Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Chemouel Eliezer ben Batcheva
Kiddushin 34a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Kiddushin Page 34a
Kiddushin 34a - Guemara
ותפילין ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא מזוזה מעקה אבידה ושילוח הקן וכללא הוא הרי מצה שמחה הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ותו והרי תלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים פטורות אמר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ דתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח ותו ליכא והאיכא כמהין ופטריות אלא אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ:
ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות:
מנלן גמר מתפילין מה תפילין נשים פטורות אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ותפילין גמר לה מתלמוד תורה מה תלמוד תורה נשים פטורות אף תפילין נשים פטורות ונקיש תפילין למזוזה תפילין לתלמוד תורה איתקיש בין בפרשה ראשונה בין בפרשה שניה תפילין למזוזה בפרשה שניה לא איתקיש ונקיש מזוזה לתלמוד תורה לא סלקא דעתך דכתיב (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי והרי סוכה דמצות עשה שהזמן גרמא דכתיב (ויקרא כג, מב) בסוכות תשבו שבעת ימים טעמא דכתב רחמנא האזרח להוציא את הנשים הא לאו הכי נשים חייבות אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב בסוכות תשבו תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו ורבא אמר
Comments from Rashi on Masechet Kiddushin Page 34a
ותפילין . וקסבר לילה לאו זמן תפילין אי נמי שבת ויו"ט לאו זמן תפילין הילכך כיון דאיכא שעתא דלא מיחייב בה זמן גרמא הוא: אבידה . השבת אבידה: וכללא הוא . בתמיה וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות: והרי אכילת מצה . ליל ראשון שהוא חובה כדכתיב (שמות יב) בערב תאכלו מצות וזמן גרם לה בט"ו בניסן ונשים חייבות כדאמר בפסחים (דף מג:) נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים איתנהו בבל תאכל חמץ דמצות לא תעשה היא: וכן שמחה . ברגל כדכתיב (דברים טז) ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך: תלמוד תורה . דאמרן לעיל (קידושין דף כט:) נשים פטורות וכן פדיון הבן כדלעיל בפירקין (שם.): ופריה ורביה . אמרינן ביבמות (דף סה:) האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ויליף לה מן וכבשוה איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש וכל דלא קרינן ביה וכבשוה לא קרינן ביה פרו ורבו: אין למדין מן הכללות . כל היכא דתני כלל כי האי גוונא כל מצות עשה וכו' וכל מצות לא תעשה הכל חייבין בראיה אין למדין מהם דאיכא בהו דלאו דוקא ואפילו מקום שנאמר בו חוץ דאיכא למימר מדאפיק האי דאפיק ש"מ דוקא הוא ולא שייר מידי אפ"ה אין למדין: בכל מערבין . עירובי חצירות: ומשתתפין . שיתופי מבואות: חוץ מן המים ומן המלח . דמידי דזיין בעינן והני לא זייני שבמקום מזונותיו של אדם חשובה דירתו ושביתתו: והאיכא כמהין ופטריות . מיני אוכלין הם וקים להו לרבנן דלא זייני: גמירי מתפילין . במה מצינו בתפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל וכו' ולקמן פריך אדיליף מתפילין לפטור נילף ממצה והקהל לחיוב: גמירי מתלמוד תורה . דאיתקוש להדדי ושננתם לבניך (דברים ו) וכתיב בתריה וקשרתם לאות: מה תלמוד תורה נשים פטורות . דכתיב לבניך ולא לבנותיך אף תפילין נשים פטורות: ונקיש תפילין למזוזה . לחייב הנשים דהא כתיב בתריה וכתבתם על מזוזות ונימא מה מזוזה נשים חייבות כדלקמן אף תפילין נשים חייבות ומשנינן תפילין לת"ת איתקוש בין בפרשה ראשונה כדפרישית לעיל בין בפרשה שניה והיו לטוטפות בין עיניכם וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם: תפילין למזוזה לא איתקיש בשניה . שתלמוד תורה מפסיק ביניהם: ונקיש מזוזה לתלמוד תורה . כדאיתקש בפרשה שניה דסמיך ליה וכתבתם ונימא נשים פטורות: לא ס"ד . לפטור נשים מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים ונשי נמי בעי חיי: האזרח להוציא את הנשים . ברייתא היא במסכת סוכה:
Comments from Tosafot - Kiddushin 34a
