Talmud BavliHullin 62b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 62b
Hullin 62b - Guemara
פוסלין מי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל א"ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא אמר רב יהודה הני כופשני צוצייני כשרים לגבי מזבח והן הן תורין של רחבה מיתיבי (במדבר יט, ו) אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי ולא מדברי ולא כל אזוב שיש לו שם לווי אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה והקפידה תורה עליו יש לו שם לווי פסול והני לא נשתנו שמן קודם מתן תורה רבא אמר הני כופשני צוצייני באתרייהו סתמא קרי להו אמר רב יהודה הני כרזי דבי חילפי שרו ודבי כרבי אסירי אמר רבינא ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף ואמר רב יהודה צרדא שרי ברדא אסיר וסימניך בר מיניה מרדא ספקא אמר רב אסי שמונה ספיקות הן חובא חוגא סוגא והרנוגא תושלמי ומרדא כוחילנא ובר נפחא מאי ספיקייהו עופות טהורים קורקבנן נקלף וטמאין אין קורקבנן נקלף והני קורקבנן נקלף בסכינא והא ההיא בר אווזא דהוה בי מר שמואל דלא הוה קא מקלף קורקבניה ואותביה בשימשא וכיון דרפי איקליף התם כי רפי איקליף בידא הכא אע"ג דרפי לא מקליף אלא בסכינא אמר אביי תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא והיינו מרדו אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה והיינו גירותא אמר רב שבור אנדרפטא שרי פירוז אנדרפטא אסור וסימניך פירוז רשיעא אמר רב הונא בוניא שרי פרוא אסיר וסימניך פרואה אמגושא אמר רב פפא מרדו זגיד ואכיל שרי סגיד ואכיל אסור וסימניך (שמות לד, יד) לא תשתחוה לאל אחר אמר שמואל שתיא חמרא אסירא וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה ואמר שמואל מזגא חמרא אסירא
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 62b
פוסלין מי חטאת . אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה דקי"ל בסמכת גיטין (דף נג.) שהמלאכה פוסלתן: חוץ מן היונה מפני שמוצצת . ובאלו הנותרים לא נעשה מלאכה: ואם איתא . דתסיל מין יונה הוא: תסיל מוצץ ומקיא . ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת והוה ליה כרוק בעלמא אי נמי משום מלאכה: כופשני . תורין בלשון ארמי: צוצייני . על שם מקומן: אזוב יון . וכל אלו מין אזוב הן אלא שיש להן שם לווי. אלמא שם לווי פסול והאי מקשה סבר דצוצייני שם לווי הוא ולא על שם מקומן: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה . כגון אזוב ובאתה תורה והקפידה כגון אזוב שהזכירתו תורה בכמה מקומות ולא נשמט לנו מקרא לכתוב אזוב בשם לווי שמע מינה קפידא הוא: כופשני . לשון של תורים: הני כרזי . חגבין: דבי חלפי . אורטאו"ש: דבי כרבא . כרוב: ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף . דלאו ספק נינהו אלא ודאי טמאין: צרדא . ברדא: בר מיניה . מבלעדיו כלומר סור מעלינו: חובא וחוגא הרנוגא וסוגא כוחילנא תושלמי: והני קורקבנן נקלף בסכינא . ושאר שלשת הסימנין מבוררים בהן ומספקא לן אי קילוף הוא הרי יש להן ארבעה סימנין ויצאו מספק כל עופות טמאין ואי לאו קילוף הוא אין כאן אלא שלשה ובספק שאר עופות טמאין שיש להם שלשה סימנין: דלא הוה מיקלף קורקבניה . אלמא עוף טהור נמי זימנין דקשה לקלפו: עמוני ולא עמונית . הלכה רווחת בישראל דכתיב (דברים כג) על דבר אשר לא קדמו אתכם ואין דרכה של אשה לקדם: חזיוה דדרסה ואכלה . ראוה חכמים שדורסת ואוכלת והיינו גירותא דאמרי' לקמן בפ' כל הבשר (חולין דף קט:) אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא שטעמו כטעמו. ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה שדורסת ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור ושלא מסרו לנו יש לחוש ובמסורת יש לנו לסמוך כדאמר לקמן (חולין דף סג:) שעוף טהור נאכל במסורת: שבור אנדרפטא . שם העוף: פירוז רשיעא . שם אדם שהיה מוחזק רשע בעיניהם: פרואה אמגושא . שם מכשף והוא עשה לשכת בית הפרוה במסכת יומא (דף לה.): מרדו זגיד ואכיל . שם עוף אחד וכן כולם שם עופות הן:
Comments from Tosafot - Hullin 62b
