגנוב דעת העובד כוכבים מ"מ לא מסיק אדעתיה שלהטעותו אומר לו כן והא דדייק מדאיקפד שמואל דאסור לגנוב דעתו יודע היה שמואל שבצנעא נתן לו ולא היה לו לחוש שמא ראה ישראל אחר אלא משום גניבת דעתו וברייתא דקתני ובעובד כוכבים בין חתוכה ובין שלימה א"צ ליטול הימנה גיד הנשה התם כשנתן לו סתם ולא אמר לו שהיא מנוקרת דאיהו דאטעי אנפשיה וגם ליכא למיחש דלמא חזי ליה ישראל וזבין ליה מן העובד כוכבים דבמקום שאין מכריזין איירי וחייש שמא אחר שניטל הגיד נודע לו שהיא טרפה ולכך נותנה לעובד כוכבים אבל היכא דאמר לעובד כוכבים שהיא מנוקרת לא חייש דלמא טרפה היא דאי טרפה היא מאי נפקא מיניה דניקור הרי אינה ראויה לעצמו ומציעתא דאין מוכרין נבלות וטרפות לעובד כוכבים היינו כשאומר לו דכשרה היא ולכך אסור משום דמטעהו וגם משום שמא יקנה ישראל ממנו במקום שמכריזין ולא הכריזו אבל במקום שאין מכריזין לא חיישינן דאפילו ראהו שאמר לו הישראל כך קא חשיב ישראל הרואה דלהשביח מקחו אומר לו כן דכשרה דמיה יקרים דראויה לימכר לישראל אבל כשאומר דניטל גיד הימנה לא שייך טעם זה דלא עדיפא בהכי ורב אשי סבר דאפילו במקום שאין מכריזין חיישינן דישראל השומע לא אסיק אדעתיה דלהשביח מקחו אומר כן וא"ת ולפלוג וליתני בדידה בגיד ובמקום שאין מכריזין דבהכי איירי רישא לאביי דכשאומר לו שהיא מנוקרת אין לשלוח עד שיטול הימנה גיד הנשה מפני שני דברים אחד מפני שמטעהו ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל וי"ל דנקט נבלה וטרפה לרבותא דקא ס"ד דלא אסור מפני שמטעהו כשמוכר לו בחזקת שחוטה לפי שיודע דלהשביח מקחו אומר כן: אינהו דקא מטעו אנפשייהו כי הא . פי' בקונטרס והא דקתני לעיל מפני שמטעהו במוכר לו בחזקת שחוטה וכן הפותח חביות המכורות לחנוני כשאומר לו בשבילך אני פותחן דודאי גונב דעתו ואין נראה דהא אלא אם כן הודיעו קתני דמשמע אפילו בסתם אסור ולא שרי אלא בכה"ג ועוד דמאי פריך מרב יהודה דפתח ליה לעולא דהא ודאי שלא היה מטעהו רב יהודה לומר לו בשבילך אני פותחן לכך נראה דהתם בסתם ואסור משום דאין לאורח לאסוקי אדעתיה דמכורות לחנוני אבל הכא איבעי [להו] לאסוקי אדעתייהו דטרפה היא ומר זוטרא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה שלא לקראתו היו באים אלא לצורך עצמם: והא קא מטעינן ליה . וא"ת והא אין זה טעות כיון דבלאו הכי היו באים לכבודו כדקאמר ליה טפי הוה טרחנא דכה"ג אמרינן לעיל שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה וי"ל דלא דמי כלל דלעיל נהי דליכא פסידא כל כך במה שפותחן כיון שהיו מכורות לחנוני מ"מ בעבורו פתחן וכיון דאפילו לא היו מכורות היה פותחן בעבורו לא הוצרך להודיעו כלל אבל הכא לא באו כלל בעבורו:
Hullin 94b - Mishnah translated into english
One factor is because of the oppressors, i.e., the concern that perhaps the gentile will keep the money for himself and force the merchant to give him the meat without payment. And another factor is lest the merchant sell him meat from unslaughtered carcasses or tereifot without realizing that the gentile is purchasing the meat on behalf of a Jew.