ותפילין וציצית . אע"ג דקיימא לן בהקומץ רבה (מנחות דף לו:) דלילה זמן תפילין והלכה ואין מורין כן מ"מ שפיר הוי מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אין נוהגין בשבתות ובי"ט כדדרשינן בפרק המוצא תפילין (עירובין דף צו.) לפי שאין צריכין אות דשבת גופא איקרי אות כדכתיב כי אות היא וציצית דחשבינן הכא מצות עשה שהזמן גרמא אומר ר"י דהיינו כרבי שמעון דבפרק התכלת (מנחות דף מג.) דסבר לילה לאו זמן ציצית הוא ופוטר נשים כדאיתא התם וכן הלכה דהא בפרק במה מדליקין (שבת דף כה:) מפרש טעמא דסדין פטורה מן הציצית גזירה משום כסות לילה והיינו טעמא לרבי שמעון דוקא ועוד קאמר בפ"ב דברכות (דף יד:) דבמערבא אין אומרים פרשת ציצית בלילה ומסיק נמי אביי אנן מתחילינן מדמתחלי במערבא וכיון דמתחילינן גמרינן ותימה היכי חשיב ציצית מ"ע שהזמן גרמא למ"ד (מנחות דף מא.) ציצית חובת טלית היא כיון דכלי קופסא חייבין בציצית והתם ליכא זמן גרמא כלל דבין ביום בין בלילה חייבין ואפילו למ"ד (שם) ציצית חובת גברא הוא קשה דכמו דכסות לילה פטורה כשהוא לובשה ביום ה"נ כסות יום חייבת כשלובש בלילה דהכי אמרינן בירושלמי כסות יום שלבשה בלילה חייבת בציצית וא"כ היכי חשיב לה זמן גרמא כיון שחייבת בין ביום ובין בלילה ואומר ר"י כיון שחיובו תלי במה שהזמן גרם לבישתה ביום יש לה ליחשב זמן גרמא שזמן לבישתה גורם החיוב: מעקה אבידה ושילוח הקן . תימה לרבי בכל הני כתיב לאו במעקה כתיב (דברים כב) לא תשים דמים בביתך אע"ג דמוקמינן ליה (בב"ק דף טו:) למגדל כלב רע וסולם רעוע דהיינו שימה בידים מ"מ אתי נמי למעקה דהא דרשי בסיפרי ועשית זו מצות עשה לא תשים דמים זו מצות לא תעשה ובאבידה נמי כתיב (דברים כב) לא תוכל להתעלם ובשלוח הקן כתיב (שם) לא תקח האם על הבנים וא"כ איך יהיו נשים פטורות אפילו הם זמן גרמא והא השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ואומר ר"י דבכולהו משכחת בהו עשה בלא לאו ובמעקה אין שייך לא תשים דמים אלא בבונה בית מתחילה על מנת שלא לעשות מעקה אבל אם היה בדעתו לעשות מעקה ולאחר שבנאו נמלך או שעשה ונפל אין שם אלא עשה דועשית מעקה ואז נשים פטורות ובאבידה נמי משכחת לה עשה בלא לאו כגון שנטלה על מנת להחזירה וכגון שנטלה. אחר יאוש דהשתא לית בה לאו דלא תוכל להתעלם וגם ליכא לאו דלא תגזול נמי ואח"כ נמלך שלא להחזירה דהשתא אינו עובר אלא משום השב תשיבם ושלוח הקן נמי כגון שלקח האם על מנת לשלח ואח"כ נמלך ולא שלחה דהשתא ליכא לאו כי אם עשה דשלח תשלח וי"מ דמ"מ איכא נפקותא כשיהיה לאשה לקיים מצות עשה דאי הוה אמינא דנשים פטורות מעשה דלאו הזמן גרמא כמו כן יהיו פטורות מן הלאוין דאיכא למימר דאתי עשה ודחי ל"ת אבל כשהן חייבות בעשה דלאו הזמן גרמא אז לא יבא עשה אחר וידחנו דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה אך הקשה הר"ר יוסף מארץ ישראל על פירוש זה א"כ גבי אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט (שבת דף כה.) משום די"ט עשה ולא תעשה ושריפת קדשים אינה אלא עשה אשה שאינה חייבת בעשה די"ט דהוי זמן גרמא וכי תוכל להדליק בשמן שריפה בי"ט וכ"ת אין הכי נמי אמאי לא לישתמיט תנא דלא אמר לך אלא מאי אית לך למימר דעשה שיש עמו לאו אף הלאו אלים ולא דחי ליה עשה אף הכא הלאו אלים: בכל מערבין פי' בקונטרס בין עירובי חצירות בין עירובי תחומין ולא נהירא דהא בעירובי חצירות בעינן פת לכך נראה בכל מערבין עירובי תחומין דוקא: גברא בעי חיי נשי לא בעי חיי . אע"ג דהאי קרא דרשינן בפ' במה מדליקין (שבת דף לב:) גבי ביטול תורה בעון ביטול תורה בנים קטנים מתים מ"מ לא הוי כי אם אסמכתא בעלמא והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מהאי טעמא גברא בעי חיי י"ל דקרא לא קאי אתלמוד תורה אלא אקיום מצות כלומר התורה מלמדת לך מצות שהם חייך ועוד יש לומר דאין ה"נ דהאי קרא קאי בין אתלמוד תורה כדאמר התם ובין אמזוזה כדאמר הכא מיהו אין סברא לומר דנחייבו נשים בתלמוד תורה משום סברא דגברי בעי חיי וכו' כיון דאשכחן מיעוטא גבייהו כדאמר לעיל והודעתם לבניך ולא לבנותיך אבל מזוזה דליכא מיעוטא כלל אלא משום דרוצה להקיש מזוזה לתלמוד תורה רוצה לפטור נשים יש סברא לומר דאתי סברא דגברא בעי חיי ומפקא מהיקישא ומחייבי נשים במזוזה:
Kiddushin 34a - Mishnah translated into english
And the donning of phylacteries (Deuteronomy 6:8), which are not worn at night or on Shabbat and Festivals, is also a positive, time-bound mitzva.
And what is a positive mitzva that is not time bound? Examples include the affixing of a mezuza (Deuteronomy 11:20), the construction of a parapet on a roof (Deuteronomy 22:8), returning a lost item (Deuteronomy 22:1–3), and the release of the mother bird from the nest, i.e., the mitzva of sending away a mother bird when one finds it sitting on chicks or eggs (Deuteronomy 22:6–7).
The Gemara asks: But is this an established principle? But there are the mitzvot of eating matza on the first night of Passover (Exodus 23:15), of rejoicing on a Festival (Deuteronomy 16:9–11), and assembly on Sukkot following the Sabbatical Year (Deuteronomy 31:10–13). And each of these is a positive, time-bound mitzva, and yet women are obligated in them. And furthermore, one can raise a difficulty as follows: But there are the mitzvot of Torah study (Deuteronomy 6:7), procreation (Genesis 1:28), and redemption of the firstborn (Exodus 13:12–13), each of which is not a positive, time-bound mitzva, and yet women are exempt from them.
Rabbi Yoḥanan says: One does not learn practical halakhot from general statements, i.e., when a general statement appears in a mishna and uses the term: All, it is not to be understood as an all-inclusive statement without exceptions. This is the case even in a place where it says: Except, to exclude a specific matter.
A proof for this is as we learned in a mishna (Eiruvin 26b): One can establish a joining of houses in courtyards [eiruv ḥatzerot] and a joining of Shabbat boundaries [eiruv teḥumin], and similarly, one can merge courtyards to permit carrying in a joint alleyway on Shabbat. This can be done with all types of food except for water and salt. This is stated as a halakha with specific exceptions, and yet one can ask: Is there nothing else that cannot be used for an eiruv? But there are truffles and mushrooms, which also cannot be used for an eiruv, because they do not offer nourishment. Rather, conclude from this that one may not learn from general statements, even in a place where it says: Except.
§ The Gemara turns to the sources of this principle. From where do we derive that women are exempt from positive, time-bound mitzvot? It is derived by juxtaposition from the mitzva of phylacteries: Just as women are exempt from donning phylacteries, so too, women are exempt from all positive, time-bound mitzvot. And the exemption of women from donning phylacteries is derived from their exemption from Torah study: Just as women are exempt from Torah study, as derived from Deuteronomy 11:19, so too women are exempt from donning phylacteries, as the two issues are juxtaposed in the Torah (Deuteronomy 6:7–8).
The Gemara asks: And let us say the opposite and juxtapose phylacteries to mezuza, which is also mentioned in that passage. Mezuza is a mitzva in which women are also obligated. Based on this comparison, women would be obligated in phylacteries as well. The Gemara answers: Phylacteries are juxtaposed to Torah study in both the first paragraph and in the second paragraph of Shema, whereas phylacteries are not juxtaposed to mezuza in the second paragraph. It is therefore preferable to compare phylacteries to Torah study.
The Gemara says: But if so, let us juxtapose mezuza to Torah study and say that women are also exempt from the obligation of a mezuza. The Gemara rejects this suggestion: This could not enter your mind, as it is written with regard to the mitzva of mezuza: “That your days may be multiplied” (Deuteronomy 11:21). Can it be said that men need life but women do not need life? Since the reward for the performance of the mitzva of mezuza is extended life, this mitzva applies to women as well.
The Gemara further asks: But there is the mitzva of residing in a sukka, which is a positive, time-bound mitzva, as it is written: “In sukkot you shall reside seven days” (Leviticus 23:42), referring to seven specific days of the year. Nevertheless, the reason women are exempt from this mitzva is that the Merciful One writes in the continuation of the verse: “All the homeborn in Israel shall reside in sukkot.” The definite article “the” is an exclusion, and serves to exclude the women from the obligation to reside in a sukka. It may be derived from here that if that was not so, women would be obligated. This indicates that women do not receive a blanket exemption from every positive, time-bound mitzva.
Abaye said: In the case of residing in a sukka a special verse was necessary to exempt women, as otherwise it might enter your mind to say that since it is written: “In sukkot you shall reside,” this means that you should reside as you dwell in your permanent home: Just as a man and his wife live together in a residence, so too, a man and his wife are obligated to reside together in a sukka.
And Rava said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.