כרזי דבי חלפי . פי' בקונטרס דאיירי בחגבים ולא משמע כן דכולה שמעתין בעופות איירי ועוד אי בחגבים טמאים איירי פשיטא דלקי עלייהו משום שרץ העוף אלא בעופות קטנים מאד איירי ושורצין על הארץ וקמשמע לן דמטעם שרץ העוף אסירי דלא מיקרו עוף ולא משום דמחסרי סימן טהרה: מאי ספקייהו עופות טהורין קורקבנן נקלף וטמאין אין קורקבנן נקלף והני קורקבנן נקלף בסכינא . פי' בקונט' ושאר ג' הסימנים מבוררים בהן ומספקא לן אי קילוף הוא הרי יש לו ד' סימני טהרה ויצאו מספק כל עופות הטמאין ואי לאו קילוף הוא אין כאן אלא ג' ובספק שאר עופות טמאין הן שיש להן ג' סימנין ויש לדקדק מתוך כך דג' סימנין של טהרה של י"ט עופות היינו אצבע יתירה וזפק ואינו דורס ואי אפשר לומר בענין אחר דאי אמרינן קורקבנו נקלף הוא בי"ט עופות והכא כגון דאיכא להנך ספקות ב' סימני טהרה והאי דנקלף בסכין והשתא אם אחד מאותן ב' סימנין היינו ההיא דליתיה אלא או בפרס או בעזניה אפי' לא יחשב קילוף ליכא למיחש למידי דפרס ועזניה אין להם אלא סימן אחד ואלו יש להם שנים ותשעה עשר עופות ועורב אין להם סימן חדש ואם אותן ב' סימנין הן מהנך דהדרי בכולהו א"כ כשיחשוב קילוף נמי דילמא מתשעה עשר עופות נינהו ולא מסתברא לומר דיודעים היו שאינם מתשעה עשר עופות אלא שהיו מסופקין בעורב הלכך אם הקילוף קילוף יצאו מידי עורב ואי לאו יש לספק בעורב אי נמי סימן אחד יש להם עם זה הקילוף ויודעים היו שאין מין עורב אלא שהיו מסופקין בפרס ועזניה והא דאמרינן בפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב היינו אותם הידועים והמבוררים ובאלו היו מסתפקין לפי שדומין להם וכל זה דוחק וגם אין לפרש שהיה להם סימן אחד עם זה והיו מסתפקין דאי קרקבנו נקלף שמא עורב הוא שיש לו שני סימני טהרה ואם אין קרקבנו נקלף אז ליכא לספוקי אלא או בפרס או בעזניה ושרו משום דלא שכיחי בישוב דאין הלשון משמע כן מדקאמר עופות טהורים קורקבנן נקלף משמע דאי קרקבנו נקלף טהור הא לאו הכי אסור לכך נראה כפירוש הקונטרס ויש להתיר כל עוף שקרקבנו נקלף וסימן אחד עמו דפרס ועזניה אין להם אלא סימן אחד ועורב ושאר עופות אין קורקבנן נקלף וגם (רבי חיים) [רבינו חננאל] פירש גבי עוף הבא בסימן אחד טהור קבלה בידינו מאבותינו שזה הסימן קורקבנו נקלף משמע שר"ל דההוא דלא משכחת אלא או בפרס או בעזניה זהו קורקבנו נקלף אע"פ שפי' ר"ח לעיל גבי תלתא הדרי בכולהו עשרים מהם ג' ג' עורב יש לו שנים ופרס ועזניה יש להן אחד נשר אין לו כלל כגון שיש באלו עשרים זפק וקרקבנן נקלף ואצבע יתירה אבל דורסין ואוכלין והעורב יש לו שנים מאלו ג' הנזכרים למעלה ופרס ועזניה אחד מהם יש לו אחד מאלו הג' והאחר אינו מאלו הג' כלל לא זפק ולא אצבע יתירה ולא קרקבן נקלף אבל אינו דורס והוה אמינא נלמוד מזה לעוף הבא בסימן האחד שהוא טמא לפיכך כתיב נשר עכ"ל כל זה לא כתב אלא לסימן בעלמא ולא היה סבור שכך הוא האמת אלא כמו שפי' שקרקבן נקלף היינו ההוא דלא הדר בכולהו ולפי מה שפירשתי שיש להתיר כל עוף שקרקבנו נקלף וסימן אחד עמו א"כ אותו עוף שקורין קוונ"א בלע"ז עוף טהור הוא שהרי קרקבנו נקלף ויש לו אצבע יתירה אבל אין לו זפק וזה תימה דמסתברא שהוא כוס או ינשוף שהרי יש לו לסתות כאדם ואמרינן בפרק המפלת (נדה דף כג.) דקריא וקיפופא יש להם לסתות כאדם והיה נראה מתוך כך לומר דזפק הוא סימן הרביעי דלא משתכח אלא או בפרס או בעזניה ואותו עוף שקורין קוו"ן דדומה לכוס וינשוף שהן מתשעה עשר עופות שמא אינו דורס ויש לו עמה ג' סימני טהרה ולפי זה אין סברא לומר דאותו עוף שאנו קורין קורבי"ל בלע"ז שיהא זה עורב דהא יש לו זפק ואצבע יתירה ונמצא דמשכחת להו כולהו סימני טהרה בשאר עופות ועורב בלא פרס ועזניה אלא עוף טהור יהיה ומיהו יש לישב ההיא דנדה דהכי קאמר ואף ר"מ לא אמר אלא בקריא וקיפופא כלומר או כיוצא בהם אף בשאר עוף שאינו קריא וקיפופא ואפשר דאותו קוו"ן טהור הוא או שמא מין עורב הוא אם יתברר לנו שהוא דורס ואותו קורבי"ל לא יהיה מין עורב ומיהו לעיל פירשתי דעורב אינו דורס והמדקדק יכול להבין אותו ותן לחכם ויחכם עוד: תרנגולתא דאגמא שריא תרנגולא דאגמא אסירא . אין לפרש שהנקבה מותרת והזכר אסור דכל היוצא מן הטהור טהור אלא שני מינים הם הקרואים כך ובין בזה ובין בזה הזכר והנקבה שוין: חזיוה רבנן דדרסה ואכלה . מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה ובהאי סימנא לחודיה היו אוכלים אותו דלא חיישינן לפרס ועזניה דלא שכיחי בישוב או קים ליה בגויה דלאו ממין פרס ועזניה הוא:
Hullin 62b - Mishnah translated into english
disqualify the water of purification, i.e., water in which ashes of the red heifer have been placed, by drinking from it. The water that entered the bird’s mouth is disqualified, and some of it drips back into the container, disqualifying the rest. This applies to all birds except for the pigeon, because it sips the water from the container and none falls back in from its mouth. But if it is so that the tasil is a type of pigeon, let the mishna teach: Except for the pigeon and the tasil. Rabbi Zeira said: Although the tasil is a type of pigeon and sips the water as well, this, the tasil, sips the water and spits part of it back, and therefore disqualifies the water of purification, and that, the pigeon, sips but does not spit.