The Master said in the baraita: And in the case of one who sends a thigh to a gentile, regardless of whether it is cut or whole he is not required to remove the sciatic nerve from it. The Gemara asks: What are we dealing with? If we say that it is referring to a place where all the butchers are Jewish and they announce every time they sell non-kosher meat to a gentile, then in the case of a thigh that has been cut, why is one not required to remove the sciatic nerve? Since it was not announced that they sold non-kosher meat, a Jew might come to purchase it from a gentile without realizing that it still contains the sciatic nerve.
Rather, it is obvious that it is referring to a place where they do not announce every time they sell non-kosher meat, and in such a place a Jew would not purchase meat from a gentile. But say the middle clause of the baraita: And it was due to two factors that the Sages said that one may not sell meat from unslaughtered animal carcasses or tereifot to a gentile: One is because it misleads him; and another is the concern lest the gentile then sell the meat to another Jew, who will think it is kosher since it originally was sold by a Jew.
But if the baraita is referring to a place where they do not announce every time they sell non-kosher meat to a gentile, a Jew will not come to purchase the meat from the gentile. Rather, it is obvious that the baraita is referring to a place where they announce every time they sell non-kosher meat.
But say the latter clause: And similarly, a person may not say to a gentile: Purchase meat for me with this dinar, due to two factors. One factor is because of the oppressors, and another factor is lest the merchant sell him meat from unslaughtered carcasses or tereifot without realizing that the gentile is purchasing the meat on behalf of a Jew. But if it is referring to a place where they announce every time non-kosher meat is sold, if it would happen that it was a tereifa the butchers would have announced the fact, and the Jew would know not to eat that meat.
Rather, it is obvious that the baraita is referring to a place where they do not announce every time non-kosher meat is sold. But is it possible that the first clause and the latter clause of the baraita are referring to a place where they do not announce every time non-kosher meat is sold but the middle clause is referring to a place where they do announce every time non-kosher meat is sold?
Abaye said: Yes, the first clause and the latter clause of the baraita are referring to a place where they do not announce every time non-kosher meat is sold, and the middle clause is referring to a place where they do announce every time non-kosher meat is sold.
Rava said: The entire baraita is referring to a place where they announce every time non-kosher meat is sold. The first clause and the latter clause are referring to days when they announced that non-kosher meat had been sold, and the middle clause is referring to a day when they did not announce that non-kosher meat had been sold.
Rav Ashi said: The entire baraita is referring to a place where they do not announce every time non-kosher meat is sold. And the reason that the middle clause teaches that it is prohibited to sell meat from unslaughtered carcasses or tereifot to a gentile is due to a rabbinic decree lest the Jew sell it to the gentile in the presence of another Jew, who will think that this particular piece of meat is kosher.
§ The Gemara noted that there were places where they would announce whenever non-kosher meat was sold to a gentile. The Gemara asks: How do we announce that non-kosher meat has been sold? The Gemara answers that Rav Yitzḥak bar Yosef said: Meat has fallen into our possession for the soldiers, i.e., the gentiles.
The Gemara objects: But let them say: A tereifa has fallen into our possession for the soldiers. The Gemara answers that if a butcher would publicize the fact that it is a tereifa, the gentiles would not purchase it from him because they would not want an animal rejected by the Jews.
The Gemara asks: But if the announcement is made in a way that obscures from the gentiles the fact that the animal is a tereifa, doesn’t this deceive them? The Gemara answers: It is they who deceive themselves, because the seller does not specify which kind of meat he is selling.
The Gemara cites proof that it is permitted to allow others to mislead themselves. It is like this incident when Mar Zutra, son of Rav Naḥman, was going from the city of Sikhra to the city of Bei Meḥoza, and at the same time Rava and Rav Safra were going to Sikhra. They met each other, and Mar Zutra thought they were coming out to greet him. He said to them: Why did the Rabbis exert themselves and come all this way to greet me? Rav Safra said to him: We did not know that the Master was coming; if we would have known we would have exerted ourselves more.
Rava said to Rav Safra: What is the reason that you said this to Mar Zutra? By telling him that we were not coming to greet him you upset him. Rav Safra said to Rava: But if I would not have said so we would have misled him. Rava responded: Mar Zutra misled himself, since we never said we were coming to greet him.
§ The Gemara returns to the topic of selling non-kosher meat to a gentile. There was a certain Jewish butcher who said to another individual:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli