Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat רינה בת לדיסיה
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Rav Chlomo Ben Jamilla
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun
Kiddushin 61b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Kiddushin Page 61b
Kiddushin 61b - Guemara
למה לי שמע מינה לתנאי כפול הוא דאתא ור' חנינא בן גמליאל (אמר) אי לא כתב רחמנא בארץ כנען הוה אמינא (במדבר לב, ל) ונאחזו בתוככם בארץ גלעד אבל ארץ כנען כלל לא ורבי מאיר בתוככם כל היכא דאית לכו משמע תניא אמר רבי חנינא בן גמליאל משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מחלק נכסיו לבניו אמר פלוני בני יירש שדה פלונית ופלוני בני יירש שדה פלונית ופלוני בני יתן מאתים זוז ויירש שדה פלונית ואם לא יתן יירש עם אחיו בשאר נכסים מי גרם לו לירש עם אחיו בשאר נכסים כפילו גרם לו והא לא דמיא משל למתניתין התם קתני יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו אלמא כפילה לארץ גלעד נמי מהני והכא קתני מי גרם לו לירש עם אחיו בשאר נכסים כפילו גרם לו אלמא כפילה לשאר נכסים הוא דקמהני לא קשיא הא מקמי דנימא ליה רבי מאיר ונאחזו הא לבתר דנימא ליה ר' מאיר ונאחזו בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב (בראשית ד, ז) אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ אלא לר' חנינא למה לי סלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קא משמע לן בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב (בראשית כד, מא) אז תנקה מאלתי אלא לרבי חנינא בן גמליאל למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא היכא דניחא לה לדידה ולא ניחא ליה לדידהו מייתי בעל כרחייהו קא משמע לן אם לא תאבה האשה למה לי איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה קא משמע לן בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב (ויקרא כו, ג) אם בחקותי תלכו (ויקרא כו, טו) ואם בחקותי תמאסו אלא לר' חנינא בן גמליאל למה לי איצטריך ס"ד אמינא אם בחקותי תלכו ברכה אם בחקותי תמאסו לא ברכה ולא קללה קא משמע לן בשלמא לר"מ היינו דכתיב (ישעיהו א, יט) אם תאבו ושמעתם וגו' ואם תמאנו ומריתם וגו' אלא לרבי חנינא בן גמליאל למה לי אצטריך סד"א אם תאבו טובה ואם תמאנו לא טובה ולא רעה קמ"ל מאי
Comments from Rashi on Masechet Kiddushin Page 61b
למה לי . בארץ כנען דמשמע מיעוטא למעוטי שלא יטלו בארץ גלעד כנגד חלקם שבארץ כנען (הרי משמע נמי מונאחזו בתוככם שלא יטלו בארץ גלעד כנגד חלקם שבארץ ישראל אלא קרא יתירא הוא למדרש ביה תנאי כפול) ש"מ הוצרך לכפול ולומר אם לא יעברו לא יהא בדברי כלום ואי לא כפלו היתה מתנתו קיימת דמכלל הן לא נשמע לאו: ורבי חנינא . אמר לך לעולם לא בא לכפול אלא לפרש שאפי' לא יעברו לא יפסידו נחלתם מכל ארץ ישראל ואם כתב ונאחזו בתוככם ותו לא ה"א ואם לא יעברו יטלו כפי המגיעם בארץ הגלעד שנאחזתם בה כבר והם סייעו אתכם לכבשה אבל בארץ כנען כלל לא לא בתוכה יטלו ולא בארץ גלעד כנגדה להכי כתב בארץ כנען שאף בארץ כנען יטלו אע"פ שלא סייעו לכובשה אבל למעוטי שלא יטלו ארץ הגלעד כנגדה לא איצטריך דמכלל הן הוה שמעינן לאו: כל היכא דאית לכו משמע . ועל כרחך לא כתב בארץ כנען אלא למעוטי ארץ גלעד שלא יטלוה כולה על פי מתנתו שאמר להם ונתתם להם וללמדינו דמכלל הן לא הוה שמעינן לאו: משל . דמשה: למה הדבר דומה כו' . כך שאר השבטים יטלו ארץ כנען ושני שבטים אלו יעברו את הירדן למלחמה דהיינו דומיא דיתן להם מאתים זוז ויטלו ארץ הגלעד ואם לא יעברו לא יפסידו חלקם בארץ כנען דהיינו שאר נכסים: מי גרם לו ליטול עם אחיו בשאר נכסים כפילו גרמא לו . דאם לא כפל הייתי שומע דאם לא יתן יטול באותו שדה כפי חלק המגיעו בו אבל בשתי שדות שהקציתים לאחיו לא יטול כלום וכל שכן שלא יטול באותו שדה כנגד שאר נכסים אף בני גד ובני ראובן כפילת הדברים גרמא להם ליטול חלקם בארץ כנען שאם לא כפל הייתי אומר לא יטלו בה כלום אלא בארץ גלעד מה שמגיעם בה: התם . מתני' קתני שאם לא כפל לא היו נוטלין כלום לא כאן ולא כאן דקאמר שאף בארץ כנען שאיננה חביבה להם לא יטלו מדקתני שאף משמע דכל שכן בארץ גלעד שבחרו בה: ה"ג אלמא כפילא לארץ גלעד נמי אהני והכא קתני מי גרם לו כו' . אלמא לא אהני אלא אארץ כנען דבלאו כפילה נמי הוו שקלי מה שמגיעם בארץ גלעד: לא קשיא . מתני' דקתני שאף דמשמע דכל שכן בארץ גלעד: מקמי דנימא ליה ר' מאיר . אם כן נכתוב ונאחזו והוה סבר ר' חנינא דכולא מילתא דריש רבי מאיר לתנאי כפול הלכך אמר ליה שאלמלא כן שכפל דבריו יש משמע שאף בארץ כנען לא יטלו וכ"ש במקום החביב להם דמכלל הן היינו שומעין לאו ואם לא יעברו לא תתנו להם את ארץ גלעד וממילא דבארץ כנען לא שקלי דהא לא אזלי למכבשה וברייתא דקתני דלא אהני כפילה אלא לארץ כנען אמר רבי חנינא בתר דאמר ליה ר' מאיר נכתוב קרא ונאחזו למ"ל בארץ כנען אמר ליה ר' חנינא ליטול חלק בארץ כנען אהני דאי לא כתביה הוה אמינא ונאחזו בתוככם בארץ גלעד: שאת . משאת שכר: ואם לא תיטיב לפתח . פורענות מוכנת לבא אלמא כפילה בעינן ואם לא כפליה מכי אמר אם תיטיב שאת הוה שמעי' דאפי' אם לא תיטיב נמי שאת דתנאי שלא כפלו אינו מבטל מתנה: למה לי . אם תיטיב נשמעת מכללא: ס"ד כו' . כלומר מכללא לא הוה נפקא לן אלא ביטול מתנה הא אם לא תיטיב לא תשא שכר ופורענותא נמי לא תשקול להכי איצטריך כפילה דינא דפורענותא: בשלמא לר' מאיר . דאמר מכללא לא שמעי' היינו דכתיב אז תנקה מאלתי לפי שהשביעו אם לא אל בית אבי תלך תחול עליך שבועה ומכללא לא שמעינן דאם תלך לא תחול: למה לי . לפרושי אם תלך תנקה אלא דאי לא כפליה לא הוה מבטל תנאה לשבועה דאפי' ילך תחול עליו אם יקח לו אשה מבנות כנען: היכא דניחא לה . לאשה: ולא ניחא להו . לקרובים: נייתי . להכי נכתב האי למיתלי נמי בקרובים ואם לא יתנו לך קרובים והיית נקי: למה לי . ואם בחקותי תמאסו נשמע מכלל ברכה קללה: מקמי דנימא ליה ר' מאיר . אם כן נכתוב ונאחזו והוה סבר ר' חנינא דכולא מילתא דריש רבי מאיר לתנאי כפול הלכך אמר ליה שאלמלא כן שכפל דבריו יש משמע שאף בארץ כנען לא יטלו וכ"ש במקום החביב להם דמכלל הן היינו שומעין לאו ואם לא יעברו לא תתנו להם את ארץ גלעד וממילא דבארץ כנען לא שקלי דהא לא אזלי למכבשה וברייתא דקתני דלא אהני כפילה אלא לארץ כנען אמר רבי חנינא בתר דאמר ליה ר' מאיר נכתוב קרא ונאחזו למ"ל בארץ כנען אמר ליה ר' חנינא ליטול חלק בארץ כנען אהני דאי לא כתביה הוה אמינא ונאחזו בתוככם בארץ גלעד:
Comments from Tosafot - Kiddushin 61b
אי לא כתב ארץ כנען ה"א בתוככם בארץ גלעד. פי' בקונט' דאם לא יעברו יטלו חלקם כפי המגיעם בארץ גלעד שנאחזו בה כבר והם סייעו [אתכם] לכבשה אבל בארץ כנען כלל וכלל לא שהרי לא סייעו לכבשה קא משמע לן דאעפ"כ יטלו וקשה וכי איזו סברא היא שישבו בבתיהם וירשו עם אחיהם שיצאו למלחמה [ועוד דאינו דומה למשל דמייתי] לכך נראה לר"י לפרש דפשטיה דקרא הכי אם יעברו חלוצים בראשי הצבא להיות ראשונים במלחמה בשכר טובה זו שיעשו עם אחיהם תנתן להם ארץ הגלעד ואם לא יתאמצו יותר מאחיהם ונאחזו והכי נפרש דאי לא כתב בארץ כנען ה"א שאם לא יעברו חלוצים בראש המלחמה ולא יסייעו בכיבוש הארץ אלא כשאר שבטים כלל וכלל לא יטלו מארץ כנען קמשמע לן דאף על פי כן יטלו וקשה דהיכי תיסק אדעתיה שלא יטלו כלל בארץ כנען כיון שסייעו בכיבוש כמו אחרים וי"ל דסד"א כיון שהוקצה ארץ כנען לשאר שבטים שהרי מאותה שעה ששאלו בני גד ובני ראובן ארץ גלעד נעשו כמו שסלקו עצמן מלחלוק בארץ כנען ונימא שאם לא יקיימו תנאם לא יהיה להם חלק בה קא משמע לן בארץ כנען לומר שיטלו חלקם כשאר שבטים כאן וכאן ואם תאמר לכתוב קרא בארץ כנען בלבד ולא נכתוב ונאחזו בתוככם וממילא ידענו כיון שנוטלים חלקם בארץ שהוקצה לשאר שבטים כ"ש שיטלו חלקם בארץ גלעד שלא הוקצה לשאר שבטים וי"ל דאדרבה ה"א בארץ כנען שלא נתייפה כחם דין הוא שיטלו אבל בארץ גלעד שנתייפה כחם בה יקנסו ממנה ולא יקחו בה כלל לכך נכתבו שניהם: בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב אז תנקה מאלתי אלא לר' חנינא למה לי. תימה מה ענין זה אצל מחלוקת והלא לא היה תנאי אלא בפירוש אמר שישבע לו שיקח אשה לבנו ממשפחתו ואם לא פירש הקרא תנקה מאלתי אם לא יתנו לך הייתי אומר שהיה עובר שבועה בין יתנו ובין לא יתנו אם לא היה מביא אשה ומה שפירש הקונטרס קשה להבין שהרי משמע מתוך פי' שאם הלך אליעזר למשפחת אברהם והם לא ירצו ליתן לו שיהא מותר בבנות כנען וזה אינו [דלפי זה סד"א דר"ח ב"ג איירי בע"א ממה שאמר ר"מ] לכן פר"י בשלמא לר' מאיר דלית ליה מכלל הן אתה שומע לאו אע"פ שסברא הוא כשאדם מתנה עם חבירו אם תעשה זה אתן לך זה ואם לא תעשה לא אתן לך כמו כן כאן אע"פ שהוא סברא שלא השביעו אלא על מנת שיתנו הוצרך לפרש אם לא יתנו תהיה נקי אבל לר' חנינא דאזיל בתר סברא לפי דעת בעלי התנאים למה פירש אם לא יתנו לך פשיטא אם לא ירצו ליתן דיהיה נקי ולמה"ר יצחק נראה ששתי שבועות השביעו אחת שיקח אשה לבנו ממשפחתו ושבועה אחרת שאם לא יתנו לא תקח אשה מבנות כנען ודייק מדכתיב ונקית משבועתי זאת משמע שיש שבועה אחרת: אי לא כתב ארץ כנען ה"א בתוככם בארץ גלעד . פי' בקונט' דאם לא יעברו יטלו חלקם כפי המגיעם בארץ גלעד שנאחזו בה כבר והם סייעו [אתכם] לכבשה אבל בארץ כנען כלל וכלל לא שהרי לא סייעו לכבשה קא משמע לן דאעפ"כ יטלו וקשה וכי איזו סברא היא שישבו בבתיהם וירשו עם אחיהם שיצאו למלחמה [ועוד דאינו דומה למשל דמייתי] לכך נראה לר"י לפרש דפשטיה דקרא הכי אם יעברו חלוצים בראשי הצבא להיות ראשונים במלחמה בשכר טובה זו שיעשו עם אחיהם תנתן להם ארץ הגלעד ואם לא יתאמצו יותר מאחיהם ונאחזו והכי נפרש דאי לא כתב בארץ כנען ה"א שאם לא יעברו חלוצים בראש המלחמה ולא יסייעו בכיבוש הארץ אלא כשאר שבטים כלל וכלל לא יטלו מארץ כנען קמשמע לן דאף על פי כן יטלו וקשה דהיכי תיסק אדעתיה שלא יטלו כלל בארץ כנען כיון שסייעו בכיבוש כמו אחרים וי"ל דסד"א כיון שהוקצה ארץ כנען לשאר שבטים שהרי מאותה שעה ששאלו בני גד ובני ראובן ארץ גלעד נעשו כמו שסלקו עצמן מלחלוק בארץ כנען ונימא שאם לא יקיימו תנאם לא יהיה להם חלק בה קא משמע לן בארץ כנען לומר שיטלו חלקם כשאר שבטים כאן וכאן ואם תאמר לכתוב קרא בארץ כנען בלבד ולא נכתוב ונאחזו בתוככם וממילא ידענו כיון שנוטלים חלקם בארץ שהוקצה לשאר שבטים כ"ש שיטלו חלקם בארץ גלעד שלא הוקצה לשאר שבטים וי"ל דאדרבה ה"א בארץ כנען שלא נתייפה כחם דין הוא שיטלו אבל בארץ גלעד שנתייפה כחם בה יקנסו ממנה ולא יקחו בה כלל לכך נכתבו שניהם: בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב אז תנקה מאלתי אלא לר' חנינא למה לי. תימה מה ענין זה אצל מחלוקת והלא לא היה תנאי אלא בפירוש אמר שישבע לו שיקח אשה לבנו ממשפחתו ואם לא פירש הקרא תנקה מאלתי אם לא יתנו לך הייתי אומר שהיה עובר שבועה בין יתנו ובין לא יתנו אם לא היה מביא אשה ומה שפירש הקונטרס קשה להבין שהרי משמע מתוך פי' שאם הלך אליעזר למשפחת אברהם והם לא ירצו ליתן לו שיהא מותר בבנות כנען וזה אינו [דלפי זה סד"א דר"ח ב"ג איירי בע"א ממה שאמר ר"מ] לכן פר"י בשלמא לר' מאיר דלית ליה מכלל הן אתה שומע לאו אע"פ שסברא הוא כשאדם מתנה עם חבירו אם תעשה זה אתן לך זה ואם לא תעשה לא אתן לך כמו כן כאן אע"פ שהוא סברא שלא השביעו אלא על מנת שיתנו הוצרך לפרש אם לא יתנו תהיה נקי אבל לר' חנינא דאזיל בתר סברא לפי דעת בעלי התנאים למה פירש אם לא יתנו לך פשיטא אם לא ירצו ליתן דיהיה נקי ולמה"ר יצחק נראה ששתי שבועות השביעו אחת שיקח אשה לבנו ממשפחתו ושבועה אחרת שאם לא יתנו לא תקח אשה מבנות כנען ודייק מדכתיב ונקית משבועתי זאת משמע שיש שבועה אחרת:
Kiddushin 61b - Mishnah translated into english
Why do I need this extra phrase? Conclude from it that it comes to teach the requirement of a compound condition.
And Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: If the Merciful One had not written: “In the land of Canaan,” I would say that the requirement: “They shall receive a possession among you” (Numbers 32:30) is referring to the land of Gilead, i.e., this land must be shared with the other tribes. But they would not inherit in the land of Canaan at all. The Gemara asks: And how does Rabbi Meir respond to this claim? He maintains that the expression: “Among you,” means anywhere that you have taken possession, including the land of Canaan. Therefore, the subsequent phrase “the land of Canaan” is superfluous and serves to teach that the condition must be doubled.
It is taught in a baraita with regard to this issue that Rabbi Ḥanina ben Gamliel said: Hear a parable: To what is this matter, i.e., the condition of the children of Gad and Reuben, comparable? It is comparable to a person who was dividing up his property among his sons, and said: My son so-and-so shall inherit such and such a field; and my son so-and-so shall inherit such and such a field; and my son so-and-so shall give two hundred dinars and inherit such and such a field, and if he does not give the money he will inherit a part of the remainder of the property with his brothers.
What causes the last brother to inherit a part of the remainder of the property with his brothers? The father’s double formulation of the condition causes him to inherit in this manner. It was therefore necessary for the father to state both sides and explain what will happen if the third brother fails to give the money. Had the father not repeated the condition, upon failing to give the two hundred dinars the son would not have received any portion of the property.
The Gemara asks: But the parable is not similar to the mishna, as there the mishna teaches: It might have been thought it meant that if they do not fulfill the condition they will not inherit even in the land of Canaan, and certainly not in the land of Gilead. This apparently indicates that the double formulation is also effective for them to inherit the land of Gilead with the other tribes. Otherwise, the children of Gad and Reuben would not receive any part of the Gilead either.
And yet here the baraita teaches: What causes the last brother to inherit a part of the remainder of the property with his brothers? The father’s double formulation causes him. This apparently indicates that the double formulation is effective for the rest of the property, whereas he would have received that portion of the field linked to the condition in any case. According to this reasoning, the children of Gad and Reuben would have been granted a portion in the land of Gilead even without the double formulation.
The Gemara answers: This is not difficult, as this case, referring to Rabbi Ḥanina ben Gamliel’s ruling in the mishna, was stated before Rabbi Meir said to him that the verse could simply have stated: “They shall receive a possession among you.” At that stage, Rabbi Ḥanina ben Gamliel maintained that if the two tribes did not fulfill the condition they would not inherit even in the land of Gilead, as indicated by his use of the term: Even, in the mishna.
Whereas that case, referring to the parable in the baraita, was taught after Rabbi Meir said to Rabbi Ḥanina ben Gamliel that when the phrase: “They shall receive a possession,” appears by itself it is referring to the land of Canaan. As stated previously, Rabbi Ḥanina ben Gamliel responded by explaining that had the verse not stated: “In the land of Canaan,” one would have said that the requirement: “They shall receive a possession among you” (Numbers 32:30), is referring to the land of Gilead, and they would not inherit in the land of Canaan. In other words, even without the compound condition they would have received a portion in Gilead, which is similar to the parable.
§ The Gemara proceeds to analyze these two opinions: Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, who requires a compound condition, this is the reason that it is written, with regard to God’s rebuke of Cain: “If you do well, shall it not be lifted up? And if you do not do well, sin crouches at the door” (Genesis 4:7). However, according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need both sides of this stipulation to be specified? The Gemara answers: Were it not for the double formulation it might enter your mind to say that the verse means: If you do well shall you not receive a reward? And if you do not do well you will receive neither reward nor punishment. The double formulation of the verse teaches us that if Cain fails to do well he will be actively punished.
The Gemara asks another question: Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, this is the reason that it is written, with regard to Abraham’s instruction to Eliezer to bring a wife for Isaac: “Then you shall be clear from my oath…if they will not give her to you” (Genesis 24:41). However, according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need this addition? The positive formulation of the oath already indicates the negative.
The Gemara answers: It was necessary for this to be stated; if Abraham had stated only: “And take a wife for my son” (Genesis 24:38), it might enter your mind to say: In a case where the arrangement is satisfactory for her, but not satisfactory for her family, he should bring her against their wishes. The verse therefore teaches us that Eliezer is not obligated to bring her against her family’s wishes.
The Gemara inquires about another verse in that chapter: “If the woman is not willing to follow you” (Genesis 24:8). Why do I need this clause? The Gemara answers: It was necessary, since it might enter your mind to say: If it is satisfactory for them but not satisfactory for her, he should bring her against her wishes. The verse therefore teaches us that he should not bring her against her wishes.
The Gemara asks a related question: Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, this is the reason that it is written: “If you walk in My statutes” (Leviticus 26:3), you will receive blessings; conversely: “And if you shall reject My statutes” (Leviticus 26:15), you will receive curses. However, according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need both of these clauses? The Gemara answers: They are both necessary, as it might enter your mind to say: If you follow My statutes you will receive a blessing, whereas if you reject My statutes you will receive neither a blessing nor a curse. The verse therefore teaches us that the rejection of God’s statutes warrants a curse.
The Gemara again inquires: Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, this is the reason that it is written: “If you are willing and obedient you shall eat the good of the land” (Isaiah 1:19), whereas: “But if you refuse and rebel you shall be devoured by the sword” (Isaiah 1:20). But according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need the double formulation? The Gemara answers in a similar fashion: It is necessary, as it might enter your mind to say: “If you are willing” you will receive good, i.e., reward, “but if you refuse” you will receive neither good nor bad. The verse therefore teaches us that this is not the case, and one who rebels will receive punishment.
In connection with the verse from Isaiah, the Gemara asks: What is the meaning of the phrase:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.