Rav Yehuda says: The tzutzeyanei doves are fit for sacrifice on the altar, and they are the doves of Reḥava mentioned earlier. The Gemara raises an objection from a mishna (Nega’im 14:6): The Torah requires hyssop for the purification of a leper. It must be standard hyssop, and neither a hyssop of Greece, nor stibium hyssop, nor Roman hyssop, nor desert hyssop, nor any other kind of hyssop whose name is accompanied by a modifier. Likewise, tzutzeyanei doves should be unfit for sacrifice, because they have a modifier in their name.
Abaye said: Any item whose name was modified before the giving of the Torah, and concerning which the Torah was particular when naming it, is unfit if its name is accompanied by a modifier, since the language of the Torah was formulated to exclude it. But the name of these tzutzeyanei doves was not modified, i.e., the modifier tzutzeyanei was not applied to them, before the giving of the Torah. Even though it was applied to them later, they are still fit for sacrifice. Alternatively, Rava said: The tzutzeyanei doves are called simply doves in their place of habitation.
Similarly, Rav Yehuda says: These grasshoppers found among the shrubs are kosher and permitted for consumption. And those found among the cabbages are forbidden. Ravina said: And we flog those who eat them on their account, due to the prohibition: “And all winged swarming things are impure unto you” (Deuteronomy 14:19). And Rav Yehuda says: The bird called tzarda is permitted for consumption, and the barda is prohibited. And your mnemonic to remember which is which is this: Eat any bird except [bar] for it. As for the marda, it is uncertain whether it is kosher.
Rav Asi says: There are eight uncertain cases: The ḥuva, ḥuga, suga, and harnuga, tushelemi, and marda, kuḥilna, and bar nappaḥa. The Gemara explains: What is their uncertainty? The gizzard of kosher birds can be peeled, as mentioned in the mishna, and the gizzard of non-kosher birds cannot be peeled, but the gizzard of these birds can be peeled only with a knife.
The Gemara asks: But why should these not be kosher? Wasn’t there a certain duck in the house of Mar Shmuel whose gizzard could not be peeled, and they set the gizzard in the sun, and once it softened it could be peeled? The Gemara responds: There, when it softened it could be peeled by hand. Here, in these eight cases, even when it softened it could be peeled only with a knife.
Abaye says: The swamp rooster is one of the eight uncertain cases, and this is the mardu, i.e., the marda mentioned earlier. Rav Pappa says: The swamp rooster is forbidden, but the swamphen is permitted. And your mnemonic to remember this is the statement of the Sages with regard to the verse: “An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord” (Deuteronomy 23:4), that an Ammonite man is unfit to enter the assembly, but not an Ammonite woman. Mareimar taught: The swamphen is forbidden, because the Sages saw that it claws its prey and eats it. And this is the giruta, a non-kosher bird (see 109b).
Rav says: The bird called the shavor anderafta is permitted, but the piruz anderafta is forbidden. And your mnemonic to remember this is the known personality Piruz the Evil. Rav Huna says: The bird called the bunya is permitted. The parva is forbidden. And your mnemonic to remember this is the known personality Parva’a the Sorcerer.
Rav Pappa says: The bird known as the reclining and eating mardu is permitted, while the bowing and eating mardu is forbidden. And your mnemonic to remember this is the verse: “You shall bow down to no other god” (Exodus 34:14). Shmuel says: The bird called the wine drinker is forbidden. And your mnemonic to remember this is the halakha: Those who drank wine are unfit for service in the Temple. And Shmuel says: The bird called the wine pourer is forbidden.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.